שדי חמד פאת השדה מערכת ה קסד

פסחים ובהמפקיד הנ"ל היפך ממה שכתבו בעבודה זרה הנ"ל

לכן נראה לי ההדיוט לידחק בכונת דבריהם בעבודה זרה הנ"ל שלא באו לומר דמשמע בכתובות דר' טרפון רבו הוה (משום דנקטי כשינויא קמא דפליגי ריש לקיש ור' יוחנן דלר' יוחנן רבו דר' עקיבא הוה ונקיטינן כר' יוחנן) שאם כן לא היה להם לומר כדמשמע בכתובות אלא היה להם לומר כדאיתא בכתובות אלא מה שכתבו כדמשמע בכתובות הוא להכריח דאין ראיה מדהקדים האחד שהוא גדול מהמאוחר שאם כן היכי אמרינן בכתובות לחד שינויא דר' יוחנן סבר דר' טרפון רבו היה והלא בהגדה של פסח מקדים לר' עקיבא אלא משמע שאין מהקדימה הכרח זאת היא (אפשר) כונת אמרם כדמשמע בכתובות אבל ודאי מודים הם דנקיטינן כשינויא בתרא דכולי עלמא ר' טרפון חברו היה וכדעת הראשונים הנז"ל וכמו שכתבו הם עצמם בשני מקומות הנ"ל וכן נראה שהיא דעת הרא"ם בספר היראים בעמוד הדיינים סי' נז"ר שהביא שם פלוגתא דר' טרפון ורבי עקיבא גבי גזל אחד מחמשה ואינו יודע מאיזה מהם גזל וכו' וסיים על זה וז"ל ור' טרפון ור' עקיבא ראיתי בהלכות דבני מערבא (תיבות דבני מערבא מוקפות בחצאי לבנה) דהלכה כר' עקיבא וכתב על זה הגאון בעל ערוך השלחן בפירושו על ס' היראים הנקרא ווי העמודים וז"ל ור' טרפון וכו' דבכתובות ד' פ"ד ע"ב לחד שינויא הלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון אבל להנך שינויי סבירא ליה לר' יוחנן דר' טרפון רבו דר' עקיבא ולכאורה שאין הלכה כר' עקיבא נגד רבו קא משמע לן ועיין שם בהרא"ש וביבין שמועה כלל רל"א עכ"ל ומשמע שכונתו לומר שלפי שהיה סלקא דעתין לומר דהלכה כר' טרפון נגד ר' עקיבא הוצרך הגאון הרא"ם לאשמועינן שאין כן האמת אלא הלכה כר' עקיבא דנקיטינן כשינויא בתרא דלכולי עלמא ר' טרפון חברו היה והלכה כרבי עקיבא מחברו

ובקונטריס לקט יוסף מספר אסיפת כללים (אשר בסוף ספר הכריתות) הביא באות ע"א דברי ספר היראים הנ"ל וכתב על זה וז"ל ונראה לי דס"ל (דסבירא ליה) דר' טרפון רבו היה והלכה כר' עקיבא מחברו ולא מרבו לכן קמשמע לן גם הרי"ף פסק ביבמות פרק ט"ו ובקידושין פרק קמא כר' עקיבא וכן כתב שם הרא"ש ונראה לי משום דמסקנת הגמרא שם בכתובות באיבעית אימא בתרא דכולי עלמא תלמידו הוה עיין במעשרות פ"ג מ"ט עכ"ל והנה מה שכתב בכונת ספר היראים שסובר שר' טרפון רבו היה וכו' לדעתי הקצרה יותר נכון מה שכתב בווי העמודים הנ"ל שרק סלקא דעתין בעלמא הוא דהוה סלקא דעתין למימר הכי שאם באמת סובר הרא"ם שרבי טרפון רבו היה מאיזה טעם יפסוק בכל מקום כר' עקיבא נגד ר' טרפון אבל דברי הרב ווי עמודים נוחים שכונתו לא שהרא"ם סובר באמת שרבו היה אלא שלפי שהיה סלקא דעתין למינקט כאידך שינויי הוצרך הרא"ם לאשמועינן דנקיטינן כשינויא בתרא דרבי טרפון חברו היה והלכה כרבי עקיבא מחברו ואולי טעות סופר יש בלקט יוסף ובמקום דס"ל צריך להיות דס"ד ופתרונו דסלקא דעתין ומה שכתב עוד (בלקט יוסף) ונראה לי משום דמסקנת הגמרא וכו' במחילת כבוד תורתו אחר שראה דברי הרא"ש שביבמות פרק ט"ו (בסוף סי' י"א) לא היה לו לכתוב בלשון ונראה לי וכו' שהרי כן מפורש בדברי הרא"ש שם וקימא לן דהלכה כר' עקיבא מחברו ור' טרפון חברו היה כדגרסינן בכתובות ד' פ"ד דכולי עלמא ר' טרפון חברו של ר' עקיבא הוא והם דברי הרי"ף שם ככתבו וכלשונו הנה מפורש יוצא מדב"ק שסמיכתם היא אמסקנא דכתובות הנ"ל ואם כן מה הלשון אומרת ונראה לי כאילו חידוש הוא שחדשה תורה דיליה ומה שציין למעשרות פרק ג' משנה ט' היינו שבמחלוקת ר' טרפון ור' עקיבא שם כתב רבינו עובדיא שהלכה כר' עקיבא וכונתו להוכיח שרבינו עובדיא נקיט דהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון ויש להוסיף שגם הרמב"ם ברביעי מהלכות מעשר הלכה י"ז פסק כר' עקיבא ובכסף משנה מראה מקום פלוגתא זו ושפסק כר' עקיבא והיינו מסתמא משום דהלכה כר' עקיבא מחברו ואף זו מן התוכחות שדעת מרן אליבא דהרמב"ם למינקט כר' עקיבא לפי שר' טרפון חברו היה וכמו שכתבתי למעלה (בד"ה גם אשור)

המורם מכל האמור למעלה הוא שדעת הראשונים כולם שוים לטובה דנקיטינן כמסקנת הש"ס בפרק הכותב דלכולי עלמא ר' טרפון חברו של ר' עקיבא היה ואף מרן כסף משנה ורבותינו התוספות סוברים כן גם בקונטריס תחלת חכמה (שבסוף ספר הכריתות) בכללים מחודשים בפסק הלכה אות נ"ו כתב בסתם סברת הרי"ף דר' טרפון היה חברו של ר' עקיבא ולא הזכיר שום חולק על זה ולא ראינו בהראשונים מי שכתב מפורש דהלכה כר' טרפון נגד ר' עקיבא משום דרבו היה אלא רבינו שמשון בספר הכריתות שכתבו בשמו הרבנים מקנה אברהם בח"ב ד' כ"ט ע"ב ומשק ביתי במערכת הרי"ש אות תכ"א שר' טרפון רבו של ר' עקיבא היה ובמקנה אברהם לא הראה איה מקום כבוד דב"ק רק כתב שכן כתב בשמו הרב גופי הלכות בסי' קכ"ט וכבר כתבתי שאין אצלי ספר גופי הלכות אך במשק ביתי מראה מקום הוא לחלק ימות עולם שער א' ועיינתי שם ואמת הדבר שכתב כן באות ב' וז"ל ואלו הם חביריו של ר' אליעזר הגדול ר' טרפון רבו של ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי וכו' אך קשה שראיתי שם באות ט"ו שכתב דר' טרפון ור' עקיבא ור' ישמעאל ור' יוסי הגלילי קבלו מר' אליעזר ור' יהושע שמזה נראה שר' טרפון ור' עקיבא חברים היו ודוחק לומר שר' עקיבא קבל מר' אליעזר ומר' טרפון ור' טרפון קבל מר' אליעזר ועוד קשה במה שכתב באות ט"ו דר' יוסי הגלילי קבל מר' אליעזר דלפי דברי התוספות בעבודה זרה ד' מ"ה הנז"ל (בד"ה ומה שכתבו) שהכריחו שר' יוסי הגלילי היה רך בשנים והיה תלמיד שבא תחלה לפני ר' טרפון ור' עקיבא וכו' נראה רחוק לומר שקבל מר' אליעזר שוב עיינתי בספר כנסת הגדולה חלק ארח חיים (שלא היה מצוי אצלי) בכללי הגמרא שלו שציין הרב לב מבין בהלכות אישות ד' ס"ד ע"ב וראיתי להרב בכללי הגמרא כלל ח"י ד' קנ"ד סוף ע"ג והלאה הרבה לפלפל בדברי ספר הכריתות ובדברי הרב יבין שמועה בענין זה ובסוף דבריו כתב בדף קנ"ה ע"ג וז"ל

כל זה כתבתי כפי הנוסחא הכתובה בספרים בספר כריתות אבל מה שלבי חושב ודעתי גומר שמה שכתב בעל ספר כריתות ואלו הן חביריו של ר' אליעזר הגדול ר' טרפון רבו של ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי ורשב"א ורבי יוחנן בן נורי וכו' פסקא משובשת היא מחמת טעות שנפל בספרים וצריך לומר ואלו הם חבריו של ר' עקיבא ר' טרפון רבו של ר' יוסי הגלילי ור' שמעון בן אלעזר ור' יוחנן בן נורי וכו' והן הן דברי הרב רבינו משה בר מיימון בספר היד בהקדמתו והסופרים טעו וכתבו במקום ר' עקיבא ר' אליעזר הגדול ור' עקיבא שהיה ראוי לכתבו כאן כתבוהו למטה אצל ר' טרפון וכתבו ר' טרפון רבו של ר' עקיבא והשתא ניחא שאינו חולק בעל ספר כריתות על הרמב"ם והרא"ש שפסקו כלישנא דאמרינן בפרק ט' דכתובות דר' טרפון חברו דרבי עקיבא הוה וניחא נמי מה שכתב לקמיה ור' טרפון ור' עקיבא ור' ישמעאל ור' יוסי הגלילי קבלו מר' אליעזר ור' יהושע וכו' שנראה משם שרבי טרפון היה תלמיד ר' אליעזר וחבר לר' עקיבא שאינו חולק למה שכתב למעלה שר' טרפון היה חבר לר' אליעזר ורבו של ר' עקיבא ואין צורך לדחוק במה שכתבנו למעלה ואף על פי שכתב כאן דר' טרפון רביה דר' יוסי הגלילי ולמטה כתב שקיבל מר' אליעזר לא קשיא דאפשר דמשניהם קבל ועם כל זה ר' טרפון היה רבו המובהק ואילו היה רואה בעל יבין שמועה שהדברים מוכרחים כן לא היה כותב מה שכתב בד' פ"ז ע"א כלל רע"א על דברי ספר הכריתות עכ"ל הרב כנסת הגדולה ולדבריו בטלה מחלוקת וכולי עלמא מודו דר' טרפון חברו דרבי עקיבא הוה ולא רבו ואומר אני הדל שאם היה רואה הרב כנסת הגדולה דברי הרי"ף שכתב כן במקומות שהזכרתי למעלה וכן דברי התוספות בשתי מקומות הנז"ל וכן דברי הרמב"ן בשתי מקומות הנז"ל היה מחזק דבריו ביתר שאת וכבר הובאו למעלה בהמשך דברינו דברי מרן כסף משנה בכמה מקומות שמוכח שסובר כן וכן דעת הר"ן בחידושיו לנדה לדעת הרב מקנה אברהם שהבאתי למעלה וכן דעת הרא"ם בספר היראים כנז"ל והרבנים מקנה אברהם ומשק ביתי שלא ראו דברי מרן החבי"ב בכנסת הגדולה הנ"ל הא גרמא להו לחלוק עלינו את השוים וכתבו שספר הכריתות חולק וסובר דרבי טרפון רבו דר' עקיבא הוה ואין הדבר כן כמו