שדי חמד פאת השדה מערכת ה קנח

כרבי עקיבא מחברו סבור הייתי לומר כי לא לענין פסק ההלכה תמה עליו אלא על מה שקראו לר' אליעזר חבירו של ר' עקיבא הוא שתמה עליו שאינו חברו אלא רבו אבל לענין פסק הלכה מודה דכרבי עקיבא לגבי ר' אליעזר אית לן למיפסק אף שהיה רבו מהטעמים שכתב הרב יבין שמועה וגרם לי להבין כן לפי שעתה אין בידי ספרי הרמב"ם דפוס ברלין (שהיה בידי כשכתבתי מה שנדפס) ובדפוס שיש אצלי עתה לא נדפסו הגהות הנ"ל אך דרשתי ספר הרמב"ם מבית מדרש אחר ונמצאות בו הגהות הנ"ל וראיתי דב"ק ומתבאר שכונתו לומר דכר' אליעזר אית לן למינקט לפי שהיה רבו של ר' עקיבא והילך לשון הגאון הנ"ל דבריו של גדול צריכים פנים במה שכתב כר' עקיבא מחבירו והלא בסנהדרין ס"ח ופסחים ס"ט ונדרים ד' נו"ן דר' עקיבא תלמידו של ר' אליעזר ומוכח בכתובות פרק ד' (כנראה היה כתוב פ"ד והמעתיק הבין שהוא פרק ד' אך אינו כן אלא דף פ"ד) דהלכה כר' יוחנן דהלכה כר' עקיבא מחבירו ולא מרבו עכ"ל והרי הוא כמבואר שסובר דכר' אליעזר אית לן למינקט לפי שהיה רבו ואין הלכה כמותו לגבי רבו ובאמת הדבר תמוה איך פה קדוש יאמר כן היפך מה שנראה מדברי הראשונים הנז"ל דנקטינן כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר ואיך יתכן להשיג כזאת על הגאון לחם משנה שאמר כהלכה כדעת כל הראשונים ז"ל ושמוכח כן מסוגיא דכיצד מברכין ד' ל"ו כנז"ל

ומצאתי בספר נחלי דבש על הלכות חליצה להגאון מוהר"ר יצחק דוב הלוי באמבערגער בסי' קס"ט ס"ק ע"ו (צד 47) שעמד על דברי הגאון הנ"ל ולפי שאין הספר מצוי ביד כל אדם אעתיק לשונו וזהו (על מה שכתב מרן בסעיף מ"ג לא קראה ולא רקקה אלא שחלצה בלבד החליצה כשרה) ולא רקקה זהו כרבי עקיבא דפרקין ד' ק"ד וכתב הרב בית יוסף וז"ל וידוע דהלכה כר' עקיבא נגד ר' אליעזר והרב המגיד כתב דתניא כוותיה דר' עקיבא וכונתו דאף על גב דר' עקיבא תלמידו של ר' אליעזר מכל מקום הלכה כמותו דרבי אליעזר שמותי הוא וכן כתב הר"ן בפרק מי שאחזו דף ע"ד והרא"ש ביבמות פרק נושאין בשם ב"ה וכן כתב בפרק שבועת הדיינים וכן כתבו התוספות בפרק האומנין (ודברי הר"י מגאש פרק שבועת הדיינים ודנמוקי יוסף פ' האומנין שכתבו מחברו צע"ג) ובזה נדחה מה שכתב הרה"ג מהו' ישעי' ברלין בהגהותיו על הרמב"ם (ד' דירנפורט) פרק ט' מהלכות קרבן פסח הלכה ז' והיינו שעל מה שהקשה הלחם משנה מדוע פסק הרמב"ם כר' אליעזר הלא הלכה כר' עקיבא מחברו כתב מהר"י ברלין וז"ל דבריו של גדול צריכים פנים במה שכתב כר' עקיבא מחברו הלא בסנהדרין דף ס"ח ופסחים ד' ס"ט נדרים דף נו"ן מוכח דר' עקיבא תלמידו של ר' אליעזר ומוכח בכתובות דף פ"ד דהלכה כר' יוחנן דהלכה כר' עקיבא מחברו ולא מרבו עכ"ל ועיין גם ברא"ש בסוף פרק קמא דקידושין סי' למ"ד ובקרבן נתנאל שם והנה מה שכתב דר' אליעזר הוא רבו של ר' עקיבא ודאי שפיר קאמר וכן מפורש בירושלמי דפסחים פרק ואלו דברים הלכה ב' דשלש עשרה שנה למד לפני ר"א כשהקשה לו הקושיא דתנן במתניתין שם אלא שמה שרצה מהרי"ב להוכיח מזה דהלכה כר' עקיבא כנגד ר' אליעזר זה אינו במח"כ לפי מה שהוכחנו בשם הגדולים הנ"ל ועיין עוד ראיות בזה בס' בכורי יעקב בחלק תוספות בכורים סי' תרכ"ה אלא דמכל מקום צריכין אנו להבין ראיות מהרי"ב דמכתובות הנ"ל מוכח דדוקא כנגד חברו הלכה כר' עקיבא ולא כנגד רבו וצריך לומר דמלבד ר' אליעזר למד ר' עקיבא גם אצל גדולים אחרים ועלייהו קאמר הש"ס דאין הלכה כמותו כנגדם ומברכות ד' ס"ב ומשבת פרק כירה גבי קולי מטלניות נראה שהיה גם תלמידו של ר' יהושע וכן כתב מהרש"א ביבמות פרק קמא ובס' הדורות (בסדר תנאים ואמוראים אות ע' ד' ס"א ע"ב מדפוס זאלקווא) איתא שהי' גם תלמידו של ר"ג ואם כן אתי הכל שפיר עכ"ל ודבריו נחמדים ובעושר בקיאותו הראנו דמלבד כל הגדולים שהזכרתי בנדפס דנקטי הלכה כרבי עקיבא לגבי ר' אליעזר הן עוד שרים רבים דנקטי הכי ושפיר קמותיב על הגאון מוהרי"ב במה שרוצה להכריח דהלכה כר' אליעזר לגבי ר' עקיבא ודבר זה היה פשוט בעיני שכן שורת הדין דהלכה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר

איברא דלכאורה יש סתירה לסברא זו מדאשתכחן בש"ס ברכות ד' י"ג ע"ב דפסק ר' יוחנן הלכה כר' עקיבא ובשבת ד' קל"ג פסק רב הלכה כר' עקיבא ואותה סוגיא איתא גם בפסחים דף ס"ט ע"ב וציינתים בנדפס באות י"ד עי"ש ולכאורה מסוגייאות אלי שתים זו שמענו דאין הלכה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר דאי ללא הוא בכל מקום דהלכה כר' עקיבא בא לגבי ר' אליעזר למה להו רב ור' יוחנן לפסוק בהני כר' עקיבא והא מכללא שמעינן ליה וכי האי גוונא כתבו רבוואתא לענין פסק הלכה ובכמה מקומות הבאתי מה שכתבו התוספות בעבודה זרה ד' ל"ב דמדפסק ר"י אמר שמואל הלכה כרשב"ג שמעינן דלית ליה כללא דהלכה כרשב"ג (ועיין שדי חמד במערכת הכ"ף כלל ק"ל אות י"ט) ונראה דצריך לומר דכיון דלא אתמר בש"ס בהדיא דכל מקום שנחלקו ר' אליעזר ור' עקיבא הלכה כר' עקיבא ורק מדאמרינן בעלמא אין הלכה כר' אליעזר דשמותי הוא דשמעינן הכי לא נמנעו איזה אמוראים לפסוק בהדיא באיזה מקומות כר' עקיבא ובנדפס אות ק"ד וק"ה וק"ו כתבתי דזימנין פסוק הש"ס הלכה אף על גב דלא צריך וכו' עי"ש ועל כל פנים אחרי שמפורש יוצא מפי כל הראשונים הנז"ל דאין הלכה כרבי אליעזר לגבי ר' עקיבא חלילה לנו לדחות דברי קדשם על פי איזה הכרח מחמת קושיא ואינהו ידעי טפי מינן ודבריהם חזקים כראי מוצק וכלל זה שריר וקיים דהלכה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר

אמנם מקרוב השגתי (בשאלה מהגביר מו"ה אברהם גייאן יצ"ו מעיר בוכארה ושוכן בירושת"ו על טוב אזכיר שמו שהשאילני ספרים רבים וזה יצא ראשונה לציין מספריו אשר בכללם הוא) ספר יקר אהל ישרים וראיתי במערכה זו אות י"ד דקבעיה לכללא דברי הרב פרי חדש הנ"ל דפליגי הרמב"ם והרמב"ן בהא דהלכה כרבי עקיבא אי אתמר לגבי ר' אליעזר דהרמב"ם סובר דהלכה כר' עקיבא משום דר' אליעזר שמותי והרמב"ן סובר דהלכה כר' עקיבא מחבירו אמרו ולא מרבו ולא הביא על זה שום סברא להיימין או להשמאיל כי אם דברי הרב פרי חדש ופלא בעיני לרב גדיל שכמותו איך קבע כלל זה לומר דבמחלוקת הוא שנוי והרואה דב"ק יסבור ולא ידע להכריע בין שני האריות והלא הדבר מוכרע ומוסכם מכמה ראשונים הנז"ל דהלכה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר אף שהיה רבו והיותר תימה בעיני כי ראיתי שם באות יו"ד מביא וקורא דברי מרן חיד"א בספר יעיר אזן כמו שיראה הרואה ואיך לא הבט עין הבדולח במה שכתב ביעיר אזן באות מ"ז דמוכח דהרמב"ן לא סבירא ליה מאי דכתב הרב פרי חדש אליביה

ומלבד מה שהביא מרן חיד"א מדברי הרמב"ן בספר הלקוטות דמבואר שסובר שהלכה כר' עקיבא נגד ר' אליעזר כנז"ל אנכי הרואה שכן מתבאר יפה מדברי הרמב"ן על התורה בפרשת בהעלותך סי' ט' פסוק יו"ד (איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה). וז"ל הטעם בדרך רחוקה כתב רש"י שהיה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן השחיטה והוא נרמז בנקוד כפי דעת זו ואני תמה עליו למה תפס לו שיטת רבי אליעזר והנכון לתפוס בשטתו של רבי עקיבא מן המודיעים ולחוץ וכן דעת האמוראים בגמרא דאמר עולא כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה והוא פשוטו של מקרא כי העומד בתחלת בין הערבים במקום שלא יגיע לעזרה בעת השחיטה דרך רחוקה היא לו ופטור עכ"ל וכתב על זה הרא"ם וז"ל או בדרך רחוקה נקוד עליו לומר לא שרחוקה ממש אלא שהיה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיטה כדתנן בפרק מי שהיה טמא איזו היא דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמדתה לכל רוח דברי רבי עקיבא רבי אליעזר אומר אפילו מאסקופת העזרה ולחוץ אמר ר' יוסי לפיכך נקוד על ה"א שברחוקה לומר לך לא מפני שהיא רחוקה ודאי אלא אפילו מאסקופת העזרה ולחוץ הרמב"ן ז"ל טען ואמר ואני תמה עליו למה תפס לו שיטת ר' אליעזר וכו' ולא ידעתי מקום התימה מה הוא שאם מפני שהלכה כרבי עקיבא מחברו וכל שכן מרבי אליעזר דשמותי הוא שאני הכא דר' יוסי דנמוקו עמו קאי כותיה ואם מפני שהאמוראים בגמרא פסקו כרבי עקיבא כבר הזכרנו פעמים רבות שהרב ז"ל לא ישגיח רק על המדרש הקרוב לפשוטו של מקרא ומאחר שדברי ר' אליעזר הם קרובים לפשוטו של מקרא יותר מדברי ר' עקיבא מפני שהנקודה בכל מקום מוציאה הדבר ממשמעותו ועל כרחינו