שדי חמד פאת השדה מערכת ה ר

(להכניסם לחופה בקידושין כדמו"י) ימירו דת וכו' הנה אם היינו באים לייסרם על חטאתם על התקשרותם באהבה מסותרת והתייחדותם מסתמא במחשך מעשיהם שלא כחק לבני ישראל הכשרים והיה לנו חשש שמא על ידי שנעניש אותם ימירו דתם היה לנו להתיישב במה שנחלקו הקדמונים בכיוצא לזה דהרמ"א ביו"ד ריש סי' של"ד בשם פסקי מוהרא"י פסק שעושים דין ומשפט הראוי לעושי רשע אף אם יש לחוש שעל ידי כן יצא לתרבות רעה והרב טורי זהב השיב על ראיות הרב תרומת הדשן וסוף דבר דחה דין זה מהלכה וכתב שאין לעשות מעשה כהגהת הרמ"א הלזו ואם כן בנדון שלפנינו אם היינו באים להענישם ולייסרם באנו למחלוקת הנ"ל אמנם אחרי שאין אנחנו באים לעשות שום מעשה לייסרם ולהענישם רק נעמוד בשב ואל תעשה שלא לסדר להם חופה וקידושין בעבירה מהיכא תיתי לנו ליכנס בספק קרוב לודאי שעל ידי זה יהיו מוכשלים בעבירות כל ימיהם במאכלם ובמשתם בשכבם ובקומם על ידי מעשה שלנו מפני החשש שאומרים שאם לא יסדרו להם חופה וקידושין ימירו דתם והלא גם הרב טורי זהב לא אמר אלא שלא לעשות מעשה כהגהה זו ובנדון שלפנינו אין אנחנו עושים שום מעשה ואם כן פשוט שגם הרב טורי זהב מודה שכך יפה לנו להיות בשב ואל תעשה ולא ליתן אצבע בין שיניהם לעשות דבר שעל ידי מעשה שלנו יהיו מוכשלים כל ימיהם כנז"ל

ועוד דאעיקרא על דברי הרב טורי זהב הנז"ל כבר ידוע אשר יצאו עוררין מרבנן קדישי הבאים אחריו דהרב שפתי כהן בנקודות הכסף כתב שיש לדחות כל ראיותיו וכיון שמן הדין הוא להענישו אין לנו לחוש שאם לא כן בטלה דת ישראל וכתב הרב פתחי תשובה שגם הרשב"ץ בח"ב סי' מ"ז דעתו כהנקודות הכסף ושכן כתבו הרבנים שמש צדקה ביו"ד סי' מ"ח וחות יאיר סי' קמ"א ושאלת יעב"ץ ח"א סוף סי' ע"ט והרדב"ז בחדשות סי' קפ"ז (ושסיים הרדב"ז ומכל מקום צריך מנהיג הדור להיות מתון לפי שלא כל העבירות ולא כל אדם שוים וכל מעשיו יהיו לש"ש) וכן מבואר בתשובות חתם סופר סי' שכ"ב אלו דברי הרב פתחי תשובה והנה המעיין בהרשב"ץ ח"ב סי' מ"ז עיניו תחזינה שלא דבר הרב שם מענין זה כי אם מענין מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידים אם יש לומר כן גם באיסורי תורה ואם יש לחלק בין דבר שהוא לכל העם בשגגה להיכא שקצתם שוגגים וקצתם מזידים ובין כשידוע שלא יקבלו לספק אם יקבלו ואמר מר ואילו הנחנו בני אדם על מה ששוגגין בכל יום היו מוסיפין שגגות ותפול התורה מעט מעט אלו תורף דברי הרשב"ץ שם ואינם ענין לפי הנראה למה שנחלקו הרמ"א וטורי זהב אם נחוש שימירו דתם או לא כמובן אמנם האמת הוא שכן דעת הרשב"ץ כמו שמתבאר מדבריו שבחלק ג' סי' קפ"ח כמו שדקדק מדבריו מר בריה דרב שמש צדקה בחלק יו"ד סי' מ"ח בהגהה א' מדכתב שמה שלא מיחה ביד האשה שבנדונו ולעכב בידה וכו' מפני שאמרו לו שתמיר דתה וכו' היינו משום שעל פי הדין אין מקום לעכב בידה ובכל זאת היה מעכב בידה משום חומרא לולא שאמרו שתמיר דתה וכו' דמוכח להדיא שאם היה מן הדין לעכב בידה היה מוחה ומעכב בידה אף שהיה לחוש להמרת דת כסברת מוהרא"י עי"ש

וספר חות יאיר אין אתי אבל ראיתי להרב שמש צדקה שם שכתב בלשון זה שהרי כל מה שהשיג הטורי זהב על הגהת מהר"ם הנ"ל אין ראיה כלל וכבר דחה אותו בעומק עיונו הרב חות יאיר בסי' קמ"א ובאמת נראים דבריו לכל מבין דטעמו ונימוקו עמו שאל בענין השגות הטורי זהב והשיב כהלכה וכו' והרב מר בריה שם באות ב' כתב שהרב המני"ח בלקט הקמח ליו"ד דף קי"א ע"ב הביא דבריו וחזקם בשתי ידים גם בשם הרב חנניא קזיס וכו' ושם באות ג' הביא שהנקודות הכסף כתב שיש לדחות כל ראיותיו דהכא כיון דדין בית דין הוא להענישו אין לחוש שאם לא כן בטלת כל דין ישראל ומוהריק"א בהגהותיו כתב וכו' לכן יש בידם להוסיף בפרטי ההרחקה אפילו הוי דבר מצוה כגון מילה וכו' ולהוציא בניו מבית הספר ואשתו מבית הכנסת כנז' בדין יו"ד ועיין בית הלל ס"א עכ"ל מה שכתב בשם מוהריק"א בהגהותיו הוא טעות סופר וצריך להיות מוהריק"ש ודבריו הם בספר ערך לחם סי' של"ד עי"ש הנך רואה כי שלמים וכן רבים מקיימים פסקו של הרמ"א שיש עליו לעשות מה שהדין מחייב ואין לנו לחוש שמא ימיר דתו וראיתי להרב שלחן גבוה בסי' של"ד שעל הגהת הרמ"א הנ"ל כתב והטורי זהב דחה פסק זה מהלכה ע"כ ואיני רגיל בספר הזה (כי מקרוב השגתיו) וכנראה שלא היה אצלו ספר נקודות הכסף לכן כתב סברת הרב טורי זהב בשתיקה כהודאה אמנם אם הרב שתק אנן לא שתקינן אחרי ראותינו דברי הרבנים הנז"ל מסכימים לפסקו של הרמ"א וכן הרב קרית חנה בסי' י"ג כתב שאף שהטורי זהב בריש סו' של"ד השיג על הרמ"א וכו' כל דבריו דברי תימה וכבר השיגו בנקודת הכסף ובחות יאיר סי' קמ"א ובלקט הקמח ליו"ד דף קי"א ע"ב וע"ד וכו' עי"ש ומרן החבי"ף בספר חיים ושלום ח"א סי' י"ב ד' ל"ב ע"ג (בד"ה אך) כתב שגם הרב ראש משביר הסכים לפסק הרמ"א דאין חוששין שמא יצא לתרבות רעה ושכן דעת הרב שבתי סנאגוטי בתשובה שבפחד יצחק מערכת א' דף ק"ג ע"ג וכתב ששם במערכת גימ"ל דף נ"ח ע"ג הובאו דברי כמה רבנים שחלקו על הטורי זהב (אמר המחבר מרן חיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' של"ד כתב בשמם בהיפך וצריך לעיין בגוף דברי פחד יצחק הנ"ל) וכן דעת הרב זרע אמת ח"ג סי' ל"ב והרב עיקרי הד"ט ביו"ד סי' ל"ד אות י"א ושכן כתב בפחד יצחק וכו' וכן היא מסקנת החיים ושלום דנקיטינן כהחולקים על הטורי זהב

גם הגאון חתם סופר בחלק יו"ד סי' כב"ש (שציין הרב פתחי תשובה) כתב שהנקודות הכסף דחה דברי הטורי זהב כלאחר יד וחות יאיר סי' קמ"א הביא ראיות ברורות כראי מוצקות לדינו של הרמ"א ומהם אין לזוז שוב מצאתי בספר שתי לחם להגאון מוהר"ם חאגי"ז נדפס שם תשובה אחת מהריעב"ץ וגם הוא החזיק ידי חות יאיר דלא כטורי זהב ועל איזה מהדחיות שדחה בחות יאיר ראיות הטורי זהב כתב בחתם סופר שאין מבוררות כל כך וכתב הוא לדחותם עי"ש דב"ק גם הגאון בשו"ת שאלת יעב"ץ ח"א סוף סי' ע"ט כתב (בד"ה אמנם) על מה שכתב בטורי זהב דלא סמכינן אהגהה זו וכו' והא מחו לה מאה עוכלי הרב חות יאיר סי' קמ"א אלא שיש לפקפק קצת על דבריו וכו' וגם סותר דבריו בסוף התשובה וכו' ואי אפשר לעמוד על אופיה של מסקנתו ותכלית כונתו באותה תשובה עמקו מחשבותיו מכל מקום לי אני בעניי נראים דבריו בכל מה שאמר הרב חות יאיר בקיום דעת האגודה שאם אי אתה אומר כן לתתה מדת הדין חס ושלום יצא משפט מעוקל ותשפה המספחת בעזיבת ביעור הרע ותשאר המקולקל ורצה (בשאלת יעב"ץ) לומר דהטורי זהב לא אמרה אלא במילי דרבנן וחזר בו מזה אלו תורף דב"ק עי"ש (ובהגהות הגאון חתם סופר ליו"ד כתב על דברי הרמ"א ואפילו יש לחוש וכו' וכן הסכים חות יאיר דלא כטורי זהב וצריך עיון למעשה ע"כ ונראה שהגהות אלו נכתבו קודם שהשיב בתשובותיו הלכה למעשה והן עיקר דעתי) ובן יכבד אב מר ניהו הגאון כתב סופר בחלק יו"ד ח"ב סי' קס"ח בד"ה אמנם) שהביא סברת הטורי זהב ושבחות יאיר הביא ראיות ברורות לפסק הרמ"א ודחו דברי הטורי זהב בשתי ידים וסיים ומצאתי לאאמ"ו בחתם סופר יו"ד סי' כב"ש האריך הרחיב הדבור בזה משיב דברים נכוחים על דברי הטורי זהב ואין לנו אלא כפסקו של הרמ"א וראוי לכוף ולייסר עוברי עברה הנ"ל (שנשא בעבירה עי"ש גופא דעובדא) עד שיתרצו לקיים דברי חכמים וידי"ן רב אחאי גאון הרב המגיה לספר ימי שלמה בהלכות עבודה זרה בדף י"ג ע"ב (ד"ה אמ"ה) כתב בשם מרן החבי"ב בתשובה לאבן העזר סוף סי' א' האריך בענין זה ושהביא שהריב"ש והרא"ם וסיעת מרחמוהי קיימי דלא כהטורי זהב ושכן היא גם הסכמתו וידי"ן הנ"ל יצ"ו שקיל וטרי קצת על ראית הטורי זהב

ובחתם סופר אבן העזר ח"א סי' ל"ה בנדון מינקת שצדדו הרבנים השואלים אולי יש להתיר לסדר להם חופה וקידושין מפני איזה טעמים ומהם מחשש שמא ילכו למקום אחר וינשאו זה לזה וגם חשש שימירו דתם ותמה על מה שחששו שמא ינשאו במקום אחר וכי נסייע ידי עוברי עבירה פן יעשו אותה עבירה עצמה בלעדינו ונהיה אנחנו זריזים ומזידים לסייע עוברי עבירה עיין ר"ן ריש פרק מי שהחשיך דלא התירו לחלל שבת באיסור