שדי חמד פאת השדה מערכת ה קפא

עשוים להשתנות לאחר מיתה קאמר משום דגזר אטו מומין המשתנים לאחר מיתה וקנסא קניס וקימא לן כר' מאיר בגזרותיו ויש לומר אחרי דקנסא הוי לא קנסינן בחוצה לארץ דהא אין דנין דיני קנסות בחוצה לארץ עכ"ל הנה מלבד שקשה על הרדב"ז שאף אם ראה דברי הספר היראים הנ"ל לא היה לו להמשך אחר דבריו עם כי גדול כבודו אבל הוא יחיד נגד כל הראשונים שהביא הרב יד מלאכי ועוד דאעיקרא אין הכרח שסובר הרא"ם דהלכה כר' מאיר בקנסותיו אלא כונתו לומר דמשום קנסא גזר ר' מאיר ובכלל גזרותיו היא וכמו שפירש הגאון העמק שאלה בפרשת בא שאלתא מ"ד בכונת דברי הרמב"ן עי"ש

גם מרן מוהריט"א בפרק עד כמה סי' כ"ח הביא בשם תוספות חיצוניות שכתבו דהך גזרה דמומין שבגוף אטו דוקין שבעין אינה אלא קנסא בעלמא דלא שייך למיגזר מומין שבגוף אטו דוקין שבעין אם לא משום קנס עכ"ל התוספות וכתב על זה וז"ל ולדעת הלכות גדולות ורבינו (הרמב"ן דחשבי לה גזרה ולא קנסא) יש לומר דאף על גב דלא קימא לן כר' מאיר בקנסותיו היינו בדבר דהוי דוקא מידי דקנסא אבל הכא דמשום קנסא הוא דגזרו מומין שבגוף אטו דוקין שבעין בכלל הלכה כר' מאיר בגזרותיו הוא כיון דסוף סוף לא אסור משום קנסא לבד כי אם בהצטרפות דאיכא למיגזר שאר מומין אטו דוקין שבעין עכ"ל ועיין שם מה שביאר למה אין שייך לגזור מומין שבגוף אטו דוקין שבעין ומעתה יש לומר שגם הרא"ם בספר היראים סובר כן והיינו דלא קאמר הרא"ם וקימא לן כר' מאיר בקנסותיו אלא בגזרותיו הוא דקאמר ויתכן שכן הבין בדעתו הגאון שב שמעתתא שער ז' סי' י"א (הביא דבריו בעמודי אש המוזכר להלן) שכתב שכל הראשונים סוברים דאין הלכה כר' מאיר בקנסותיו ותמה עליו ידידי הגאון עמודי אש יצ"ו שלא ראה דברי היראים שגם בקנסותיו הלכה כמותו עי"ש ולפי מה שכתבתי יש לומר שגם הוא מפרש כן בכונת דבריו ואינו חולק על כל הראשונים שהביא הרב יד מלאכי דלא קימא לן כותיה בקנסותיו ועל דברי הרב יד מלאכי במה שרצה להליץ בעד הרדב"ז שלא אמרה אלא כשאין חולק על ר' מאיר כההיא דמיירי בה שכתב הר"ן דכולה ר' מאיר וכו' ראיתי עתה למרן חיד"א בספר יעיר אזן אות י"ב שכתב דישוב זה לא ניתן לאמר שמלבד הדוחק לפרש כן כמו שכתב הרב יד מלאכי בעצמו עוד הן בה דהיסוד שהניח שאין חולק כמ"ש מרן וכו' הרדב"ז שם כתב בהדיא דרבנן פליגי על ר' מאיר דאחר לשון זה סמוך ונראה אייתי הרדב"ז ההיא דפ"ק דמציעא וכתב עלה והני תירוצי לרבנן דלית להו קנסא אבל לר' מאיר דקניס ברישא כל שכן דקניס בסיפא עכ"ל הרי שכתב דרבנן פליגי אר' מאיר שלא כדברי הר"ן ומרן ותימה על הרב יד מלאכי איך לא שלטו מאורי אור עיני הכהן בדברי הרדב"ז הנ"ל עכ"ל וציין לעיין בהגהותיו על הרמב"ם: סימן כז

הלכה כבתראי מאביי ורבא אם גם אביי ורבא הם בכלל בתראי הרב לב שומע יצ"ו במערכת האל"ף אות ג' כתב בשם הרב עצמות יוסף בסוגיא דקידושין דף ס"ב ע"ב שכתב בלשון ואולי אין אביי בכלל זה ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ותמה עליו דהרי"ף והרא"ש שהביא דבריהם הרב יד מלאכי באות קס"ח מתבאר שסוברים דגם הם בכלל וכן כתבו התוספות ביומא דף ל"ו ד"ה אמר אביי ואפשר שכונתו דאף דהלכה כמותם לגבי אמוראים אחרים מכל מקום אין הלכה כמותם נגד רבם וכו' ומדברי מרן כסף משנה בפרק ה' מהלכות תרומות דין ט' מוכח קצת דהלכה כאביי ורבא נגד רבם עי"ש ועיין בספר משכנות הרועים לידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו בריש סי' ג' וריש סי' ז"ך ובטעם הדבר דהלכה כבתראי מאביי ורבא ביאר בספר אבן משה (ונקרא בשם תולדות שמים וארץ) להרב מוהר"ם מלאדז בח"ב ד' ק' בהגהה כי עד אביי ורבא היה ערך גדלות דעת הראשונים רב מאד ולכן מיעוט הדעת שבהתלמיד והבתרא נגד דעת רב הקדום היה שיעור גדול ולכן לצד ההבדל הגדול אשר בין דעתם יהיה לומר שלא ירדו לסוף דעת הראשונים כלל ולכן אין לסמוך על דעת התלמיד או אבתרא מה שהוא נגד דעת הרב הקודם והיה זה נוהג עד אביי ורבא כי עד כה היה ההפרש רב בין דעת הרב לדעת התלמיד אבל בימי אביי ורבא כבר נתמעט הדעת עד כדי שלא היה ההפרש גדול כל כך בין כח השגת התלמיד נגד רבו באופן שלא ידובר מעתה אשר לא ירד התלמיד לסוף דעת רבו כיון שההפרש הוא אך מעט בינותם ולכן כיון שידע תוכן דעת רבו וחלק עליו יהיה עניינו כענין הננס על גבי ענק ולכן הלכה כבתראי ואין זה על צד ההחלט כי אך על הרוב שהיה הלכה כבתראי מטעם הנ"ל אבל היכא דידעינן בודאי שהיה ערך דעת הרב גדול מאד מערך השגת התלמיד גם הפעם לא נלך אחר התלמיד ויהיה הלכה כרבו וזהו שכתבו התוספות בעבודה זרה דף נ"ט בד"ה אמר רב פפא שרבינו תם פוסק שם הלכה כרבא נגד רב פפא אף שרב פפא בתרא מרבא משום דרבא רבו והיה גדול ממנו בחכמה ובמנין והנה ודאי שגם בדורות שאחריהם היה הרב גדול בחכמה מהתלמיד ומ"מ פסקינן כהתלמיד. אלא ודאי כדברינו שדעת רבא נגד רב פפא היה יוצא מן הכלל והשכיח היינו שההבדל בינותם היה גדול שיעור רב עד שנוכל לומר על רב פפא שגם הוא לא ירד לסוף דעת רבא שהיה רבו כמו הדורות הקודמים וכמבואר וזה פשוט עכ"ל והוא טעם נכון ומוסבר אבל יש לפקפק דידוע שכמה גדולים כתבו דהא דאמרינן אין הלכה כתלמיד במקום הרב אינו אלא כשנחלקו פנים בפנים והסימן הוא דאיכא אמר ליה דבכי האי גוונא הוא דאמרינן כיון ששמע הרב דברי התלמיד ולא הודה לו בטלו דברי התלמיד אבל כשנחלקו כשני חולקים דעלמא ולא נחלקו פנים בפנים הלכה כבתראי עיין מה שציינתי בזה בשדי חמד מערכת האל"ף אות קס"א וזה לשון הר"ן בהלכות בריש מסכת סוכה (בד"ה ולרבי זירא) והא דאמרינן אין הלכה כתלמיד במקום הרב הני מילי כשנחלק עמו בחייו דכיון שלא קבל רבו דבריו נדחו דברי התלמיד אבל כשנחלק עמו לאחר מיתה לא אדרבא קימא לן הלכה כבתראי ואף על גב דבתראי תלמידי דקמאי נינהו פירוש דבר זה מסורת בידינו מן הגאונים עכ"ל ולפי טעם הרב הנ"ל (דמשום שההבדל בין דעת הרב לדעת התלמיד וכו') נראה שהיה ראוי לומר שאף אם נחלקו כשני חולקים דעלמא או שנחלקו לאחר מיתה תהיה ההלכה כדברי הרב לפי עוצם גדלות דעתו כי רב הוא ולכן נראה שטעמו לא אתי שפיר אלא לדעת הסוברים דאין חילוק בין אם נחלקו פנים בפנים לאם נחלקו ה שלא בפני זה ולא ידע זה דברי זה לעולם הלכה כהרב במקום התלמיד או כהקודם נגד האחרון מטעם שכתב הרב דההבדל רב ביניהם ובטלה דעת האחרון נגד הקודם אליו כן נראה לפום ריהטא:

סימן כח

הואיל ואישתרי אישתרי על מה שכתבתי בנדפס באות קי"א כתב לי ידידי הרב אשר זעליג מיטערפטריל מעיר באר יצ"ו וז"ל בדין הואיל ואשתרי הביא דברי היש"ש פ"ק דחולין ופי' בכונתו מ"ש והגבילו זמן לגזרתם על זמן התחלת האיסור קאמר אימת יתחיל האיסור אמנם בספר ראשית דוד נד"מ בסי' ו' ראיתי שפי' כוונת היש"ש שהגבילו זמן כמה שנים יאסר היין אחר גזרתם דאל"כ אלא שהגבילו זמן מתי יתחיל האיסור לפי"ז היה סתם יינם של ישראל אסור מה"ת אף בזה"ז וזה לא שמענו ולא נמצא בשום פוסק יעו"ש ולכאורה נראין דבריו בזה יעוין ביש"ש פרק קמא דביצה סי' ט' יעו"ש מ"ש שם בשם הרא"ש עכ"ד יצ"ו ובעיקר כללין עיין בספרים שציין הרב פתחי תשובה יו"ד סי' רי"ח והיה לו לציין גם שו"ת שער אפרים סי' ס"ז (ד"ה ואם יתעקש) וכנראה שלא היה אז בידו וגם אני הדל מקרוב השגתיו עי"ש פלפלא חריפא לענין תקנות הקהלות ומרן החבי"ף בספר מי החסד ריש פרשת כי תצא ציין לענין אי אמרינן בדרבנן הואיל ואישתרי לעיין בספר פתח האהל ד' ט' ע"ד ובספרי רבני גאוני דורנו יצ"ו ראיתי שפלפלו בכלל זה ולא אסתייעא לי להתיישב בדב"ק ואשא את שמותם אולי אועיל בזה לזולתי והיה זה שכרי עיין אבן שתיה לידידי הגאון אבד"ק לוצין יצ"ו בסי' מ"ט לענין בשר או עוף שהיתה איזה שאלה עליהן והותרו לכבוד יום טוב ונשאר מהן לאחר יום טוב הביא דברי הגאון פרי מגדים ביו"ד סי' צ"ד ושקיל וטרי בסוגיא דיפת תואר שהבאתי בנדפס ובספר נתיבות אור תניינא ח"ב לידידי הרה"ג דומ"ץ קלעצק יצ"ו בנתיב שלישי ד' י"א סוף ע"ב בההיא דבבבא בתרא