שדי חמד פאת השדה מערכת ה קסג

הרב תוספת יום טוב דמגוף המשנה הוא שפסק כר' עקיבא ולא מדפריך מניה סתמא דתלמודא גם הרדב"ז הראה מקום לפסק הרמב"ם את דברי ר' עקיבא שבמשנה הנז' משמע גם כן שמגוף המשנה למד הרמב"ם דינו והיינו משום דאף דפליג עליה ר' טרפון חברו הוה והלכה כרבי עקיבא מחברו

גם אשור למרן כסף משנה בהלכות טומאת אוכלין פרק שלשה עשר הלכה ט' בדין המודד את הבור דפליגי ר' טרפון ור' עקיבא בפרק חמישי דמכשירין משנה ד' דר' טרפון אמר בין לרחבו בין לעומקו הרי זה בכי יותן ור' עקיבא אמר לעומקו בכי יותן לרחבו אינו בכי יותן הראה מקום לדינו של הרמב"ם למתניתין הנ"ל וכר' עקיבא מחברו וכל שכן דבר פלוגתיה הודה לו כדאיתא בתוספתא עכ"ל הרי שכתב שפסק כר' עקיבא נגד ר' טרפון מכח הכלל דהלכה כר' עקיבא מחברו אלא שהעדיף כח הפסק שגם ר' טרפון חזר והודה לו והרב תוספת יום טוב שם (על מה שכתב רבינו עובדיה והלכה כרבי עקיבא שחזר ר' טרפון להיות שונה כדבריו) כתב ומה שכתב הרב והלכה כרבי עקיבא שחזר וכו' זה לשון הכסף משנה הלכה כר' עקיבא מחברו כל שכן שבר פלוגתיה הודה לזה אבל אפשר דהרב דוקא קאמר לפי שחזר ר' טרפון וכו' משום דאיכא דאמר בכתובות ד' פ"ד ע"ב דר' טרפון לאו חברו הוה אבל הרי"ף והרא"ש (שם בכתובות) לא העתיקו אלא כמאן דאמר דחברו הוה כ"ל ומה שכתב בלשון אפשר דדוקא קאמר הוא משום שלפי מה שכתב מר ניהו גופיה במעדני יום טוב פרק שני דבכורות הנ"ל בסוף ד"ה ולמדנו) אליבא דהרא"ש דלרווחא דמילתא מיהדר אטעמי לפסוק כר' עקיבא נראה שכמו כן יש לומר אליבא דרבינו עובדיא וטפי ניחא לן למימר הכי אחרי שבאמת דעת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ועוד כמה גדולים היא שר' טרפון חברו היה יש לנו לומר שמסתמא כן היא גם דעת רבינו ומה גם דמר ניהו גופיה מייחס לרבינו עובדיא דנקיט כהרי"ף שהרי בתוספת יום טוב פרק ט"ו דיבמות משנה ח' (ד"ה ר' עקיבא) כתב ופסק הרב כר' עקיבא וטעמא כמ"ש הרי"ף דקימא לן כר' עקיבא וכו' עי"ש דב"ק ולכל הדברות דברי מרן כסף משנה מוכיחים ודאי שסובר דר' טרפון חברו היה ועיין עוד לקמן (בד"ה ובספר לקט יוסף) שהבאתי עוד דברי מרן כסף משנה בהלכות מעשר דקאי בשיטה זו

וחפשתי בספרי המפרשים על הרמב"ם וראיתי להרב מראה ש הנוגה בהלכות עדות שם שכתב על דברי מרן כסף משנה שכדבריו כתבו התוספות בפרק כל הצלמים דף מ"ה ד"ה אמר ר' עקיבא וכן דעת הכריתות (וציין לעיין בהליכות אלי דף ע' ע"ב ואינו מצוי אצלי וסיים) ברם הרי"ף והרא"ש סוברים דר' טרפון חברו היה (הביא דברי הרי"ף שביבמות וכתובות וקידושין המוזכרים למעלה וכן דברי הרא"ש במקומות הנ"ל ושבסנהדרין ריש פרק ד') וסיים ומה שכתב מרן כן הוא רק לדעת הרמב"ם ושוב הוקשה לו שגם לדעת הרמב"ם אי אפשר לומר כן שהרי בהקדמה לספר היד כתב דרבי טרפון חברו היה ועוד הקשה דברי מרן כסף משנה אהדדי שהרי בחמישי מהלכות עבדים הלכה ד' גבי יוצא בראשי אברים שפסק הרמב"ם שצריך גט שחרור כתב מרן וז"ל ומה שכתב וכו' מחלוקת תנאים היא והכריע הרי"ף כמאן דאמר דצריך גט שחרור עכ"ל ועין רואה דמה שהכריע הרי"ף כן הוא על פי זה דהלכה כר' עקיבא מחברו ור' טרפון חברו היה כיעויין שם הרי שמרן עצמו מייחס להרמב"ם דקאי בשיטת הרי"ף דרבי טרפון היה חברו של ר' עקיבא גם בתשיעי מהלכות אישות הלכה כ"א גבי קדש אחת מחמש נשים וכו' כתב מרן שפסק כר' עקיבא וכמ"ש בהלכות ושם מפורש בהלכות הטעם דהלכה כר' עקיבא מחברו ור' טרפון חברו הוה כדאיתא בהכותב וכו' ובריש פרק שמיני מהלכות תמידין ומוספין כתב מרן איפליגו תנאי ודעת ר' עקיבא וכו' ואף על גב דרבי טרפון פליג עליה פסק רבינו כר' עקיבא הרי מבואר מכל אלה המקומות שדעת מרן שהרמב"ם פוסק כר' עקיבא לגבי ר' טרפון וכשיטת הרי"ף דנקיט כמסקנת הש"ס בפרק הכותב דכולי עלמא ר' טרפון חברו הוה אלו תורף דברי הרב מראה הנוגה והצריך עיון דברי מרן כסף משנה שבהלכות עדות הנ"ל ודבריו טובים ונכוחים זולת שמה שכתב בשם מרן בהלכות אישות הנ"ל במחילת כבוד תורתו אגב שיטפיה כתב כן כי מרן כסף משנה שם לא דבר בזה והדברים שהביא הם דברי הרב המגיד כמו שיראה הרואה (ואין נכון לומר שכונתו שכיון שמרן לא דבר שם מסתמא הוא שסמך על מה שכתב הרב המגיד ולכן חשיב כאילו הוא בעצמו כתב כן) גם השגתי ספר לב מבין וראיתי להרב בהלכות אישות דף ס"ד ע"ב שתמה על מרן כסף משנה בהלכות אישות הנ"ל מפסק הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה ומדבריו שבבית יוסף חשן משפט סי' שס"ה שהבאתי למעלה וכתב גם כן שמסתמא הרמב"ם נמשך אחר סברת הרי"ף והרי"ף הלא כתב מפורש דהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון דחברו הוה וציין שם ספרי דבי רב דלא שכיחי גבאי וחידוש הוא שלא הזכיר דברי מרן הלחם משנה שבהלכות עדות הנ"ל כמו שיראה הרואה בגוף דב"ק ואני ההדיוט כבר כתבתי למעלה שלא נפלאת לומר דמרן כסף משנה בהלכות עדות הנ"ל סמך אמה שכתב ועוד וכו' ולפי מה שתגדל התימה על מרן ממה שהרבנים הנ"ל הקיפוהו בהלכות מכמה מקומות כנז"ל יגדל נא כח הישוב הזה דבעל כרחין למשכוני אנפשין כי היכי דלא נישוייה למרן כשכח דברי עצמו בכמה מקומות ואף אם נאמר שדבריו בהלכות עדות הם כפשטם אין לנו לתפוס בדעתו שתופס כן אליבא דהרמב"ם כמו שהבין בדעתו הרב נחמד למראה דסמי חדא מקמי שאר דוכתי שמבואר בדברי קדשו שסובר אליבא דהרמב"ם ושאר הפוסקים דכללא דהלכה כר' עקיבא מחברו אתמר נמי לגבי ר' טרפון

ומה שכתבו הרבנים מקנה אברהם בח"ב ד' כ"ט ע"ב ומשק ביתי באות חכ"א ומראה הנוגה הנ"ל (בד"ה וחפשתי) וסדר הדורות הנ"ל (בד"ה ובמערכת) שהתוספות בעבודה זרה ד' מ"ה (ד"ה אמר) נקטי דר' טרפון רבו של ר' עקיבא היה הנה אמת שכן נראה להדיא מדבריהם דהנה במתניתין שם הוזכר ר' יוסי הגלילי אומר אלהיהם על ההרים וכו' אמר ר' עקיבא אני אובין ואדון וכו' וכתבו התוספות דממה שמזכיר את ר' יוסי קודם ר' עקיבא נראה שהיה זקן מרבי עקיבא ותימה דבסוף איזהו מקומן אמרינן (גבי ר' טרפון ור' עקיבא) היה שם תלמיד אחד שבא לפני חכמים בתחלה ור' יוסי הגלילי שמו גם בעירובין אמרה ליה ברוריה דביתהו דר' מאיר שהיה מתלמידי בתראי של ר' עקיבא גלילי שוטה ונראה דתלמיד חבר היה ר' יוסי הגלילי לר' עקיבא ורך ממנו בשנים ואף שמזכירו קודם ר' עקיבא לא קשיא דכמו כן מזכיר בהגדה דפסח ר' עקיבא קודם ר' טרפון שהיה רבו כדמשמע בפרק ט' דכתובות ד' פ"ד עכ"ל והרי הוא כמבואר דנקטי כשינויא דמשנינן התם דריש לקיש ור' יוחנן פליגי בהכי דריש לקיש סבר חברו היה ור' יוחנן סבר רבו היה והלכה כר' יוחנן דרבו היה אלא דמלבד דקשה מנא להו האי פשיטותא למינקט כהאי שינויא ולא כשינויא בתרא דאמרינן דכולי עלמא חברו הוה וכדנקטי הרי"ף והרא"ש ודעמייהו וכבר נתעורר על זה ידידי הגאבד"ק טראבלוס יצ"ו בספרו ערב פסח בפירושו להגדה ד' ח' (בד"ה מעשה וכו') דמאי שנא דעדיף להו האי לישנא ולא לישנא בתרא דלכולי עלמא חברו היה וכן כתב הרא"ש שם ובקידושין וכו' (יש שם טעות בציונו להרא"ש וצריך לתקן פרק א' במקום מה שכתוב שם פרק ה') והרמב"ם בהקדמה לספר היד וכו' עי"ש והיה לו להזכיר שכן כתב גם הרי"ף בשתים זו כתובות וקידושין שהזכיר אלא שסמך על המובן שמסתמא דברי הרא"ש מאיש לוקחו רבינו האלפס ובעיקר תמיה על התוספות דעבודה זרה מסוגיא דכתובות ד' פ"ד שכן תמה בספר אגרת הצופה ד' י"ד ע"ב וז"ל וצ"ע דאדרבא בכתובות שם אמרינן דכולי עלמא חברו דר' עקיבא הוה עכ"ל והנה מלבד תמיהה זו יקשה עלינו לפי זה סתירת דברי התוספות שכבר כתבתי למעלה (בד"ה גם הרמב"ן וכו') בשם הרב משק ביתי שהתוספות בערבי פסחים ובפרק המפקיד נקטי דר' טרפון היה חברו של ר' עקיבא (שכתבו דהלכה כר' עקיבא במחלוקותו עם ר' טרפון) וקצת יש דקדק כן גם מדברי התוספות בכתובות בפרק הנושא ד' ק"ה ע"א (ד"ה דחשיב) שהכריחו שאין קפידא להקדים את הקטן וכו' מההגדה של פסח מעשה וכו' שמקדים את ר' אלעזר בן עזריה לר' עקיבא אף שר' עקיבא קדים טובא לר' אלעזר בן עזריה וכו' ומדלא הכריחו מדהקדים בהגדה את ר' עקיבא לר' טרפון נראה קצת דלא ברירא להו דר' טרפון רבו של ר' עקיבא היה וכדכתבו בערבי