שדי חמד פאת השדה מערכת ה קסה

שהכריח בכנסת הגדולה ומה שכתב הרב שנות חיים שבכנסת הגדולה מגמגם אם הלכה כר' עקיבא או כרבי טרפון כמו שכתבו בשמו הרבנים משק ביתי ומקנה אברהם הנ"ל (בד"ה ומה שהקשו) אם כונתו לדבריו שבכללי הגמרא הללו הנה אף שלא הביא בכנסת הגדולה דברי הרי"ף בזה מכל מקום הביא דברי הרא"ש שפסק כר' עקיבא על פי מסקנת הגמרא שחברו של ר' עקיבא היה ולא רבו ואין כאן גמגום ואין לסתור זה על פי משמעות מלשון הספרי כמו שכתבתי למעלה

ואם ר' יהושע היה רבו של ר' עקיבא הנה לעיל (בד"ה ואנכי חזון הרביתי) הבאתי דברי מרן מוהרד"ף בשושנים לדוד פרק ג' דפאה משנה ו' שר' יהושע היה רבו ממש של ר' עקיבא ושעל פי זה תמה על הגאון תוספת יום טוב ואני הדל כתבתי דמהרמב"ם בהפרקים שבהקדמתו לסדר זרעים פרק ה' מתבאר דרבו מובהק לר' עקיבא היה ר' אליעזר אלא שלמד קצת אצל ר' טרפון וחשוב תלמיד חבר ולא הזכיר הרמב"ם שלמד אצל ר' יהושע ואם למד אצלו קצת חשוב חברו לענין פסק הלכה כמו בר' טרפון שאף שלמד ר' עקיבא אצלו הלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון כמו פסקו כל הראשונים שהבאתי למעלה בענין זה וכתבתי שהרב מקנה אברהם בח"ב אות ק"ב ד"ה וחזי) העיר עליו מדברי הרמב"ם הנ"ל עי"ש ועתה ראיתי דבמאי דפליגי בפרק תפלת השחר משנה ג' רבן גמליאל אומר בכל יום מתפלל י"ח ר' יהושע אומר מעין שמנה עשרה ר' עקיבא אומר אם שגורה בפיו וכו' כתבו הרמב"ם ורבינו עובדיא והלכה כר' עקיבא וכן פסק בחבורו בפרק שני מהלכות תפלה דין ב' וכתב מרן כסף משנה (אחר שהביא שלש הסברות) וידוע דהלכה כר' עקיבא מחברו וכיון דרבן גמליאל ור' יהושע אינם בסברא אחת הוה ליה הלכה כר' עקיבא עכ"ל הרי דפשיטא ליה דר' יהושע חברו היה ותמיהני על הרב שושנים לדוד שלפי שיטתו שבפרק שלישי דפאה הנ"ל דר' יהושע רבו של ר' עקיבא וכוותיה מיבעי לן למיפסק נגד ר' עקיבא אם כן בההיא דפרק תפלת השחר אמאי שתיק מר בפסקו של הר"ב כר' עקיבא ולא יעיר דהוה ליה למיפסק כר' יהושע דרביה דר' עקיבא הוה וכל לגבי דידן אשר ראינו שהרמב"ם ורבינו עובדיא פסקו כר' עקיבא נגד ר' יהושע ומרן כסף משנה ישנו בנותן טעם משום שהלכה כר' עקיבא מחברו הכי אית לן למינקט דר' יהושע חברו הוה וכמשמעות דברי הרמב"ם בהקדמה לזרעים

איברא דאנא חזיתיה למר קשישא הרה"ג מוהרי"ץ פלאג"י יצ"ו בספרו יפה תלמוד בחידושיו לברכות ד' כ"ח ע"א שכתב (בדף ד' ע"ד מדפי הספר) שהרב כנסת הגדולה בכללי הגמרא ד' קנ"ז ע"א סי' ח"י (בד"ה ואין דבריו נכונים) כתב דר' יהושע אף שר' עקיבא למד ממנו נטיעה של קישואין לא היה רבו והכי משמע בפרק תפלת השחר ד' כ"ח ע"א שאמר לו ר' עקיבא יהושע נתפייסת וכו' ואילו היה רבו לא היה קוראו בשמו לומר לו יהושע נתפייסת והרב יצ"ו הרבה להשיב על דבריו שהגירסא בגמרא היא שאמר לו ר' יהושע נתפייסת וכן הגירסא בנחלת שמעוני ח"ב ד' ג"ן ע"ד וכיון שמתאר אותו בשם רבי מותר לקרותו בשמו כמו אדוני משה וכו' ומדאמר לו נתפייסת ולא אמר לו נתפייס מר אין הכרח דאפשר שהיה תלמיד חבר כמו ר' ירמיה שהוה לרב תלמיד חבר ואמר ליה מי בדלת ולא אמר ליה מי בדיל מר (ברכות ד' ז"ך ע"ב) ועל מה שכתב שקבל ממנו נטיעה קישואין הביא מכמה מקומות שלא הלכה זו בלבד למד ממנו וציין ראש השנה ד' כ"ה ע"א ברכות ד' ס"ב ופרק שביעי דסנהדרין ד' ס"ח ע"א ונדרים ד' ע"א ובפרק ששי דאבות דר' נתן וסיים דשמעינן דכמו שלמד ר' עקיבא מר' אליעזר כן למד מר' יהושע ושניהם היו רבותיו מובהקים עכ"ל והנה הרב יצ"ו לא ראה דברי מרן כסף משנה הנ"ל דקרו בחיל שלא היה ר' יהושע רבו מובהק דקרי ליה חבירו אלא דצריכים אנו למודעי אנן מה נענה להוכחות הרב יצ"ו שנראות לכאורה בריאות וטובות ואומר אני דהאמת דמה שהשיב על הרב כנסת הגדולה על הוכחתו מפרק תפלת השחר הצדק אתו דהגירסא בש"ס לפנינו היא ר' יהושע נתפייסת ולפי גירסת הכתיבת יד שהביא בדקדוקי סופרים אמר ליה לר' יהושע וכו' מובן שהש"ס הוא דאמר שאמר לו נתפייסת ואין אתנו יודע באיזה לשון אמר לו אם בתואר או בלא תואר או אולי לא הזכיר שמו כלל כי פנים בפנים דבר אתו אלא שלפני הרב כנסת הגדולה היתה הגירסא בגמרא כמו בהעין יעקב הראשון בלא תיבת רבי ולא לרבי גם מה שכתב שהרבה דברים למד ממנו גם זה אמת הוא כמו שהזכיר כמה מקומות אבל מה שסיים ששניהם הם רבותיו מובהקים במחילת כתה"ר נראה שאינו כן שהרי מדאמר לו נתפייסת ולא אמר לו נתפייס מר מוכח ודאי שלא היה תלמיד גמור ומן התימה עליה דמר דעדין לחלוחית הדיו קימת שכתב ברישא דמה שאמר לו נתפייסת הוא לפי שהיה תלמיד חבר וכדאשכחן בר' ירמיה דאמר לרב מי בדלת לפי שהיה תלמיד חבר והרי כל הגירסאות שוות בזה שאמר לו נתפייסת ומוכח ודאי שלא היה רבו מובהק וכדמשמע מדברי הרמב"ם בהקדמה לזרעים שהזכרתי למעלה שרק ר' אליעזר היה רבו מובהק וכיון שלא היה רבו מובהק חשיב חברו לענין פסק הלכה כר' עקיבא וכדכתב מרן כסף משנה בהלכות תפלה הנ"ל והוא תנא דמסייע להרב כנסת הגדולה

גם בפרק שלישי דמסכת שביעית משנה יו"ד הבונה גדר וכו' שנחלקו ר' יהושע ור' עקיבא כתבו הרמב"ם ורבינו עובדיא דהלכה כר' עקיבא ולא כתבו שום טעם ומסתמא טעמא דהאי פסקא משום דהלכה כר' עקיבא מחברו ור' יהושע חברו היה ובחבורו בסוף פרק שני מהלכות שמיטה ויובל פסק גם כן כר' עקיבא ומרן בכסף משנה מראה מקום משנה וכו' והרדב"ז שם כתב מפורש שפסק כר' עקיבא ולא כתב שום טעם וסתמו כפירושו משום דהלכה כר' עקיבא מחבירו וכמו שכתב בפרק שני מהלכות תפלה הנ"ל:

וראיתי בספר נחלי דבש (על הלכות חליצה) להגאון מוהרי"ץ דוב הלוי באמבערגער שכתב בסי' קס"ט בצד 47 סוף אות ע"ו שר' עקיבא למד גם אצל גדולים אחרים כמו ר' יהושע כמו שנראה מש"ס דברכות ד' ס"ב ומשבת ד' ט"ל גבי קולי מטלניות וכן כתב מוהרש"א בפרק קמא דיבמות והיה גם כן תלמידו של רבן גמליאל כמו שכתב בסדר הדורות באות עי"ן ועליהם הוא שאמרו בש"ס דאין הלכה כר' עקיבא נגד רבו עכ"ל הנה מבואר דלרב פשיטא ליה דאין הלכה כר' עקיבא נגד ר' יהושע ולא זכר שר דברי הרמב"ם ורבינו עובדיא בפרק תפלת השחר ודברי מרן כסף משנה הנז"ל דלגבי ר' יהושע אמרינן הלכה כר' עקיבא מחברו וגם במה שכתב דלגבי רבן גמליאל אין הלכה כר' עקיבא יש סתירה מההיא דפרק תפלת השחר דפסקו כרבי עקיבא וכתב מרן כסף משנה הטעם לפי שרבן גמליאל ור' יהושע אינם בסברא אחת כנז"ל ובהכרח לומר דמה שכתב בסדר הדורות דר' עקיבא תלמיד רבן גמליאל היינו שלמד אצלו קצת כמו שלמד אצל ר' טרפון ואין זה מעלה לענין פסק הלכה כמו גבי ר' טרפון שאף שר' עקיבא למד אצלו כיון שלא היה רבו מובהק הלכה כר' עקיבא לגביה והנה אמת שבתוספי רבינו יהודה החסיד שבספר ברכה המשולשת כתב בפרק הרואה ד' ז"ן (ד"ה ר' ישמעאל בן אלישע יצפה לחכמה) שגם ר' עקיבא היה תלמידו של ר' יהושע כדאמרינן בסוף פרק ארבע מיתות עי"ש (בדפי הספר ד' מ"ב סוף ע"ג) נראה שכונתו שלמד אצלו אבל לא שהיה רבו מובהק וכן מה שכתב מוהרש"א ביבמות (כונתו למה שכתב בחידושי אגדות ד' ט"ז ע"א) שר' יהושע היה רבו של ר' עקיבא ולכן לא כבדו כדרך שכבד את ר' יהושע אינו רוצה לומר שהיה רבו מובהק שאף אם הוא תלמיד חבר נכון להבדיל בינו ובין רבו

ומרן חיד"א בספר כסא רחמים במסכת כלה אההוא עובדא דפעם אחת היו זקנים יושבים ועברו שתי תינוקות אחד ראשו מכוסה ואחד ראשו מגולה אמר ר' אליעזר על אותו שראשו מגולה שהוא ממזר ור' יהושע אמר בר הנדה ור' עקיבא אמר ממזר ובר הנדה ואמרו לו לר' עקיבא היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבריך כתב על זה בכסא רחמים ואם תאמר לעבור על דברי רבותיך הוה ליה למימר דהא ר' אליעזר ור' יהושע רבותיו דר' עקיבא הוו כמבואר בכמה מקומות ויש לומר דאותם שאמרו לו כן היו תלמידיו של ר' עקיבא ומשום כבודו אמרו לו כן כדאיתא בראש השנה ד' ל"א ע"ב גבי ר' אליעזר שאמרו לו תלמידיו כבר נמנו חביריך והתירוהו ומפרשינן מאן חביריך רבן יוחנן בן זכאי ואף על גב דרבו הוה כיון דתלמידיו הוו לאו אורח ארעא למימר לרביה