שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רלג

פסק והשיב אם כן יפסקו כאשר אכתוב מטעם דהלכה כבתראי ואין רצוני שיסמכו העולם עלי וכו' ומהאי טעמא לא עשה רבו הגאון מוהרי"ף שום ספר גם שום תשובה ששלחו למרחוק לא העתיקו בביתם אלו הגאונים מהאי טעמא אף כי היה נחשב בעיניהם כיוהרא ע"כ תורף דב"ק ואם כך אמרו גדולי ישראל הדברים ק"ו לחדל אישים היודע בעצמו מיעוט ערכו זאת אשיב כי הגאונים האלו היו ידועים ומפורסמים בגדולת תורתם וקדושתם ולא הספיק להם לכתוב איזו מודעה כי חשו שיתלו בני דורם והבאים אחריהם כי מגודל ענותנותם לפי קדושתם אומרים כן לכן חשו שמא יסמכו עליהם לא כן איש אשר כמוני דלא זו בלבד דלא פקיע שמאי כשם הגדולים אף כל רואה את החבורים שלי יבין וישכיל וידע מה אני לא חריף ולא בקי לא סיני ולא עוקר הרים וכל אשר כתוב באיזה ענין שיהיה לא מרוב בקיאותי כי הכל הוא מפי סופרים וספרים ולא נסקרו בסקירה אחת כדרך הבקיאים כי אם לאט לאט במשך זמן זמנים טובא בטוח אני שתספיק הודעה זו ולא יכשלו בי חלילה

ומדי דברי בענין זה במכתבי להגאון משאוויל הנז"ל יצ"ו כתב לי במכ"ג וז"ל כאשר ראיתי בהמודעה שמעיר בענין הקצור ארשום לכ"ת לדוגמא מ"ש הגר"י מפראג בח"מ סי' א' אורים סק"ג ודוקא במלתא דממון בעינן ח"כ אבל בשאר דברים הכל תלוי במילתא דשכיח ולכך מקבלים גרים וכופין על הגט הואיל ושכיחים מ"ע ומלבד שהוא נגד המציאות בגרים ונגד השכל דבליכא מילתא דממון יותר הוי הסברא דלא עשו תקון כלל ולמעיין בסמ"ע מפורש ההיפך ממ"ש וה"ה לשאר עניינים גדולים שהרי אמרו לקבל גרים בזה"ז במקום שיש רשות מצד חקי המלכות אע"ג דלא שכיח וגם הוי מעשין אגטין בבבל אע"ג דליכא ח"כ וא"כ תלוי רק בענין גדול ויותר פלא שגם בנתיבות המשפט נמשך אחר האו"ת בהעתקתו בשם סמ"ע ולא עיין בפנים עכ"ד יצ"ו

שוב מצאתי שמה שכתבתי לעיל בשם ידידי הגאון הנ"ל יצ"ו שכתב אלי בתשו' אחת שאין לסמוך על הקיצורים וכו' הן הן הדברים שהבאתי בשמו בספר דברי חכמים בשדי חמד ח"א סי' ק"ך (בד"ה והנה) עי"ש בדף ק"א ע"א

ודע דכשמביא הרב כנה"ג (ומסתמא כן הוא דרך כל הרבנים בעלי אסופות) מחלוקת הפוסקים אין לומר דנקיט כסברא שמביא באחרונה כי הוא לא דקדק בזה וכמ"ש בהקדמת כנה"ג א"ח וה"ד מרן חיד"א בסי' תקמ"ח במחב"ר ועיין להרב דברי מנחם סי' תקל"א אות י"א וכ' הרב מוהר"ם גאלאנטי בספר דברי מרדכי דף קמ"ג ע"ד לא זו הדרך לפסוק דין ולהביא ראיה מדברי הרב כנה"ג שמביא דברי הפוסקים בקצרה וצריך לעיין בעיקר ושורש הענין וכו' ע"כ ועיין בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים מערכת גט סי' ג' אות י"ח וסי' כ"ח אות י' שאין לסמוך על מה שהביא איזו סברא באחרונה לומר שכן דעתו שהוא עצמו העיד שלא דקדק בזה וכן ראיתי עתה בספר יקר המעלות לשלמה הנדפס חדש ממש שכתב בדף ל' אות ב' ספר כנסת הגדולה הוא מאסף לכל המחנות ואין ראוי לסמוך על דבריו אלא במקום שמתבאר מדבריו בבירור שדעתו לפסוק כן הלכה למעשה וכן כ' הרב בהקדמתו בס' כנה"ג חלק א"ח וז"ל וממה שראוי שתדעהו שהבא לפסוק הלכה מתוך חבור זה לא יפסוק זולת כשאני פוסק ההלכה בפירוש שהוא ברור בדבר בירור שאין אחריו בירור שדעתי לפסוק בו אמנם כל שדברי מסופקים אל יסמוך לומר הואיל והמחבר הביא דעה זו באחרונה ודאי דהכי סבירא ליה כמו שהורגל זה בספר הרב מרן הב"י וכל קדושים עמו אין זאת שאני לא דקדקתי בזה וכו' עי"ש והיו דברי אלה לנגד הפוסקים האחרונים לבל יטעו בזה ח"ו עכ"ד הרב המעלות לשלמה

ז) תרומת הדשן ופסקים וכתבים שלו יותר יש לסמוך על מה שכ' בתה"ד מעל הפסקים וכתבים דמה שאדם כותב בספר יותר מדקדק בו מכתביו כן כ' מרן בבית יוסף א"ח סימן רס"ג ומרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים באות היו"ד (מוהר"ר ישראל איסרלאן) כ' בשם הרב פרמ"ג בהקדמתו ליו"ד אות ט' דהפסקים הם אחרונים להתה"ד וכתב על דבריו ולי נראה דלאו מילתא פסיקתא היא דיש קודם תה"ד ויש אחרונים עי"ש ולפי הנראה נפקא מינה מפלוגתייהו אי עבדינן עיקר מה שכתוב בפסקים נגד מה שכותב בתה"ד ונעלם מעיניהם דברי מרן הב"י דסמכינן טפי אמה שכתב בתה"ד מעל מה שכתב בפסקים ומצאתי שהרב פתח הדביר בח"ג דף ס"ו ע"ד עמד בזה והביא שהרב פרמ"ג עצמו בהקדמתו לחלק א"ח אחר סדר הנשאל עם השואל באות ל"ז כתב וז"ל ביו"ד צדדנו אי כתבים באחרונה חבר עיין ב"י א"ח סי' רס"ג תה"ד יותר עיקר מכתביו ובט"ז ב' פסק ככתביו וי"ל דסובר דלא פליגי עיין פרישה עכ"ל ובעיקר דברי מרן הב"י הנ"ל שדי נרגא הרב פתח הדביר דלפי מה שכתבו כמה רבנים דהתה"ד הוא עצמו סדר שאלותיו לעצמו ולא שנשאל מאחרים כמו שהביא הרב יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות ל"ז והפסקים כתבם להורות הלכה למעשה על מה ששאלוהו א"כ איפכא מסתברא דיש לסמוך על הכתוב בפסקים שהם להורות הלכה למעשה מעל התה"ד שהוא חבור שסדר לעצמו אף שעשאו בעיון רב ובדקדוק עצום מ"מ מה שהוא להלכה ולמעשה עדיף טפי ולכן כתב דמרן הב"י בסי' רס"ג עיקר סמיכתו לפסוק כהתה"ד הוא על מה שכ' אח"כ ועוד דמה שקשה מ"ש בכתביו כבר יישבו בתה"ד אבל בעלמא מודה דהפסקים עיקר אלו תוד"ק ובקונטרס זה כתבתי כיוצא לזה בסי' ה' אות י"ד ובסי' י' אות ב' ובסי' י"א אות ח' ובסימן י"ד אות ז' וצריך להתיישב בכל הרשום להתלמד על התה"ד ופסקים ולכל הדברות נראה לדעתי העניה שדעת מרן בב"י הנ"ל היא ללמד על הכלל כולו שבכל מקום אית לן למינקט כמו שכ' בתה"ד נגד מה שכתב בפסקים

והגהות לשערי דורא חבר הרב תרומת הדשן באחרונה כן כ' הרב פרי מגדים בהקדמתו ליו"ד בכללים בהוראת איסור והיתר אות ט' בשם ים של שלמה בפרק כל הבשר סימן מ"ח וציין שפתי כהן סי' ק"ח אות י"ז

ואם כותב הרב תה"ד איזה דבר בשם גדול אחד כונתו על מוהרי"ל כן כתב הרב חכם צבי סי' קכ"ד הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות ל"ב וכתבו בספר בשם הרב מוהרשד"ם שכתב בחלק אהע"ז סי' נק"ה מעיד אני עלי שמים וארץ כי דברי הרב תרומת הדשן היו חשובים בעיני מורי הרב הגדול כדברי הרא"ש המפורסם וידוע חכמת תורתו והוא דבר ומי ישיבנו

ח) הרדב"ז מעולם לא ראינו שהביא דברי מרן הב"י כי לפי סדר הזמנים נמי לא ראה הרדב"ז חבור הב"י כן כתב מר בריה דרב שמש צדקה יו"ד רס"י ל"ג בהגהה. ולפי הנראה לא ראינו אינו ראיה עיין ברכי יוסף יו"ד סי' שצ"ג אות ב' שכתב דהרדב"ז בחדשות סי' תרס"ב תמה על מרן שם ס"ד איך חלק על הראשונים מסברא וכו' (לענין שינוי מקום האבל בשבת עי"ש) גם הרב בית עובד בדינים הנוהגים בימי העומר בדף רנ"ב אות ט' הביא תשובת הרדב"ז החדשות ח"ב סי' תרפ"ז לענין תספורת כל חדש ניסן ויום ר"ח אייר שכתב שמה שכתב מרן הב"י על הנוהגים להסתפר שהוא מנהג טעות וכו' אינו נכון וכו' עי"ש

ואם מזכיר הרדב"ז את ספר החינוך נסתפקתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות כ"ט (בד"ה דבריו ברור מללו)

ט) הרב האר"י כשכותב איזה דבר והוא היפך משמעות לשון הזוה"ק מסתברא לי דאית לן למינקט כדברי רב האר"י דקים לן דאיהו בקי במילי דזוה"ק טפי מינן וידיעתו מכרעת וכ"ש בדבר שנמצא גם בפוסקים דאיכא דסבר כוותיה דרב האר"י. ואף שראיתי בס' דרך החיים בענייני שבת דף קי"ט ע"ד (ד"ה בס' אור ישראל) שכתב דאף דבסידור האר"י כתב שלא להניח בשלחן בליל שבת פת שלם משום העורכים לגד אלא פתיתין כמו שתב ב"י מ"מ משמעות לשון הזה"ק לסדרא פתורא וכו' משמע כהט"ז וכתב הגאון מ"ב דאם יהיו כל חכמי ישראל וכו' מכריע את כולם עכ"ל לענ"ד נראה כמו שכתבתי: