שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רלה

באות כ"ב ומקדימת הדפוס אין ראיה כי אולי לא היה בידו להדפיס שניהם והקדים את החביב לו לכן לענ"ד דבר זה הוא ספק שאין בידינו לבררו ולכן כתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת בכור בהמה סי' ג' אות א' סק"י דף קט"ז דממה שלא השיג הרב שפתי כהן ביו"ד בנקודות הכסף על הרב טורי זהב אין הכרח שסובר כמותו שיש לומר שסמך על מה שכ' בחלק ח"מ עי"ש (בשדי חמד ח"א) ועיין בשפתי כהן ח"מ סי' ר"ח סוף סק"ב שמזכיר מה שפסק ביו"ד סי' ר"ל

וראיתי בספר שהש"ך כשמציין שו"ת מבי"ט ק"א הוא בח"ב וכשמציין ח"ב הוא בח"א וכעת לא ידעתי מקומו שו"ר שהוא בחיים ושלום ח"א דף ד' ע"ג

טו) בעל ההשלמה הוא רבינו משולם כמו שכתב מרן חיד"א בשם הגדולים (במערכת גדולים באות המ"ם) ומה שדקדק על דברי מרן הב"י א"ח סי' ק"ע נראה דהוא ט"ס וצ"ל סי' קנ"ג ועי"ש להרב מאמר מרדכי אות י"ב שהעיר בזה וכתב דלא דק בזה מרן

טז) הר"מ מקוצי שמזכיר בספר מנחת יהודה לפום ריהטא היה נראה שהוא בעל הסמ"ג אך ממה שכתב בפרשת דברים שמזכיר הר"מ מקוצי והסמ"ג מוכח דאינו סמ"ג עי"ש כן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים (באות רבינו משה מקוצי) וראיתי להרב חינא וחסדא נר"ו בח"ב דף מ' ע"ג שכתב להכריח דהר"מ מקוצי שמביאים התוספות אינו הסמ"ג וגם הביא דברי שה"ג הנ"ל וסיים על דבריו ולפי מה שכתבתי גם מדברי התוס' מוכח כן להדיא והו"ל להביאו ע"כ ולא הבנתי השגתו דהא מרן חיד"א לא עסיק אלא להכריח דרמ"מ שמביא בספר מנחת יהודה אינו הסמ"ג ומה הוכח יוכיח לזה מדברי התוס'

וכתב מרן חיד"א בקונטרס תורת השלמים סי' כ"א (שבספר עבודת הקודש דפוס ירושלים דף קכ"ה ע"ב) דהסמ"ג אינו מזכיר את מוהר"ם מרוטנבורג ואף דבקצור סמ"ג עשין מזכירו ונראה דהקצור חברו הרב עצמו מ"מ נראה דהגהת אחד חכם היא שכתב מבחוץ והניחו בפנים עכ"ד ובהקדמה לקונטרס תיקון מצוה (על הספר קיצור סמ"ג) שחבר ידידי הרה"ג מוהר"ר צבי בליווס מווארשא יצ"ו הביא מה שכתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת ספרים אות הקוף סי' פ"ה שהסמ"ג בעצמו עשה את הקיצור ושכן כתב המביאו לבית הדפוס שנת תקכ"ב והוא יצ"ו פקפק בזה ממה שראינו בקיצור סמ"ג במצות עשה כ"א מזכיר גירוש פורטוגאל אשר היה זמן מאוחר הרבה מזמן הסמ"ג וכתב דצריך לדחוק לדעתם שיש בו איזה הוספות מאיזה מעתיק וכו' עי"ש וכבר דבר בקדשו כן מרן חיד"א בתורת השלמים הנ"ל כאמור גם הרב אהל יעקב במערכת הכ"ף אות ד' (בד"ה וראיתי) מייחסו להסמ"ג

ודרך הסמ"ג לילך בעקבות הרמב"ם וברוב המקומות בספרו אינו אלא כמעתיק מלבד איזה מקומות אשר לו ימד ולו יספר שנחלק עליו כנודע כן כתב הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם והראב"ד אות מ"ו בשם הרבנים מוהר"י הלוי כלל ו' סי' נ"ג דף קט"ו ע"א ורש"ל בתשובה סי' ל"ה ובאות מ"ח כתב בשם הרב דינא דחיי ח"א דף ע"ד ע"א ובח"ב דף ז' ד' שכשסובר כהרמב"ם כותב הדין ההוא ככתבו וכלשונו בדרך סתם בלא הזכרת שמו וכשכותב כתב הרמב"ם משמע דליה לא סבירא ליה ומזה כתבתי אני הדל שבדבר שיש מבוכה בגירסא איך היא בלשון הרמב"ם וראינו שהסמ"ג כתב מפורש הדין ההוא להיתר או לאיסור ולא הזכיר שהרמב"ם סובר בהיפך אות היא שכך היתה גירסתו בדברי הרמב"ם עיין בקונטרס אסיפת דינים בפתיחה למערכת בכור בהמה (בשדי חמד ח"א דף קי"א ע"א) ועתה ראיתי להרב צפיחת בדבש בסי' ה' (דף י"ג כד"ה והגם) שהביא מה שכתב הרב יד מלאכי שהסמ"ג על הרוב נגרר אחר סברת הרמב"ם והוסיף שכן כ' הרב נזיר שמשון בשם הרב כנה"ג ועל פי כלל זה כתב לפרש דברי הרמב"ם על פי מה שמפורש יוצא בדברי הסמ"ג והרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות מ"ח כתב בשמו בספר דינא דחיי דכשכותב הדין שבהרמב"ם בסתם (בלא הזכרת שמו) ככתבו וכלשונם סובר כמותו וכשמביא דינו בלשון כתב הרמב"ם וכו' משמע דליה לא סבירא ליה

ואם ראה הסמ"ג את ספר המצות להרמב"ם כתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות כ"ט (בד"ה דבריו ברור מללו)

יז) הרשב"ץ כשסותר דבריו מספר התשב"ץ לספר יבין שמועה דבריו שבס' יבי"ש הם עיקר כי הם אחרונים אור לי דף קמ"ז ע"ב בשם הג' הרד"ף בס' מזמור לדוד רס"י ג"ן וכן כתב בשמו מרן החבי"ף בספר כל החיים הנד"מ דף ז"ך אות ל' וכשחולק הרשב"ץ עם הרשב"א ראוי לפסוק כהרשב"ץ דבתרא הוא כן כתב בכל החיים דף ט"ז ע"ד אות ח' בשם הרב כנה"ג ח"מ סי' שפ"ו הגב"י אות ח"י ובכנה"ג ח"מ סי' כ"ו הגב"י אות ך' כתב אין נראה בעיני לפסוק כהריב"ש במקום שהרשב"ץ חולק עליו והרשב"א ס"ל כוותיה ודקדק הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות ס"ו דאי לאו דקאי הרשב"א כוותיה היה פוסק כהריב"ש ותמה על זה דאם לגבי הרשב"א הלכה כהרשב"ץ כ"ש לגבי הריב"ש שהיו סמוכים זה לזה דמלך אחריו עי"ש ואפשר לדחות דקושטא דמילתא קאמר ואין הכי נמי דאף אי לא הוה קאי הרשב"א כהרשב"ץ הוה פסיק כהרשב"ץ נגד הריב"ש. אי נמי אפשר דאדרבא היא הנותנת כיון דהריב"ש והרשב"ץ סמוכים זה לזה לא שייך כל כך לומר הלכה כבתראי ואהכי איצטריך טעמא דהרשב"א קאי כוותיה אלא דזה לא יתכן לפי מה שכתב בכנה"ג ח"מ סי' קע"ה אות רכ"ה דמור"ם הוי בתרא לגבי מרן עי"ש. ולקמן בכללים בדרכי הפוסקים בסי' ט"ז אות מ"ו

יח) הרב ט"ז כשחולק עם הרב בית חדש לכל הפחות צריך להביא דבריו ולהוכיח בהיפך כיון שהיה רבו וחמיו וכשסובר כמותו אינו מן הצורך להביאו בכל מקום על דרך שכ' הרב סמ"ע לגבי הריב"ה עם הרא"ש כן כתב הרב מוהר"ג הובאו דבריו בשבות יעקב בהשמטות לח"א סי' י"ב:

יט הרב מגן אברהם כשמסכים לדבר שמביא כותבו בסתם ומציין בחצאי לבנה מבטן מי יצאו הדברים וכשאינו מסכים בבירור כותב כתב פלוני וכו' כן כתב הרב מוהר"ש זלמן בש"ע שלו סי' תרע"ב בקו"א אות א' וסמוכים דרבנן לחילוק זה הלא תראה בדברי מרן החבי"ב בספר כנה"ג אה"ע סי' מ"ב הגהט"ו אות י"ז וז"ל ואם היה אומר וכתב רא"ם וכו' היה מקום לומר דליה לא ס"ל אבל מאחר שהביא הדברים בסתם וכ' אח"כ כן כתב הרא"ם מוכח שדעתו כהרא"ם ע"כ והביא דבריו מרן החבי"ף בספר חיים ושלום דף מ"א ע"ג ועי"ש וכיוצא לזה כתב הרב דינא דחיי הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם והראב"ד אות מ"ח שדרך הסמ"ג כשמסכים לדברי הרמב"ם כותב הדין ההוא ככתבו וכלשונו בדרך סתם בלא הזכרת שמו וכשכותב כתב הרמב"ם וכו' משמע דליה לא סבירא ליה

כ) הרב מגן אברהם לא היה רואה דברי הפוסקים במקומם כי אם היה סומך על דברי מרן החבי"ב כנה"ג כן כתבו הרבנים יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות ב"מ ומרן חיד"א בספר מחזיק ברכה א"ח סי' מ"ו אות ה' (ד"ה אמנם) בשם הרב יד אהרן סי' ל"ב והרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות ב"ן לא זכר את דבריהם

כא) הרב פרי חדש בחיבור יו"ד אינו מזכיר כלל את ספר בית הלל כי לא ראה אותו רק אח"כ והשיג עליו בכמה מקומות וקבע מקום להשגותיו על הרב ב"ה הלא הם כתובים בקונטרס אחרון שבספרו כמו שיראה הרואה וזה דבר פשוט מאד ולא היה צריך לכותבו לולא שראיתי להרב אחי וראש דף כ"ח ע"א