שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רלא

משאת בנימין בסימן י"א דכותב כן משום שלא הכריע כאחת מהן וכן בספר ברכת המים אות ק"ד כ' על הרב הלבוש שכ' שתי סברות בלשון יש פוסלין ויש מכשירין דחשיב לא הכריע עי"ש והיה נלע"ד דאם ראינו דבמקום אחר דעתו נוטה לאחת מסברות אמרי' שכן היא דעתו באמת ומה שהביא במקום זה שתי הסברות לאו משום שלא הכריע על דרך ילמד סתום וכו'. אלא שראיתי להרב פרי צדיק בתשו' סי' י"א דף ג"ן ע"ב (ד"ה ועוד יש לתמוה) שהק' דברי הרמ"א אהדדי דבאה"ע סי' קי"ז סי"א נקיט בפשיטות דאיש שהוא נכפה כופין אותו לגרש ואילו בסי' קנ"ד ס"ה הביא שתי הסברות בלשון י"א וי"א ולא הכריע עי"ש שהניחו בתימה ולענ"ד לא נפלאת לומר כמו שכתבתי ויש לומר שסמך על מה שכ' במקום אחר ולכן לא איקפיד וכ' שתי הסברות בסגנון זה ודעת הרב פרי מגדים בהקדמה ליו"ד בכללים לאיסור והיתר באות ב' ואות ד' נוטה דבכי האי גוונא הוי לא הכריע (כתב כן על דברי מרן ועל דברי הרמ"א) והבאתי דב"ק לעיל בסי' י"ג אות ט"ז עי"ש

יג) הרמ"א כשכותב ונהגו העם ולא כ' סתם נוהגים רצונו לומר שהעם נוהגים כן שלא בהוראת בית דין כי באותו ענין אין דעת הפוסקים כן עיין להרב מג"א בסי' ת"ץ סק"ט בשם תשו' הרמ"א סי' ל"ד ועיין במה שכתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות כ"א (ונדפס בספרי דברי חכמים סימן ס"ה)

יד) אף דהרמ"א כ' וכן ראוי להורות אין זה הכרעה והוי ספק מדלא כ' וכן עיקר שו"ת ברכת יוסף סוף חיו"ד בתשו' להג' מוהרש"ק ועיין בסוף ספר תשו' רח"ב בתשו' ה"א מהג' מוהר"ר דוב בהגאון פנ"י שקבלה בידו מאביו שבכל מקום שמביא הרמ"א בשם יש אומרים ולא סתם וכן ראוי להורות אין כונתו לפסוק כמותו והדבר מסור לחכמים להכריע במאזני צדק והביא שתי הדעות להוציא מדעת מרן הב"י שלא חש להפוסק ההוא מתבאר דאם כותב וכן ראוי להורות הוי הכרעה דלא כשו"ת ברכת יוסף כן כ' בספר מגדים חדשים לידידי הרה"ג אבד"ק טעלעפין יצ"ו בכללים שבסוף הספר דף ז' אות א' ובחידושי מוהרש"א שעל דברי הפרי מגדים בהקדמתו ליו"ד בכללים בהוראת איסור והיתר כתב וז"ל כל מקום שלא כ' הרמ"א וכנ"ל להורות אין להחמיר ולחוש לדעה זו בשעת הדחק עכ"ל נראה קצת דדוקא וכן נראה לי להורות הוא דהוי הכרעה

טו) מדכתב הרמ"א ויש לסמוך עלייהו ולא כ' וכן נוהגין והכי נהוג משמע ליה להרב ש"ך ביו"ד סי' ב"ן ס"ק ט"ו שסובר שדוקא בהפסד מרובה הוא שיש לסמוך עליהם כן כ' הרב פרי מגדים שם בחלק שפתי דעת ציון הוא מס' מגדים חדשים הנ"ל עי"ש באות ז'

טז) ספר דרכי משה להרמ"א אם ראה אותו הרב כנסת הגדולה ועוד איזה רבנים רשמתי לקמן בסי' ט"ו אות ג'

יז) כמדומה לי שראיתי שלחן ערוך עם הגהות שנדפס בחיי הרמ"א ובתשובות הרמ"א סי' קל"ב הקשו לו קושית על מה שכ' בש"ע והשיב עליהם ואין להשגיח בשפתי ישנים כי כמה פעמים ראיתי שאפילו במנין השנים לא דק כן כ' מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת ספרים באות הטי"ת (טור ובית יוסף) ועוד כ' שם שהרמ"א עשה ההגהות על השלחן ערוך במשך ששה שנים בערך שהרי בשנת שכ"ה נגמרו בדפוס כל חלקי השלחן ערוך ומשה עלה (הרמ"א) והיתה מנוחתו בשנת של"ג וכו' וכ' עוד ואל יהי קל בעיניך ידיעת זמן דפוס הספרים דזימנין כמה תמיהי יתורצו כאשר תראה בכמה דוכתי בשם הגדולים ראשון ושני עי"ש והוצרכתי לכתבו לפי שראיתי בקובץ אוצר הספרים במערכת השי"ן (שלחן ערוך) נומער 701 שמזכיר השלחן ערוך שנדפס בראשונה בשנת של"ח ולפי זה לא נדפסו ההגהות הן בעודנו חי שכבר עלה שמים בשנת של"ג ולפי הנראה נמשך אחר מה שכ' בשפתי ישנים שמזכיר שם תוס' ש"י והוא ראשי תיבות שפתי ישנים ולא ראה דברי מרן חיד"א הנ"ל (כן אני כותב בהשערה כי ספר שפתי ישנים אין מצוי אצלי) ואתה תחזה בתשובת הרמ"א סי' קל"א שהבאתי בסי' זה אות ה' שמזכיר ההגהות שנדפסו בש"ע שנדפס מחדש וכו' והיה בהעלם מעיני מרן חיד"א ועיין בכנסת הגדולה החדש בחלק א' צד 164 ובחלק שני צד 185 אות י"ב

יח) מה שהאשכנזים קבלו דעת הרמ"א כשם שאנחנו הספרדים קבלנו הוראות מרן כידוע מספקא ליה להרב ויקרא אברהם באה"ע סי' י"א אם הוא דוקא מה שכ' בהגהות השלחן ערוך או אף במה שכ' בדרכי משה ולא הובא בהגהה הוא כן עיין בשדי חמד בחלק אסיפת דינים במערכת ברכות סי' ג' אות ה' (בד"ה והנה אחר זמן רב): סימן טו. כללי שאר מחברים

א) כנסת הגדולה חלק א"ח חברו בקושטא שמתנהגים על פי דברי מרן בש"ע ואין חוששים לסברת הרמ"א והרב הלבוש ולכן לא חש להזכירם אבל כנה"ג חלק ח"מ חברו בתיריא שמתנהגים גם על פי דברי המפה והלבוש לכן הוא מזכירם שם וכן בשכנה"ג א"ח כן כתבו הרבנים יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות מ"ו וברכ"י סי' תס"א אות ב' בשם תשו' כנה"ג סי' ד"ך ואינו מצוי אצלי לראות דב"ק ולפי הנראה מיחלפא שיטתיה בשנותו את טעמו בזה דבהקדמת כנה"ג ח"מ ח"א ישנו בנותן טעם לשבח על דבר השמיטה וז"ל בחלק א"ח לא הבאתי כי אם מה שבא בספרי גדולי האחרונים בתשו' לא מה שבא בספרים על סדר הלכות והדינים ולסיבה זו לא הובאו בחלק הנזכר דעת הרב המפה ורב הלבוש וסמ"ע וב"ח. ושו"ר הנה מה טוב ומה נעים להביא גם דעות הרבנים הנז' למען יהיה הספר הזה כשלחן הערוך ועליו מיני מגדים וכו' עי"ש ולא משמע מדבריו דה"ח והא איתא

וספר שפתי כהן על חלק ח"מ לא ראה הכנה"ג מעולם אעפ"י שנדפס בימיו כן כ' הרב ויקרא אברהם בחא"ח סימן י"ט סוף דף ט' בשם מרן חיד"א בשם הגדולים ח"א דף כ"ו (דבריו בזה הם במערכת גדולים באות החי"ת מוהר"ר חיים בנבנשת) והסיר מעליו בזה תמיהת הרב מעשה אברהם בא"ח סי' מ"ז על שבכנה"ג ח"מ כ' דעת הסמ"ע ולא הביא דעת הש"ך עי"ש

ב) מפתחות ספר תשו' כנה"ג הנד"מ לא עשאם אחר אלא הרב עצמו ידיו יצרו (ונפקא מינה ללמוד מהם כאשר יהיה האופן) כן כ' מרן חיד"א בספר שיורי ברכה יו"ד סי' קס"א אות ד'

ג) הרב כנסת הגדולה לא ראה את ספר דרכי משה כי לא הגיע לידו כן כ' מרן חיד"א בברכי יוסף סי' ע"ת אות ג' והרב מאמר מרדכי סי' פר"ח ס"ד וסי' שי"א אות ח' וסימן תק"ה ס"א (ד"ה אבל) ועיין להרבנים זכור לאברהם ח"א במערכת ט"ב ד"ה ט"ב שחל להיות בשבת חקקי לב ח"א דף כ"ד ע"א חיים ושלום דף ע"ג ע"א ויקרא אברהם דף קכ"א אות צ"ד כל החיים דף כ"ג אות ס"ז ועיין במה שכתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חזקה במצות אות א' ס"ק י"ט (ד"ה וראיתי להרב כנסת)

ולפי הנראה גם הרב בית חדש לא ראה ספר ד"מ שהרי ברס"י רמ"ד מה שכ' דר"ת לעצמו הוא דהחמיר והביא ראיה מדברי התוספות פ"ק דע"ז כן כ' הרב בד"מ ולא הזכירו וע"ע באה"ע סי' ס"ב ס"ה ובד"מ שם אות ו' וז' ועיין בב"ח א"ח סוף סי' צ"ז מה שתירץ לקושיית מרן הב"י וקרובים דבריו למ"ש בד"מ כיעי"ש ועיין עוד ב"ח וט"ז יו"ד רס"י רס"ב שלא ראו הד"מ והרב הסמ"ע בהקדמתו כשהזכיר חיבור הד"מ כ' אשר לא זכינו לאורו עדיין עי"ש אולי כונתו שלא נדפס עדיין אבל הוא ז"ל נראה מתוך