שדי חמד פאת השדה מערכת ה רא

דרבנן אלא פן יעבור איסור חמור ממנו אבל פן יעבור איסור דרבנן לא התירו והתם נמי שהתירו משום איסור דאורייתא משום שעמדו חז"ל על דעת בני אדם שאינו מעמיד עצמו על ממונו ויכבה הדליקה וכו' לכן ויתרו על איסור של דבריהם שלא להפגיע רבים באיסור דאוריתא אבל הכא אפילו חששא דהמרת דת לא יכריחנו להתיר להם איסור דרבנן דהתם חשו חז"ל לרוב בני אדם שאין מעמידין עצמם על ממונם אבל הכא נהפוך הוא חלילה לומר רוב ישראל ימירו חס ושלום משום פרוצה אחת על כן יותר חששו לרוב יונקי שדים וכו' ובאמת אחד מני אלף שימיר דת בשביל זה לכן יש להעמיד דברי חז"ל ותקנותם ואם אולי יעשו מה שיעשו אין אחריותם עלינו אלף כיוצא באלו יאבדו ותקנה אחת מחז"ל לא תתבטל ואף להטורי זהב היינו אחר שכבר עבר עבירה אין לנדותו לידח אבן אחר הנופל אבל לכתחלה שנסייעהו אנחנו לעבור איסור קל פן יעשה איסור חמור מה לנו ולו ולהם ועוד גם התם פליג בחות יאיר על הטורי זהב וכבר הכרעתי בתשובה אחרת היכא דליכא בנים קטנים הלכה כחות יאיר שלא לחוש לו אם ימיר וכו' והארכתי שם בראיות ברורות מש"ס ופוסקים וכו' וכיוצא לדברים האלה כתב שם בסי' ל"ו (בנדון מינקת פרוצה שרוצה לינשא ואיכא למיחש שאם לא נתיר להם הנישואין יצאו שניהם לתרבות רעה ויעשו מה שלבם חפץ) אומר בקיצור הנה להציל נפשה לא תתיר למיעבד אפילו איסורא זוטא ומכל שכן שלא נתיר לו מפני אימתה ופחד שגם שניהם יצאו לתרבות רעה ואפילו לטורי זהב היינו שאם כבר עברו לא יענישו העוברים בלי לידח אבן אחר הנופל אבל אם בליעל אחד יבקש מאתנו להתיר לו למיעבד איסורא ואם לאו יצאו מן הדת חלילה לנו להתיר לו אפילו איסור קל דרבנן וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת ועיין חות יאיר סי' קמ"א ומכל שכן הכא שעל כל פנים חכם אחד יסדר קידושין וגם נייחד להם עדים ונברך להם ברכות חתנים ואיך נסייע עוברי עבירה וכו' וכללא דמילתא אין אומרים לאדם חטוא באיסורא זוטא כדי דלא ליעבדן איסורא רבה היכא דפשע וכו' אלו תורף דב"ק

ועל פי דבריו אלה תתיישב תמיהת הגאון מוהר"ץ הירש חיות בחידושיו לעירובין דף ל"ב ע"ב על מה שלמד האגודה שהביא הטורי זהב מנבואתו של רבי שיש לנו לייסר את עוברי עבירה ולא נחוש לשמא ימירו דת הלא רבי סבירא ליה בעירובין שם דניחא ליה למיעבד איסורא זוטא כי היכי דלא ליעביד עם הארץ איסורא רבה וכתב שבתשובה האריך בזה ואין אתי ספר תשובותיו לראות מה שיישב לקושייתו אמנם לפי דברי החתם סופר הללו יש לומר דשאני בהא דרבי דהעם הארץ לא פשע בהא אמרינן דניחא למיעבד איסורא זוטא וכו' מה שאין כן בההיא דהאגודה שהם היו פושעים כמובן וכבר כתבתי על דבריו בספר מכתב לחזקיאו בחלק השיטה דף ל"ה ע"ד (ד"ה והן עתה) ועיין שם בהשמטות הספר ד' ק"ז ע"א

נחזור לדאתאן עלה שנראה מבואר מדברי הגאון חתם סופר שבחלק אבן העזר הנ"ל שמדבריו האמורים בצדק ובמשפט נובין ונדון בנדון שלפנינו שאין לנו להתיר להם הנישואין בעבירה לדעת כל הפוסקים הנז"ל שאף הפוסקים המקילים להתחתן בהם לא אמרו אלא כשנתגיירו שקבלו עליהם לשמור ולעשות את כל דברי התורה שבעל פה ככל המון ישראל ככל הכתוב למעלה אבל בנדון שלפנינו שהדבר פשוט וברור שלא יתגייר הבן מקרא הזה ולא ישא עליו עול תורה שבעל פה ויש כמה חששות קרובות לכמה מכשולות גדולות כנז"ל ודאי ברור הדבר שלא נוכל להתיר לסדר להם קידושין מחשש שימירו דתם ככל אשר דבר בקדשו הגאון חתם סופר הנ"ל ועיין עוד בחתם סופר שם סוף סי' קי"ב שכתב על דברי הטורי זהב הנ"ל דכבר מחי לה מאה עוכלי בחות יאיר סי' קמ"א וכו'

אחר איזה שנים נשאלתי מאחד מתלמידי יצ"ו שבעיר אחרת בשם הרב דמתיה (התנצל על שלא כתב לי בעצמו לפי שלא הסכין לכתוב בכתב רש"י וידוע לו שכתב משיטא מוזר לי) וקשה לפני להעתיק כל דברי מכתבו בציור השאלה וגופא דעובדא (וכותב שבאם לא יקבל ממני מענה לשאלתו נכון הוא הגביר וכו' וכו' שהוא אריה דהאי עובדא לבא אלי לפה קראסוב לדבר פה אל פה על דבר זה וכו') רק אכתוב מה שכתבתי לתלמידי יצ"ו ומשם בארה וזהו

היום קבלתי מכתבך וכו' וכו' והנני להודיעך כי בשנת תר"נ נשאלתי בעניני נשואי ישראל עם בת קראי והרעשתי אר"ש וכתבתי בס"ד באריכות מאד (אשר איה"ש אשתדל ליתן להעתיק מקונטריסי ואשלח לך שתתענג בכל הכתוב שם) וגם הרבנים הגאונים משאוויל וראייסין יצ"ו מסכימים לאסור וספר ערך לחם (שאמר לך הרב דמחניכם לעיין בו) יש אתי וגם בתשובותיו בס' אהלי יעקב כתב בזה וכבר בעה"י כל יקרת דב"ק ראו עיני וחלילה חלילה להתיר ישתקע הדבר ולא יאמר

שנה שעברה נודע זה לידידי הרה"ג מאזארקאוו יצ"ו ובקשני לשלוח העתק תשובתי בזה ושלחתי לו והודיעני כי ידפיס תשובתי בספרו (אשר בקרוב יוגמר הדפסתי) בכורי שלמה (כן הבטיחני שוב הודיעני אונסו מלקיים הבטחתו) ובכן תאמר להרב יצ"ו כי לא יעלה על דעתו היתר בזה והאיש אשר אמרת שיבוא אלי על דבר זה ישוב ריקם ובחנם יטרח ויוציא הוצאות אלה היו זכרי מכתבי לתלמידי יצ"ו והאיש ההוא לא זז ממקומו אחר התראתי הנ"ל ולא נודעתי מה עשה הרב דמתא הנ"ל יצ"ו ומסתמא סבר וקביל מה שכתבתי לו

שוב בשנת תרח"ן סמוך לחג הפסח הציע לפני רב גדול גאון בדורנו יצ"ו מה שנשאל בענין היתר חיתון עם הבני מקרא ולא היה באפשרות לעיין באותם הימים בגוף דב"ק ולמען אהבתו שלחתי לו העתק דברי קונטריסי (כל הכתוב באות זו) בענין זה שיעיין בכל הכתוב לחיים ולבבו יבין דעתי העניה בענין זה ובסוף חדש כסליו דשנת תרט"ן קבלתי מכתבו השני וחיפשתי עתה אחר המכתבים הנ"ל ולא מצאתי אותם (כי מחמת טילטול נסיעתי בשנה הנ"ל לארץ ישראל נאבדו ממני מכתבים רבים חבל וכו') והרשום בזכרוני הוא שהרב הנ"ל יצ"ו כתב להשיב ולפלפל בדברי קונטריסי ששלחתי לו ובכל זאת למעשה עשו כאשר כתבתי אני הדל שאין שום צד להתיר בזמן הזה להתחתן עם הקראים מטעמים שכתבתי ישמח לבי ומי יתן מצאתי את מכתביו והביאותים אל הר קדשי בל"ן: תם ונשלם מערכת הה"א בס"ד.