שדי חמד פאת השדה מערכת ה קצח

יחשבו לממזרים עם דתי הקיר"ה יען כי לא באו בס' הזכרונות לכן אהובי ידידי שיחיה נא להשיב לי חו"ד הרמה בזה וכו' עכ"ד ולא השבתי לו בעצמי רק צויתי לחתני הי"ו וכתב לו שאם ישלח לי תשובות הגאונים משאוויל וראסיין יצ"ו או לכל הפחות העתקת דבריהם אז אחוה דעי גם אני בעזרת צורי ומגיני

ואנכי עפר ואפר תחת כפות רגלי גאוני דורנו יצ"ו אומר אני אף אם דעתם באמת כאשר מעיד בשמם השואל יצ"ו אינני מודה לדעתם וסברתם כלל לא מבעיא אם דעתם להתיר לעשות מעשה לכתחלה שלא כדעת הגאון נודע ביהודה אלא אף אם לא אמרו להתיר אלא אחר שכבר נעשה מעשה וכהוראת הנודע ביהודה כבר כתבתי למעלה שאף המתירים להתחתן בהם לא התירו אלא בשקבלו דברי חברות לשמור ולעשות את כל דברי התורה שבעל פה אשר רחוק מאד להאמין בבת הקראי שבנדון דידן שתקבל עליה דברי חברות כנז"ל וכבר הגיד השואל השני שכל מעשיה מעשה נכרים ומוקצה מן הדעת לומר שנתנוססה בה רוח טהרה מפחד ה' ואהבת התורה שבעל פה כי רק בשרירות לבה תלך ועיניה נתנה בו ואשר נתקשרו באהבה זה עם זו והיה במחשך מעשיהם יבקשו אוכל למו אכלה ומחתה פיה בפומבי ובלי מעצור ויהיו מוכשלים וכל ימיהם בעבירה בביאות אסורות וכל המכשולים שהזכיר הרדב"ז בתשובתו וגם הרב המשיג על תשובת רבינו שמשון מודה בזה וכבר כתבתי שגם הגאון נודע ביהודה הזכיר זאת בתשובתו שאין שום היתר בעודם מחזיקים במנהגם הגרוע ושהאיסור מפורש בתשובת רבינו בצלאל וכו' ובאמת אין לתאר בכתב התקלות שתצמחנה מההיתר בכיוצא לזה ולכן אם אמת כמו שכתב השואל, בשם שני הגדולים הנ"ל יחיו כבודם במקומם מונח כי הפריזו על המדה ואיני שומע להם בזה כלל תערב עלי שיח שפתי צדיק הוא אהרן מסג"ל שבשו"ת בשמים ראש הנ"ל ודעתי העניה לרחק ולא לקרב בשום אופן כלל

ויהי כי ארכו הימים מאז שלח ידידי חתני הנ"ל הי"ו מכתב הנ"ל להשואל הנ"ל ולא ראיתי שום תמונת אות ממנו נכנס ספק חשש בלבי אם כנים הדברים שהסכימו הגאונים הנ"ל יחיו להתיר ובפרט אחר שכבר נעשה מעצמו (כמו שכתב בשמם הרב השואל) שמשמעות הלשון הוא שיפה כחם להתיר לינשא לכתחילה נגד דעת הגאון נודע ביהודה שלא הסכים להתיר אלא לאחר שכבר נשאת ואמרתי שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך אם כנים דברי השואל האומר בשמם והנה האדרס להגאון מראייסין יצ"ו אין ידוע לי וכתבתי לשאוויל לכבוד ידידי הגאון הגדול כמהר"י זכריה שטערין יצ"ו לידע אם אמת אשר נאמר לי בשמו ושיודיעני טעמו ונימוקו וכתבתי לו דברי השואל ותשובתי וגם דברי מכתב השני מהשואל הראשון והגאון יחי' השיב לי בענין זה וז"ל אודות מה שכתב שהגיע שני מכתבים מעיר פ' על בת קראי להתחתן עם בר ישראל ובקש להשיבו אם אמת מה שאומר השואל בשמי הנה לא ידעתי מ"ש השואל בשמי ואשר כפי הנראה שכת"ר קצר גם באופן השאלה אשר כתב לי השואל (אמר החח"מ מה ששלחתי לו הוא העתק דברי השואל ממש בלי תוספת ומגרעת זולת מקומן של שבחים וטיטו"ל שזה השמטתי) וקשה עלי לחפש אחר מכתב השואל וכפי זכרוני כתב השואל שהוא ממש כעין השאלה בנו"ב מ"ק סי' ה' שהאשה מעולם לא היתה במקום קביעות שאבותיהם נסעו משם ונולדה חוץ למקום קביעות ולפי מכתבו הבחור קדשה בהיותם בגימנאזיע (אישקולא) בעיר חארקאוו וכעת מתרצים אבותיהם בזה ורוצים לעשות בפומבי הנישואין והשואל כתב שלדעתו היא ממש השאלה שבנודע ביהודה ומכל מקום אינו רוצה לעשות מעשה בלתי הסכמת רב מפורסם והנה לא ידעתי השואל עד עתה בשם רק ממכתבו וגם מהחתמות הנדפסת שהונח על המכתב ניכר שאינו הרב הקאזאנער (חכם באשי) מהממשלה רק האב"ד משם מכל מקום הוסכם אצלי שלא להשיב בד"ת ורק להשיב בקצרה בשורות אחדות שמיהרתי להשיב תכף בא מכתבו שלא אוכל להשיב מאומה באשר במכתבו לא נתבאר פרטי השאלה בשלמות אם לא נמצא שם עוד איזה מהקראים (ואף שהשואל כתב אלי מפורש שאין עוד קראי שם אבל כונתי היתה על חארקאוו שאולי נמצא שם עוד בעיר או בגמינאזיע דשם) ועל כל פנים גם הנודע ביהודה לא כתב רק שמותרת לישאר תחת בעלה הואיל וכבר נעשה אבל לא באופן זה אף אם יתבאר בעדים שכבר קידשה אבל לעשות עתה חופה וקידושין על ידי רב דמתא זה חשיב כהוראה לכתחלה ובעיקר הענין ידוע שרבו המחמירים וגם מהלומדים המהפכים בזכותם ככתוב בשו"ת בשמים ראש סי' ר"ך וכמו שכתב שם הכסא דהרסנא במפתחות ואף שרבו החולקים ואשר צוחו עליו בזה התשובה בפרט וכידוע ועצתי בעובדא דידי שיכתוב לשנים מגאוני זמנינו ושלא יכניס עצמו כלל בזה בלי הוראתם ואם ישיג מכתבם וירצה אז לכתוב אלי אז אשיב לו דבר בל"נ איה"ש כאשר עם לבבי בעובדא דידיה זאת בזכריני מה שהשבתי לו אז וחפצתי לראות ההעתקה ממכתבי אשר אקוה כי אמצא אצלי אחר החיפוש הרבה במכתבי והעיקר ראיתי עלי חובה למנעו שלא לסדר קידושין בעצמו שלא יאמרו להקל לכתחלה ושיכתוב עוד לשנים מגדולי זמנינו אשר שיערתי כי באופן זה ישמע לעצתי שלא לעשות מעשה בעצמו ולהיות מתון בזה וגם הייתי חפץ שיודיעני ולהעתיק תשובתם ואך לא הגיעני שום ידיעה כלל משם מאז ודי בזה לעת עתה עד אשמע דעת חכי"ב ואדמה איך שיהיה מהראוי לכ"ת להשיב לשם גם כן בקיצור ואולי השיגו עוד מכתבים שישלח לי העתקתם עכ"ד הגאון משאוויל יחיה אכן נודע הדבר כי לא כאשר אמר בשמו הרב השואל היא דעתו ואדרבא דעתו להחמיר מלסדר להם חופה וקידושין אף אם יתברר שכבר קדשה ועם כי לזה יש לי לדון את הרב השואל לכף זכות שטעה בכונתו והבין שדעתו להתיר (אף שרחוק להבין כן מדבריו הנ"ל). ולכן כתב בשמו שמתיר אמנם תמוה לי על השינוי הנראה לעינים בציור השאלה בין מה שהציע לפני ובין מה שכתב לשאוויל כי במכתבו אלי אין שום רמז שהבחור והבתולה היו בעיר חארקאוו כלל ולשאוויל כתב כי קדשה בעודם בגמינאזיע בחארקאוו ומפני זה הוצרך הגאון המשיב יחי' לשאול ממנו אם בחארקאוו נמצאים מהקראים או לא (ככתוב במכתבו הנ"ל) ולולא קשה בעיני להעלות שמץ חשד על רב באתריה (עם כי לא ידעתיו מאז הימים מסתמא ירא את ה' וחרד הוא ועולה לא ימצא בפיו חלילה) הייתי אומר כי דברים בגו כי אחרי שהעיר חארקאוו לא רחוקה היא מאתנו העלים ממני דבר זה כי שפט בדעתו מה שהוא האמת שאנחנו יודעים כי נמצאים בחארקאוו קהל גדול מהם הדרים שם יותר מששים משפחות גדולות מלבד הרבים מהם ההולכים שם לרגלי מסחרם ולשאוויל שהרחק מאד בינה לחארקאוו ולא ידעו מזה הציע גופא דעובדא כאשר היתה באמנה כן היה עולה על דעתי לומר לולי שהשואל הוא רב בישראל ורחוק להעלות על הדעת לחשדו בזה ועל כל פנים הדבר תמוה בעיני בשנותו את טעמו והחשד אשר היה עולה על דעתי ששינה בכיוון כתבתי להגאון משאוויל יצ"ו ורמזתי לו כי לא אוכל להחליט כן אחרי שאיני מכיר את הרב השואל וכל ישראל בחזקת כשרים לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ואף כי רב או צורב

והנה המובן מתוך דברי השואל הראשון במכתבו השני אלי כנז"ל הוא שאחר שקבל תשובתי ועבר זמן מה ונסעו הבחור והבתולה לאחת מהסביבות ואחד מהסביבות סדר להם קידושין ובאו הזוג הנ"ל אליו להעלותם בספר הזכרונות הנה אחר כל אלו המעשים כתב לשני הגדולים הנ"ל והתירו לו ובפרט אחר שכבר נעשה מעשה זהו המובן מדברי מכתבו השני אמנם אחר שלשה שבועות קבלתי עוד מכתב מהגאון משאוויל יחיה ובו העתיק לי דברי הרב השואל במכתבו אליו ורשום בו היום והוא אותו היום עצמו אשר כתב לי השואל מכתבו הראשון וזו הכחשה גדולה לדברי מכתבו השני ולא ידענא מאי אידון ביה ויש גם שינוי בציור השאלה ואעתיק פה דברי הגאון משאוויל יחי' במכתב הזה וזהו

ע"ד השאלה מבת קראי הנה טרחתי לחפש אחר מכתב השואל ומתוכו יראה כי השואל שינה במכוון אופן והשאלה אליו כפי שאכתוב אליו העתקתו ואעתיק הנוגע להשאלה וז"ל ביום פ' שנת פ' בפה עיר פ' נתיישב זה לערך שלשים שנה איש ואשתו מעדת הקאראיים וילדו בפה בנים ובנות וזה לא כביר נתוועדו ביניהם בחור אחד מבני ישראל עם בת הקראי בחארקאוו בלמדם יחד בבית האינווערסטיט ואחר אשר התקשרו ביניהם בקשר ידידות נדברו