שדי חמד פאת השדה מערכת ה קפ

גם לגבי ר' יהודה לא מצא הדבר מפורש כן רק מההיא דמנחות ד' מ"א דפליגי ר' מאיר וחכמים ואמר מר דסתם בר פליגתיה דר' מאיר הוא ר' יהודה אלמא דגם נגד ר' יהודה אמרינן הלכה כר' מאיר בגזרותיו והנה אמת דסתם בר פלוגתיה דר' מאיר הוא ר' יהודה כמו שכתבתי אני הדל במערכת הסמ"ך והבאתי כן בשם הגאון בנין ציון בח"א סי' קס"ט דמסוגיא דפסחים ד' י"א ומסוגיא דסנהדרין ד' מ"ה נראה דפשיטא ליה להש"ס דסתם בר פלוגתיה דר' מאיר הוא ר' יהודה וכן סתם בר פלוגתיה דר' יהודה הוא ר' מאיר אבל תמיה לי למה הוצרך לזה והלא במחלוקת מפורשת ר' מאיר ור' יהודה מתבאר מכל מה שכתבתי דשגור בפי הפוסקים לומר הלכה כר' מאיר בגזרותיו נגד ר' יהודה גם עיקר קושייתו על מה שכתב הגאון מצפה איתן מדאמר רב נחמן אמר שמואל בדף מ"ז הלכה כר' מאיר בגזרותיו איני מבין מאי קשיא ליה דנהי דמהתם שמעינן דשמואל אית ליה כללא דכר' מאיר בגזרותיו מכל מקום אין מזה סתירה לדברי הגאון מצפה איתן דהא לא קאמר דשמואל לית ליה האי כללא כי היכי דתיקשי עליה מסוגיא דדף מ"ז דאית ליה אלא כונתו לומר דבדבר זה סבירא ליה לשמואל דאין הלכה כר' מאיר והרי כיוצא לזה כתב הריטב"א בחידושיו לעירובין ד' צ"ח שהבאתי דב"ק לעיל (בד"ה וכתב עוד הרב) דאף דמשמע ליה להריטב"א דרב נקיט האי כללא דהלכה כר' מאיר בגזרותיו מכל מקום בההוא עניינא סבירא ליה דאין הלכה כר' מאיר וכן יש לומר אליבא דשמואל

גם הגאון שאילת שלום (על השאלתות) בפרשת וירא אות ט"ז על מה שכתב רבינו בעל השאלתות בשאלתא י"ג ואף על גב דסבירא לן הלכתא כר' מאיר בגזרותיו בהא כרבנן משמעתיה דרב אשי הביא על זה דברי התוספות יבמות ד' ל"ז (ד"ה מי עביד רבנן) שכתבו בעיא זו אליבא דרבנן ולא אליבא דר' מאיר מכאן מדקדק בעל הלכות גדולות ובשאלתות דהא דאמר בפרק אף על פי הלכה כר' מאיר בגזרותיו היינו דוקא בגזרותיו ולא בקנסותיו עכ"ל איברא בשאלתות שלפנינו לא חזינן מזה דמחלק בין גזרותיו לקנסותיו ונוכל לומר דשאלתות סבירא ליה דכל אפייא שוין רק הכא אין הלכה כלל כר' מאיר משום הא דרב אשי דקאי הכא כרבנן דפליגי עליה דר' מאיר הוי כללא דכייל הלכה כר' מאיר בגזרותיו כמו שאר כללי הלכות דקימא לן הכי בר מהיכא דגילה הש"ס דענין זה יצא מן הכלל וכבר הארכתי בחבורי יש סדר למשנה ברכות פרק ה' בתוספות יום טוב בעניינים אלו עכ"ל הרי דכל הכללים לא נאמרו אלא על הסתם היינו היכא דלא גילה הש"ס שדבר זה יוצא מן הכלל וטעמא דלא קיימא לן בהא כר' מאיר הוא כמו שביאר הגאון נצי"ב בהעמק שאלה פרשת וירא שאלתא י"ג סק"ה דטעמיה דר' מאיר הוא משום דחייש בעלמא למיעוטא ולכן אף דלא שכיח שידור יחיד עם נכרי גזר ואנן דקימא לן בעלמא דלא חיישינן למיעוטא משום הכי לא קימא לן כותיה בהאי גזרה והיינו טעמא דפסק שמואל כר' אליעזר בן יעקב

ומה שרצה ליישב קושייתו והיה בהניח דרב יהודה פליג אדרב נחמן דאמר משמיה דשמואל דהלכה כר' מאיר וכו' ואיהו סבירא ליה דלית לית ליה לשמואל האי כללא ודחה זה לפי שבמנחות ד' מ"א אית ליה לרב יהודה האי כללא וכו' לדעתי העניה אין משם הכרח דרב יהודה אית ליה האי כללא דהא הכי איתא התם אמר רחבה אמר רב יהודה טלית שנקרע חוץ לשלש יתפור תוך שלש לא יתפור תנא נמי הכי טלית שנקרע חוץ לשלש יתפור תוך שלש ר' מאיר אומר לא יתפור וחכמים אומרים יתפור ופשוט דרב יהודה לא ראה ברייתא זו שאם כן לא היה אומר בלשון הנראה שהוא האומר דין זה אלא היה מביא הברייתא ומסיים עלה דהלכה כר' מאיר עיין כתובות ד' י"ט ע"א גנובי גנבא למה לך אי סבירא לך כר' מאיר אימא הלכה כר' מאיר וכתב רש"י שלא הי' לו למינקט בהאי לישנא מודה בשטר שכתבו וכו' כיון שזו היא סברת ר' מאיר היה לו לומר הלכה כר' מאיר עי"ש הרי דלא זו הדרך למינקט מילתא באנפי נפשא וגנבא מיקרי ואם אמרו כן בההיא דבדברי ר' מאיר אינו מפורש דסבירא ליה מודה בשטר שכתבו וכו' רק שעל צד ההכרח הוצרכנו לומר דר' מאיר הכי סבירא ליה בכל זאת אמור רבנן גנובי גנבא למה לך ואיבעי לך למימר הלכה כר' מאיר כל שכן בהא דרב יהודה דאמר תוך שלש לא יתפור והוא ממש כלשון ר' מאיר ודאי דאינו נכון לומר מילתא באנפי נפשא כי אם להביא דברי ר' מאיר ולפסוק כמותו אלא ודאי רב יהודה לא ידע מהברייתא כלל אלא איהו סברא דנפשיה הוא דאמר וסתמא דש"ס הוא דמייתי ליה סיעתא ממילתיה דר' מאיר והיינו משום דסתמא דש"ס נקיט האי כללא דכר' מאיר בגזרותיו דלכן אף דפליגי חכמים הרי הלכה כר' מאיר אף נגד רבים (בגזרותיו) ולכן מייתי שפיר סייעתא מינה לרב יהודה ואכתי מצינן למימר דרב יהודה גופיה לא סבירא ליה ללא דכר' מאיר בגזרותיו דלא שמיעא ליה דהכי אמר שמואל כדאמר רב נחמן בשמיה

כל זה אני אומר על פי מדותיו של הרב הנ"ל דהוה ניחא ליה למימר דרב יהודה ורב נחמן פליגי בהא אליבא דשמואל לולא דדק ואשכח דרב יהודה גופיה אית ליה האי כללא בההיא דמנחות ואהא שפיר קאמינא אנא דאין ראיה מההיא ואם כן יוכל הרב לומר כדאמר מעיקרא אמנם כבר כתבתי אני הדל בנדפס אות ה' דלא מצינן למימר אמוראי נינהו אליבא דשמואל דאי הכי לא הוה שתיק הש"ס מלמירמא כי האי גוונא ולשנויי אמוראי נינהו כמו שכתב הרשב"א בחידושיו לשבת ד' מ' כן כתבתי בנדפס לדחות מה שרציתי לומר דרב יהודה אמר שמואל בסוף פרק קמא דעבודה זרה ד' כ"א ע"א דפסק כר' יהודה ולא כר' מאיר הוא משום דלית ליה לרב יהודה דשמואל סבר הלכה כר' מאיר בגזרותיו עי"ש וקצת נראה מסוגיא דפרק אף על פי ד' ז"ן ע"א דסבירא ליה לתלמודא דרב יהודה אמר שמואל מודה לדרב נחמן אמר שמואל דהלכה כר' מאיר בגזרותיו והוא דאמרינן התם דאחתיה דרמי בר חמא אירכס כתובתה אתו לקמיה דרב יוסף אמר להו הכי אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה אמר ליה אביי והא אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כרבי מאיר בגזרותיו אי הכי זיל כתוב לה ע"כ בש"ס שם משמע קצת דרב יהודה נמי מודה לדרב נחמן אמר שמואל אך אינו מוכרח כמובן ולכן כתבתי בנדפס דאם איתא דפליגי אמוראי בהכי לא הוה שתיק הש"ס ובהכרח לומר דקם ליה לש"ס דלא פליגי אמוראי אליבא דשמואל ואם כן רב יהודה נמי סבירא ליה דהלכה כר' מאיר בגזרותיו ומה גם לפי מה שמתבאר מדברי הריטב"א בעירובין לדף צ"ח ע"ב דרב נמי אית ליה האי כללא פשיטא דרב יהודה לא פליג אתרי רבוואתיה ובכל זאת קושיית הרב הנ"ל על הגאון מצפה איתן לא קשיא כדכתיבנא לעיל

ואם בקנסותיו דר' מאיר קיימא לן כוותיה רשמתי בנדפס בסוף אות ז' ספרי דבי רב המדברים בזה והגאון יד מלאכי בסי' עק"ד הביא מה שכתבו התוספות בביצה ד' ז"ך ד"ה אלא ובבבא מציעא ע"ב ע"א ד"ה קונסין ובבבא קמא דף ל' ד"ה וחכ"א ובזבחים ק"ד ובבכורות דף כ"ח והרא"ש בפרק המניח סוף סי' א' ובפרק עד כמה סי' ג' שכתבו דדוקא בגזרותיו ולא בקנסותיו ושכן נראה מפסקי הרמב"ם ומזה תמה על הרדב"ז ביקר תפארת על הרמב"ם סוף פרק שני ממתנות עניים שכתב בפשיטות וקימא לן כר' מאיר בקנסותיו וכתב לחלק דליתיה להאי כללא אלא היכא דאיכא מאן דפליג עליה והך דהרדב"ז שהביא בשם ר' מאיר בלי חולק וכמו שכתב מרן כסף משנה שם בשם הר"ן אלא דמכל מקום לא הוה ליה למינקט לישנא דקימא לן עכ"ל והצדק אתו דאינו מתיישב לשון הרדב"ז ואני הדל מוסיף שכפי הנראה אינו מפרש הרדב"ז כפירוש הר"ן (אליבא דהרמב"ם) שהביא מרן כסף משנה דכולה ר' מאיר שאם כן לא היה צריך להזכיר לא קנס ולא גזרה רק לומר שמפרש רבינו שר' מאיר אינו חולק על תנא קמא וכולה ר' מאיר וממילא כיון שאינו חולק עליו נקיטינן כוותיה אף אם אינו מידי דקנס ולא גזרה ולכן נראה דברים כפשטן שכונתו לומר דתנא קמא ור' מאיר פליגי ונקיטינן כר' מאיר בקנסותיו והוא תמוה כמו שתמה עליו ביד מלאכי ואף שמצינו לאחד מגדולי הראשונים מר ניהו הרא"ם בספר היראים סי' שנ"ב שנראה שסובר דהלכה כר' מאיר בקנסותיו שכתב וז"ל ותנן בפרק עד כמה השוחט את הבכור ואחר כך הראה את מומו ר' יהודה מתיר ר' מאיר אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור ואמרינן בגמרא ר' מאיר אומר אפילו במומין שאין