שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רלט

חכמים נצים בזה בהצפירה מר אמר להחליט שאינו להרא"ה ומר אמר כי אין להטיל שום ספק בהקבלה שבידינו שהוא להרא"ה ובעל המאמר יצ"ו כתב שמצא ג' גאונים שמטילים ספק בדבר ורוצים לשלול ספר החינוך מהרא"ה והם. א) הג' חיים יונה תאומים בקונטרסו על שיקול הדעת דף ה' ע"ד בהגהה. ב) הג' מעין החכמה בסדר אחס בטע השני אות 35 דף קי"ז ע"ב. ג) הרה"ג יוסף דמשק בקונטרס כתב יד דפוס ווארשא תרמ"ו אות פ"ט וגם בעל המאמר יצ"ו כ' להכריח שאינו להרא"ה וצריך לעיין בדבר לעת הפנאי בל"נ וזאת לזכרון ומרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים אות האלף (רבינו אהרן הלוי) כתב דמרגלא בפום רבנן שהרא"ה חבר ספר החינוך ויש לפקפק קצת וכו' עוד זאת אדרש דאשכחן כמה זימני דדעת הרא"ה נגד מה שכתוב בספר החינוך עכ"ל ונראה שאין כונתו לסתור מה שמורגל בפי הרבנים רק כ' שיש לפקפק קצת וכו' וגם אני ההדיוט כתבתי בקונטרס הכללים במערכת הבית אות ס"ו להעיד בסתירת הדברים מבדק הבית להרא"ה למה שכתוב בספר החינוך ומ"מ אין זה מכריע לומר שאינו להרא"ה ושערי תשובה לא ינעלו והלא לכמה רבנים ראשונים ואחרונים ראינו שלפעמים דבריהם סותרים בשני ספריהם הברורים שהם המה המחברים ולפעמים אף בספר אחד ימצא דברים סותרים ולא מפני זה נוכל להכחיש האמת ולומר דשני הדברים לא מרועה אחד הם ובקובץ אוצר הספרים באות החי"ת (ספר החינוך) הביא בשם ספר שלשלת הקבלה ובשם בעל ש"י שכתבו בזה עי"ש

ואם הרב החינוך ראה את ספר המצות להרמב"ם נסתפקתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות כ"ט (בד"ה דבריו ברור מללו)

לז) ספר צל"ח (ציון נפש חיה) להגאון בעל נודע ביהודה לא נתפשט כל כך בערי תוגרמה ויש רבנים שלא ראו אורו ולא ידעו מי הוא מחברו כמו שנראה מדברי הרב אזן אהרן בדף פ"ח (בקונטרס ארעא סמיכתא) שכ' וז"ל ולענין חמץ נוקשה משש שעות ולמעלה כ' הרב צל"ח והרב נודע ביהודה סי' כ"א דאין איסור רק מדרבנן ועיין להרב חקת הפסח בסי' תל"א מה שהשיב עליהם עכ"ל מתבאר שלא ידע ששניהם מרועה אחד ונראה שגם הס' נודע ביהודה מהדורא תניינא לא הוה שכיח גביה דמר שממנו היה נודע לו שהוא המחבר ספר הצל"ח כאשר במקומות רבו מספר מביא וקורא אשר השיגוהו רבני דורו באיזה מקומן של שבחים בספרו הצל"ח ונפקא מינה דאין להרהר על דברי רבנן קדישי שבמקומות הנ"ל מדברי הצל"ח והנודע ביהודה תניינא אם לא ראינו שהוזכרו בדבריהם

ואם מרן חיד"א ראה את ספר הנודע ביהודה תניינא כתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה וחופה אות ה' (בד"ה עוד זאת אודיע)

לח) מחנה אפרים הוא מגדולי חכמי הספרדים ואין לדחות דבריו בגילא דחיטתא כן כ' הגאון מוהרש"ק בס' שיירי טהרה בקונטרס תיקון עולם (על מה שחדש הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין דבפועל נכרי יש שליחות) עי"ש בדף ט' ע"א והלאה ומרן חיד"א בשם הגדולים אות האל"ף כתב חכמתו ובקיאותו ניכרות מספרו הנורא מחנה אפרים ושמענו נפלאות מתורתו ובקיאותו וחסידותו עכ"ל במערכת גדולים ואלה הדברים אשר נדברו יראי ה' הובאו דב"ק בספר היקר אורי וישעי בסי' קכ"א תשובת הגאון מר זקנו של גאון המחבר יצ"ו להגאון מוהר"ר יוסף לאנדא ומה שכ' על מה שכתבתי שהביא דברי המחנה אפרים וכו' וכתבתי דאשכח זוטרתי שקיל כי דברי המחנה אפרים אינם נכונים וקרא ערער שקראתי להגאון הגדול בעל מחנה אפרים זוטרא חס ושלום לא כתבתי על המחנה אפרים מאומה ומי חרש לא שמע גדולת מחנה אפרים ועין אדם תשורהו מחבורו אשר בכתם אופיר לא יסולה אבל תירוצו לקושית המגן אברהם כתבתי דזוטרי היא והרי אשכחן בגיטין דף כ"ט ע"ב דאמר מר בר רב אשי הא דאבא דקטנותא היא וחס ושלום לא פגע בכבוד אביו בזה עכ"ד צא ולמד כמה גדולים וספונים דברי מרן המחנה אפרים בעיני הגאונים השואבים מעיינות חכמתו מעיין גנים

לט) מאור עינים להרב עזריה מן האדומים במכתב לחזקיהו מהגאון המופלא בעל ספר זכר יהוסף אבד"ק שאוויל יצ"ו בשנת התרנ"ב מביא וקורא בשם הספר הנ"ל ואמרתי אל לבי שספר מחזיק ברכה למרן חיד"א אין מצוי בעקד ספרי הגאון הנ"ל יצ"ו לכן לא ראה מה שכתב שם בקונטרס אחרון בסי' ש"ז וז"ל מצאתי בגנזי רב גדול פתקא אחת שכתב הרב הגדול אלישע גאליקו גם אשור נלוה עמו הרב הגדול מוהר"ם אלשיך והעתקתיה אות באות וז"ל למאן לא תהיה האמת נעדרת אודיע נאמנה איך הובא לפני ספר שחיבר הר' עזריה מן האדומים הנקרא מאור עינים ובפתחי עמדתי מרעיד כי בלי ספק המקיימו עובר משום בל יראה ובל ימצא ובכן הובא לפני מופת הדור והדרו הרב הגדול מוהר"י קארו ואחר ימים שלח אחרי וצוה אותי לסדר כתב אחד אשר יחתום בו ותורף המכוון היה שהיה ראוי לשרוף ולהעביר באש את הספר הנז' בכל מקום ושתמה על הרבנים אשר במקומו איך הניחו להדפיסו ולא חשו לכבוד התורה ועקריה ובהיות כי אני החמצתי בדבר וביני וביני חלה הרב הגדול את חליו אשר בו נתבקש בישיבה של מעלה ולא יכול לחתום בידו הודעתי את דבריו באמת ובכל חכמי ישראל מחזיקי האמת אדברה נא שלום נאום הצעיר אלישע גאליקו ככל הדברים האלה שמעתי גם אני מפי מורינו הרב (כן מזכיר בתשובות למרן כידוע) נאום הצעיר משה בה"ר חיים אלשיך זלה"ה עכ"ל הפתקא שבמחזיק ברכה הנ"ל הרי עדות נאמנה בשם מרן הוא הקדוש לאסור איסר הקריאה בספר הנ"ל ורב יוסף סיני הגאון הנ"ל יצ"ו לא סיימו קמיה דברים שבכתב הנ"ל

שוב נדפס ספר המעלות לשלמה (בשנת תרנ"ד) וראיתי בדף ע"ז אות ב' כ' שהמחבר ספר מאור עינים הוא הרב עזריה מן האדומים היה בזמן מרן ושהמסתכל בספר הנ"ל יראה שהיה חכם גדול בקי בש"ס ובפוסקים הראשונים ומדרשי רז"ל שנונים על לשונו ובקי מאוד בספרי העמים כמאן דמנחי בכיסתיה ולפי שבכמה דברים נטה מדברי הש"ס והביא ראיה מספרי העמים לסתור דרשות חז"ל חלילה זו היא סבה שנתעורר מרן הב"י להסכים לרחק הספר הזה מכל גבול ישראל ולדונו בשרפה ככתוב במחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ש"ז שהעתיק תורף ההסכמה ועמד הרב המעלות לשלמה מתמיה על כי ראה שהרב כנה"ג בחלק א"ח בלשונות הש"ס בפרק קמא דבתרא ובחלק יו"ד סי' רמ"ה הגהות הטור אות ב' ובלשונות הרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ה' ועוד בכמה מקומות מזכיר ומציין את ספר מאור עינים הנ"ל שמזה מוכח בבירור שהרב כנה"ג קרא ספר מאור עינים מראשו ועד סופו ולא זז מחבבו והעלה אותו על ספרו ואף כי קרוב לשמוע שלא נודע להרב מהסכמת מרן הנ"ל בכל זאת הדבר תמוה איך לא הרגיש במה שראו מרן ושני הרבנים הנז"ל והיה לו לרחקו מעל פניו הרחק כמטחוי קשת כאשר תמה מרן הב"י על רבני דורו איך הניחו להדפיס הספר ולא חשו לכבוד התורה וכו'

וביותר תמה על מרן חיד"א שבספר כסא רחמים אשר נדפס שנים רבות אחר שהדפיס הספר מחזיק ברכה (כי ס' מחזיק ברכה נדפס בשנת תקמ"ה וספר כסא רחמים נדפס בשנת תקס"ג עיין באוצר הספרים) בפירושו למסכת סופרים פרק א' הלכה ח' מזכירו שראה באקראי ועראי את הספר הנ"ל ומביא ממנו מה שכ' בחלק הדרת זקנים ומה שכ' שראה באקראי ועראי הוא לפי שספרים כאלה מעשיות וסיפורים אין לקבוע בהם הלימוד אלא בדרך עראי עכ"פ הדבר תמוה איך לא השגיח על הסכמת מרן הב"י ואם דברים אלו שבספר כסא רחמים נכתבו לפני איזה שנים קודם שראה הסכמת מרן עכ"פ אחר שראה הסכמת מרן לא היה לו להניח הדברים כתובים בספר ועוד הביא שהרבנים לקט הקמח בחלק יו"ד בהלכות נידוי דף ק"ז ע"א והצמח דוד שהובא בשם הגדולים ח"א מערכת השי"ן אות כ"ב (הוא במערכת גדולים נומער 160 בשם הרב שמעון אשכנזי) והרד"ק בהגהותיו לש"ע