שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רלו

דעל מה שכתב הג' תב"ש בסי' ב' ס"ק כ"ח דהרפ"ח השיג על הרב"ה כתב דלא ראה בדברי הרפ"ח רמז מזה עי"ש כנראה שהבין שהוא בגוף הס' ולכן לא מצא כלום (ובקו"א שם מבואר כמ"ש התב"ש בשמו עי"ש) ושגגה היא בידו בזה אחרי המחי"ר

וספר כנסת הגדולה יו"ד (על הלכות תולעים) נדפס אחר פטירת הרב פרי חדש ולא ראה אותו ואין להקשות עליו מדברי הרב כנה"ג כן כתב מרן חיד"א במחזיק ברכה יו"ד סימן פ"ד אות ג' ובספר יד דוד (ליו"ד) בסי' פ"ד אות כ' כתוב בהגהה שהרב שם חדש בח"ב דף ז' ע"ג כתב שגם הרב פרי תואר לא ראה את ס' כנה"ג חלק הנ"ל וכתב על דבריו דליתא שהרי הרב פרי תואר מביא את הכנה"ג (כלומר בחלק הנ"ל) כמה פעמים

כב) חיים שאל שו"ת למרן חיד"א הדבר פשוט מאד שחברו אחר חיבור ברכ"י (ונפקא מינה היכא דסתר דידיה אדידיה) ועם שאין הס' ח"ש מצוי אצלי מ"מ נתברר לי כן ממה שבספר שיורי ברכה לרגל המלאכה מביא וקורא מה שכתב בחיים שאל שנושא ונותן על מה שכתב בברכ"י בשביל דבר שנתחדש עיין בשיורי ברכה א"ח סי' ח' אות א' וסי' קמ"ג ובמחזיק ברכה סי' ר"ד מעתיק דבריו שבשו"ת חיים שאל ושקיל וטרי על דבריו שבברכי יוסף עי"ש וכן נראה קצת ממה שכתב במחב"ר סי' תט"ן את ב' עי"ש ומלבד זה אף אני אביא שני עדים נאמנים מעידים כן והם מרן החבי"ף בספר חקת החיים הנד"מ דף ס"ח ע"ב (ד"ה הנה) והגאון חק"ל במ"ב ח"מ סי' ד' דף קע"ד ע"ד והביא דבריו שם שכתבו לענין אם קבלנו הוראות מרן בתשובה דמרן חיד"א מיחלפא שיטתיה ובחיים שאל חזר בו ממה שכתב בברכ"י עיין שם ולא היה צורך להטריח הקולמוס בזה לולא שראיתי זוגא דרבנן מרבני דורנו שנעלם מהם דבר זה בספר יקהיל שלמה בסי' תקנ"א כתב בזה"ל ומה גם שהרב חיים שאל שכתב לאסור איהו גופיה נטה דעתו בברכי יוסף כדעת המתירים ע"כ ובא רעהו בס' זכרנו לחיים בח"ב במערכת ברכות אות ט"ז (אחר שכתב דברי הרב יקה"ש הנ"ל) כתב שבגליון ספר יקהיל שלמה מצא כתוב וז"ל דע דספר ברכ"י חברו קודם חיים שאל ע"כ וסיים הוא בזה הלשון והיא תפיסה על הרב המחבר אם כנים הדברים כדברי הכותב ע"כ. עיניך הרואות שטעו בדבר פשוט מאד אחרי המחי"ר. וביותר יש להפליא עליהם שלא ראו שהרב זכור לאברהם בח"ג דף י"ב ע"ג צדיק עת"ק מ"ש בשו"ת חיים שאל (באותו ענין שעוסקים הרבנים הנ"ל לענין שהחיינו בי"ז בתמוז שחל להיות בשבת) בסי' כ"ד ושם כתב מפורש שבברכי יוסף יש טעות סופר וצריך להיות ודעתי הקצרה כמותו ורוצה לומר כהרב כנה"ג דאסר ע"כ ותו לא מידי

ודע דממה שכתב בשיו"ב יו"ד סי' עט"ר נראה דס' מחב"ר קדים לשו"ת חיים שאל וכן מתבאר ממ"ש בח"ש סי' ע"ד אות נ"ו הביא דבריו הרב קנין פירות במערכת יום הכיפורים אות מ"ה. ואולם במחב"ר א"ח סי' ר"ד וסי' תט"ן הנז"ל מביא מ"ש בשו"ת חיים שאל כיעי"ש נראה שהיה עוסק בשניהם גם יחד על דרך שכתבו על מרן הב"י בחבוריו כידוע

ומי בעל ההגהות שבספר שיורי ברכה רשמתי לקמן אות מ"ה

כג) מאמר מרדכי על ש"ע א"ח הדבר פשוט מאד שנדפס קודם שיצא לאור ספר מחזיק ברכה ובמקומות רבים מביא במחזיק ברכה את דברי הרב מאמ"ר במה שהשיג הרב מאמר מרדכי על מה שכתב בברכי יוסף ומסלק השגותיו ומכללם הוא בסי' ר"ד אות ב' (וכמדומה לי שבילדותי ראיתי או שמעתי שהרב מאמ"ר חבר ספר אחד ליישב ולהסיר מעליו את תלונות מרן חיד"א במחב"ר) ולא הוצרכתי לכותבו אלא לפי שראיתי להרב דברי מנחם נר"ו בסי' תט"ן הגב"י אות ג' שכתב על דברי המאמ"ר שם דאשתמיט מניה מ"ש במחב"ר עי"ש ולא זו הדרך לכתוב אשתמיטתיה בכיוצא לזה והוא פלא דכל יומא שמעתתייהו דמחב"ר ומאמ"ר בפומיה כמעט בכל סימן וגם בסי' ד"ר אות ה' רמז למ"ש במחב"ר ע"ד המאמ"ר כיעי"ש. ואת מאמר מרדכי הסת"ר עשה בסימן תט"ן הנ"ל ודע כי עד עתה לא היה בידי לברר הדבר מזמן הדפסת החבורים כי הגם שס' מאמ"ר נדפס בשנת תקמ"ד וס' מחב"ר (שבידי) נדפס בשאלונקי בשנת בשע"ר הנה נודע שנדפס ראשונה (ספר מחב"ר) בליוורנו ואינו בידי לידע הפרט מפורש אמנם עתה נדפס ספר אוצר הספרים ומעיד שהמחזיק ברכה נדפס בליוורנו בשנת תקמ"ה אכן נודע הדבר שס' מאמ"ר נדפס תחלה וגם ראיתי שם שמביא ספר דברי מרדכי להרב מרדכי כרמי והוא ביאור על ספרו מאמר מרדכי וכותב שנדפס שנת תקמ"ז ואין ספק שזהו הספר שראיתי בילדותי גם ראיתי בספר זכור לאברהם אלקלעי בחלק ג' במערכת אבלות באות התי"ו (תפלין) שהביא מה שכתב מרן חיד"א במחזיק ברכה א"ח סי' ל"ח על מה שהשיג הרב מאמר מרדכי על דבריו שבברכי יוסף וכתב (בזכור לאברהם) שהרב מאמר מרדכי בספרו דברי מרדכי כתב ליישב מה שהשיג מרן חיד"א במחזיק ברכה על דבריו שבמאמר מרדכי

עתה השגתי ספר עבודת השם (לרב גדול משאלוניקי) וראיתי בחלק א"ח סוף סי' א' שמזכיר את ספר דברי מרדכי שחברו הרב מאמר מרדכי להציל עצמו ממה שהשיג עליו מרן חיד"א וכתב הרב עבודת השם שאף שמרן חיד"א ראה את ספר מאמר מרדכי ומשיב על דבריו בספרו מחזיק ברכה מ"מ לא בא לידו הספר בשלימות רק עלין עלין בצאתם מבית הדפוס היה רואה והיה כותב בספרו מחזיק ברכה מה שנראה לו להשיב על דבריו לקיים מה שכתב בברכי יוסף ובמקומות שלא הזכיר דברי המאמר מרדכי לא לזכות ולא להיפך זהו טעמו שלא הגיעו לידו אותם הדפים אלו תורף דב"ק וכתב שיש סימנים לזה להמתבונן בזמן הדפסת שני הספרים מחזיק ברכה ומאמר מרדכי

כד) ספר תניא נגרר אחר ספר שבולי הלקט ומסתמא לא פליג עליה מרן חיד"א בברכי יוסף א"ח סי' רס"ג אות ג' וכתב בברכ"י א"ח סי' צו"ר אות ה' דהרב אליהו זוטא כתב דס' תניא חברו רבינו יחיאל אחי הריב"ה וזה אינו כמו שהוכיח בס' קורא הדורות דף כ"א ע"ב ועיין בשם הגדולים במער' ספרים באות התי"ו (תניא) מה שכתב בזה על דברי הרבנים קורא הדורות ואליהו זוטא הנ"ל

כה) בעל התרומות לא ראה להרא"ש שאפילו להרשב"א שקדם להרא"ש אינו מביא כן כתב הרב מנחת זכרון דף ט"ן אות ל"ד בשם הרב בית שלמה אה"ע סי' ב וכן כתב מרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ סי' ק"ז הגב"י אות ה' ועיין להרב יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות א' אבל מזכיר להרמב"ן כמו שכתב במנחת זכרון שם וכן כתב מרן החבי"ב בספר בעי חיי ח"מ ח"א דף ע"ט ע"א דתמיד מזכיר בספרו להרמב"ן וכן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים בשם רבינו שמואל הספרדי דהיה תלמיד הרמב"ן ולא ראה מה שכתב מרן החבי"ב כנה"ג ח"מ סי' קי"א הגב"י אות י"א דאין הרמב"ן רבו ממש אלא שהיה מריץ לו ספקותיו כתלמיד לרב עי"ש ואף הרב מוהר"א ששון שהביא שם לא כתב אלא שהוא כמו רב שלו עיין להרב מקנה אברהם דף ס"א ע"א ואינו רחוק שיביא סברת רבינו יונה שהיה גדול מהרמב"ן שהרי במכונות להרמב"ן סי' רפ"ד כתב הרמב"ן להרר"י איש אלהים קדוש ובכל התשובות כותב לו דרך כבוד ככותב למי שגדול ממנו והרר"י כתב להרמב"ן תבא ע"ב שאתה מרבה זרעו של עמלק כן כ' בבע"ח הנ"ל ולא הראה מקום לתוכחה זו היכא כתיבא ועיין למרן הב"י יו"ד סי' דק"ן בבדק הבית ומרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים האריך לבאר אם רבינו יונה הוא תלמיד של הרמב"ן כמ"ש בס' יוחסין או היה חבר לו עי"ש

כו) בעל התרומות יותר נכון לסמוך על עדותו (על רבינו בעל הלכות גדולות היכי סבירא ליה) מעל עדות בעל הגמ"י שבה"ת היה ספרדי ובקי במילי דגאונים יותר מבעל ההגהות. הן אמת שדברי ההגמי"י לקוחים מהסמ"ג והיה ספרדי כבה"ת מ"מ הרב בעל העיטור כתב כהרב התרומות וא"כ סמי חדא מקמי תרתי מרן