שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רלח

אות ה' (בד"ה עוד זאת אודיע) שלא נדפס בחייו ואולי ראה אותו עודנו בכתובים באקראי עיין בשם הגדולים במערכת ספרים אות הצדי (ציון לנפש חיה) ואין לתמוה עליו אם אינו מזכירו באיזה דין ודלא כמי שהשיגו בזה עי"ש שכתבתי כן מסברא פשוטה שוב מצאתי תנא דמסייען מר ניהו מרן חיד"א בשיורי ברכה סי' תקמ"ה שהביא מה שהקשה הרב שביתת יום טוב על הרב שיירי כנסת הגדולה שלא נסתייע מתשובת הרדב"ז ח"ב וכ' על זה וז"ל ואני בעניי אומר דנודע ודאי דשו"ת הרדב"ז ח"ב שהיו ביד הרב כנה"ג היה בסדר אחר הגם דכמה תשובות שהביא הרב מהרדב"ז ח"ב נמצאות בתשובות אלו שנדפסו בעיר ווינצייא מ"מ זימנין דלא משכחת איזה תשו' שציין הרב בח"ב שלו בתוך תשו' אלו ומרבית תשו' אלו אשר לא זכרם הרב כנה"ג והדבר פשוט דח"ב של הרדב"ז שהיה ביד הרב כנה"ג בכתיבת יד היה בסדר אחר והסימנים שרומז הרב כנה"ג בח"ב יתנו עדיהם דאינם כסימני התשו' שבידינו איכו השתא מה מקום להקשות על הרב דאמאי לא נסתייע מספר שלא ראהו ונדפס שנים רבות אחר שנפטר הרב ובודאי דאין על שום רב כי אם מספר תורה שנדפס בזמנו והיתה עמו וקרא בו אלו דבריו הנעימים וענתה בו צדקתו וסרה מעליו תלונת המשיג אותו והרב ישרי לב בדף צ"ג ע"ד אות ז' הביא תורף דברי שיורי ברכה הנ"ל וציין לעיין בספרו נדיב לב ח"ב בחנק ח"מ דף ק"ב ע"ב והוא ששם הובאה תשובת הרב מוהר"ר יעקב ישראל ובתוך תשובתו הקשה על הרב גידולי תרומה דאישתמיט מיניה דברי הראשונים שהביא הרב"א בשיטה מקובצת וכו' והתפלא עליו מה ענין שמיטה לגבי דברי הראשונים שהיו בכתובים כי השיטה מקובצת לא נדפסה בימיו וכו' אלו תורף דב"ק והצדק אתו

לב) חיי אדם וחכמת אדם הם ספרים נכבדים ומאשר נתפשטו מאד בקרב ישראל נדפסו וחזרו ונדפסו כמה וכמה פעמים אות היא כי כונת הרב המחבר רצויה לשמים ונח לבריות ופעם אחת הורתי דין על פי מה שכ' בס' הנ"ל וכשנודע לאיש פ' תמה עלי ואמר שמקובל שאין פוסקין דין ממנו כי המחבר לא היה רב מובהק כי רק היה איש סוחר ולמדן וכו' ואני אמרתי לו אם קבלה לא נקבל ועינינו רואות כי ידיו רב לו ורשום בזכרוני שמזכירים דבריו גדולים חקרי לב הבאים אחריו לכן רחש לבי לרשום פה בל"ן את אשר יזדמן לי לראות דברי רבני האחרונים המזכירים אותו לברכה. הרב פתחי תשובה מביא דבריו במקומות רבו מספר להלכה ולמעשה ובשאר ספרי קדש מפלפלים בדב"ק עיין שו"ת שואל ומשיב מהד"ק ח"א סי' ע"ט שהרב השואל רצה לדחות ראיית הבינת אדם והמחבר כ' אליו שראיית הבנ"א נכונה אך חלק עליו מטעם אחר והגיעו כפול גם בסי' רכ"ב עי"ש ושם בח"ב סי' פ"ב (אחר שכתב סברתו בנדונו סיים) וכעין זה מבואר בחיי אדם על יו"ד בבינת אדם שער או"ה אות כ"ה וכו' ובשו"ת תפארת יוסף בחיו"ד סי' ח' בהגהה כליל תפארת אות א' וז"ל וראה זה מצאתי שכבר נשאל בס' חכ"א עי"ש בבינת אדם וכו' ע"כ והג' מים חיים ראפפורט בחיו"ד סי' מ"ט כל אותה תשובה היא לפלפל על דברי הרב בחכמת אדם ועם שחלק עליו וכ' לדחות כל ראיותיו כך היא דרכה של תורה ולאו משום העדר כבוד ח"ו. גם הג' חתם סופר חיו"ד סי' שכ"ז מזכיר ספר חכמת אדם עי"ש והרבנים תפארת ישראל פיה"מ בקונטרס כלכלת שבת במלאכת האופה אות י"א ופתח הדביר ח"ג סי' שי"ח אות ט' (ד"ה ושו"ר) הביאו דבריו בדין ההוא (וזכורני בבירור שפעמים רבות מביא דבריו בפתח הדביר ונושא ונותן בהם) וגדול בדורנו הגאון נצי"ב מלך זצ"ל בספרו הנורא העמק שאלה שאלתא ג"ן סק"ד נושא ונותן בדבריו עי"ש וכן בשו"ת שו"מ מהדורא ה' סי' ן' וכן מזכיר דבריו בשו"ת דברי נחמיה סי' ל"ה ובשו"ת צמח צדק החדש בחא"ח סי' מ"ז ובשו"ת בית שלמה הנד"מ בא"ח סי' ט' וסי' ע"ט גם הרב דברי מרדכי (פרידבורג) סי' מ"א פלפל בדבריו שבקונטרס נשמת אדם שסותר דבריו שבחכמת אדם והרב שאילת שלום במהדורא תניינא ריש סי' ק"ז כותב וכבר כ' בנשמת אדם דצריך בדיקה וכו' והרב מוהר"י מפאדווא (בשו"ת מוהרי"מ) בסימן כ"א מפלפל בדבריו עי"ש בד"ה ומ"ש

ואחרי שראיתי שהג' שואל ומשיב במ"ק ח"ב סי' י"ד דף י' ע"ב כ' שהמחבר חיי אדם היה ת"ח גדול וצדיק עי"ש אמרתי פוק חזי גברא רבה דמסהיד עליה ותיסגי לן סהדותיה ואין צריך לרשום עוד איזה מחברים מזכירין אותו לשבח ושותים בצמא את דבריו אף שבאמת ראיתי בכמה ספרים מרבני גאוני זמנינו לקדושים אשר בארץ ואשר הם חיים ויחיו מחבבים דבריו ונושאים ונותנים בהם לבנות ולסתור כדרכה של תורה נלאתי לישא את שמותם על שפתי כי ברבים היו רק זאת אגיד כי ידידי הגאבד"ק בוקרעשט נ"י בספרו הבהיר מאורי אור שנדפס עתה הראה לנו לדעת שלמד כל ספר חיי אדם והגיה עליו אורו (הרבה יותר ממאה הגהות ובשם הגהות הרא"ש יכנס) וקבען בדפוס בקונטרס מי באר שבסוף ספר הנ"ל עי"ש בסי' ס"ג

אף גם זאת ראיתי בספר חדש אצלי דרכי החיים לידידי הרה"ג מוהר"ר יוסף הלוי מו"ץ דק"ק טשעהרין יצ"ו שבהתנצלותו על אשר השיג כפעם בפעם על דברי החיי אדם כ' בדף ז' ע"א קרוב לסופו בזה הלשון וגם לפעמים הכרעתי בהלכה שלא כהחיי אדם והרחבתי הביאור בצדו להשיג על החיי אדם ונשמת אדם ועם כי ידעתי שפלות ערכי כי אני לגבי החיי אדם כננס לגבי ענק אך מחמת שהרב חיי אדם היה גאון גדול וברוחב בינתו דברי האחרונים לא היו חשובים בעיניו כל כך לדקדק בהם כראוי וכו' כן אני אומר על החיי אדם ומשום הכי בהרבה מקומות נטה מדברי המגן אברהם ושאר אחרונים אבל בעזה"י הראיתי לדעת כי דברי המגן אברהם כנים ואלהי אברהם בעזרו

לג) רש"ל ביש"ש אפשר שלא ראה את ספר תורת הבית להרשב"א ולא את משמרת הב"י כן כ' מרן החבי"ב בכנה"ג יו"ד סי' פ"ט הגהט"ו אות כ"ד (ד"ה ודברי) עי"ש שכ' כן כמסתפק ואני עני מצאתי להרט"ז באו"ח סי' ק"ס סק"י שהכריח מדברי רש"ל ביש"ש פרק כל הבשר שלא ראה את תה"ב ולא את משמרתו עי"ש

וההגהות שלו על ספר שערי דורא (עטרת שלמה) ונקרא בפי הפוסקים או"ש (איסור והיתר שלו) חבר קודם הים של שלמה ובתר הים של שלמה אזלינן כן כ' הרב פרי מגדים בכללים שבהקדמתו ליו"ד באות ט' וציין שפתי כהן סי' ץ' אות צ"ז

לד) הרב מוהרימ"ט לא ראה התוס' ישנים למס' יומא כי נדפסו כשמונים שנה אחרי פטירתו (היינו קרוב לשנת ת"פ) כן כ' מרן חיד"א במחזיק ברכה א"ח סי' קנ"ח אות ד' וכן הרב מוהר"ח אלפאנדארי בהגהותיו לדרשות הרב מוהר"י קצבי בדף י"ג ע"ד כותב שראה בתוס' ישנים ליומא שנדפסו מחדש עי"ש והוא היה בזמן הרב משנה למלך זמן רב אחר הרב מוהרימ"ט

לה) ההגהות שעל ספרי הרמב"ם דפוס אמשטרדם ובדפוסים שאחרי כן לא נודע לי בבירור מי בעל דברים ורשום בזכרוני שקבלתי או ראיתי בספר שהן מהרב בעל מרכבת המשנה אשכנזי אבל זה נראה ברור שלא מיד מרן כסף משנה נגזרו שהרי בכמה מקומות משיג על מה שכ' בכ"מ וכותב דברים בשם מוהרי"ק ומזכיר את ספר כ"מ כן כתבתי אני ההדיוט בקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות קכ"ב (בכללא דמשנת ראב"י קב ונקי עי"ש בד"ה נחזור) ועיין ג"כ בשדי חמד ח"א בחלק הכללים מער' האל"ף אות ע"ד ד"ה והנה

לו) ספר החינוך הא מילתא הוה בידן בפשיטות כביעותא בכותחא דמחבר ס' החינוך מר ניהו הרא"ה (רבינו אהרן הלוי) כאשר מילא את ידו הגאון יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות כ"ג בשם כמה רבנים שכתבו כן עי"ש וכען חזינא דשדו בה נרגא מחכמי דורנו יצ"ו והוא במאמר תעלומות עין אסר בכנה"ג החדש בחלק ד' שנדפס עתה בצד 135 כתב סופר אחד יצ"ו שראה שני