שדי חמד פאת השדה מערכת ה קסז

הלכה כוותיה אף מרבו ומחבריו ובההיא דשגגות מסתברא ליה להרמב"ם טעמיה דר' עקיבא ומשום הכי פסק כמותו נגד ר' יהושע רבו עי"ש ונוסף גם הוא על הרבנים הנז"ל דמוכח דסברי דהלכה כר' יהושע נגד ר' עקיבא וקשה מה יענו לשאר דוכתי הנז"ל דמוכח שדעת הרמב"ם לפסוק כר' עקיבא גם נגד ר' יהושע ובפרט ששפתי מרן בכסף משנה בפרק שני מהלכות תפלה הנ"ל ברור מיללו משום דהלכה כר' עקיבא מחברו

והנה בסתירת דברי מרן כסף משנה מצאתי לידידי הגאון מוהרש"ף יצ"ו בספרו הבהיר כרם חמד ח"ג ד' ג' ע"ג שעמד בזה וז"ל עיין בכסף משנה הלכות תפלה פ"ב הלכה ב' שכתב דידוע דהלכה כר' עקיבא מחברו ובנחל איתן שם תמה עליו דהא ר' יהושע הוא רבו של ר' עקיבא ונגד רבו איכא מאן דאמר דלא קימא לן כר' עקיבא עכ"ד ולי קשה טפי דהכסף משנה עצמו בהלכות שגגות פרק ששי הלכה א' תמה על הרמב"ם למה פסק כר' עקיבא נגד ר' יהושע דהוא תלמידיה עי"ש ואני אומר בפשיטות דהיה להרמב"ם הגירסא ר' דוסא (תחת ר' יהושע) וכגירסת הרא"ש והטור ואם כן שפיר פסק הרמב"ם כר' עקיבא מחברו עכ"ד יצ"ו ויש לדקדק בדברי הרב נחל איתן דהנה המעיין בסוגית הש"ס בפרק הכותב דף פ"ד ע"ב ישר יחזה דאיכא תלתא לישני (איבעית אימא וכו' ואיבעית אימא וכו') וללישנא קמא פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש היא דריש לקיש סבר הלכה כר' עקיבא אפילו מרבו ור' יוחנן סבר מחברו ולא מרבו אבל ללישנא תניינא דכולי עלמא הלכה כר' עקיבא מחברו ולא מרבו ופלוגתייהו אי ר' טרפון רבו הוה או חברו ולאיבעית אימא בתרא דכולי עלמא ר' טרפון חברו הוה ופלוגתייהו אי הלכה אתמר או מטין אתמר ומוכח דלתרי לישני בתראי נקיטינן הלכה כר' עקיבא מחברו ולא מרבו ואף ללישנא קמא דבהא פליגי ר' יוחנן וריש לקיש מסתמא אית לן למינקט כר' יוחנן דאמר הלכה מחברו ולא מרבו ואם כן למה כתב הרב נחל איתן דנגד רבו איכא מאן דאמר דלא קימא לן כר' עקיבא וכו' היה לו להקשות ביתר שאת ולהחליט הדבר לומר דקימא לן כר' עקיבא מחברו ולא מרבו שכן שורת הדין מחייבת לכולהו תלתא לישני דבש"ס

הן אמת שראיתי בספר מגדים חדשים בכללים שבסוף ספרו שכתב הרב יצ"ו בדף א' ע"ג אות ד' הלכה כר' עקיבא אף נגד רבי עיין בשלחן ערוך של הרב בהלכות נזקי ממון סעיף כ"ג בקונטריס אחרון אות ד' עכ"ל ועיינתי שם וכתוב דהלכתא כוותיה (דר' עקיבא) אפילו כנגד רבים עיין כתובות דף פ"ג עכ"ל ועין רואה שבדף פ"ג אין דבר מזה וגם בדף פ"ד שהוזכר שם כללא דהלכה כר' עקיבא לא הוזכר לענין נגד רבי ולא נגד רבים כי מה שהוזכר שם הוא אם הלכה כר' עקיבא מרבו או לא כמו שיראה הרואה ובהכרח לומר דמה שכתוב בקונטריס אחרון הנ"ל אפילו כנגד רבים וכן מה שכתוב במגדים חדשים אף נגד רבי טעות סופר הוא וצריך להיות אף נגד רבו (והמצויין בקונטריס אחרון כתובות דף פ"ג צריך להיות דף פ"ד) אך צריך עיון שסברא זאת היא דעת ריש לקיש ללישנא קמא דוקא אבל לתרי לישני בתראי גם ריש לקיש מודה דאין הלכה כר' עקיבא מרבו ואף ללישנא קמא דוקא ריש לקיש הוא שסובר כן אבל לר' יוחנן דוקא מחברו ולא מרבו ואם כן אפילו נימא דנקיטינן כלישנא קמא דבהא פליגי ר' יוחנן וריש לקיש אם הלכה כר' עקיבא אפילו מרבו או דוקא מחברו מ"מ נראה דמסתמא אית לן למינקט כר' יוחנן דאמר מחברו ולא מרבו והיכי קאמר הגאון מוהרש"ז דהלכה כמותו אף נגד רבו ומראה מקום הוא לסוגיא דכתובות הנ"ל ואדרבא משם מוכח בהיפך ולפי מה שכתב מרן מוהריט"א הנז"ל באות זו (בד"ה וחקר מרן מוהריט"א) ליישב דברי הרא"ש דבכורות דמדאמר ר' יוחנן בכתובות שם מה אעשה שכנגדי חלוק עלי מוכח דחש לסברת ריש לקיש יש ליישב דברי הרב בקונטריס אחרון הנ"ל דשפיר קאמר דהלכה כמותו אפילו כנגד רבו וכסברת ריש לקיש שגם ר' יוחנן חש ליה ואתי שפיר נמי מה שכתב הרב נחל איתן דאיכא מאן דאמר ולא מרבו משום דלפי האמת אינו כן אלא אף נגד רבו הלכה כרבי עקיבא אך קשה דכל זה הוא אליבא דלישנא קמא ומנא להו לרבנן קדישי הנ"ל דהלכה כלישנא קמא ולא כתרי לישני בתראי דסברי כולי עלמא הלכה כר' עקיבא מחברו ולא מרבו וצריך עיון

גם בדברי הרב כרם חמד יצ"ו יש להעיר בזה שכתב ואני אומר וכו' וסיים ושפיר פסק הרמב"ם כר' עקיבא מחברו דדמי פומיה דרב כאילו הוה קשיא לן פסקי הרמב"ם אהדדי דבחד דוכתא פסק כר' עקיבא נגד ר' יהושע ובאידך פסק כר' יהושע נגד ר' עקיבא ואמר מר ליישב דבדוכתא דפסק כר' עקיבא התם לא פליג ר' עקיבא עם ר' יהושע אלא עם ר' דוסא ושפיר פסק כר' עקיבא נגד ר' דוסא חברו כן הוא משמעות דב"ק ואינו מובן לקוצר דעתי דהא ודאי בגוף פסקי הרמב"ם אין שום סתירה שהרי בהלכות תפלה פסק כר' עקיבא וגם בהלכות שגגות פסק כר' עקיבא ואם כן אף אי גריס הרמב"ם בפרק תפלת השחר ר' יהושע אומר כגירסתינו בש"ס (וכן היא גירסת הרא"ש בדפוס שלפני וכגירסת הרי"ף ורק גירסת הטור היא ר' דוסא ומרן בבית יוסף העתיק לשון המשנה ר' יהושע אומר וכו' ומדלא נרגש כלל מגירסת הטור ר' דוסא וכו' משמע קצת שגירסתו בטור גם כן היתה ר' יהושע אומר כגירסתינו במתניתין ובדברי הרי"ף והרא"ש) אין לנו שום קושיא בגוף פסקיו ומה זה שאמר הרב יצ"ו ושפיר פסק הרמב"ם וכו' ורק עיקר קושיין היא על דברי מרן בכסף משנה דנראה כמזכי לבי תרי דבהלכות תפלה אמר דר' יהושע חברו דר' עקיבא והלכה כמותו מחברו ובהלכות שגגות אמר דר' יהושע רבו הוה ואיבעי ליה למיפסק כר' יהושע ואם כן מה יושיעינו במה שנאמר אנחנו שגירסת הרמב"ם היתה ר' דוסא הלא קושייתנו היא על מרן ומרן הוא היה אומר ושונה כגירסתינו ר' יהושע אומר וכו'

ולמאי דאתאן עלה אם הלכה כר' עקיבא לגבי ר' יהושע השגתי עתה ספר יקר חזון נחום לסדר קדשים וראיתי בפרק שלישי דכריתות משנה ט' דשקיל וטרי הרב בההיא פלוגתא דר' עקיבא ור' יהושע אי תמחויין מחלקין שפסק הרמב"ם כר' עקיבא ומרן כסף משנה בריש פרק ששי מהלכות שגגות תמה שהיה לו לפסוק כר' יהושע שהוא רבו ובסוף דבריו כתב וז"ל ועתה בא לידי פירוש הרי"ק מכתיבת יד וכתוב שם וז"ל ופסק רבינו כר' עקיבא דהלכה כמותו מחברו וגם דהא תלמודא מיהדר לאוכוחי דקבלה מניה הילכך נותר מחמשה זבחים אינו חייב אלא אחת גם תמחויין כבר נתבאר שאין מחלקין וכן בברייתא שרצו להוכיח ממנה דקבלה קתני בהדיא מה תמחויין אינו חייב אלא אחת וכתבו בתוספות דמההיא הוה מצי לאוכוחי דקבלה דהא במתניתין מדמה תמחויין לזבחים אלא לפי שהבעיא לא היתה מתמחויין אלא מזבחים לכך לא נקט הכי וראיתי ספרים כתוב בהם מ"ש בספרים ומ"ש במשניות מוגהות והכי גרסי כך שאלו האוכל נותר מחמשה זבחים בחמשה תמחויין שת"י אגי"ר עכ"ל והנך רואה שיש כאן מחלוקת בין מרן והרי"ק דמרן סובר דר' יהושע רבו של ר' עקיבא היה והרי"ק סובר דחברו היה וסוגיין דעלמא כמרן עיין בכללי הרב בכנסת הגדולה עכ"ל ואני תמה על מה שהחליט כן בדעת מרן כסף משנה ולא זכר שר את יוסף צדיקא מה שכתב בפרק שני מהלכות תפלה דין ב' דהלכה כר' עקיבא מחברו (גבי פלוגתא דר' יהושע ור' עקיבא) וכן הוא משמעות דבריו שבפרק שני מהלכות מתנות עניים הלכה ג' ושבסוף פרק שני מהלכות שמיטה ויובל שהבאתי למעלה וכן הוא משמעות דברי הרמב"ם שבפרק חמישי מהעשרה פרקים שבהקדמתו לסדר זרעים שר' אליעזר לבדו היה רבו מובהק לר' עקיבא ומה שכתב בשם מרן החבי"ב בכנסת הגדולה דסוגיין דעלמא כמרן כסף משנה דר' יהושע רבו של ר' עקיבא הנה לא ציין איה מקום כבוד דברי הכנסת הגדולה בזה וממה שכתב בשמו הרב יפה תלמוד יצ"ו הנז"ל (בד"ה איברא דאנא) מתבאר יפה בהיפך שהרי כתב שאף שלמד ממנו נטיעה של קישואין לא היה רבו ושהוכיח כן מדאמר לו בפרק תפלת השחר יהושע נתפייסת ואם היה רבו לא היה קורא אותו בשמו וכו' ואם במקום אחר כתב בהיפך אם כן אין לנו הכרע בזה מדבריו שרמז הרב חזון נחום אלא אם כן כתב שם שחזר בו ממה שכתב בכללי הגמרא שהביא הרב יפה תלמוד וכל לגבי דידן מדברי מרן כסף משנה אין הכרע מדבריו שבהלכות שגגות אחרי שדבריו סותרים בזה ואדרבא מסתמיות דבריו שבהלכות מתנות