שדי חמד פאת השדה מערכת ה קעא

לא מיקרו חטאות האדם דלא כמו שכתב הרשב"ץ דכולהו מיקר חטאות האדם שהרי יש בהן עונש או בידי אדם או בידי שמים ואף שיש קצת פנים לומר שלא אמר הרב כן אלא בלאו הניתק לעשה אין דעתי נוחה לומר כן

ומדברי רבינו החינוך מתבאר שסובר שאף בלאו שאין בו מלקות נשים מוזהרות שהרי כתב בפרשת קדושים בסי' רל"ב דנשים מוזהרות בלאו דלפני עור והרי לאו דלפני עור אין בו מלקות כמו שכתב הוא עצמו שם דהוי לאו שאין בו מעשה עי"ש ויש פוסקים אחרים שסוברים דהוי לאו שבכללות דאין לוקין עליו (והבאתי מחלוקת זו בשדי חמד מערכת הוא"ו כלל כ"ו אות ח"י) לכולי עלמא מיהא אין מלקות בלפני עור ואמר הרב החינוך דנשים מוזהרות בו וכן מתבאר מדברי הרב הדרישה ביו"ד סי' א' במה שהביא מרן הבית יוסף בריש הסימן בשם הכל בי דרבינו יצחק כתב דנשים שוחטות לעצמן אבל לא לאחרים ותמה מרן מה טעם לחלק בין לעצמן ללאחרים וכתב הרב הדרישה דלעצמן מותרות דאינן חשודות לאכול נבלה אבל לאחרים דליכא אלא לאו דלפני עור קל בעיניהן וחשודות להכשיל אחרים עי"ש שמעת מינה דמוזהרות הן (אלא שחשודות להקל) אף שהוא לאו שאין בו מלקות גם הר"ן בפרק יום הכיפורים במה שהביא הרי"ף (אמתניתין דמי שאחזו בולמוס) הא דתניא גבי פקוח נפש אין אומרים לעשות דברים אלו לא על ידי נשים ולא על ידי כותים וכו' כתב הר"ן (בד"ה ואין עושים) וז"ל ואין אומרים לעשות וכו' כלומר אין אנו מייחדים להם מלאכה זו לומר תתעסק פלונית או פלוני כותי בפקוח זה שמא יבאו להרהר ולומר הם אינם רוצים לחלל את השבת ומכשילים אותנו דכותאי לית להו משום לפני עור ונשים מתוך שדעתן קלה טועות בכך הרי שדקדק לכתוב גבי כותאי דלית להו הא דלפני עור ולגבי נשים אמר שטועות מוכח שלפי האמת מוזהרות הן אף שאין בו מלקות מכל זה נראה היפך דעת הרב מהרימ"ט והמעיין בשדי חמד במערכת הוי"ו אות כ"ו הנז"ל ימצא עוד דברי הפוסקים שמתבאר דנקטי בפשיטות דנשים איתנהו בלאו דלפני עור אף שאין מלקות אלאו דלפני עור מאיזה טעם שיהיה ומתבאר דגם בלאוין שאין בהן מלקות הושוו נשים לאנשים

ולפי מה שכתב הגאון מנחת חינוך הנ"ל לחלק בין לאו שלא הזמן גרמא ללאו שהזמן גרמא לא נוכל ללמוד מדברי החינוך אלו בדרך כלל על כל לאו שאין בו מעשה דנשים בכלל כי אם בלאו שאין הזמן גרמא כמו לאו דלפני עור שאין הזמן גרמא ועדיין נוכל לומר דבלאו שאין בו מעשה והזמן גרמא אפשר דסובר הרב החינוך דאין נשים בכלל אך אחרי שראיתי שרבינו החינוך כתב כן במקומות רבים והרב מנחת חינוך לא החליט מאמרו לחלק כן ראיתי נכון לרשום כל המקומות אשר ראו עיני בספר הקדוש הזה (החינוך) אשר בלאוין שאין בהם מעשה כתב מפורש דנוהג בין בזכרים בין בנקבות ושאין לוקין עליהן משום שאין בהן מעשה ומי שימצא עוד מקומות אחרים לא ימנע טוב לרשמם להטיב לנו ואלו הן א) בפרשת בא סי' י"א בלאו דלא ימצא חמץ אחר שכתב דנוהגת בזכרים ובנקבות סיים ואם לא עשה מעשה אלא שנשאר בבית מקודם הפסח אין לוקה עליו שהלכה היא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ב) שם סי' י"ג בלאו כל בן נכר לא יאכל בו שלא להאכיל מן הפסח לישראל מומר וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות ואין בו מלקות וכו' ג) שם בסי' י"ד בלאו דתושב ושכיר לא יאכל בו כתב כבסימן י"ג ד) בפרשת משפטים מצוה ס"ג וגר לא תונה שלא להונות הגר אפילו בדברים ונוהגת בזכרים ובנקבות וכו' ואין לוקין עליו לפי שאין בו מעשה. ה) בפרשת קדושים מצוה רל"ח בלאו לא תשנא את אחיך בלבבך וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות ואין לוקין עליו שאין בו מעשה ו) שם מצוה רמ"א שלא לנקום וכו' ונוהגת בזכרים ובנקבות וכו' אבל אין לוקין עליו שאין בו מעשה. ז) שם במצוה רנ"ג וכתבת קעקע לא תתנו בבשרכם וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות וכו' ואם רשמו בו אחרים אינו לוקה אלא אם כן סייע מהכלל הידוע לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. ח) בפרשת בהר מצוה של"ט והארץ לא תמכר לצמיתות וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות והעובר לוקה והוא שעשה מעשה שאין לוקין על לאו שאין בו מעשה עכ"ל ודו"ק ט) שם במצוה שמ"ד לא תעבוד בו עבודת עבד וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות וכו' אבל מן הדומה שאין בו חיוב מלקות לפי שאין בו מעשה י) שם מצוה שמ"ה לא ימכרו ממכרת עבד וכו' ונוהגת בזכרים. ונקבות וכו' אבל מן הדומה שאין בו חיוב מלקות לפי שאפשר לעבור עליו בלי מעשה. יא) שם מצוה שמ"ח לא ירדנו בפרך לעיניך וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות אבל אין מלקין עליו לפי שאין בו מעשה. יב) בפרשת בחקתי מצוה שמ"ח (גבי בכור בהמה) לא יקדיש איש אותו וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות ואין לוקין עליו שאין בו מעשה. יג) בפרשת ואתחנן מצוה תט"ז לא תתאוה בית רעך וכו' ונוהגת בזכרים ובנקבות וכו' והעובר על זה וכו' עובר על לאו זה ואין בו מלקות לפי שאין בו מעשה. יד) שם מצוה תכ"ד לא תנסו את ה' אלהיכם וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות והעובר על זה אין לוקין עליו לפי שאין בו מעשה. טו) בפרשת ראה מצוה תנ"ו לא תשמע אל דברי הנביא ההוא וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות וכו' אבל אין לוקין עליו לפי שאין בו מעשה. טז) בפרשת שופטים מצוה ת"ק לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד וכו' ונוהג איסור זה בזכרים ובנקבות והעובר על זה וכו' אבל אין לוקין עליו שהוא לאו שאין בו מעשה יז) בפרשת קדושים מצוה רכ"ה לא תכחשו ונוהגת בזכרים ונקבות וכו' אבל אין בו מלקות ולא פירש הטעם ומסתמא הטעם הוא לפי שאין בו מעשה וכן כתב הגאון מנחת חינוך שם בשם מרן כסף משנה פרק א' מהלכות שבועות. חי) בפרשת בהר מצוה שמ"ו לא תרדה בו בפרך וכו' ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בזמן שהיובל נוהג ואין לחייב מלקות עליה לפי שאפשר בדבור. יט) בפרשת משפטים מצוה צ"ד לא ישבו בארצך וכו' ונוהגת בזכרים ונקבות והעובר עליה אינו לוקה כ) בסוף שלח לך מצוה שפ"ז ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות וכו' גם כי פעמים אפשר לעבור בלי מעשה וכבר כתבתי למעלה שכל לאו שאפשר לעבור בלי מעשה אף שעשה מעשה אין לוקין עליו לפי שהוא דומה

ואף אם נאמר דרק על לאו הניתק לעשה הוא דאמר מרן מוהרי"ט דאין נשים מוזהרות אבל בשאר לאו שאין בו מעשה וכיוצא סובר דנשים מוזהרות אף שאין בהן מלקות מכל מקום בלאו הניתק לעשה עצמו יש לתמוה עליו שדבריו הם היפך ממה שכתב רבינו החינוך בפרשת בא מצוה ח' גבי לאו דלא תותירו ממנו עד בוקר שכתב דלאו זה נוהג בזכרים ובנקבות ואין לוקין עליו משום דהוי לאו הניתק לעשה הרי דאף בניתק לעשה סובר רבינו החינוך דהוקשו נשים לאנשים והן אמת שהגאון מנחת חינוך שם צלל במים אדירים והאריך מאד להבין מנא ליה הא דאף בניתק לעשה נשים מוזהרות על כל פנים הרי מפורש כן בדב"ק ולא היה לו להרב מוהרימ"ט להחליט בהיפך אם לא שנעלמו ממנו דברי הרב החינוך הנ"ל

ומצאתי בשו"ת בית יצחק לידידי הגאון מפראמישלא ועתה אבד"ק לבוב יצ"ו בחלק יו"ד ריש סו' פ"ה שמתחלה רצה לומר בדעת מרן מוהרימ"ט הנ"ל דרק בלאו הניתק לעשה הוא דסובר שאין נשים מוזהרות אבל בלאו שאין בו מעשה מודה דמוזהרות כדמוכח בראש השנה ד' ו' ע"א דמבעיא לש"ס אי נשים עוברות בבל תאחר אף על גב דאין בו מלקות שוב כתב דפשט דבריו הוא דבכל לאו שאין בו מלקות לא הושוו והוקשה לו על מה שכתב דללאו שאין בו מלקות לא הושוו הרי בסוכה כ"ח ע"ב מבואר דנשים מוזהרות אתוספת עינוי אף דליכא עונש ותירץ דשם יש קרא מיותר ואדרבא משם ראיה למוהרימ"ט מדאיצטריך קרה אלא דים לומר דלבתר דגלי קרא דמוזהרות בתוספת ילפינן משה דבאיסורין שאין לוקין נמי מוזהרות ובספר מנחת חינוך מצוה ח' האריך אם נשים מוזהרות בלאו שאין בו מעשה ומפשטות לשון מוהרי"ט משמיו דבלאו שאין לוקין אין נשים מוזהרות אך מבל תאחר ראיה ברורה דמוזהרות אלאו שאין בו מעשה ומצא בלימודי ה' שמפלפל בדברי מוהרי"ט (בלימוד מ"ט) ובלימוד ז' כתב בשם יבין שמועה דאין נשים מוזהרות בלאו שאין בו מעשה וזה תמוה מלאו דבל תאחר דמבואר בראש השנה ד' ו' שמוזהרות אלוף דב"ק הרי שהבין בדעת מרן מוהרימ"ט כמו שהבנתי שסובר שבכל לאו שאין בו מלקות הדין