שדי חמד פאת השדה מערכת ה קס

פ"ד ע"ב אמרינן דר' יוחנן וריש לקיש פליגי בהכי דריש לקיש סבר חברו הוה ור' יוחנן סבר רבו הוה והדר אמרינן ואיבעית אימא דכולי עלמא חברו הוה ופלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש היא דר' יוחנן סבר מטין אתמר וריש לקיש סבר הלכה אתמר וכתב מרן מוהרד"ף בספר למנצח לדוד במאמר שניות לאריות דף י"ד ע"א שתירוץ זה הוא דחוק קצת דאם כן תיקשי הלכתא אהלכתא דאנן קיימא לן הלכה כר' עקיבא מחברו וקיימא לן ר' יוחנן וריש לקיש הלכה כר' יוחנן והא ר' יוחנן סבירא ליה דלאו הלכה אתמר אלא מטין אתמר עכ"ל וכונתו ליישב מאי דקשיא דלימא בש"ס חד מהני שינויי או איבעית קמא או איבעית בתרא בלחוד ולמה לי תרווייהו (שזו מטרת המאמר שניות לאריות כמו שכתב בהקדמת הספר שמפני שלבעלי הש"ס היה נראה בכל אחד מהשני תירוצים שיש דוחק לכן שקולים הם ויבואו שניהם) ולזה כתב לבאר שבתירוץ ראשון יש בו מן הקושי מאי דאמר ר' יוחנן עשיתו כשל תורה וכו' (כיעוי"ש) והוצרכו להאיבעית אימא אלא דגם על זה קשה הלכתא אהלכתא וכו' והוצרכו לשינוי' קמא זה תוכן דברי קדשו אבל קשה לעניות דעתי דהנה הרי"ף שם הביא מחלוקת ר' טרפון ור' עקיבא (ינתנו לכושל שבהם או ינתנו ליורשים) וכתב והלכה כרבי עקיבא דקימא לן הלכה כר' עקיבא מחברו ואמרינן נמי דון דייני כר' טרפון ואהדריה ר' שמעון בן לקיש לעובדא כר' עקיבא עכ"ל וקשה היכי קאמר דהלכה כר' עקיבא משום דקימא לן הלכה כרבי עקיבא מחברו והא לית לן למינקט הכי דהא ר' יוחנן סבירא ליה מטין אתמר אלא נראה דצריכים אנו לומר דדבר זה אינו נכנס במה שאמר רבא בפרק החולץ דף ל"ו ע"א דכי פליגי ר' יוחנן וריש לקיש הלכה כר' יוחנן בר מתלת דזה דוקא במה שחולקים בסברא דנפשייהו אבל לא היכא דפליגי אליבא דאחריני ואם כן הכא דפליגי בכללא דאמור קמאי הלכה כר' עקיבא מחברו היכי אמור רבנן דמר אמר הלכה אתמר ומר אמר מטין אתמר בזה אין אנו מוכרחים לתפוס כר' יוחנן ושפיר תפסינן דהלכה כרבי עקיבא מחברו ולא קשו הלכתא אהלכתא ואם כן אכתי קשה למה לן ואי בעית אימא קמא (ועיין לקמן בד"ה וחקר מרן)

ולמדנו מדברי הרי"ף הנ"ל דנקיטינן כמאי דמסיק הש"ס דר' טרפון חברו הוה והלכה כרבי עקיבא לגבי ר' טרפון וכן כתב הרא"ש שם בפרק הכותב סי' ב' וכתב מפורש ור' טרפון חברו היה וסיים ואמרינן נמי דון דייני כר' טרפון וכו' עי"ש וראיתי להרב מקנה אברהם במהדורא בתרא כלל ק"ב (בד"ה ולענין שכתב וז"ל כתב הרב גופי הלכות סי' קפ"ט נראה מדברי הרא"ש ביבמות דף קמ"ה וכתובות ד' קל"ח וקידושין ד' פ"ד דר' טרפון ור' עקיבא הלכה כר' עקיבא דחבירו הוה וכן כתב עוד הרא"ש בהלק"ט שלו הלכות טומאה דף י"ו ב' עכ"ל ואין ספר גופי הלכות מצוי אצלי וכנראה יש טעות סופר במה שמציין לדברי הרא"ש בכתובות דף קל"ח וצריך להיות דף קל"ה וכונתו לדברי הרא"ש שבסימן ב' (בפרק הכותב) שכתבתי למעלה אבל איני מבין למה כתב שנראה מדברי הרא"ש וכו' והלא דברי הרא"ש קרו בחיל דהלכה כר' עקיבא מחברו ושרבי טרפון חברו היה וגם מה שציין לדברי הרא"ש ביבמות דף קמ"ה לפי הנראה צריך להיות דף קמ"ו וכונתו לדברי הרא"ש בפרק ט"ו סוף סי' י"א ושם גם כן כתב מפורש וקימא לן הלכה כר' עקיבא מחברו ור' טרפון חברו היה כדאמרינן בפרק הכותב דכולי עלמא ר' טרפון חברו של ר' עקיבא הוא עכ"ל וכלשון הזה ממש כתב הרי"ף שם והרא"ש העתיק ממנו ובמקנה אברהם הביא שכן כתב הרי"ף בכתובות פרק הכותב ואיני יודע למה לא הזכיר דברי הרי"ף שביבמות גם כן ומה שציין להרא"ש בקידושין דף פ"ד צריך להיות דף פ"ח (כנראה שינוי זה בא מחמת הדפוסים שבהחדשים שבידינו הוסיפו חידושים קרבן נתנאל וכיוצא וכמובן) וכונתו למה שכתב בפרק קמא סי' ל"א ושם גם כן כתב והלכתא כר' עקיבא דר' טרפון חברו הוה וקימא לן הלכה כר' עקיבא מחברו והם גם כן דברי הרי"ף שם כמו שיראה הרואה ואיני מוצא בעניותי טעם למה שהשמיט הרב גופי הלכות דעת הרי"ף (שביבמות ובקידושין) ולא למה שכתב שיראה מדברי הרא"ש בדבר שמפורש כן בדברי הרא"ש בשלש מקומות הנ"ל וכן כתב הרא"ש מפורש בהלק"ט שלו בהלכות טומאה שציין הרב גופי הלכות שכנראה כונתו למה שכתב הרא"ש שם בסוף סי' ו' והלכה כר' עקיבא מחברו וגם נראה שחזר ר' טרפון והודה לדבריו (שאמר לו עקיבא כל הפורש ממך כפורש מחייו) עכ"ל והרב מעדני יום טוב שם הביא שכן כתב הרא"ש בפרק קמא דקידושין סי' ל' הנ"ל ובפרק שני דבכורות סי' ה' שכתב הרא"ש והלכה כר' עקיבא דהוי מחלוקת ואחר כך סתם כתב הרב מעדני יום טוב שם בסק"נ אף על גב דבסוף סימן הקודם פסק הלכה כר' עקיבא לגבי ר' טרפון בלא טעמא כבר נמצא שם גם כן לעיל מניה דכתב טעמא וכתבתי שם דלרווחא דמילתא כתב טעמא דלא צריכין לטעמא דר' טרפון לא היה רבו של רבי עקיבא והלכה כר' עקיבא מחברו עכ"ל הנה כל כך פשוט הדבר בעיניו שכן דעת הרא"ש בכל מקום וכתב ליישב מה שנראה מדבריו שבבכורות בהיפוך והיו לאחדים בידו שבכל מקום דעתו היא שהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון

גם הרמב"ן במלחמות בפרק הגוזל עצים (בסוף ד"ה ועוד אמר רבא שאני מתניתין) כתב ודרבי טרפון ודאי ליתא דקימא לן ר' עקיבא חברו דר' טרפון הוה והלכה כר' עקיבא מחברו ועוד מדפסקינן התם ביבמות כר' טרפון באידך מתניתין דקתני עלה אלמא בזו ולא באחרת עכ"ל הנה מפורשת דעתו דהלכה כר' עקיבא נגד ר' טרפון משום דר' טרפון חבירו הוה וכן בהלכותיו לבכורות פרק שני אמתניתין דיוצא דופן והבא אחריו ר' טרפון אומר שניהם ירעו וכו' ואמרינן במאי קמפלגי וכו' כתב וקימא לן הלכה כר' עקיבא מחברו ור' טרפון חברו הוה עכ"ל והגאון שפתי כהן בחשן משפט סי' שס"ה סק"ב כתב וז"ל ומה שכתב הרמב"ן דקימא לן הלכה כר' עקיבא מחברו נגד ר' טרפון אף שכן כתבו הרי"ף והרא"ש בכמה דוכתי מכל מקום אינו מוכרח כל כך דהא בפרק הכותב דף פ"ד אמרינן לחד איבעית אימא דסבירא ליה לר' יוחנן דר' טרפון רבו הוה והלכה כר' טרפון נגד ר' עקיבא ואף דאמרינן התם דאמר ר' יוחנן על ריש לקיש מה אעשה שכנגדי חלוק עלי היינו שלא יכול לבטל דבריו אבל מכל מקום מידי ספיקא לא נפקא וכו' אלו תורף דב"ק ובמחילת כבוד גאונו דברי הראשונים הנז"ל הרי"ף והרמב"ן וכו' נראים ברורים דנהי דהש"ס מיצדד אצדודי בהכי מכל מקום כיון דבמסקנא קאמר ואיבעית אימא דכולי עלמא חברו הוה וכו' נראה ודאי דהכי אית לן למינקט וכדעת הרי"ף והרמב"ן והרא"ש הנז"ל וכן הוכיח הרב מקנה אברהם שם מדברי הר"ן בחידושיו למסכת נדה דף כ"ג ע"ד על מה שאמרו בגמרא דף נ"ו לכהן טמא אי מוסי' בב' דפליגי ר' טרפון ור' עקיבא כתב וקימא לן כר' טרפון דקימא לן סתם במתניתין ומחלוקת בבריתא הלכה כסתם משנה ועוד דרב הונא דהוא אמורא קאי כוותיה עכ"ל משמע דמהני טעמי הלכה כר' טרפון הא לאו הכי הלכה כרבי עקיבא עכ"ל (אינו מובן לי מתוך דבריו אם הראיה מדברי הר"ן הנ"ל הם דברי הרב גופי הלכות או תורה דיליה היא ונראה דאין זה הכרח גמור דיש לדחות על דרך שכתב הרב מעדני יום טוב בסוף פרק שני דבכורות שהבאתי למעלה בסוף ד"ה ולמדנו) ושכן כתב הרמב"ם בהקדמה לספר היד וחבריו של ר' עקיבא ר' טרפון ור' שמעון בן אלעזר ור' יוחנן בן נורי וידי"ן רא"ג הרב המגיה לספר ימי שלמה יצ"ו בדף קי"ב ע"ד ציין לעיין בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה (בהפרקים אשר בה קרוב לסופה) בפרק חמישי והוא שכתב שם דרבו מובהק דרבי עקיבא היה ר' אליעזר בן הורקנוס והיה לו קצת לימוד אצל ר' טרפון אבל אינו רבו אלא חברו והיה ר' עקיבא מכבד לר' טרפון ואומר לו רבי והיה ר' טרפון אומר לרבי עקיבא עקיבא וכבר אמר לו ר' עקיבא הרשני לומר לפניך דבר ממה שלמדתני וכו' עכ"ל הרמב"ם וכן הביא הרב משק ביתי במערכת הרי"ש אות תכ"א דברי הרמב"ם הנ"ל והעיר עליו על מה שכתב שהיה מכבד לרבי טרפון וכו' מדמצינו בפרק ד' דסנהדרין דף ל"ג ע"א דאמר ר' עקיבא לר' טרפון פטור אתה שכל המומחה וכו' ולי הדל נראה ליישב שאין כונת הרמב"ם לומר שכן היה תמיד מדבר ר' עקיבא לר' טרפון כלשון שמדבר תלמיד לרבו שהרי לפי מה שביאר שהיה חברו וכלומר תלמיד חבר לפי שהיה לו קצת לימוד אצלו הרי מצינו בפרק תפלת השחר דף א ע"ב דר' ירמיה היה לרב תלמיד חבר מדאמר ליה מי בדלת ול אמר ליה מי בדיל מר דמוכח דתלמיד חבר אומר לרבו בלשון זה ולכן ר' עקיבא שהיה כתלמיד חבר לר' טרפון שפיר אמר ליה פטור