שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רמא

הבהיר כי לא היה בבית מדרשו במכון שבתו בעיר פיסא אפילו תלמוד וכל שכן ספרי הראשונים אלה דברי הרב נדיב לב בח"ב חלק ח"מ סי' ה"ן דף ק"ב ע"ב

מט) ספר הקנה מי חברו הנה מרן חיד"א בספר שם הגדולים באות הקו"ף (קנה) כ' דלפי מה שכתוב בההקדמה היה בזמן ארבעה אלפים שהוא בזמן תחלת האמוראים ומתפלא שמזכיר שם אביי ורבא ושאר אמוראים שנראה שהמחבר היה אחר רבנן סבוראי וכו' עי"ש והרב סדר הדורות בשמות הספרים באות הפ"א (פליאה) כ' ספר הפליאה הקדוש קנה אביו של ר' נחוניא אך ראיתי שמביא את אמוראים כמו אביי ורבא ובעשרה מאמרות מייחסו לר' אביגדור קרא מפראג סודות נפלאים ומעשים נוראים בקבלה כסדר פסוקי פרשת בראשית כ"י ובאות הקו"ף (קנה) כ' ספר הקנה מהקדוש קנה אבן גדוד בנו נחום ממשפחת ר' נחוניא בן הקנה כן כ' בספר זה ויש מייחסים אותו לאבי ר' נחוניא ספר נפלא על המצות ועמוק בקבלה ובו מ"ט קנים כ"י ובפלח הרמון שער ח' ספ"ג ובספר קנה להר' אביגדור ובמכתב ידידי הרה"ג ישראל אברהם לערנער אבד"ק טראספאל יצ"ו כתב לי שנראה לו בדרך השערה לסייע דעת הסוברים שאביו של ר' נחוניא חבר ספר הקנה והוא על פי מה שכתב הרב אהלי שם בשמות אנשים באות הקו"ף ס"ק ב' שמדברי הטיב גטין משמע שאביו של ר' נחוניא היה שם העצם שלו קנה ותמה דהא על שם עצם פרטי לא תבא הא הידיעה וכונתו דדוחק לומר דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד ולזה כ' הרב הנ"ל יצ"ו שאם נאמר שאביו של ר' נחוניא חבר ספר הקנה יש לומר שנתנו סימן מפורסם שר' נחוניא זה הוא בן המחבר ספר קנה אשר ספרו היה אז מפורסם בזמנם כמובא בסדר הדורות בסדר תנאים ואמוראים קרוב לסוף אות י' אשר קנה אביו של ר' נחוניא כתב ספר קבלה שלו מפי ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול ועל עצם הספר שפיר תבא ה"א הידיעה רק הקדמת הספר המתחלת אמר קנה בן גדוד וכו' כתבו אחד מיוצאי חלציו אבל לא גוף הספר והיא השערה נכונה

נ) ספר ערך לחם להרב מוהריק"ש כשכותב דבר בשם הרב בהגהותיו כונתו על מרן הבית יוסף בספר בדק הבית כן כ' הרב המעלות לשלמה בדף ט"ן אות כ"ו וכ' שעם שזה פשוט וברור הוצרך לכתבו לפי שראה איזה רבנים שהיו סבורים שכונתו על הגהות הרמ"א והקשו עצמם להבין דברי הרב ולא יכולו

לא נטפל הרב מוהריק"ש בהגהות הרמ"א אף אם תאמר שראה הגהותיו וזה לשתי סבות א) שעד שהגיעו לידו הגהותיו כבר היה מסודר ומתוקן ספרו ולא איסתייעא לחזור על לימודו להוסיף או לגרוע מה שכבר כתוב בהגהות הרמ"א ב) לפי שרוב הגהותיו הן לפי מנהג האשכנזים ועכ"פ ברור שלא נטפל בהגהות הרמ"א כן כ' הרב המעלות לשלמה בדף ט"ן אות כ"ו והעתיק דברי מר נכדו בהקדמת ס' ערך לחם לכן תמצא בכמה מקומות שכיונה דעתו לדעת הרמ"א בהגהת מפה וכו'

אם כותב הרב מוהריק"ש איזה דין בשם יש אומרים אין הכרח שיש חולקים אלא מפני שמצא הדין ההוא בפוסקים המפורסמים בהרמב"ם וכיוצא שדרכו כדרך מרן כן כ' בנשמת כל חי ח"ב בהשמטות דף ק"ב ע"ב (ד"ה הרי) והרב המעלות לשלמה בדף ס' אות כ"ח העתיק דברים ככתבן ויש טעות הניכר במה שכתוב מפני שמצא הדין ההוא וכו' וצריך להיות מפני שלא מצא וכו'

אם יפסוק הרב מוהריק"ש דלא כהרמב"ם יש להקשות עליו איך יחלוק עליו באתריה דמר ארץ מצרים כן כ' הרב דרכי נועם בחלק ח"מ סי' ט"ו דף קצ"ה ודף קצ"ו והביא דבריו הרב המעלות לשלמה בדף ס' אות כ"ט והצריך ישוב שהרי הרב דרכי נועם עצמו בסי' כ"ה דף רט"ז ע"ד כ' דמוהריק"ש פסק היפך הרמב"ם והדין עמו וגם הרב גנת ורדים באה"ע סי' יו"ד כלל ב' כ' שמרן דחה כמה פסקים של הרמב"ם וכן מוהריק"ש דחה כמה פסקים של הרדב"ז ותרווייהו מארי דאתרא הוו וגם הרב דרכי נועם עצמו ביו"ד סי' ז"ך כ' היפך הרבנים הרדב"ז ומוהריק"ש ואין אצלי ספר דרכי נעם לראות דב"ק דאולי כונתו בסי' ט"ו שמסתמא לא יחלוק על הרמב"ם בלתי שיזכיר סברתו אבל אם מזכיר סברתו וחולק עליו אין בזה שום פקפוק והרי תלמיד חולק על סברת רבו וכן על סברת אביו כידוע ולכן אף דאתריה דרב הוא אם רואה שיש סתירות להכריע בהיפך יכול לגלות דעתו ובפרט אם הוא להחמיר

נא) ספר החרדים אינו מן התימה אם אינו מזכיר את ספר פאר הדור להרמב"ם כמו שכתבתי בסימן ה' אות כ"ד

נב) ספר הערוך יש בו מלות בלשון אשכנז ויש מי שחשב שהם דברי רבנו בעל הערוך ונשתבש בזה שבוש גדול כי באמת אינם אלא למשכיל אחד בזמננו משה לאנדא שמו שעשה פרצות הרבה בספר הערוך מחמת חסרון ידיעתו ואין מביאים ראיה ממנו

נג) אור זרוע חברו רבינו יצחק מויינא כן כ' מרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים באות היו"ד סעיף י"ט ובמערכת ספרים באות האל"ף סעיף כ"ב וכתב ידידי הגאון מליאדי יצ"ו בספר כרם חמד ח"א דף י"ג ריש ע"ג שכן כ' בסדר הדורות במפתחות דף ז' ע"ב ובדף מ"ו ע"ג תחלת אלף הששי ובשמות הספרים אות א' וכן כתב בנודע ביהודה תניינא אבן העזר סי' קי"ד וסיים על זה ועיין היטב במרדכי פרק גיד הנשה סי' תר"ף ועיין בבית יוסף ביו"ד סי' ק"ה (בד"ה וכתב עוד בשם הר"י מווינא ואור זרוע) ולטעמייהו אזלי וכו' וצריך עיון עכ"ל משמעות לשונו הוא שכונתו להטיל איזה ספק אם המחבר אור זרוע הוא רבינו יצחק מויינא ובעניותי לא ירדתי לסוף דעתו שהמעיין במרדכי יראה שכתב בשם ר"י מויינא שסובר כדעת רש"י שבכל האיסורים אמרינן חתיכה נעשית נבלה שלא כדעת רבינו אפרים (דדוקא בבשר וחלב הוא דאמרינן הכי) וכתב שגם באור זרוע פסק הלכה למעשה כדעת רש"י וכונתו שמלבד שאמר הר"י מויינא כן בתורה שבעל פה מצינו לו כן גם בתורה שבכתב בס' אור זרוע ומרן הבית יוסף שם כתב שכתב עוד המרדכי בשם הר"י מויינא ואור זרוע וכו' וסיים ולטעמייהו אזלי דנקטי חתיכה נעשית נבלה בכל האיסורין אבל לפי מה שכתבתי בסי' צ"ב דרוב בעלי הוראה הסכימו לסברת רבינו אפרים דדוקא בבשר וחלב וכו' עי"ש ופשוט שמה שכתב שהמרדכי כתב בשם ר"י מויינא ואור זרוע כונתו שכתב כן בשמו בעל פה ובכתב אמר עם הספר אור זרוע וכאילו כתב ובאור זרוע שהכונה שאמר כן בעל פה וגם כתב כן בספר אור זרוע כן נראה פשוט ואין להטיל ספק במאי דפשיטא לרבנן קדישי הנ"ל דספר אור זרוע מחברו מר ניהו רבינו יצחק מויינא

נד) חק יעקב לפעמים לא היה מדקדק כל כך בדברי המגן אברהם להבין כונתו במה שמציין לעיין באיזה מקום ואם היה מדקדק בזה לא היה משיג עליו וכו' עיין בש"ע הגאון מוהרש"ז בהל' פסח סי' תמ"ב בקונטרס אחרון אות ה'

נה) פרי תואר (ספר יהר להרב הקדוש מוהר"ח בן עט"ר) אסר את ספרו לכל מי שאינו בקי בחדרי העיון וכו' והביאו לזה אשר ראה בספר אחד שנדפס בזמנו שהשיג על הר"ן והא גרמא ליה לפי שלא ירד לעומק כונת הר"ן וכו' וראיתי להעתיק להבות דב"ק לפי שספר התורה הזה אינו מצוי ביד כל אדם וצדקה תהיה לי ודבריו הם בסי' פ"ד ס"ק י"ג (בד"ה ונראה כי הר"ן) וז"ל ומה מאד ילבש האדם בושה וכלימה על שתי חסרונות א) שלא ישיג הבין דברי רבותיו ב) ולא מיסתייה דלא גמר עוד לו רבו יתירה לאפלוגי לדחויי דברי רבותיו אשר לא השיג הבינם ובאמת הציקתני רוח בטני איך כל הרוצה ליטול השם ליכנס לפנים ממחיצתו להשיג