שדי חמד פאת השדה מערכת ה רב

השמטה למערכת ה' סוף כלל ל"ה לד"ה ובעיקר דין הזכרת שם שמים

גם בשדי חמד במערכה א' אות קכ"א כתבתי איזה פרטי דינים ואחד מהם הוא לענין אם איסור הזכרת שם שמים לבטלה הוא דוקא בלשון הקדש או אפילו בלשון לעז והבאתי תשובת הגאונים שבסוף ספר נהרות דמשק סימן קמ"ב ובתשובות רבינו האי גאון עם פירוש הנקרא איי הים שכתבו בפירוש בדין השומע אזכרה מחברו שהיו מנדין אותו שבכל לשון הדין כן וראיתי להרב פתח הדביר חלק ראשון סימן צ"א אות א' לענין איסור להזכיר השם בראש מגולה שכתב דיש לאסור אפילו בשאר לשונות שאינן לשון הקדש והוכיח כן מדין מזכיר שם שמים לבטלה והיה חייב נידוי וכתב רבנו ירוחם דאפילו מזכיר בלשון לעז היה חייב נידוי וכן בדין מקלל את חברו בשם קיימא לן דגם המקלל בשם שקורים העכו"ם להשם היה לוקה וכו' והביא כמה פוסקים המדברים בזה ובכלל דבריו כתב ועיין להרב שפתי כהן יורה דעה סי' קע"ט ס"ק י"א שכתב דבלשון חול כגון גאט וכיוצא מותר למחקו נראה שאין כונתו לומר דלהשפתי כהן אין בהזכרת שם בלשון לעז איסור מדמותר למחקו שהרי לפי דברי הרב חיי אדם ריש כלל ה' שציין בפתח הדביר שם לאו הא בהא תליא וכן כתבתי אני הדל בשדי חמד מערכת המ"ם אות י"ג בשם תשובת רבינו עקיב"א סימן כ"ה ומה שנראה מדברי הרב חכמת הדם בהלכות מעונן כלל פ"ט אות ט' כבר עמדתי על דבריו שם (בד"ה ודברי הח"א) גם מרן החבי"ף בספר חיים ושלום ח"א סי' ל"א הביא תשובת הרב יוסף רפאל בכר מרדכי לענין כתיבת כינוי וואלאהי בגט אם נכון לכתבו או לא ובדף ס"ד ע"ג (בד"ה ועוד בה) כתב שבדברי הרב זקן אהרן סי' פק"ח מבואר דאיסור הזכרת השם הוא בכל לשון ומרן החבי"ף בתשובתו שקיל וטרי בזה בדף ע"ד ע"ג והלאה והוא שר המסכים דלהזכיר שם שמים בכל לשון אסור עיש"ב וגם בחלק אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' דף צ"ב סק"ז כתבתי בענין זה עי"ש שוב נדפס ספר היקר מעשה איש לתנא דידן גאון יעקב תנה ירושלמאה יש"א ברכה יצ"ו וראיתי בסי' ז' לחלק א"ח שהאריך בזה ודעתו גם כן מסכמת דאיסור הזכרת שם שמים הוא בכל לשון ואתה תחזה שם בדף ו' ע"ג (ד"ה זולת שמה שכתוב בחיים ושלום ד' ס"ד הנ"ל ייחסם למרן החבי"ף והוא אוב שיטפא במחילת כבוד גאונו כי האדם יראה לעינים שהם דברי הרב מוהרי"ר בכר מרדכי ושם בדף ז' ריש ע"א מה שכתוב אך בזאת מצאתי ראיתי לרש"ל בסנהדרין דף ק"א וכו' הוא טעות סופר וצריך להיות רש"י (במקום רש"ל) וחידוש הוא שלא נרגש מדברי רש"י שם בעמוד ב' ד"ה ובלשון ענה וכו' עי"ש וק"ל: