שדי חמד פאת השדה מערכת ה קצו

לבקרם ליום הקבוע להם שבדו מלבם וכו' וסיים הרי אתה רואה שזה היפך מהזכות שלמד עליהם בעל ההשגה והדבר ברור כי אלה הקראין הנמצאים היום אצלנו מחללין המועדות בגלוי ראש וחוצפה רבה ועושים כל מיני מלאכה בהם לכן אין ראוי להתנהג עמהם כאשר היה בימים הקדמונים ומחללים שבת בכל מלאכות שהן מדרבנן ואפילו במלאכות מן התורה דאתיין מדרשא ומי ברר להם איזו מלאכה מותרת ואיזו אסורה שהרי התורה לא אמרה אלא לא תעשה כל מלאכה ואפשר שיתירו את האסור ויאסרו את המותר באין מבין

ולענין חשש ממזרות איני מודה לדברי בעל השאלה מפני שאין קידושיהם בעדים כשרים ותקנתם קלקלתם ואפשר שגם הוא לא אמרה אלא בשקדשו בעדים כשרים וכן העליתי באותה תשובה שאם יסכימו לשוב להיות כמונו ממטינא שיבא מכשורא ומקבילנא להו ושרינא להו לבא בקהל ישראל והנראה לעניות דעתי כתבתי

אלה תמצית הדברים אשר דבר בקדשו רבינו הרדב"ז בתשובה ח"ב סי' תשצ"ו אשר העתקתי לזכות את מי שאין בידו ספר התורה הזה ומי שנמצא בידו ישר יחזה כי יותר ממה שהעתקתי לפניכם כתוב שם באורך וברוחב ואחד הרואה ואחד השומע זיקוקין דנורא דנפקי מפומיה דמרן הרדב"ז בלבבו יבין שלדעתו ז"ל וגם דעת הרב המשיג כן היא שאין שום צד להתיר החיתון בהם אם לא יקבלו דברי חברות לקיים כל מה שהורו לנו כל חכמי ישראל בתורה שבעל פה שקבל משה רבינו מסיני והנושא אשה מהם אם לא תקבל דברי חברות כל ימיו בעבירה בשכבו ובקומו במאכלו ובמשתהו וזה ידוע ומפורסם דלא אכשור דרי ממה שהיה בזמנו ואיפכא מיסתברא חסורי מחסרא והכי קתני אחסור דרי על אחת כמה וכמה מאשר היה בימי מרן הרדב"ז ז"ל ולמפורסמות אין צריך ראיה

ובאמת מה שכתב בתשובה שבח"א סי' ע"ג דמשמע מתשובת הרמב"ם שפשוט היה לו שמותרים לבא בקהל אפילו בעודם קראים בהורמנותיה דמרן הרדב"ז אומר אני דאינו מוכרח להבין כן מדברי הרמב"ם שהרב דקדק מדכתב הרמב"ם שאשה רבנית נשאת לאחד מהקראים כפי דין חז"ל בכתובה וקידושין ומה תקון הוא זה אם היא אסורה לו משום ספק ממזרות וכי תימא שטעו אותם שהשיאוה למה לא הזהיר אותם שדבר זה אסור ולכופו להוציא כדין ספק ממזר וכו' ולי הדל יתכן לומר שבכלל מה שכתב הרמב"ם שנשאת לאחד מהקראים כפי דין חז"ל נכלל גם כן שקבל דברי חברות וקבל תורה שבעל פה שבלא זה אין רוח חכמים נוחה הימנו שתנשא בת ישראל לבן מקרא מפני רוב המכשולות שיוצמחו מזה במאכלות ובעילות איסור וכיוצא כמו שבאר הוא עצמו בהתשובה שבסי' תשצ"ו הנ"ל ובלאו הכי לדעת הרב מוהריק"ש בתשובותיו בספר אהלי יעקב בסי' ל"ג (בד"ה גם תשובת הרמב"ם) תשובה זו אינה להרמב"ם כי היא היפך ממה שכתב בחבורו וכו' עי"ש ולכן הדבר פשוט שלא אמרו המתירים להתחתן בהם אלא לאחר שיקבלו דברי חברות וכל התורה שבעל פה כמונו היום אבל בעודם קראים אין שום צד היתר להתחתן בהם כלל וגדולה מזו נראה קצת מדברי תשובתו שבסי' רי"ט (בדפוס ווארשא תרמ"ב היא בח"ד סי' אלף ר"ץ) שאינו מסכים להתירם אלא אם כן יקבלו כולם כאחד או לכל הפחות קהל גדול מהם עול תורה שבעל פה שזו הוכחה גדולה ששבים באמת לדת האמת בלתי שום תכלית ופניה זרה כי אם לאהבת האמת והצדק אבל אם אחד או שנים מהם באים להתגייר להיות כמונו לא היה מסכים לקבלם כי יש לתלות באיזה סבה חיצונית ולא מאהבת ה' ותורתו שכן כתב שם וז"ל עוד יש טעם כללי לכלל הקראין שהרי ישראל הם וקידושיהן קידושין ואין גיטן כתקנת חז"ל וכולם פסולי עדות הם מדאוריתא ומפני שיש בחקירה זו סכנה גדולה שהרי כמה משפחות מהם באו לכלל הקהל לא ראיתי להאריך בזה ומוטב שיהיו שוגגין וכו' ומכל מקום מודה אני שאם היו מסכימים כולם לבוא לדת חברות ולקבל עליהם קבלת רז"ל להיות כמונו היינו מתירם לבא בקהל עם הסכמת החכמים נר"ו והטעם כי כל קידושיהן הם בעדים מהם שהם פסולי עדות וכמו שכונסה כך פוטרה ואין לחוש אלא לדור הראשון שהיו קדושין בעדים כשרים ושמא נתגרשה אחת מאותו הדור אחר שפקרו בעדים פסולים והלכה ונשאת באותו הגט שנמצאו הבנים ממזרים ולא הייתי חושש לחששא זו כדי להסיר שם האומה הזאת מפני שהיא חששא רחוקה כי שמא אותם אשר נמשכו אחר צדוק וביתוס לא היו נשואים נשים ואם תמצא לומר שהיו נשואים שמא לא גרש אחד מהם את אשתו ואם תמצא לומר גרש אחד מהם את אשתו שמא בעדים כשרים גירש וכתקון רז"ל שעדיין באותו הדור לא פקרו לגמרי כאשר הוא בזמן הזה אחר שהיו להם מפרשים כענן וחבריו שהטעו אותם ואם תמצא לומר בפסולי עדות גרש שמא אותה המגורשת לא נשאר לאחר ואם תמצא לומר נשאת לאחר שמא לא ילדה ממנו ואם תמצא לומר ילדה שמא סרים או אילונית ילדה ואם תמצא לומר ראוי להוליד ילדה שמא מתו בעודם קטנים ולא הגיעו לכלל בנים ואם תמצא לומר הגיעו לכלל בנים כל אחד מהנמצאים עתה יכול לומר איני מהם וכל אחד מותר לבוא בקהל לבדו

כללא דמלתא דכיון שאין האיסור מבורר אם היו מסכימים כולם לשוב אלינו ולקבל דברי חברות הוה ממטינא שיבא מכשורא בכלל חברי להתירם לבא בקהל וזה לשון כפתור ופרח ומסתברא שיש לחוש אם אחד מהם קדש בת ישראל וכדאמרינן בכותי שקדש הוה עובדא ואצרכוה גטא וכן כל כיוצא בזה אם כן נמצא קולו חומרו והצדוקים אינם נמצאים היום בזמננו מוסיפין גריעות אלא שרבים מהם מתייהדים תמיד וכמעשה שאירע סוף מחזור רס"ז מקהל גדול מהם שנתייהדו ביום אחד במצרים על ידי הנגיד רבינו אברהם נר"ו והמחמיר תבוא עליו ברכה עד כאן לשונו וזה הנגיד רבינו אברהם נראה לי שהוא בנו של הרמב"ם ז"ל ולא חשש וקבל דוד ן' אבי זמרא הרי שכתב ושנה דבריו לומר שאם מקבלים כולם דברי חברות וכו' אלא שמדבריו בתשובה אחרת נראה בעליל דלא שאני ליה בין רבים ליחיד מכל מקום פשיטא ודאי דלא סגי בלא קבלת דברי חברות שבזה יש לחוש לכמה מכשולות כנז"ל

ותלמידיה דמרן הרדב"ז מר ניהו הרב מוהריק"ש בספר אהלי יעקב בסי' ל"ג הביא תשובת הרב המשיג על דברי הרדב"ז והאריך לסתור דבריו ולקיים דברי רבו בענין היתר להתחתן בהם מחמת שאין קידושיהם קידושין שהרי מקדשין בפני עדים שלהם שהם פסולים לעדות וכו' וכתב מפורש דאם שבים בתשובה ומקבלים דברי חברות מותר לקבלם לקרבם לחסות תחת כנפי השכינה ומותר להתחתן בהם אבל ודאי אם אינם מקבלים דברי חברות לקיים כל דברי חכמים בתורה שבעל פה המקובלת אצל כל ישראל הם כי לא להזכיר להתחתן בהם ויהיו כל ימיהם בעבירה בכמה מכשולות שיבואו לידם כמו שמבואר בגוף תשובת הרדב"ז ובכל אשר יפנו ירשיעו רח"ל וכל מה שהאריך הרב מוהריק"ש (מדף ס"ג והלאה) היה על השאלה בקראין שקבלו עליהם דברי חברות וחזרו בתשובה להאמין בדברי רז"ל אם מותרים לבא בקהל ישראל אבל כל שהם עדיין בטעותם שלא להאמין בדברי רז"ל אין כאן לא שאלה ולא תשובה דפשיטא ודאי דאסור להתחתן בהם ומלבד שיש לחוש לכל המכשולות כנז"ל אתה תחזה מה שכתב הגאון החסיד חתם סופר זצ"ל בפתיחה להלכות יין נסך שהובא בספר לב העברי ח"ב ד' כ"ד ע"א (הספר שבידי הוא דפוס לבוב שנת תרל"ד ואין מצויין בו לא דפים ולא נומרין אך ספרתי מדף של ההקדמה והנצרך לנו הוא בדף כ"ד בד"ה וכדי שלא ליתן פירוד) עכו"ם לאו דוקא דכל שאינו בתורת משה רבינו ע"ה הן בכתב הן בע"פ איכא הסרה מדרכי דתינו וגר תושב יוכיח רק לענין הנאה יש לחלק וכו' אבל איסור שתיה משום בנותיהם ומשום הסרה מדת ישראלית אין חילוק כו' ועיין בפרק בנות כותים ד' ל"ג ע"ב בנות צדוקים וכו' דנראה מזה דצדוקים והקראים הסרים מדרכי תורתינו ראוי להרחיק משתיית יינם משום בנותיהם ולבסוף אתו לאימשוכי להסיר מדרכי ה' וגרוע מנכרי דמינות משכה ועיין מה שאמר ר' טרפון בפרק כל כתבי ד' קט"ז ע"א וכו' עד ומ"מ טוב לפני ה' להמלט מהם ומהמונם לא תקרב אל פתח ביתה וכל באיה לא ישובון עכ"ל הרי דאוסר השתיה עם הקראים משום בנותיהם דכל שאינו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה איכא משום הסרה ולכן פשיטא ודאי דאסור