שדי חמד פאת השדה מערכת ה קסא

אתה ואילו לא היה תלמידו כלל לא היה קורא אותו רבי בשום זמן רק בשמו כמו שר' טרפון קורא אותו עקיבא אלא ודאי תלמידו היה אך לא תלמיד גמור וכתב עוד הרב משק ביתי שהתוספות בערבי פסחים דף קט"ז (ד"ה וחותם בגאולה) סוברים גם כן דהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון ושכן כתבו בפרק המפקיד ד' ל"ז (ד"ה התם)

וגדולה מזו הביא הרב משק ביתי דברי הרא"ש בפרק ד' דסנהדרין ריש סי' ה' דר' עקיבא גדול מר' טרפון בחכמה ומנין היה והוא שעל מה שאמרו בגמרא גבי מומחה שטעה בדין אם חייב לשלם או לא שיש חילוק בין יש גדול ממנו בחכמה וכו' כתב הרא"ש דלפי גירסת הרי"ף הדין הוא דאם יש גדול ממנו בחכמה ובמנין וטעה חייב לשלם והקשה לפירושו מדאמר ליה ר' עקיבא לר' טרפון פטור אתה לפי שמומחה לבית דין היה והלא ר' עקיבא ושאר חכמים היו גדולים מר' טרפון בחכמה ומנין דקימא לן ר' עקיבא ור' טרפון הלכה כר' עקיבא עכ"ל הרא"ש ונראה מדבריו דמאי דפשיטא ליה דר' עקיבא היה גדול ממנו הוא מדקימא לן הלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון אבל בפלפלא חריפתא שם כתב הלכה כר' עקיבא מחברו בפרק מי שהוציאוהו ור' טרפון לא היה רבו מדאמר ליה פטור אתה ולא אמר ליה למדתנו רבינו כדאיתא בפרק מי שמתו במשניות עכ"ל ובעניותי אין מזה הוכחה אלא לומר שלא היה ר' עקיבא תלמיד גמור לר' טרפון שאם כן היה אומר לו לימדתנו רבינו וכו' אבל אכתי נוכל לומר שהיה תלמיד חבר שאינו מחוייב לומר בלשון רבינו כמו שר' ירמיה לא אמר לרב מי בדיל מר וגם למדתנו רבינו אינו אומר תלמיד חבר לרבו אלא לרבו מובהק וכל שכן שאין לנו מזה הכרח שר' עקיבא היה גדול מר' טרפון אלא מוכח שכונתו כמו שכתבתי דמדקימא לן כר' עקיבא נגד ר' טרפון מוכיח שגדול ממנו היה ואף שגם על זה קשה דכפי הרשום בזכרוני לענין פסק הלכה אין הדבר תלוי ברוב וגדלות בחכמה ויוכל להיות שאף שר' טרפון גדול מר' עקיבא בתורה הלכה כר' עקיבא מכל מקום משמעות דברי הרא"ש נראה לי שהוכחתו היא מדקימא לן כרבי עקיבא נגד ר' טרפון ולא מדלא אמר ליה למדתנו רבינו

שוב השגתי ספר אהלי יצחק (שציין במשק ביתי שם) וראיתי שגם הרב הבין בכונת הרא"ש כן והוקשה לו כדקשיא לן בעניותין ודבריו הם על דברי הרא"ש ריש פרק ד' דסנהדרין הנ"ל וז"ל ועוד קשה מה הכרח הוא מדהלכה כר' עקיבא שר' עקיבא גדול ממנו היה דילמא ר' טרפון גדול מרבי עקיבא ואפילו הכי קימא לן כר' עקיבא כמו שמצינו דהלכה כר' יוחנן לגבי רב אף דרב היה גדול מר' יוחנן דהא רב תנא הוא ופליג עיין להרב יד מלאכי מערכת הרי"ש סי' תקנ"ט (בד"ה ברם חזי הוית) וצ"ע שוב ראיתי בשפתי כהן ח"מ סי' כ"ה שהאריך בסוגיא דסנהדרין ולאפס הפנאי לא עמדתי עליו עכ"ל הרב אהלי יצחק והנה אמת דמצינו דרבי טרפון קראו לרבי עקיבא רבי ואלופי רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ והוא בעובדא דבמסכת כלה שהביא הרב סדר הדורות במערכת הטי"ת בשם רבי טרפון אות ד') שר' טרפון היה עשיר גדול ולא היה נותן צדקה כדבעי ליה מצאו ר' עקיבא אמר לו רצונך שאקח לך עיר אחת או שתים מיד נתן לו ד' אלפים דינרי זהב נטלן ר' עקיבא וחלקן לעניים לימים מצאו ר' טרפון ואמר לו היכן הם העיירות שלקחת הביא ספר תהלים והיו הולכים וקורין עד שהגיעו לפסוק פזר נתן לאביונים אמר לו זו העיר שקניתי לך עמד ר' טרפון ונשקו על ראשו אמר לו רבי ואלופי רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ עכ"ל מכל מקום מלבד שלא נתכוון הרא"ש לזה ועוד נראה דאין הכרח מזה שהיה הדבר כן באמת שר' עקיבא היה גדול ממנו בחכמה שהוא אמר כן דרך ענוה וכמו שאמר כן רבן גמליאל לר' יהושע (במשנה דסוף פרק שני דראש השנה) בא בשלום רבי בחכמה ותלמידי שקבלת דברי ועל כל פנים לדאתאן עלה הרי מפורש גם בדברי הרא"ש הללו דהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון

ומה שהקשה הרב משק ביתי על הרא"ש דפשיטא ליה דהלכה כר' עקיבא לגבי ר' טרפון דבבכורות ד' ח"י ע"ב בקש הרא"ש טעם לפסוק כר' עקיבא ותיפוק ליה דהכי הלכתא אזלא כר' עקיבא נגד ר' טרפון כדכתב בהנך דוכתי כבר כתבתי למעלה דברי הרב מעדני יום טוב דלרווחא דמילתא כתב כן וזאת היתה כונת הרב מוהרא"ק בהגהתו במשק ביתי שם שציין לעיין במעדני יום טוב הנ"ל ומה שהקשה הרב המגיה שם על הרב שנות חיים בפרשת הברכה ד' רי"ט ע"ב שהכריח שרבי טרפון רבו של ר' עקיבא היה מדברי התורת כהנים פרשת ויקרא שנעלם ממנו שהרמב"ם בהקדמתו לזרעים הביא דברי התורת כהנים ובכל זאת כתב שהיה חברו הנה ספר שנות חיים אין אצלי לראות הוכחתו ומאי דקשיא ליה עליו ובדברי הרמב"ם שהבאתי למעלה (בד"ה גם הרמב"ן) לא הוזכר התורת כהנים אך ראיתי שהרב סדר הדורות במערכת הטי"ת בשם ר' טרפון סק"ה שאחר שכתב בשם הרא"ש שהוא חברו של ר' עקיבא סיים וז"ל אף על פי שבספרי אמר ר' עקיבא רבי הרשני לומר דבר אחד עכ"ל והן הן הדברים שכתב הרמב"ם בהקדמתו וסובר הרב סדר הדורות שאין זה מכריע לומר שר' עקיבא היה תלמידו וסיים עוד בסדר הדורות וז"ל ובספר שנות חיים ד' רי"ח כתב בכנסת הגדולה מגמגם בדבר אי ר' טרפון רבו של ר' עקיבא או חברו ואני מצאתי מפורש בתורת כהנים פרשת ויקרא אמר לו ר' טרפון עקיבא וכו' אמר לו תרשני לומר מה שלימדתני הרי שהיה תלמיד לר' טרפון מדקראו עקיבא ומדאמר לו תרשני ונראה שאחרי שכבר הקדים הרב סדר הדורות ואמר אף שבספרי וכו' לא הוצרך להשיב על דברי הרב שנות חיים שמובן ממילא שאין מזה הכרח והרב משק ביתי סובר כן ומכריח מגוף דברי הרמב"ם שאף שהזכיר מאמר זה כתב דחברו היה ועיין עוד בסדר הדורות במערכת העי"ן (ר' עקיבא) דתפיס בפשיטות דהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון וצריך לעיין בגוף דברי הכנסת הגדולה שרמז בשנות חיים דלפום ריהטא קשה דלא ימנע אם הביא הרב כנסת הגדולה דברי הרי"ף והרא"ש במקומות הנז"ל שמבואר שסוברים דמסקנת הש"ס היא דר' טרפון חברו היה אם כן יש לתמוה על הרב שנות חיים איך יעלה על הדעת לדחות דבריהם על פי מה שאמרו בתורת כהנים והרי הם אמרו כן לפי מסקנת הש"ס ואנן אית לן למינקט כמסקנא דש"ס ואם בכנסת הגדולה לא הזכיר דבריהם יש לתמוה על שניהם שנעלמו מהם דבריהם ועיין לקמן סוף ד"ה כל זה

ובמערכת הטי"ת כתב הגאון סדר הדורות (בשם ר' טרפון) וז"ל באות ד' והיה רבו של ר' יוסי הגלילי ושל ר' עקיבא תוספות עבודה זרה מ"ה א' אף על פי שהזכירו בהגדת פסח קודם ר' טרפון אבל בפרק האשה ביבמות ובפרק הכותב בכתובות פ"ד ב' מסתפק בגמרא אם הוא רבו או חברו של ר' עקיבא ופסק שם הרא"ש כר' עקיבא כי הוא חברו של ר' טרפון עכ"ל נראה שאף שראה דברי התוספות בעבודה זרה שכתבו דרבי טרפון רבו הוה דעתו נוטה לדעת הרא"ש שפסק דחברו היה וקימא לן כר' עקיבא (שכן משמעות לשונו אבל וכו') אלא שמה שכתב דבפרק האשה מסתפק בגמרא וכו' לא ידעתי מקומו שאם כונתו לפרק האשה שלום דתנן בדף קי"ח ע"ב פלוגתא דר' טרפון ור' עקיבא גבי קדש אחת מחמש נשים וכו' שם לא נאמר בגמרא שום דבר לענין פסק הלכה והרי"ף והרא"ש פסקו שם כר' עקיבא על פי המסקנא שבפרק הכותב דר' טרפון חברו של ר' עקיבא היה ואם כונתו לפלוגתא דאיתא התם בעמוד א' האשה שהלכה היא ובעלה כו' הנה שם פסקו הלכה כר' טרפון עי"ש שאמר כן רב יהודה אמר שמואל ואמר אביי אף אנן נמי תנינא וכו' ואין שום ספק שם בפסק הלכה וכן פסקו הפוסקים כר' טרפון ואין לומר שכונתו לומר דמדהוצרך שמואל לפסוק כר' טרפון שמעינן דלא כמו שכתבו התוספות דר' טרפון רבו הוה שאם כן לא היה צריך לפסוק כר' טרפון דזה דוחק דמלבד שאין נופל בזה לשון ספק ועוד דלפי האמת אין מזה סתירה לדברי התוספות דשמא שמואל סבירא ליה בעלמא הלכה כר' עקיבא אפילו מרבו ורק בזה סבירא ליה כרבי טרפון והוצרך לפסוק כמותו

וחקר מרן מוהריט"א בפרק ב' דבכורות אות כ"ג על מה שכתב הרמב"ן שם דהלכה כר' עקיבא (בפלוגתא דגבי יוצא דופן והבא אחריו דאמר ר' טרפון שניהם ירעו וכו' ור' עקיבא אמר שניהם אינם בכור וכו') דר' טרפון חברו הוה דנהי דהכי מסקינן בפרק הכותב דף פ"ד מיהו הא איפלגו בה ר' יוחנן וריש לקיש