שדי חמד פאת השדה מערכת ה קסב

דריש לקיש אמר הלכה אתמר ור' יוחנן סבר מטין אתמר ופירש רש"י דלכתחלה עבדינן כר' עקיבא ואי עביד כר' טרפון לא מהדרינן עובדא ואם כן היכי קאמר רבינו הלכה כר' עקיבא הא הלכתא כר' יוחנן דמטין אתמר ואם כן היה לו לפרש דאם נפסק הדין כר' טרפון ותפס הכהן לא מהדרינן עובדא וניחא להו דאין נפקא מינה בזה אלא למאן דאמר תקפו כהן אין מוציאין מידו אבל הרמב"ן סובר תקפו כהן מוציאין מידו וכו' ועוד דאעיקרא בהא סוגיין דעלמא כריש לקיש דאמר הלכה אתמר שכן מתבאר מדברי הרי"ף בפרק הכותב וכו' וכן כתב הרא"ש שם וכו' דקדק מדברי הרא"ש שרצונו לומר שמה שאמר שם ר' יוחנן מה נעשה שכנגדי חלוק עלי כונתו שחש לסברת ריש לקיש דאמר הלכה אתמר ורצה לדחות זה ומכל מקום סיים באופן דבפירוש כתבו הרי"ף והרא"ש דבהא הלכה כריש לקיש ולא כר' יוחנן וכו' אלו תורף דב"ק ומדלא כתב כדכתיבנא בעניותין על דברי מרן מוהרד"ף הנז"ל (בד"ה ואם רבי טרפון) מוכח והרי הוא כמבואר דסבירא ליה דאף בכי האי גונא דפליגי במילתא דקמאי היכי אמור רבנן נקיטינן כוותיה דר' יוחנן לגבי ריש לקיש וכל כמה דלא אשכחנא סיעתא למילתין משוינא אנפשין הדרנא ומודינא ומחוינא כדאמר מרן מוהריט"א דהאי כללא שריר וקיים אף בכי האי גוונא ומיהו אכתי איכא למישדי נרגא על דברי מרן מוהרד"ף דהרי לפום סברתיה דמרן מוהריט"א לא קשיא הלכתא אהלכתא שהרי ר' יוחנן גופיה חייש לדריש לקיש ושפיר נקיטינן דהלכה אתמר הלכה כר' עקיבא מחברו ועוד האריך מרן מוהריט"א על דברי הרא"ש בפרק שני דבכורות שהוצרך לטעמים לפסוק כר' עקיבא דמשמע דלולא הנהו טעמי לא הוה פסקינן כר' עקיבא וזה היפך מה שכתב בפרק הכותב ובשאר דוכתי דהלכה כר' עקיבא לגבי ר' טרפון עי"ש ולא ראה מרן שכבר יישב זה רבינו המעדני יום טוב כמו שכתבתי למעלה (בד"ה ולמדנו) וכבר העיר עליו בזה ידי"ן הרב המגיה לספר ימי שלמה שהזכרתי למעלה (בד"ה גם הרמב"ן)

ומכל מקום אף שכל הפוסקים הנז"ל (הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן והתוספות בפרק ערבי פסחים ובפרק המפקיד והרא"ש והר"ן בחידושיו לנדה) נקטי דר' טרפון חברו הוה והלכה כר' עקיבא לגביה יש גם כן קצת מרבוואתא דסברי דר' טרפון רבו הוה ואין הלכה כר' עקיבא לגביה כמו שכתב הרב מקנה אברהם שם (בח"ב דף כ"ט ריש ע"ב) בשם הרב גופי הלכות סי' קפ"ט שדעת ספר הכריתות דהתוספות במסכת עבודה זרה דף מ"ה ע"א ד"ה אמר ר' עקיבא דהלכה כר' טרפון שהיה רבו של ר' עקיבא והגאון שפתי כהן בחשן משפט סי' כ"ה ס"ק י"ד סוף אות ג' צדד לומר דרב נחמן סובר כאיבעית אימא בכתובות דף פ"ד ע"ב דרבי טרפון רבו הוה וכן צדד הרב אהלי יצחק בחידושיו לסנהדרין על ד' ל"ג אליבא דהרי"ף שרב יוסף בסנהדרין שם סובר כהאיבעית אימא דר' טרפון רבו הוה עי"ש בדף י"ז ע"ד (ד"ה דע) גם מרן כסף משנה בחמישי מהלכות עדות דין ח' כתב שפסק רבינו כר' טרפון נגד ר' עקיבא לפי שר' טרפון רבו דרבי עקיבא היה ואין הלכה כר' עקיבא מרבו וסיים ועוד דלחד תירוצא ר' יהודה נשיאה כר' טרפון סבירא ליה וכו' עי"ש ועל פי דברי מרן הללו הכריע הרב נחמד למראה בתשיעי דמסכת תרומות ד' זק"ן ע"ב (ד"ה ולענ"ד) דמאי דאמר ר' עקיבא שם במשנה ב' אם כן לא ילקטו אלא טהורים היא דעת שלישית ולא כמו שכתב הרב תוספות יום טוב דר' עקיבא היינו תנא קמא דאם כן קשה על הרמב"ם שהיה לו לפסוק כר' טרפון דרביה דר' עקיבא הוה וכמו שפסק כמותו בהלכות עדות הנ"ל וכתב מרן כסף משנה שסובר כמאן דאמר ר' טרפון רבו הוה וכו' אלו תורף דב"ק עי"ש וציין לעיין בספר עושה שלום במערכה זו אות ב' ואינו אצלי

ואני אומר הנה אמת שכן כתב מרן כסף משנה שם אבל אחרי שדעת הרי"ף מבוררת שפוסק כמסקנא דש"ס בפרק הכותב דף פ"ד ע"ב דכולי עלמא סברי דר' טרפון חברו דר' עקיבא והלכה כר' עקיבא מחברו כמו שכתב בשלשה מקומות יבמות וכתובות וקידושין שהבאתי למעלה (בד"ה ולמדנו מדברי הרי"ף) וידוע שהרמב"ם נמשך אחריו בפסק הלכה וגם ראינו להרמב"ם שמלבד מה שכתב בהקדמה לספר היד וכן בהקדמה לסדר זרעים דחברו היה גם בחבורו הגדול סובר כן והוא שבפלוגתא דר' טרפון ור' עקיבא בפרק האשה שלום ד' קי"ח גבי גזל אחד מחמשה ואינו יודע מאיזה מהם פסק כר' עקיבא עיין בהלכות גזלה ואבדה פרק חמישי דין ט' וכתב מרן בכסף משנה פסק כר' עקיבא וכו' ולא נתן שום טעם ומסתמא טעמו הוא משום דהלכה כר' עקיבא מחברו ור' טרפון חברו היה וכמו שכתב בעצמו בדין זה בבית יוסף חשן משפט ריש סו' שס"ה (אחר שהביא מילתייהו דר' עקיבא ודרבי טרפון) וז"ל וידוע דהלכה כר' עקיבא מחברו וכן פסקו הפוסקים עכ"ל הרי להדיא שטעם פסק זה הוא משום דהלכה כר' עקיבא מחברו ושמעת מינה שדעת הרמב"ם כדעת הרי"ף (וחבל נביאים שהזכרתי למעלה) לפסוק כמסקנת הש"ס בפרק הכותב דר' טרפון חברו הוה וכבר מרן הלחם משנה בהלכות עדות שם (תוך הלכה ט') תמה על מרן כסף משנה דלא יתכן לומר דרבינו סובר כמאן דאמר דר' טרפון רבו דר' עקיבא שמי שסובר כן צריך לפסוק בההיא דפרק הכותב כר' טרפון ואילו רבינו פסק בהלכות מלוה בההיא כר' עקיבא עי"ש ולי הדל נראה דלפי חומר התמיהה מוכרחים אנו לומר (אף שהוא דוחק) דמרן כסף משנה בהלכות עדות הנ"ל סמיך אועוד דלחד תירוצא וכו' וכונתו דפסק הרמב"ם אתי שפיר בין למאן דאמר דרבי טרפון רבו הוה ובין למאן דאמר חברו הוה מכל מקום כיון דלחד תירוצא רבי יהודה נשיאה קאי כוותיה פסק כמותו כן מוכרחים אנו למשכוני אנפשין כדי שלא יהיו דברי מרן שבהלכות עדות תמוהים ועל כל פנים תמיהני מאד על הרב נחמד למראה שתפס בפשיטות דר' טרפון רבו דר' עקיבא היה ולא זכר כלל דעת הרי"ף והרמב"ם בהקדמה לספר היד ובהקדמה לסדר זרעים ושאר הראשונים שכתבו דר' טרפון חברו היה

ואנכי חזון הרביתי שדעת מרן אליבא דהרמב"ם שפוסק כמסקנת הש"ס דר' טרפון חברו הוה והלכה כר' עקיבא מחברו והוא דבפלוגתא דתנאי בשיעור קרקע לחייבה בפאה דר' טרפון אמר בשלישי דמסכת פאה משנה ו' קרקע בת ששה טפחים חייבת בפאה ור' אליעזר אמר וכו' רבי יהושע אומר וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר וכו' והלכה כדבריו ר' עקיבא אומר קרקע כל שהוא חייבת בפאה וכו' פסק הרמב"ם בשני מהלכות מתנות עניים הלכה ג' קרקע כל שהו חייבת בפאה וכתב מרן כסף משנה שם וכר' עקיבא ולא כתב שום טעם למה שפסק הרמב"ם נגד ר' טרפון וביאר הרב תוספות יום טוב שם (בד"ה ר' עקיבא) דאף דתנן הלכה כדברי ר' יהודה בן בתירא אין למדין הלכה מפי משנה ואם כן חזר הדין לכללא דכר' עקיבא מחברו דאף דפליגי נמי עוד תנאים לא חשיב חבריו לפי שאינם שוים בסברא אחת אלא כולהו פליגי אהדדי עי"ש וטעם זה יספיק למה שכתב דלא כחבריו (שנאמר שאין זה מחבריו) אבל למה שפסק דלא כר' טרפון אין לנו לומר אלא משום דר' טרפון חברו הוא הן אמת שמרן מוהרד"ף בשושנים לדוד שם תמה על הגאון תוספות יום טוב דמה תקן בזה דהא ר' יהושע היה רבו ממש דר' עקיבא ולמה לא פסק כר' יהושע ולכן הוצרך לומר דטעמא דפסקו כר' עקיבא הוא משום דסתמא דתלמודא בבבא בתרא ד' ז"ך פריך מסברת ר' עקיבא אמנם מדברי מרן כסף משנה נראה דלא מטעם זה הוא שאם כן היה צריך לומר כן בפירוש אלא משמע כמו שכתב הרב תוספת יום טוב דכיון דליכא חבריו (לפי שאינם בסברא אחת) הדר הוי הלכה כר' עקיבא מחברו ומה שתפס בפשיטות דר' יהושע היה רבו ממש נראה שאינו מוכרח והרי הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים בהפרקים שבה (קרוב לסופה) כתב בפרק חמישי דר' אליעזר היה רבו מובהק והיה לו קצת לימוד אצל ר' טרפון ונקרא לו תלמיד חבר ואפשר כמו כן היה עם ר' יהושע ומצאתי שהרב מקנה אברהם בח"ב אות ק"ב (ד"ה וחזי הוית) הביא דברי הרב שושנים לדוד אלו והעיר עליו מדברי הרמב"ם הנ"ל עי"ש ואם כן לפי מאי דמסקינן בפרק הכותב דהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון אף שהיה לו תלמיד חבר הכי נמי אפשר הלכה כר' עקיבא נגד ר' יהושע אף שהיה לו תלמיד חבר (עיין לקמן מן ד"ה ואם ר' יהושע וכו' ומשם והלאה מה שכתבתי בזה בס"ד) ועל כל פנים דברי מרן כסף משנה (שכתב בסתם משנה שם וכר' עקיבא) מורים כדברי