שדי חמד פאת השדה מערכת ה קצא

מצליח בידו לפ"ק וחתים עליה מרן החבי"ף עצמו אות היא לעולם להורות נתן שאין חשש בזה והנה ס' כף החיים נדפס בשנת תרי"ט ויתכן שהספרים שנדפסו אחר כך עיני כל חי וכו'. על זה סמכו וערבה שנת"ם בצירוף השם כי ראו שמרן החבי"ף בעצמו לא חייש מידי להכי. יו"ד) בספר זכרנו לחיים ח"א בהסכמת מרן החבי"ף כותב ה' ישמרהו ויחיהו לפ"ג

יא) בספר מדרש שוחר טוב שנדפס עם ביאור הרא"ם כתוב שנת דרשו ה' ועזו (ויש לדחות כנז"ל). יב) בשו"ת הגאון נאות דשא בפתיחת הספר שייסד ידידי הגאון אב בחכמה מוהר"ר אברהם בנימן קלוגיר בן הגאון האדיר מוהרש"ק מבראד חותם בשנת שאו מנחה ובאו לפני ה' (הויה ברוך הוא שלם) וחתים עלה. יג) בפתח שער הספר ראשית בכורים להגאון רב"ץ הכהן מוילנא בשנת אברכה את ה' לפ"ג (ויש לדחות כנ"ל). יד) וכן בשו"ת אורי וישעי לידידי הגאון אבד"ק יאסי יצ"ו וה' הטוב אורי וישעי לפ"ק (יש לדחות כנז"ל). טו) בספר הלכות גדולות עם ביאור שפת אמת לידידי הגאון אבד"ק ראקישאק יצ"ו בהסכמת הגאון מברלין מוהר"ר עזריאל הילדסעמר חותם שנת לכן חכו לי נאם הויה (ברוך הוא) ליום קומי לעד. טז) בסוף קונטריס כלכלת שבת שבספר תפארת ישראל לסדר מועד כותב וחותם הגאון המחבר לפרט ובזה חזק ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'. טו"ב) בספר בעלי ברית אברהם לרבין חסידא הרב מוהר"א אזולאי בהסכמת רבני הספרדים ורבני האשכנזים שבעיר הקודש צפת כתבו פרט השנה זה השער לה'. ח"י) בספר קיצור שלחן ערוך הנדפס בהוצאה חדשה עם מסגרת השלחן כתוב בחתימת הסכמת הגאון מוהר"א רעיטינבערג אבד"ק זאוויחוואסט יצ"ו שנת הטיבה ה' לישרים לפ"ק יט) בספר בית ועד לחכמים להגאון מלא הרועים כתוב בהסכמת הגאון מקראקא מוהר"ר עקיבא קארניצער פרט השנה חסדי ה' כי לא תמנו. כ) בספר יסוד אהל מועד להרה"ג מוהר"ר אברהם ב"ק מחבר ס' בכורי אביב כתוב בפתח השער פרט השנה מבקש ה' ובא לאהל מועד ופתח זה פתוח מהמחבר בעצמו. כא) במאמר שפת הנחל אשר בראש ספר נחל הערבים על מסכת עירובין להרב ר' משה בהרב ר'. יוסף מלאמזא כתב לפרט השנה מן המיצר קראתי. יה נהלני נחני במעגלי צדק לפ"ק. כב) בהקדמת הרב המגיה לספר בן ימין יצ"ו סיים בברוך ברוך אתה ה' (מלא) לפ"ג. כג) במאמר מבשרת ציון אשר בספר ציון יהושע כתב הגאון המחבר פרט השנה להיושבים לפני ה' יהיה לפ"ק. כד) בספר שער יהודה (שיטה) להגאון אבד"ק הימגא בפתח השער מהמחבר סגר הפתח ברכת יה לפ"ק

כה) בפתח השער לספר נחלה לישראל לידידי הגאון אבד"ק ניזנוב יצ"ו כתב בשנת שמחו צדיקים בה' (במילואו) לפ"ק והיה נראה לי לדחות על דרך שכתבתי למעלה בסק"ד על ספר שונה הלכות אך מצאתי שבספרו שו"ת הד"ר בסי' כ"ט אות צ"ט דף כ"ו ע"א העיד בעצמו שפרט השנה הכתוב בספרו נחלה לישראל מידו נגזר ואעתיק דב"ק ככתבו וכלשונו וזהו בשער הספר נחלה לישראל כתבתי פרט שמחו צדיקים בה' אחר כך ראיתי בנוד ביהודה חלק יו"ד סי' קפ"א בתשובת הגאון בן המחבר ההוא אמר דאינו נכון לעשות פרט מן השם הקודש עי"ש ולאו אדעתאי ועיין פרי מגדים יו"ד בשפתי דעת סוף סימן צ"ט דנתן פרט לגמר הסימן א' ש' יתן לכם רחמים רק זה עשה נגד דעתי שאני רשמתי השם בר"ת (בראשי תיבות) והוא כתבו בגלוי וכבר אמרו בראש השנה דעשו יום טוב על שבטלו אדכרתא מן שטרא ומן השמים ירחמו עכ"ל אפריון נמטייה דדלי לן מרגניתא ויש לנו אילן גדול ותקיף לסמוך עליו בהוראה מר ניהו הגאון פרי מגדים שלא חשש לזה והוא תנא דמסייע לכל הרבנים שהזכרתי למעלה שלא חששו לזה וקצת נראה שסובר הרב יצ"ו דלמאי דחייש הגאון מוהרש"ל בנודע ביהודה הנ"ל אין חילוק בין כותב כל השם כולו לצרפו לכשכותב רק אות אחת בלבד ומה שכתב בפתח השער הנ"ל בה' ולא כתבו מלא הוא מחשש שלא יהא מוטל השם בבזיון כההיא דבטלו אדכרתא משטריא דפתח השער כיון שאין בו חידושי תורה יש הרבה שנכשלים שלא להתנהג בהם בכבוד כראוי. ומה שמציין להפרי מגדים אודה ולא אבוש כי חיפשתי ולא מצאתי שם ודמיתי אולי בהפרי מגדים שבידי הוליד את חסרון וכשהראתי זה לידידי הגאון מוהר"ר דוב בער אפרת אבד"ק דפה עיר הקדש חברון יצ"ו אמר כי דברי הפרי מגדים בזה הם בסוף סי' צ"ד ועיינתי שם והנה אמת נכון שכן כתוב שם סיימנו סי' צ"ד כ' תמוז ערב ראש השנה דתקל"א פה ברלין מהדורא בתרא שנת אל שדי יתן לכם רחמים לפ"ק והפרט הוא מראשי התיבות שנכתבו באותיות מרובעות אלא שבדפוס שלפני כנראה שיש טעות שכתוב אותיות אשי"ל מרובעות ואינו עולה לחשבון זה וצריך להיות אשל"ר ובקונטריס דובב שפתי ישנים שבסוף ספר שו"ת הד"ר כתב באות א' שנה זו חדות ה' היא מעוזכם לפ"ק ע"כ ואזיל לשיטתו הנ"ל וידידי הגאון אבד"ק באניהד יצ"ו הנ"ל השיב על מה שכתבתי לו כנז"ל והעלה שאין חשש ובפרט כשהוא בלשון תפלה וברכה כבנדונו שכתב לי ה' ירבה שלומכם וגוף דב"ק הלא הם כתובים בקונטריס הערות לכללים בסי' צ"ג אות ב'

אחר זמן נזדמנו לידי עוד ספרים וראיתי אשר גם הם לא חששו על זה ואשא את שמותם. א) ספר חקרי לב יו"ד ח"ב וראיתי שבחתימת הגאון המחבר כתב פרט השנה וערבה לה' מנחת לפ"ק. וזה עולה תקל"ג ובפתח השער כתוב שנדפס בשנת תקט"ן לפ"ג ומובן שבהקדמה צירף כל השם ועולה תקנ"ח לפ"ג ובו בפרק לא נגמר הדפוס עד שנכנסה שנה אחרת אבל לומר שלא צירף כל השם רק אות ה' היא מן המנין הוא רחוק מהסברא ועוד שבחלק א"ק שנדפס בזמן מוקדם כותב הגאון המחבר פרט השנה יהודה וישראל לפ"ק. ב) ספר שמו משה להרב הגדול שלשלת יוחסין מוהר"ם פארדו וראיתי בהקדמת המחבר אתן שנת בה' אעלוזה אגילה באלק"י (בה"א) ישעי לפ"ק (ונדפס בשנת תרל"ד ונמצא צירף שם הויה ברוך הוא כולו וכן אלק"י. ג) בספר דברי דוד והון יוסף להרב מוהר"י זאמירו בפתח השער שעשה הרב המחבר אתן שנת בטחתי בחסדי אלקי"ם לפ"ק ובהקדמתו כותב על כל הארץ יהיה ה' (כתוב השם שלם) אחד לפ"ק. ד) שם בהסכמת שמנה גאוני רבני תוניס בשנת תקפ"ח כתוב פרט השנה והיתה לה' המלוכה לפ"ק ונמצא שצירפו השם הקדוש כולו. ה) בשו"ת זכות אבות שנדפס בשנת תקע"ב כותב הרב המחבר בהקדמתו אתן שנת לה' אשירה לפ"ק ו) בספר חפץ ה' לרבין חסידא אור החיים מוהר"ח ן' עט"ר בהקדמתו כותב בשנת עזרנו בשם ה' (כותב השם שלם וכן אחר כך עוד שני פעמים) עושה שמים וארץ וחפץ ה' בידינו יצלח ה' (חפץ למען צדקו וכו') הנה בכל התיבות הללו כותב האותיות הראשונות בכתב אשורית להורות שבהן יושלם מספר פרט השנה שנדפס בשנת התצ"ב לפ"ק והקדמתו הכינה וגם חקרה שנה אחת מקודם היינו תצ"ו לפ"ג. ז) בהסכמת מרן מוהרי"ט אלגאזי לספר יד רמה לבבא בתרא חותם בשנת ועשו ויהי ה' עם הטוב לפ"ק. ח) בפתח השער לספר חקי חיים לרבין חסידא ראשון לציון מרן מלכא אג"ן הסהר תשרי משנתנו מגננו ראה א' (מלא) והבט פני לפ"ק. ט) בספר אפי משה הנספח לספר אדרת אליאו (להרב בעל ספר קול אליאו) בדרוש א' לשבת תשובה כתוב דרוש לשבת תשובה שנת גם ה' יתן הטוב לפ"ג

ובעיקר דין הזכרת שם שמים לבטלה דאסור כתבתי בקונטריס זה במערכת האל"ף אות ק' אזה פרטי דינים עי"ש: סימן לו

הוראה דקיימא לן ביו"ד סי' רמ"ב סעיף יו"ד שאסור להתיר דבר התמוה שנראה לרבים שהתיר את האיסור וכתב שם הגאון שפתי כהן והביאו הרב באר היטב בס"ק י"ב דזה דוקא אם מתיר בסתם אבל אם אומר להשואל טעם בדבר ומראה לו פנים או שמביא ראיות מתוך הספר מותר ונראה שכן דעת הרב תפארת למשה הביא דבריו מרן חיד"א בשיורי ברכה שם אות ו' שכתב על דברי מרן וז"ל דבר התמוה וכו' רוצה לומר שרבים יטעו ויסברו שמה שהתיר הוא אסור בדין אלא שהמורה טעה ובאמת מה שהתיר הוא על פי הדין וכו' עכ"ל וטעם זה אינו שייך אלא אם כן מתיר בסתם אבל אם אומר טעם בדבר ומראה פנים וכו' משמע דאי חשש בזה וכדברי הרב שפתי כהן ובשו"ת כרך של רומי להרה"ג