שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רלד

י) הרב האר"י היה ממשפחת מוהרש"ל כן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים באות י' על פי השמועה ולפי זה היה אשכנזי וכן תפסו בפשיטות הרבנים לב חיים בח"ב דף ד' ע"ב ומר בריה יפה ללב נר"ו בסי' ס"ח אות ג' ופתח הדביר בח"ג דף חל"ק סוף ע"ב עי"ש. ואולם הרב המגיה לספר ישרי לב נר"ו דף צ"ד ע"ג ראו הביא לנו שו"ת הג' חת"ס א"ח סי' ט"ו דפשיטא ליה דהיה ספרדי וכתב דמאי דפשיטא ליה למרן חיד"א דהיה אשכנזי אם ההכרח שלו הוא מהכינוי שלו לוריא זכור הוא שראה בכתובים שרב האר"י כתב למוהרש"ל שלא היה ממשפחתו ע"כ ולי ההדיוט בהורמנותיה דמר נראה דממקום שבא להשיג סיועי קא מסייע למרן חיד"א דלולא היה אשכנזי מי הכניסו לרש"ל לבית הספק אם הוא ממשפחתו וגם רבינו האר"י היה לו להשיבו כן. וממה שאמר לו הרב האר"י שלא היה ממשפחתו אין הכרח שלא היה אשכנזי והרבה יש שכינוייהם אחד ואינם ממשפחה אחת וכולם ספרדים והרב יפה ללב נר"ו בסי' ס"ח אות ג' הביא מ"ש הרב פרמ"ג באשל אברהם בנוסח התפלות אין לשנות נוסח האשכנזים לנוסח ספרד כמ"ש המג"א בשם הכונות וכתב ע"ז וז"ל ברם בשער אפרים סי' י"ג המסקנא דספרדי אם התפלל תפלת האשכנזים יצא והה"ד להיפך (אמר המחבר משמע שמביא דברי השע"א לחולק עמ"ש הפרמ"ג ולענ"ד מר אמר לכתחלה ומר לדיעבד) כי אין ביניהם שום חילוקי דינים שיפסול תפלה האחת לפי סברת כת האחרת כי הם קורים ק"ש ותפלה בברכותיה ואף שיש ביניהם נוסחאות בברכת י"ח זה אינו מעכב כמ"ש בספר סולת בלולה סק"א ואמרו עליו על רבינו האר"י גופיה עם שהיה אשכנזי היה מתפלל בנוסח הספרדי עכ"ל הנה דבריו האחרונים (אמרו עליו על רבינו האר"י וכו') איני יודע אם הם דברי הרב יפה ללב הוא היה אומר שאמרו כן על רבינו האר"י או הם סיום דברי הרב שע"א או הרב סלת בלולה (ושניהם אין נמצאים אצלי) ובס' זכרנו לחיים ח"ב דף כ"ב ע"א ראיתי שכתב רשום בזכרוני שראיתי בספרים שרבינו האר"י הגם שהיה אשכנזי היה מתפלל כנוסח תפלת הספרדים כי היה אומר שנוסח הספרדים הוא הנוסח המעולה ביותר כלפי מעלה עכ"ל ושני הספרים (יפה ללב וזל"ח) נדפסו בשנת התרל"ב ומסתמא מה שכתב בזל"ח לא על ספר יפה ללב קאמר גם מרן החבי"ף בספר לב חיים ח"ב סי' ט' דף ד' ע"ב וז"ל יש שינוי בנוסח התפלות בין האשכנזים והספרדים ועם כל זה העידו על רבינו האר"י אם שהיה מן האשכנזים בחר לו להתפלל כנוסח הספרדים וכו' עי"ש הנך רואה מרגלא בפום רבני הספרדים שרבינו האר"י היה אשכנזי ורבני האשכנזים נקטי שהיה ספרדי כמ"ש הג' חת"ס וכן כתב תלמידו בשו"ת מוהר"ם שיק בחלק א"ח סי' מ"ג

יא) תשובה אשכנזית שמביא מרן הבית יוסף היא תשובת מוהרי"ל כנודע כן כ' הרב פתח הדביר בח"ב סי' רכ"ג דף ט"ף ע"ד והנה אמת דבמאי דעסיק מר התשו' אשכנזית ההיא היא תשו' מוהרי"ל. אך נראה דלאו מילתא פסיקתא לכל מקום (כמשמעות לשונו) שהרי בסי' י"ג (ד"ה כ' המרדכי) הזכיר מרן תשו' אשכנזית והיא תשו' הרב מוהר"ם מרוטנבורג כמ"ש הרב מג"א שם סק"ח. וכן בב"י סי' תז"ן (בד"ה וכ' בספר המנהיג) הביא תשו' אשכנזית והיא תשו' מוהר"ם הובא בתשו' הרשב"א ח"א סי' תתל"ד וכמ"ש מרן בבדק הבית שם ובחון לשון הזהב ממרן החבי"ב בכנה"ג סי' תקנ"א בהגב"י הביא דבריו הרב דברי מנחם שם אות י"ב (עמ"ש מרן מ"כ בתשו' אשכנזית) תשובה זו היא תשו' מוהרי"ל וכו' ומרן חיד"א בברכ"י יו"ד סי' ש"ז אות ב' מביא בשם מרן החבי"ב בכנה"ג שם שנסתפק במה שכתב מרן הב"י בשם תשו' אשכנזית אם כונתו על תשובת מוהר"ם מרוטנבורג או על תשו' מוהרי"ל ומני"ר הכריח דכונתו על תשו' מוהרי"ל וכתב עוד דגם מרן על הרוב מיחס תשו' מוהרי"ל לתשו' אשכנזית כנודע וכמדומה לי ששום פעם לא כיון מרן על מוהרמ"מ כי לא נתגלו תשובותיו ובפרט בגלילותינו וכו' ועיין שם הגדולים (בשם ר' מנחם מריזבורק)

יב) מוהרי"ל הוא מוהר"י מולין הוא מוהר"י סג"ל כן כתבו הרבנים יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות ל"ד ושם הגדולים מערכת גדולים באות היו"ד (מוהרי"ל) והביאו דבריו הרבנים משק ביתי בכללי הפוסקים אות ל"ו ופתח הדביר ח"א סי' ח' אות ח' ובחלק ג' דף ש"ג סוף ע"ב ודף שכ"ג סוף ע"ד ובאור לי סימן י"ב ועיין עוד בברכ"י סי' תג"ן אות י"ב והרב דברי מנחם בסי' ש"ז הגב"י אות ג' ציין מעשה אברהם דף קמ"ג ע"ב ונר מצוה ח"ב דף ס"ט ואין בידי ס' נר מצוה ובספר מעשה אברהם ראיתי דשדי נרגא בהא מילתא שהרי הרב משאת בנימן בחידושי דינים שלו דף ץ' ע"ב אות ט' כתב דמוהרי"ל בליקוטי מוהר"ש כ' בשם מוהר"י סג"ל וכו' דמוכח דמוהרי"ל לאו היינו מוהר"י סג"ל וכמו שנראה מדברי הרב כנה"ג בא"ח סי' רכ"ה וסי' ש"ז שסובר דתרי הוו וכן הרב קורא הדורות (ועל שניהם השיג מרן חיד"א ואמר דאחד הוא) וגם בשם הרב חמ"ה כתב שהשיג על מרן חיד"א בדרשות מוהר"י מולן בהלכות שבועות מוהר"י סג"ל היה מורה היתר וכו' הרי דמוהר"י מולן כותב בשם מוהר"י סג"ל וש"מ דתרי הוו וכתב שהרב משאת בנימן בסי' ס"ב הבין שמוהר"י מולן לחוד ומוהרי"ל לחוד וכן הרב כנה"ג בסי' תרס"ט כתב וז"ל כתב בתשו' הנז' נשאל למוהרי"ל אם כהן או לוי יכול להיות חתן תורה והשיב וכו' והעיד מוהרי"ל שאביו מוהר"י מולן סג"ל היה נוהג להיות חתן בראשית ע"כ וגם בדברי מוהרי"ל בריש הלכות תפלה דיוה"כ שהביא הרב שאלת יעב"ץ בתשו' סי' נ"א כותב וז"ל ופליאה נשגבה בעיני מוהר"י סג"ל מאחר דכתיב ביום צותו וכו' עי"ש ובאמת הוא תימה על מרן חיד"א דכל רז לא אניס ליה ונעלם ממנו כל זה

ואם סותר מה שכתוב בספר מוהרי"ל למה שכתב בתשו' מוהרי"ל התשובות הם עיקר כמו שכתב מוהרי"ל עצמו בסי' ע"ו כן כתב הרב שבות יעקב ח"ג א מ"ה ועיין מה שציינתי בסי' י"ד אות ז'

יג) לחם משנה כתב הרב יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות מ"ז בשם הרב בני שמואל ששמע משם החכמים שהיה להם קבלה שהרב לח"מ לא היה לו כתיבת מרן כסף משנה בח"א ע"כ והמובן לכאורה הוא שרוצה לומר שלא ראה חבור הכ"מ ח"א וזה לא יתכן שהרי מזכירו בהלכות דעות פרק ה' הלכה ט' וכמדומה לי שנמצא עוד כמה מקומות כן. אבל האמת נראה דאין הכונה דלא ראה כלל חבור הכ"מ ח"א אלא ר"ל שלא היה בתדירות בידו ואין לתמוה עליו אם אינו מזכירו ועיין למרן חיד"א בס' שם הגדולים במערכת ספרים שכתב דחבור הלחם משנה התחיל קודם שראה ואף קודם ששמע מחבור הכסף משנה ואין להשיגו אם לא ראה מה שכתב מרן בכ"מ ועיין בהלכות עכו"ם פרק רביעי דין ד' שכתב הרב לחם משנה כדברי מרן בכסף משנה ולא הזכיר אותו והוא מטעם הנ"ל

ולפי האמור לא נפלאת היא השערת הרב מאמר מרדכי בסימן תרי"ב אות ח' שכמדומה שהרב לחם משנה אינו מזכיר בספרו מהגהות הרמ"א לפי שלא נתפשטו בימיו עי"ש והרי הכ"מ נדפס כמה שנים קודם הגהות הרמ"א ואם לא היה בידו ס' הכ"מ כ"ש שלא היה לו ההגהות

יד) שפתי כהן חלק יו"ד עם ש"ך חלק ח"מ הי מנייהו קדים (ונפ"מ אם סותר דידיה אדידיה) נראה דשנוי במחלוקת בין רבנן בתראי דהרב שבות יעקב ח"א סי' קס"ד פשיטא ליה דש"ך יו"ד קדים וכן מתבאר מדברי הרב טל אורות בתשו' דף י"ג ע"ג עי"ש אך מדברי הרב מים רבים בא"ח סי' ל' דף כ"ג ע"א (ד"ה והנה) נראה בעליל דס"ל דש"ך ח"מ קדים עי"ש ולפי מ"ש מרן חיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים באות שי"ן ש"ך) דהש"ך יו"ד הדפיסו בחייו בשנת בקד"ש וש"ך ח"מ נדפס אחר סילוקו ש"ן בשנת תכ"ג עי"ש נראה קצת דצדקו דברי הרבנים שבו"י וט"א הנ"ל וכן מתבאר ממ"ש בש"ך ח"מ סי' כ"א סק"ג דמזכיר שם הנקה"כ שנדפס אחר שנדפס הש"ך יו"ד. ומכל מקום כל לגבי דידי אין הכרח בדבר שאפשר שהיה עוסק בשניהם כאחד אוחז מזה וגם מזה כדרך כמה מחברים שיש להם חבורים שונים ועיין לקמן