שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רסד

עתה ראיתי בספר חדש משמרת שלום לרב גדול בדורנו יצ"ו (הוא חבור נחמד על הפרי מגדים חלק יו"ד) בהקדמת הספר שהביא בתחלת ההקדמה (ומצויין עליו כלל ב') דברי הפרי מגדים הנ"ל וכתב על זה ואני מצאתי כן בכללי הכנה"ג בשם ברכת אברהם ורדב"ז וכו' עי"ש וגם הרב הנ"ל יצ"ו לא היה אז בידו ספר יד מלאכי ולכן לא ראה שכבר קדם וזכה במציאה זו הרב יד מלאכי וכתב עוד במשמרת שלום שם וז"ל ועי"ש באות י"ד ואות כ"ט אם כתב שם החולק והרמב"ם כתב אי הוי כמו אבל או לא ועיין במשבצות סי' רי"א סק"א במוסגר וסוף סי' של"ד ס"ק כ"א ובאשל אברהם סי' קע"ח ס"ק י"ב ומכאן מוכח וכו'

ואם מביא איזה סברא בלשון יש אומרים אם היא הוכחה כי ברבים היו הסוברים כן וכן בהיפך אם כותב בלשון יש מי שכתב יש מי שאומר וכיוצא אי מוכחא מילתא דסברא יחידאה היא והוא באחד ממש רשמתי בסי' י"ג אות ח"י ואות כ"א וכ"ב

נה) פוסק שכותב בשם איזה רב שסובר כך וכך ואנחנו רואים לאותו רב בספרו שכתב בהיפך אין לחשוב אותה סברא לענין קי"ל וכן כהאי גוונא לענין איסור והיתר אין קובעין הלכה כאותה סברא וכו' חיים ביד סי' ק"ך ועיין במה שכתבתי בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים מערכת אבלות אות ד"ן: נו) אם איזה רב מביא בשם איזה גדול איזו סברא וכותב על דבריו ולדעתי דבר גדול הנביא דבר אם כונתו להודות ולהסכים לסברתו או שכונתו שדעתו נוטה בהיפך אלא דגברא רבה אמרה עיין במה שכתבתי בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים במערכת אישות סי' א' אות ט"ז (בד"ה נמצא)

נז) איש כשכותבים הפוסקים על איזה דין לשון זה כונתם למעט אשה כי היכי דממעטינן אשה מאיש דקרא כן כתב הרב משנת אברהם בסי' א' (שער הכתיבה) סק"א בטעם הרמב"ם בדין כתיבת ס"ת ששינה ממה שאמרו בש"ס מצוה על כל אדם וכו' וכתב מצות עשה על כל איש ואיש משום דבמלת אדם נכללת על הרוב גם האשה והוא סובר דנשים פטורות מכתיבת ס"ת לכן כתב איש אתו"ד ועם כי אינו נח בעיני להחליט כן בלשון הפוסקים אך כי לא מצאתי כעת סתירה לזה וזאת לזכרון

נח) דרך האחרונים להביא מהרמב"ם או מטור וש"ע והוא תלמוד ערוך שמשם מקור דבריהם ואין מזכירין הש"ס כלל כן כתב מרן חיד"א ביעיר אזן במערכת הבי"ת אות ט"ז ובקונטרס הכללים במערכת הכ"ף אות מ"ג כתבתי דאישתמיט האי כללא מהרב אזן אהרן עי"ש. וכן השיב הרב יד דוד ליו"ד סי' צ"ט הגב"י אות מ"ת על מה שהקשה הרב מוהר"ם אלגבא על מה שכתב הרב כנה"ג בכללים נפרדים אות ל"ו בשם מוהר"י מינץ דלא אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון בחששא בעלמא בגזרה דרבנן דלמה הוצרך להביא ממוהרי"מ הרי תלמוד ערוך הוא בגיטין דף ס"ה דלק"מ דמוהרי"מ גופיה מההיא דגיטין מייתי עי"ש והרב ב"ח ביו"ד סי' רנ"א ס"ה הוקשה לו על מה שכתב הריב"ה כתב הרמב"ם היו לפנינו עניים הרבה וכו' דמשנה היא בסוף הוריות וניחא ליה משום דאיכא מילי דלא נשנו במתני' כגון ישראל לחלל וכו' עי"ש ולא ידעתי איך נחה דעתו בזה דסוף סוף כיון דהני מילי לא הוסיף משה מדעתו והם שנויים בתוספתא כמ"ש בב"ח (אלא שבתוספתא שלפנינו ליתנהו להני מילי וכבר העיר על דבריו מרן מוהרד"ף בחסדי דוד בפרק שני דהוריות בפסקא המתחלת משוח וכו' בדף ק"ו ע"א ועיין יפה ללב ח"ג דף ע"ד) א"כ אכתי תקשי למה ליה לאתויי מהרמב"ם ולא מהתוס' דמה לי משנה ומה לי תוספתא ומרן הב"י שם הראה מקום שדברי הרמב"ם הם משנה שלמה ולא קשיתיה מידי משום שכן דרך הפוסקים והרב ב"ח נראה שסובר דכיון ששנוי במשנה היה לו להביא מהמשנה שהיא מפורסמת ושגורה בפי כל אלא דמשום הנהו מילי דלא נשנו במשנה אלא בתוספתא והיה מקום לומר דמדלא אמרו הכי בש"ס דילן לא סמכינן אתוספתא אהכי מייתי מהרמב"ם. ועיין לעיל בסי' י"ד אות יו"ד וכתב מרן חיד"א ביעיר אזן שם בקונטרס קילורית לעיל דף ח' ע"ג דאף דהאחרונים זימנין דמייתו הש"ס ולא הפוסקים הא והא איתנהו דזימנין מייתו הש"ס דמייתי הפוסק וזימנין מייתו הפוסק דמייתו הש"ס ושני הדרכים טובים ואין להקשות לא על זה ולא על זה והרב בעל ספר משק ביתי בהשמטות ספר פרי העץ (הנספח לספר תורת נזיר) בדף קל"א (השני) ע"ב וע"ג הביא כלל זה ויישב בזה קושיות כמה מחברים אשר היו תמהים על כמה רבנים שכתבו איזה דין או כלל בשם רש"י הרמב"ם וכיוצא והוא תלמיד ערוך עי"ש ובס' משק ביתי בכללי הפוסקים שבסוף ספרו בדף כ"ב סוף ע"א ובספר כנה"ג החדש כתב אחד מן הסופרים יצ"ו בצד צ"א אות ד' דרשי' ורבו לא היה לפניהם בתדירות הש"ס ירושלמי מדמצינו שבשבת דף צ"ג א' בד"ה שכן משא בני קהת כתבו בשם רב האי שמפורש בירושלמי וכו' ועינינו הרואות הדברים האלו בירושלמי במקומו ולא הוצרכו להביא בשם רב האי עי"ש ולפום כללין נראה דאין כ"כ הכרח מזה משום דכך היא דרכה של תורה כמו שהריב"ה כותב בשם הרמב"ם דבר שהוא מפורש בש"ס כן יכתוב רש"י בשם מי שקדם ואמר דבר זה עפ"י הש"ס ושאר דברי רז"ל אף שגם הוא ראה וידע את דברי רז"ל בגופן שלהן ועיין לעיל בסי' ח' אות יו"ד מה שכתבתי על דברי הספר הנ"ל יצ"ו (ועיין בקונטרס שדי חמד בחלק הכללים במערכת החי"ת אות פ"ט שכתבתי לחלק בעיקר כללין בין דינים לכללים) והרב יד מלאכי בכללי הדינים במער' האל"ף אות קכ"א כתב וז"ל אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כן הוא בשבועות דף מ"ו ע"ב ובחנם טרח הכנה"ג בכללים נפרדים סי' י"ט לכתוב כן משמיה דמרדכי דתלמוד ערוך הוא עכ"ל והנה הרב כנה"ג כתב כן בשם המרדכי בפרק הכותב ואני הדל חפשתי שם ולא מצאתי דב"ק כי אולי גם המרדכי כ' משמא דגמרא ותסר תלונת הרב יד מלאכי מעליו לפום כללין והרב מטה אהרן במערכת הגימ"ל בדף ס"ד ע"ג תמה על מה שכתב הרב כנה"ג בח"מ סי' שפ"ו אות צ"ה בשם הרב המאירי בדין בגרמא בנזיקין דפטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים דלמה לו להביא זה בשם הרב המאירי והלא תלמוד ערוך בריש פרק הכונס וכו' עי"ש ונראה דשפיר קא קשיא ליה דכל כי האי דאתמרו בש"ס שם כמה מילי דפטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים וכולהו הנהו מילי נפסקו להלכה בדברי הראשונים ובטור וש"ע כל דבר במקומו ודאי שאינו בכלל מה שהסביר מרן חיד"א שכן דרך האחרונים וכו'

וזימנין מייתו הפוסקים איזה דין בשם אחר מהפוסקים אף שהוא ש"ס ערוך מפני ששאר הפוסקים השמיטוהו עיין לעיל בסי' י"ב אות ט'

נט) דרך הקדמונים לכתוב דבר בשם המדרש ולא נמצא אותו דבר במדרש שלפנינו אין לנו צורך לומר שהיה המדרש הזה בידם ונאבד מאתנו אלא יוכל להיות שכונתם על הפסיקתא דרב כהנא וכיוצא שדרך הקדמונים לקרוא לכל אגדות חז"ל בשם מדרש כן כתב רב מופלא בדורנו הכהן הגדול יצ"ו במאמר יאיר נתיב על העלם דבר שבס' כנה"ג החדש בחלק ד' צד 105 אות ג' והוכיח כן מכמה מקומות ושכ"כ רבינו יוסף טו"ע בסדר תנאים ואמוראים על התוספתא ותורת כהנים מכילתא וספרי ששמם מדרש ונקראים בלשון התלמוד ברייתא ושמרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת ספרים אות מ' חשב שם מדרש את פסיקתא רבתי מכילתא ספרא ספרי תנא דבי אליהו פרקי ר"א אותיות דר"ע עי"ש

ולפעמים כותבים המפרשים דבר בשם הגמרא וכונתם על גמרת הירושלמי שגם הש"ס ירושלמי נקרא גמרא כן מתבאר מדברי הרב שירי קרבן בירושלמי פרק קמא דיבמות