שדי חמד פאת השדה מערכת ה קנז

אם ספק שישמעו לו מחוייב להזהיר לכל הקונים שיטלו ידיהם ויברכו מכל מקום אם יודע בודאי שלא ישמעו אין לאסור מלמכור וכו' עי"ש

ולענין שבועה ראיתי להגאון הנ"ל יצ"ו בספרו בית יצחק חלק יו"ד ח"ב בסי' ס"ה אות ב' שכתב שבמוצל מאש סי' מ"ה כתב שיכול להשביע את חברו אף שיודע שישבע לשקר ועובר אלפני עור משום דהלכה כרשב"ג דאמר הלעיטהו וכו' וכתב על זה שאין דבריו צודקים חדא דלא דמי לדרשב"ג דהתם הוא אינו עושה מעשה מה שאין כן הכא שהוא משביעו ותו אטו מאן דפליג ארשב"ג לא יסבור שמותר להשביעו והרי התורה התירה דכתיב כי הוא זה ומה קושיא אהתורה ומה שאמר רבי טרפון שהשבועה קלה על שניהם הוא משום שלא דקדק למסור ממונו ביד נאמן ובא לידי חילול ה' כדפירש רש"י ולא משום לפני עור שזה התירה התורה ובדברי חיים ח"ב ח"מ סי' ח' הביא בשם תשובה אחת דאינו עובר בלפני עור דמתחלה מוקמינן אחזקתו חזקת כשרות שלא ישבע ואחר שנשבע מאי אית לן למיעבד וזה לא נהירא שהרי רואה שחברו נשבע ואסור להניחו לישבע והמובחר דהתורה התירה משום דאי אפשר לברר בענין אחר ואין דנין אפשר משאי אפשר עכ"ל והנה מה שכתב בשם הרב מוצל מאש הוא לכאורה היפך ממה שכתב בשמו הרב תהלה לדוד שהבאתי בנדפס אך באמת שניהם ל"ו יכונו שבתחילה כתב כמו שכתב בשמו בבית יצחק הנ"ל ושוב כתב במסקנתו כמו שכתב בשמו בתהלה לדוד וגוף תשובת הגאון מוצל מאש העתיקה בנשמת כל חי הנ"ל (בח"ב יו"ד סי' ט') עיי"ש ועיין במה שהבאתי בקונטריס ההערות לחלקי הכללים בסי' י"ב אות ט"ו: סימן כ

הלכה כרבי עקיבא מחברו אי אמרינן נגד ר' אליעזר אף על גב דרבו הוה הנה בנדפס אות י"ד הבאתי דבפרק שני דשבת משנה ג' פסקו המפרשים דאין הלכה כר' אליעזר וכן הפוסקים בא"ח סי' רס"ד פסקו בדין ההוא כרבי עקיבא וכן בריש פרק ב' דחלה פסקו הרמב"ם ורבינו עובדיה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר וכתבתי שצריך לומר הטעם כמו שכתב הרב יבין שמועה דכיון דרבי אליעזר שמותי הלכה כר' עקיבא לגביה ומה שאמרו מחברו ולא מרבו היינו שאר רבותיו של ר' עקיבא ולא ר' אליעזר משום דשמותי הוא אי נמי כמו שכתב הרב משק ביתי באות קמ"ו (בד"ה ולענין) שרבי עקיבא נתחכם טובא ומיקרי חברו עי"ש וזה דוחק שהרי במשק ביתי שם כתב בשם המפרשים דר' אליעזר רבו היה כדמוכח בסוגייא דשבת דף ט"ל סוף ע"ב ובסנהדרין דף ס"ז ע"א ודף ק"א ע"א ובפסחים דף ס"ו ע"א (כנראה צריך להיות סנהדרין ס"ח ופסחים ס"ט) ושכן כתב הרמב"ם בפתיחת חבורו ועוד ציין בזה לספר הכריתות וכו' עי"ש וכן כתב בפלפלא חריפתא בפרק האומנין סי' ח"י דר' אליעזר לא היה חברו ויהיה מאיזה טעם שיהיה על כל פנים הפוסקים תפסו לפסוק כרבי עקיבא נגד ר' אליעזר והבאתי בנדפס שכן דעת הרא"ש בפרק השוכר את האומנין סי' ח"י עי"ש שפסק כרבי עקיבא וכתב הטעם משום דר' אליעזר שמותי הוא וכן מתבאר ממה שכתב הרא"ש בפרק שבועת הדיינים סי' כ"ט בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי עקיבא במלוה על המשכון ואבד המשכון

ועוד ציינתי דברי הר"ן בהלכות בפרק מי שאחזו גבי פלוגתא דרבה ורב יוסף שבדף ע"ד ע"ב ההוא גברא דאמר לאריסיה כולי עלמא דלו תלתא וכו' אמר רב יוסף הא לא דלה רבה אמר הא לא איצטריך כתב שם הר"ן (בד"ה ומה שכתב הרי"ף והלכתא כרבה) ועוד דבפרק הדיינים מוקמינן פלוגתייהו דרבה ורב יוסף כתנאי וקם רבה כר' אליעזר ורב יוסף כר' עקיבא ור' אליעזר במקום רבי עקיבא אינה משנה דשמותי הוא עכ"ל והתוספות בבבא קמא ד' ז"ן ריש ע"א (בתוך ד"ה בההיא) כתבו והא דבעי לאוקומא פלוגתייהו בדרבה ורב יוסף והוי רבה כר' אליעזר שהוא שמותי וכו' עי"ש ובפרק אלו מציאות ד' כ"ט ד"ה והרי וכו' כתבו ואם כן משמע דאין הלכה כרבה דהוי כר' אליעזר דשמותי הוא ובפרק כל כתבי ד' קי"ז ע"א ד"ה דשקיל ליה בברזי כתבו ויש לומר דבפלוגתא לא מיירי וכו' ואף דחשיב הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום דפליגי בה ר' עקיבא ור' אליעזר לא חשיב לה פלוגתא דר' אליעזר דשמותי הוא ובחידושי הריטב"א בפרק האומנין ד' פ"ב ע"א (בד"ה וכתב הרב אלפסי) כתב בהא פליגי ר' אליעזר ור' עקיבא וכו' והלכתא כר' עקיבא מחברו (תיבת מחברו קשה להולמה וכבר העיר מרן חיד"א ביעיר אזן מערכה זו אות מ"ו על דברי רבינו יונה בפרק כיצד מברכין שכתב כלשון הזה והביא שגם הרב יבין שמועה תמה על ספר הכריתות שכתב דהלכה כר' עקיבא מחברו והרי ר' אליעזר רבו היה ע"ש) ובמתניתין דהכא נמי סתם לן כותיה וכו' וסיים אלו דברי הרא"ם עכ"ל ומשמע דגם הריטב"א מודה להרא"ם במה שכתב דהלכה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר ובנדפס ציינתי לעיין במקנה אברהם ח"ב סי' ק"ב והוא שם בדף כ"ט ע"ב (בד"ה כתב) הביא מה שכתב רבין חסידא בספר קהלת יעקב ד' פ"ח ע"א דהא דאין הלכה כרבי עקיבא מחבריו היינו דוקא כשחבריו החולקים עליו הם מהתנאים אשר לפעמים הלכה כמותם אבל אם האחד הוא ר' אליעזר דקימא לן אין הלכה כר' אליעזר דשמותי הוא אזי האחר החולק עמו הוא יחיד והלכה כר' עקיבא מחברו עכ"ל (קהלת יעקב שבידי הוא דפוס חדש ודבריו הנ"ל הם בסי' גר"ן ד' ק"ח ע"ד) דמתבאר דתופס בפשיטות דהלכה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר וכן בתפארת ישראל (שציינתי בנדפס) בחידושים שאחר פרק שני דפסחים על משנה א' כתב כן בפירוש דהלכה כר' עקיבא לגבי רבי אליעזר וכתב בזה הלשון והרי קימא לן כר' עקיבא מחבירו ואפילו נגד רבו שהרי ר' אליעזר רבו הוה ואפילו הכי הלכה כר' עקיבא נגד ר' אליעזר בברכות ד' ל"ו ע"א ומשמעות דבריו הוא דלעולם הלכה כר' עקיבא אף נגד רבו אחר ומוכיח כן מדקימא לן כמותו נגד ר' אליעזר רבו וזה אינו מכוון לעניות דעתי דיש לומר דר' אליעזר שאני משום דשמותי הוא אבל נגד רבו אחר אפשר דלא קימא לן כוותיה וכבר ראיתי בספרים שכתבו דמסוגיא דכתובות דף פ"ד ע"ב מוכח דהלכה כר' עקיבא מחברו ולא מרבו אלא דר' אליעזר שאני כאמור

ושם (בנדפס) אות י"ד תמהתי על מה שכתב מרן הפרי חדש בנימוקיו על הרמב"ם פרק שני מהלכות עבודת יום הכיפורים דאין הלכה כר' עקיבא לגבי ר' אליעזר דמחברו אמרו ולא מרבו ור' אליעזר רבו הוה וציינתי לעיין ביעיר אזן מערכה זו אות מ"ז ושם אתה מוצא שתמה על מה שכתב הרב פרי חדש לדעת הרמב"ן דהלכה כר' אליעזר משום דרבו היה שהרי מדברי הרמב"ן עצמו בריש ספר לקוטות הרמב"ן מתבאר שסובר שהלכה כרבי עקיבא נגד ר' אליעזר דשמותי הוה והילך דברי הרמב"ן שבריש ספר הלקוטות שהביא מרן חיד"א ומסקנא כרב יהודה אמר רב וכו' אבל בארץ ישראל חיישינן לדרבי אליעזר ואף על גב דבעלמא הלכה כרבי עקיבא מסתבר ליה לרב טעמא דר' אליעזר וחייש ליה בארץ עכ"ל וסיים מרן חיד"א הראת לדעת שדעת הרמב"ן שר' אליעזר ור' עקיבא הלכה כר' עקיבא אלא דרב מסתברא ליה טעמיה דר' אליעזר וחש ליה רב בארץ עכ"ל ואומר אני שמתבאר מדברי הרמב"ן דכל כך אלים ליה כללא דהלכה כרבי עקיבא לגבי ר' אליעזר דאף דבעלמא נקטינן בש"ס בדוכתי טובא כמאן דמסתבר כוותיה אף אם הוא נגד הכלל (כגון ביחיד נגד רבים וכיוצא) והכי נקטי רבוואתא בכמה דוכתי לפסק הלכה כמאן דמסתבר כוותיה והכא נמי דמסתבר לרב טעמיה דר' אליעזר היה יכול לפסוק כמותו לגמרי בכל זאת כתב הרמב"ן אליבא דרב דרק מיחש הוא דחייש לדר' אליעזר בארץ אלמא כללא דהלכה כרבי עקיבא לגבי ר' אליעזר אלים ליה טובא

וכפי הנראה כן הוא מוסכם לרובא דרבוואתא דהלכה כרבי עקיבא נגד ר' אליעזר מטעם הנ"ל או מטעם שכתב הגאון יבין שמועה בכלל רל"א דנקטי כמאן דאמר הלכה כר' עקיבא מרבו וראיתי אני להגאון בסדר הדורות באות רבי עקיבא (במערכת העין) סק"ט שכתב בסתם כן בשם ספר הכריתות בימות עולם שער שלישי פרק רביעי על פי סוגיא דפרק כיצד מברכין ד' ל"ו ע"א ר' עקיבא במקום ר' אליעזר עבדינן כותיה ולא הביא שום חולק בזה

ומה שכתבתי בנדפס שהגאון מוהר"י ברלין בהגהותיו על הרמב"ם בריש חלק שלישי תמה על מה שכתב הרב לח"מ בפרק ט' מהלכות קרבן פסח דין ז' בפלוגתא דר' אליעזר ור' עקיבא דהלכה