שדי חמד פאת השדה מערכת ה קעט

כר' מאיר אף דאיכא סתם משנה דלא כותיה

הן אמת שראיתי להרב שם חדש בסי' קס"ט שתמה על מה שכתב הרב שושנים לדוד דכמה אמוראי שקלו וטרו אליביה דעין רואה בסוגיא דמנחות ובסוגיא דפסחים דהאמוראי קעסקי לפרושי טעמיה דר' מאיר וטעמיה דר' יהודה וכו' וכל כי הא לא חשיב שקיל וטרי אליביה דכדאי הם לפרש דבריהם כמו שכתב הרב יד מלאכי בכלל רצ"ב בשם רבינו בצלאל וכו' עי"ש בדף ס"ו ע"ג (בד"ה תולדות חדש) ועיין במה שרשמתי אני הדל בשדי חמד מערכה זו אות קי"ז בענין זה מכל מקום אכתי איכא למידחי דטעמא דפסקו הרמב"ם והרע"ב כר' יהודה לאו משום דאיכא סתם משנה נגד ר' מאיר (דיש לומר דאף בכי האי גוונא קימא לן כר' מאיר בגזרותיו) אלא טעמייהו הוא כדכתב הרב שם חדש שם על פי כלליה דרב ראשון לציון דדוקא היכא דפלוגתייהו היא דר' מאיר גזר ור' יהודה לא גזר הוא דאמרינן הלכה כר' מאיר בגזרותיו אבל היכא דתרוייהו גזרי אלא דמר גזר בהאי גוונא ומר באנפא אחרינא בכי האי גוונא ליתא לכללא דכר' מאיר בגזרותיו והוה ליה כשאר פלוגתייהו בעלמא דנקיטינן ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה ואם כן בגזרה דאתי למיכל מניה דגם ר' יהודה גזר כמו שמתבאר מסוגיא דפסחים דף יו"ד אלא דבחדש הוא דלא גזר משום דבדיל מניה ור' מאיר בחדש נמי גזר אם כן בכי האי גוונא ליתיה לכללא דכר' מאיר וכיון דבהא ליתיה לכללא דכר' מאיר בגזרותיו הלכה כר' יהודה באופן דבין למר (שושנים לדוד) ובין למר (שם חדש) אין לנו הכרח דנגד הסתם משנה ליתא להאי כללא

ומה שרצה הרב עמודי אש יצ"ו ליישב דברי התפארת ישראל על פי מה שצדד הגאון שבות יעקב ח"א סי' ל"א דנגד רבי יהודה קימא לן (לא קימא לן) גם בגזרותיו אלא שדחה דברי השבות יעקב שנעלם ממנו פסק הרמב"ם וש"ע יו"ד סי' ש"י דהשוחט את הבכור שלא על פי חכם אפילו הראו לחכם אחר כך ומצא בו מום אסור והוא כר' מאיר נגד רבי יהודה מטעם דקימא לן כר' מאיר בגזרותיו ומבואר דאף נגד רבי יהודה איתיה להאי כללא ואף הר"י בביצה כ"ז ע"א דפוסק כרבי יהודה הוא משום שכתב שהוא קנס ולא גזרה אלו דבריו יצ"ו ודבריו נכונים וכן כתבתי אני הדל בנדפס באות ז' על פי סוגיא דסוכה דף י"ד ע"א בפלוגתא דנסרים שפסקו הפוסקים נגד רבי יהודה מכח כלל זה ואף להפוסקים שם בהיפך היינו מטעם שכתב הריטב"א שהבאתי בנדפס באות ה' הא לאו הכי הוה אמרינן הלכה כר' מאיר בגזרותיו גם לגבי רבי יהודה וכן כתב מרן כסף משנה בהלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ד' (בד"ה ואין) בשם הרמ"ך וגם הבאתי שהתוספות בביצה דף כ"ז ד"ה אלא ובבכורות דף כ"ח ד"ה ר"מ ובהרמב"ן והרא"ש שם ובשאלתות פרשת בא סי' מ"ד מתבאר דאי לאו דחשבי לה קנסא הוה פסקינן כר' מאיר וכ מתבאר מדברי הריטב"א בחידושיו לעבודה זרה על דף כ' ע"ב שכתב דקימא לן כרבי יהודה דלא פליגי בגזרה אלא בטעמא דמר סבר משהינן ליה ומר סבר לא משהינן ליה והגאון מלא הרועים בח"ב דף מ"ב ע"ד השיג על השבות יעקב מתוספות ביצה הנ"ל ומהגהות מיימוניות וכו' ושוב ראיתי מפורש בס' שונה הלכות ח"ב דף ד"ן ע"ב שכתב רבינו בעל הלכות גדולות בפלוגתא דר' מאיר ורבי יהודה (גבי שוחט את הבכור שלא על פי חכם ואחר כך הראו לחכם ונמצא בו מום) שכתב מפורש דאף דקימא לן ר' מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה הכא הלכה כרבי מאיר דאמר רב נחמן הלכה כרבי מאיר בגזרותיו הרי דכלל זה שריר וקיים מפום כל הני רבוואתא גם בפלוגתא דר' מאיר ור' יהודה

וכן תפס בפשיטות רבינו התוספות יום טוב בפרק קמא דעבודה זרה משנה ה' והגאון חות יאיר בתשובתו הנפלאה בכללי התלמוד בסי' צ"ד דף נ"א ע"ב (מדפוס חדש בד"ה הלכה כר"מ) רמז סוגיא דעירובין דף מ"ז דאמרינן לאפוקי מדאמר שמואל הלכה כר' מאיר בגזרותיו ושם איירינן בפלוגתיה עם ר' יוסי וכתב וז"ל ומשם דקימא לן כר' מאיר בגזרותיו אפילו נגד ר' יוסי כל שכן נגד ר' יהודה ועיין תוספת יום טוב סוף פרק ב' דנדרים ובעבודה זרה פרק קמא משנה ה' עכ"ל כנראה לא זכר הגאון לפי שעה מכל מה שכתבתי למעלה דמפורש יוצא מדברי כל הראשונים הנ"ל דגם כי פליג עם ר' יהודה הלכה כר' מאיר בגזרותיו ולכן הוצרך ללמוד במכל שכן מדר' יוסי לר' יהודה ומה שציין דברי התוספת יום טוב דנדרים כעת לא ידעתי כונתו דהא התם לא נזכר ר' יהודה אלא וחכ"א ואם כונתו לומר דאם לגבי חכמים מתבאר מדברי התוספת יום טוב דאמרינן הלכה כר' מאיר בגזרותיו כל שכן לגבי ר' יהודה היה לו ללמוד כן מסוגיא דכתובות דף ז"ן שציין בראשית מאמר ואולי כונתו דמסתמא בר פלוגתיה דר' מאיר הוא ר' יהודה ואם כן מה ששנינו החכמים אומרים פותחין להם פתח ממקום אחר וכו' כאילו אמר ר' יהודה אומר וכו' ודוחק

וראיתי בשו"ת זכר יהודה להגאון מוהר"י בטלן בביאורים וחידושים שבסוף הספר להרב מר נכדו במערכה א' ד' א' ע"ג פלפול חריף בכללא דהלכה כר' מאיר בגזרותיו אם נאמר לגבי ר' אליעזר בן יעקב דמשנתו קב ונקי ואם נאמר לגבי רבים ואם נאמר לגבי ר' שמעון ולגבי ר' יהודה ומתוך דבריו נראה שלא זכר הרב מכל הנז"ל דהדבר פשוט וברור דקימא לן כר' מאיר בגזרותיו נגד ר' יהודה נמי וגם יש לי להרהר בדבריו הנחמדים ואכתוב תורף דבריו והם על מה שאמר רב יהודה אמר שמואל בעירובין דף ס"ב ע"ב הלכה כר' אליעזר בן יעקב דבעינן שני ישראלים אוסר זה על זה (גבי הדר עם הנכרי בחצר) שהקשה הגאון מצפה איתן למה ליה לשמואל לפסוק הלכה הכא הא קימא לן הלכה כר' אליעזר בן יעקב בכל מקום דמשנתו קב ונקי ותירץ דאיצטריך לאפוקי מדר' מאיר דאמר אפילו ישראל אחד אוסר וטעמא משום שמא ילמוד ממעשיו וכו' ואם כן הוי גזרותיו קמשמע לן דאין הלכה כר' מאיר ועל זה הקשה הרב הנ"ל דהא מבואר שם ד' מ"ז ע"א דרב נחמן אמר שמואל הלכה כר' מאיר בגזרותיו ואין לומר דרב יהודה אליבא דשמואל אשמועינן דאין הלכה כר' מאיר בגזרותיו דהא בפרק התכלת ד' מ"א ע"ב אמר רחבה אמר רב יהודה טלית שנקרע תוך שלש לא יתפור תניא נמי הכי וכו' תוך שלש ר' מאיר אומר לא יתפור וחכמים אומרים יתפור וכתב בהגהות מיימוניות פרק א' מהלכות ציצית והביאו מרן הבית יוסף בסי' ט' דמרבי מאיר מייתי ראייה ואף דחכמים פליגי עליה הלכה כר' מאיר בגזרותיו הרי דרב יהודה נמי סובר הלכה כר' מאיר בגזרותיו ואין לומר דכללא דמשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי עדיף מהלכה כר' מאיר בגזרותיו דהנה מרן בכסף משנה בפרק שמיני מהלכות בית הבחירה הלכה ח"י כתב פסק כרשב"י נגד ר' אליעזר בן יעקב משום דהוא מאריה דתלמודא טפי מראב"י ובעירובין ד' מ"ו ע"א איבעיא לן דר' מאיר ורבי שמעון מאי תיקו אלמא דרבי שמעון לא עדיף מר' מאיר לענין הלכה ושקולים הם ואף דבירושלמי פרק ח' דשביעית ופרק ג' דתרומות נקטי בפשיטות הלכה כר' שמעון נגד ר' מאיר מכל מקום בגזרותיו דר' מאיר גם הירושלמי סובר דהלכה כמותו נגד ר' שמעון וביד מלאכי סי' תק"ף הביא בשם הכריתות והליכות עולם דר' מאיר ורבי שמעון הלכה כדברי המחמיר ואם כן בגזירות דר' מאיר בודאי הלכה כמותו נגד ר' שמעון ובחות יאיר סי' צ"ד כתב להדיא דהלכה כר' מאיר בגזרותיו גם נגד רבי יוסי וכל שכן ר' שמעון יע"ש וכיון דבגזרות דר' מאיר הלכה כוותיה נגד ר' שמעון כל שכן נגד ר' אליעזר בן יעקב כיון דאפילו בעלמא נקיטינן כר' שמעון נגד ראב"י ועוד דהא מבואר בעירובין ד' מ"ו ע"ב ר' שמעון ור' יהודה הלכה כר' יהודה ובכל זאת בגזרותיו דרבי מאיר סבירא ליה לרב יהודה במנחות דף מ"א ע"ב דהלכה כמותו אף נגד ר' יהודה דחכמים דר' מאיר המה ר' יהודה כידוע וכ"ש נגד ר' שממון דהלכה כר' מאיר בגזרותיו אם כן קל וחומר בן בנו של קל וחומר דבגזרותיו הלכה כמותו נגד ר' אליעזר בן יעקב אלו תורף דבריו לענייננו ואני טרם אחלה לדבר על דברי הרב בחידושים וביאורים הנ"ל אודיע צערי כי תמיה לי טובא על הגאון מצפה איתן שבמחילת כבוד גאונו נעלם ממנו שמה שהקשה לשמואל למה הוצרך לפסוק כר' אליעזר בן יעקב ותיסגי לן כללא דמשנתו קב ונקי כבר קדמוהו רבותינו התוספות בבכורות ד' כ"ג ע"ב (בד"ה משנת ר' אליעזר) ותירצו דמשום דלא מיסתבר כוותיה הוצרך לפסוק בהדיא עי"ש ועתה נבא לדברי הרב הנ"ל)

הנך רואה דכשבא להכריח דכללא דכר' מאיר בגזרותיו אתמר