שדי חמד פאת השדה מערכת ה קעו

שדבריו תמוהים וכו' עי"ש ואין כל חדש ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלקי הכללים בסי' קי"ד

ועתה חדשות אני מגיד שראיתי לגאון עוזינו בספר העמק שאלה בהשמטות לחלק ב' בדף קי"ב אות כ' שכתב גם כן דיש לחלק בין הסתכלות לראיה ויישב בזה מה שהקשה הרא"ש בפרק שני דכתובות סי' ג' למאי דפסק הש"ס אסור להסתכל בפני כלה אם כן איך יעידו על הינומא ותירץ הוא דודאי הסתכלות אסור אבל ראיה בעלמא שרי וכן כתב המגן אברהם סי' רכ"ה סק"כ כן כתב מרן הבית יוסף בסי' רכ"ט בשם האבודרהם בשם הרא"ש ודלא כהסמ"ע סי' קנ"ד ס"ק י"א והוקשה לו מאי דאמרינן בעבודה זרה דף כ' ולאיסתכולי מי הוה שרי וכו' דלימא דרשב"ג לא הסתכל אלא ראיה בעלמא וניחא ליה דמדבירך על יפיה מוכח שהביט בה יפה בהסתכלות וכו' ועוד שקיל וטרי בזה עיין שם ובלי ספק לא היה ביד הגאון הספר הנורא יד מלאכי ושאר ספרי דבי רב שרשמתי בנדפס בזה (יעיר אזן באות נו"ן נחמד למראה בח"א דף קע"ז חינא וחסדא ח"ב דף ח' ע"ג מכתב לחזקיאו דף ל"ג ע"ב) ואתה תחזה ביד מלאכי שכבר הביא דברי מרן הבית יוסף ודברי הרב מגן אברהם וסוגיא דעבודה זרה הנ"ל וצדד ליישב כיעויין שם ומלשון הזהר הקדוש בפרשת בשלח דף ס"ו ע"ב נראה קצת דהסתכלות וראיה כי הדדי נינהו דהכי אתמר קשת דלתתא מאי היא ההוא את קיימא דאיתרשים ביה בבר נש דכל מאן דאסתכל ביה עביד קלנא לעילא אמר ר' יצחק אי הכי והכתיב שים נא ידך תחת ירכי דהוה אומי ליה בהאי את אמר ליה אנח להו לאבהן דעלמא דלית אינון כשאר בני עלמא ועוד שים נא ידך כתיב ולא כתיב ראה תחת ירכי עכ"ל הנה בראשית מאמר נקטו לשון הסתכלות (דכל מאן דאסתכל) ובסיום הלשון היה להם לומר ולא כתיב הסתכל תחת ירכי משמע דאסתכל היינו רואה

ומה שנראה מדברי הגאון העמק שאלה שגם לענין הסתכלות בעריות יש לחלק בין הסתכלות לראיה הנה ראיתי עתה להרב מוהר"ש הכהן שולאל בספר נוה שלום בחידושי פוסקים סי' כ"ד ד' קי"ח (ד"ה וחזה הוית) שהביא מה שכתב מרן חיד"א בספר פתח עינים בחידושיו לעבודה זרה בפרק קמא על מה שאמרו בש"ס בדף כ' ע"ב קרן זוית הואי נראה להביא ראיה מכאן למה שראיתי בפוסק אחד קדמון בחיבור כתיבת יד כולל כל הדינים כתוב על קלף וז"ל ה הסתכלות בנשים יש אומרים דדרך העברה כלומר שאין הראיה בהם בקבע לית לן בה ואינו נראה אלא כל הבטה בעולם באשת איש אסורה והוא הדין לכל אשה שהיא אסורה עליו משום ערוה עכ"ל והשתא אם איתא לסברת יש אומרים דדרך העברה מותר אמאי איצטריך לשנויי קרן זוית הואי לישני דהאיסור הסתכלות בקבע ורבן שמעון בן גמליאל דרך העברה ראה אלא מוכח דרשב"ג לא חזי אלא דרך העברה והיה באונס בקרן זוית הואי עכ"ד הפתח עינים ובזה יישב הרב נוה שלום מאי דהוה קשיא ליה על מה שכתב הרב מגן אברהם סימן רכ"ה סעיף קטן ב' (בגליון הש"ס לרבינו עקיבא איגר במגילה ד' כ"ח ע"א יש טעות במראה מקום למגן אברהם סוף סי' רכ"ו וצריך להיות רכ"ה) דהא דאמרו אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע הוא דוקא להסתכל בו ביותר ולהתבונן בדמותו וצלמו אסור אבל ראיה בעלמא מותר שאם כדבריו מאי פריך הש"ס על מה שראה רשב"ג באותה גויה וכו' ולאיסתכולי מי שרי והתניא לא יסתכל אדם באשה נאה פנויה ולא באשת איש אפילו מכוערת והוצרך לשנויי דקרן זוית הואי לימא דהך דרשב"ג ראיה בעלמא אבל לפי דברי הרב פתח עינים ניחא דאפשר שגם הרב מגן אברהם סובר כדעת הפוסקים הנז' דבעריות החמירו אפילו דרך העברה אבל באדם רשע לא החמירו אלא בהסתכלות ביותר וטעמו של דבר משום שיש תענוג להסתכל באשה יותר מגוף המעשה כדכתב הרב מוהר"ם בן חביב בתוספת יום הכפורים ד' ע"ד ע"ב לכן החמירו בה אף דרך העברה מה שאין כן באדם רשע

והשגתי ספר יקר טהרת המים (לרב גדול משאלוניקי) וראיתי במערכה זו אות ע"ז שכתב על דברי הסמ"ע הנ"ל וז"ל והרב חסדי אבות פרק א' משנה ח' כתב ידוע דהסתכלות יותר יפה מראיה וכן כתב הרד"א על שם הרא"ש הביא דבריו מרן הבית יוסף א"ח סי' רכ"ט וכן כתב הארוך (הערוך) ערך קשת והרר"י הביא דבריו בבית יוסף סי' ע"ה והרמ"ה הביא דבריו רבינו בצלאל (בשיטה מקובצת) בכתובות ד' י"ז ע"א ובספר החסידים סי' קכ"ט נראה דהסתכלות וראיה הכל אחד ולשון שא עיניך הוא ראיה מועטת ראיה בעלמא עכ"ל: סימן כו

הלכה כר' מאיר בגזרותיו. בנדפס באות ה' הבאתי מה שכתב הגאון יד מלאכי בשם הרב החסיד מוהר"ח ן' עט"ר בספרו היקר ראשון לציון דלא נאמר כלל זה אלא כשהמחלוקת היא אי גזרינן או לא אבל בדבר שכולם מודים דגזרינן אלא שחלוקים במהות הגזרה דלמר הגזרה היא באופן אחד ולמר הגזרה היא באופן אחר לא אמרינן בזה הלכה כר' מאיר בגזרותיו ותמהתי על הרב יד מלאכי שלא הביא דברי הריטב"א בחידושיו לסוכה ד' י"ד בפלוגתא דמסככין בנסרים שכתב מפורש כחילוקו של רבין חסידא בספר ראשון לציון (שוב בשנת תרנ"ד היה אצלי רב אחד שד"ר מארעא דישראל יצ"ו והיה בידו ספר יד מלאכי דפוס חדש (פראמישלא תרל"ז) ובו הגהות יקרות ובענין זה ראיתי שקדמני להביא דברי הריטב"א הנ"ל וז"ל דברי הרב ראשון לציון שהביא הרב המחבר הן הן דברי הריטב"א בחידושיו לסוכה על דף י"ד בפלוגתת ר' מאיר ור' יהודה אם מסככין בנסרים עכ"ל ובבואי אל הארץ הקדושה השגתי עתה (תר"ס) ספר ראשון לציון וראיתי שדבריו גם הם על סוגיא דנסרים וכיונה דעתו לדברי הראשונים) ואני הדל הבאתי ראיה לזה מסו פרק קמא דעבודה זרה ד' כ"א דפסק שמואל בההיא כרבי יוסי אף דשמואל סובר דהלכה כר' מאיר בגזרותיו והוא מהאי טעמא עי"ש אך עתה ראיתי שאין הכל מודים בכלל זה דהתוספות ביבמות ד' מ"ב ריש ע"ב כתבו בשם רש"י דר' יוסי נמי גזר ארוסה אטו נשואה ובההוא עניינא אמרינן בעירובין ד' מ"ז ע"א לאפוקי מדשמואל דאמר הלכה כר' מאיר בגזירותיו אלמא אף דר' יוסי נמי גזר אמרינן הלכה כר' מאיר וכבר נתעורר בזה הרב ערך השלחן בסי' תרל"א שהביא שם מה שכתב הריטב"א בשם רבו וכן כתב בס' תמ"ד סי' ק"ץ דלא קים לן כר' מאיר דאין אלו גזרותיו דאף ר"י גזר וכתב על זה וק"ק דבפרק בכל מערבין ד' מ"ז משני לאפוקי מדאמר שמואל הלכה כר' מאיר בגזרותיו אף דר' יוסי נמי גזר ארוסה אטו נשואה כפירוש רש"י מיהו התוספות בפרק החולץ כתבו דר' יהודה ור' יוסי סברי דלא גזרינן וכו' עי"ש ומדלא דחו התוספות פירוש רש"י מטעם זה דאם כפירושו היכי אמרינן בהא כללא דהלכה כר' מאיר בגזרותיו הא כולהו נמי גזרי מוכח קצת שסוברים שגם. בכי האי גוונא אתמר האי כללא וצ"ע

ולפי הנראה גם הגאון חות יאיר אית ליה ככלליה דרבין חסידא ראשון לציון הנ"ל דהנה רבינו התוספת יום טוב בפרק קמא דעבודה זרה משנה ה' במאי דתנן ר' מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכור לעכומ"ז הביא מה שכתב הרמב"ם בפירושו הלכה כר' מאיר שאסור למכור דברים אלו גזרה שמא יקריב מהם וכתב שבא לומר דלכך הלכה כר' מאיר משום דגזר והלכה כר' מאיר בגזרותיו שאם לא כן למה פסק כר' מאיר והלא בפירושו כתב דר' יהודה חולק וסובר שאין מקריבין חצב ור' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה אלא ודאי משום שהוא גזרה הלכה כמותו ועל זה כתב בחות יאיר סי' צ"ד ד' נ"א ע"ב (מדפוס חדש בד"ה הלכה כר' מאיר בגזרותיו) ומה שכתב שם התוספת יום טוב לא נהירא כי שם לכולי עלמא גזרינן בדבר דשייכא למיגזר ודו"ק עכ"ל נראה שכונתו לומר דהתם ר' יהודה נמי אית ליה הך גזרה דשמא יקריב מהם אלא דסבירא ליה דאין מקריבין חצב אבל בדברים שרגילים להקריב מודה דגזרינן שמא יקריב מהם ונמצא דכולי עלמא אית להו גזרה דשמא יקריב ורק פליגי באיזה דברים יש לחוש לשמא יקריב הנה בכי האי גוונא ליתא לכללא דכר' מאיר בגזרותיו ולכן לא נחה דעתו בדברי הרב תוספות יום טוב כן נראה כונתו וכן נראה שהבין מדבריו הרב שם חדש בח"ב סי' קמ"ז ד' מ"ד ע"ג וכיון שלא הונח לו דברי התוספות יום טוב לכן כתב דמה