שדי חמד פאת השדה מערכת ה קפג

נראה דאפילו היכא דנזכר בלשון וחכ"א אין שייך לומר הלכה כחכמים לפי מה שהבין הרב בני שמואל בכונת רש"י ז"ל ולא ידעתי היכן נראה כן מדברי רש"י שהרי כאן לא הוזכרו דברי ר"י בלשון וחכ"א וספר בני שמואל לא ראיתי מעודי לראו' שמה דברים ככתבן וצל"ע ומה שנלע"ד בכונת רש"י ז"ל הוא על פי מה שראיתי בחי' הרשב"א בביצה שם שכ' וז"ל חסורי מחסרא וכו' הא דעביד הכא במתני' ר' יהושע בר פלוגתיה דר"ג (כצ"ל) בהא משום דבריתא מפרשא דר' יהושע הוא דפליג עלי' ואסר עכ"ל מבואר מדבריו שגרסתו בגמרא היא חסורי מחסרא וה"ק ספק מוכן אסור דברי ר' יהושע ור"ג מתיר וכנראה שזו היתה גירסת רש"י ג"כ וכ"נ קצת בלשונו שם בד"ה ספק מוכן עי"ש ולפ"ז ניחא שפיר דלא קאמר הלכה כת"ק דהוה משמע ת"ק השנוי במתניתין סתם דחשיב כרבים ולפום מאי דמחסרינן ומוקמינן לישנא דמתניתין אין זה סתמא אלא ר' יהושע מתנינן בה ויחידאה הוא והול"ל בהדיא הלכה כר"י וע"ז תירץ רש"י שפיר דלא תני ליה במתני' כנלע"ד נכון ולגרסת הרשב"א הנ"ל א"ש ג"כ מה שהקשה בספר פני יהושע דלמאי איצטריך לל"ק לפסוק כלל הלכה כר"ג דפשיטא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועי"ש מש"כ בזה דקמ"ל דלא נימא מעשה רב אמנם אי גרסי' גם בלישנא קמא בגמרא דברי ר' יהושע בפשיטות א"ש ואין כאן קושיא כלל ובעיקר הך קושיא דפרכינן בעלמא פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים והלא נפ"מ בפסק הלכה לענין דיעבד ושעת הדחק וכמבואר ממש"כ למעלה יש לעיין בספר כפו"ת פרק לולב הגזול מה שכתב ע"ד הג"א שם שהם מדברי או"ז הגדול הלכות סוכה סי' ש"ו ואינו מצוי בידי כעת ועיין בספר לימודי ה' לימוד קנ"ז והנה בהא דמקשו התוספות ביצה דף י"ז הנ"ל ד"ה אין הלכה אמאי לא קאמר הלכה כת"ק דקדק בשעה"מ פ"ג מהלכות יו"ט הנ"ל אמאי לא הקדימו דבריהם שם בד' י"א ע"א א"ד א"ר מתנה אין הלכה כר' יהושע ואמאי ל"ק הלכה כת"ק והנה לכאורה אפשר לומר דהתם לא קשיא דמשום דאיכא התם חד לישנא דקאמר הלכה כר"י לכך ניחא לאידך לישנא לאפוכי ולמימר אין הלכה כר"י מלמימר הלכה כת"ק ועיין ריטב"א יבמות דף מ' ע"א ד"ה ולמאי דאפכת אמנם מדברי התוס' מנחות דף ל"ו הנ"ל לא משמע כן דהא התם גם כן איכא חד לישנא דק מר הלכה כר' יעקב מ"מ דקדקו דהול"ל הלכה כת"ק וגם כתבו דא"כ לימא הלכה כחכמים עי"ש וכן יש לדקדק עוד בשבת דף ס' ע"ב א"ר מתנה וכו' אין הלכה כרשב"א עי"ש ואמאי לא קאמר הלכה כת"ק ואולי אפשר לומר דהתם איכא תרי פלוגתי בבריית' ת"ק ורבי ת"ק ורשב"א עי"ש ואי הוה אמר סתם הלכה כת"ק היה צריך להאריך ולבאר הלכה כת"ק לגבי רשב"א ולכך ניחא ליה טפי לקצר ולמימר אין הלכה כרשב"א אמנם לכאורה לפי"ז גם קושיית התוספות בביצה ל"ק דהתם גם כן איכא תרי פלוגתי ת"ק ור"א ות"ק ואותו הזוג ואי הוה אמר הלכה כת"ק היה צריך להאריך ולומר לגבי אותו הזוג ואולי אפשר דהתוספות עדיפא משני אבל באמת אפשר לתרץ גם כן כמש"כ אמנם אכתי יש לדקדק כן בפסחים דף מ' ע"א אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי ובב"ב דף צ"ו ע"ב אין הלכה כאחרים ואמאי לא קאמר הלכה כת"ק ועיין ברכות ד' כ"ח ע"א הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודה ועיין רש"ל ובצל"ח שם ודו"ק ועיין עוד ברכות דף מ"ב ע"א אין הלכה כר' מונא אתמר ומגילה דף י"ח ע"ב ושמואל אמר אין הלכה כר' מונא עי"ש עיין בשעה"מ שם בריש דבריו שהקשה מסוגיא דביצה ד' י"א עמש"כ הרא"ש פרק לולב הגזול וערבה בשם ראבי"ה דיחיד האומר בשם אחר חשיב רבים עי"ש ומבואר מדבריו שהבין דלשון וכן מסתבר כו' שכתב ברא"ש שם הוא מלשון ראבי"ה גופיה אמנם במרדכי שם ר"פ לולב וערבה מבואר דמה שכתב ראבי"ה כרב חסדא הוא מטעם אחר משום דאביי ורבא ס"ל כותי' עי"ש ועי' באו"ז שם סי' שט"ו ואם כן הך וכן מסתבר הוא לשון הרא"ש עצמו וק"ל ע"ז מדברי הרא"ש פרק הכונס סי' ח' שהביא בשם הרמ"ה שפסק דלא מנכינן כחש גופנא דאמרו לו לר"ש וכו' ויחיד ורבים הלכה כרבים והוא ז"ל חלק עליו עי"ש ולפי דבריו בסוכה הו"ל לדחות דברי הרמ"ה גם מטעם זה דאפילו אי פליגי אמרו לו אר"ש מ"מ הא ר"ש בן יהודא אומר משום ר"ש בן מנסיא וחשיב ג"כ רבים וצע"ק וע"ע ברא"ש פ"ק דב"ק סי' ח' ובספר מאה שערים לבעל העיטור על הרי"ף ב"ק אות ו' ודו"ק ובדרך אגב אציע פה לפני כבוד תורתו שליט"א מה דנתקשיתי בדברי השטמ"ק ב"ק שם ד' נ"ט ע"ב ד"ה דן רב כר"מ כו' ושמא י"ל משום דקיי"ל בעירובין ר"מ ור"י הלכה כר"י ור"ש ור"י הלכה כר"י ומשמע ליה לרב לפסוק כר"מ וכר"ש נגד הכלל וכו' עכ"ל ותמוה לי טובא דהא בעירובין שם ד' מ"ז ע"ב אמרינן דרב לית ליה הני כללי עי"ש וא"כ מה רשותא היא במה דפסק רב בהנך תרתי כר"מ וכר"ש נגד הכלל וצ"ע לקוצר דעתי עכ"ד יצ"ו. (אמר המחבר מה שכתב שציינתי בנדפס לעיין במערכת החי"ת אות ק"ט כן הדבר כאשר עיניך תחזינה בשדי חמד ח"ב במערכה הנ"ל ששם הבאתי דברי הרבנים מג"א וקרבן נתנאל ויד מלאכי סי' תרס"א ובמה שכתב אם יחיד האומר בשם אומרו חשיבי רבים עיין בשדי חמד ח"ב במערכת היו"ד אות ד' מה שכתבתי בכלל זה בס"ד):

סימן ל

הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו. בנדפס במערכה זו אות קט"ז הבאתי בס"ד שדעת הרבה פוסקים ראשונים ואחרונים דלא קימא לן כר' יוסי אלא מחבירו ולא כשחולק עם רבים והבאתי בסוף ד"ה ואף גם) מה שכתב הגאון מסלאנים בשו"ת פרת יוסף סי' מ"ה דמהירושלמי בפרק קמא דמעשרות ומש"ס דילן בסנהדרין ד' כ"ז וגטין ד' ס"ו מתבאר דשמואל במקום שנראה לו פוסק כר' יוסי וכשלא נראה לו אינו פוסק וכתבתי שכן מוכח מדהוצרך שמואל בבבא מציעא דף י"ב לפסוק הלכה כר' יוסי וסיימתי ולפי זה צריך לומר דמה שאמר שמואל בגטין דף ס"ז ע"א דהלכה כר' יוסי גם לגבי רבים (שמסוגיא זו הוא דמשמע ליה להגאון נודע ביהודה במהדורא קמא באהע"ז סי' מ"ו בד"ה ולע"ד תמוה וכו' דאף נגד רבים הלכה כר' יוסי) סברא דרבי הוא דקאמר וליה לא סבירא ליה הכי. על דברים אלו כתב לי ידידי הרה"ג מרדכי לוריא מעיהק"ו צפ"ת יצ"ו ותימה דהא בבתרא דף כ"ה ע"א איתא אמר ר"י אמר שמואל הלכה כר' יוסי והוא נגד סתם עכ"ל יצ"ו

והנה המעיין בספרי יראה שהבאתי בתחלת האות דהגאון יד מלאכי בסי' ר"ל האריך להוכיח דלא נאמרה הלכה כר' יוסי אלא לגבי חברו ולא מחבריו ובשם מרן חיד"א ביעיר אזן אות מ"ה כתבתי דגם הסוברים דהלכה כר' יוסי גם מחבריו לא אמרו כן נגד סתם משנה אף אם אינה סתם גמור אלא יש מחלוקת בצד הסתם בכל זאת אין הלכה כר' יוסי ומעתה סוגיא דבבא בתרא שהביא הרב יצ"ו קשיא גם למרן חיד"א דהא קמן פסיק שמואל כר' יוסי נגד הסתם וצריך לדחוק דנהי דשמואל פסיק הכי לא נקטי הפוסקים הכי לפסק הלכה אלא כל היכא דסברת ר' יוסי היא נגד הסתם נקטי כסברת הסתם ומשום הכי לא קשיא ליה עליהו ורק עלי דידי דאמינא דשמואל גופיה לית ליה הלכה כר' יוסי נגד רבים הוא דקשיא ליה דהא חזינן דפסיק שמואל כר' יוסי נגד הסתם אמנם במחילת כתה"ר גם לדידי לא קשיא ואדרבא מסתייעא מילתין מסוגיא דבבא בתרא הנ"ל דאם איתא דשמואל נקיט כללא דהלכה כר' יוסי גם נגד סתם למאי איצטריך לפסוק בההיא כר' יוסי וכן מוכיחים הראשונים כיוצא לזה במקומות רבים ועיין בתוספות במסכת עבודה זרה דף ל"ב ע"ב אמאי דאמרינן התם (בע"ב) אמר ר"י אמר שמואל הלכה כרשב"ג כתבו בד"ה הלכה להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו מדאיצטריך לפסוק כוותיה עכ"ל הרי דממה שהוצרך לפסוק בדבר פרטי שמעינן ללמד על הכלל כולו דכל היכא דפליגי כי האי גוונא לית הלכתא כוותיה זולתי כדפרשי בהדיא דהלכתא כוותיה וזה דבר פשיט ומוסכם ועיין מה שכתבתי במכתב לחזקיאו בחידושים למסכת ביצה דף כ"ד על מה שאמרו שם אמר ר"י אמר שמואל הלכה כרשב"ג וזהו שכתבתי בנדפס (אחר שהבאתי דברי הגאון מסלאנים דשמואל במקום שנראה לו דברי ר' יוסי הוא שפוסק כמותו ולא בכל המקומות) שכן מוכח מדהוצרך שמואל בבבא מציעא דף י"ב לפסוק הלכה כר' יוסי וכלומר דמשמע דוקא בהא הלכה כר' יוסי דמסתברא ליה כוותיה זאת היתה דעתי בנדפס לפי שיטת הגאון מסלאנים ולפי זה סוגיא דבבא בתרא הנ"ל אף זו מן התוכחות דשמואל לית ליה כללא דהלכה כר' יוסי