שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רכט

הנראה הספר א"מ לא שמיע ליה האי כללא ולכן משיג עליו וכן השיג הרב משק ביתי שם על איזה מרבני האחרונים שהקשו על הרמ"א באיזה מקומות שכ' בלשון יש מי שאומר יש אומרים בדבר שאין בו מחלוקת שנעלם מהם כלל זה ואין זו השגה דהמעיין בדברי הרב יד מלאכי בכללי הש"ע אות י"ב יראה שיש פוסקים רבים שאין סוברים כלל זה ותמה על תמיהת מרן חיד"א בספר שער יוסף דף ט"ו ע"ד על להקת רבנן בתראי דלא סברי הך כללא כאילו הוא הלכה למשה מסיני עי"ש ומ"מ מתוך מה שרשמתי בסי' י"ג אות כ"ב עיניך הרואות דשלמים וכן רבים נקטי ככלליה דרב הסמ"ע בדברי מרן ומסתמא כן הוא בדברי הרמ"א

עתה נדפס ספר מגדים חדשים לידידי הגאבד"ק טעלעפין יצ"ו וראיתי בכללים שבסוף הספר דף ז' אות ט' שכתב בשם דע ביהודה תניינא אהע"ז סי' צ"א בהגהה מבן המחבר שלא כתב הסמ"ע כלל זה רק על מרן ולא על הרמ"א ולא פניתי לעיין בזה ואתה תחזה ויתכן שכן דעת הרב מוהר"י עייאש בספר מטה יהודה בקונטרס שבט יהודה ליו"ד בסי' שמ"א סוף דין א' שתמה על מה שכ' הרמ"א יש אומרים דתלמיד על רבו מובהק אסור בבשר ויין כל זמן שמוטל לפניו וכו' דלמה כ' דין זה שכבר כתבו מרן בש"ע סי' רמ"ב סעיף ז"ך ובסוף סי' שע"ר ועוד למה כתבו בלשון יש אומרים דמשמע דאיכא מאן דפליג ואילו מרן כתבו בסתם וכו' עי"ש ואם נאמר דמסתמא לא נעלם ממנו כלליה דרב הסמ"ע נוכל לומר שסובר שאין כלל זה אלא לדברי מרן ולא לדברי הרמ"א

ד) הציונים שבהגהות הרמ"א לא מידו נגזרו רק נעשו אח"כ כשנדפסו הש"ע וההגהות פעם אחרת ונבררו מתוך ס' ד"מ כן כתבו הרבנים מרן חיד"א בברכי יוסף סי' ע"ת אות ג' וביעיר אזן מערכת הנו"ן אות ט"ו (ושם כתב דלפעמים לא צדק המציין עי"ש) ובשיורי ברכה אה"ע סי' י"א וזכור לאברהם ח"א במער' ט"ב (ד"ה ט"ב שח"ל בשבת) ומשק ביתי בכללי הפוסקים אות נו"ן סמיכה לחיים סי' י"א דף ע"א ע"א (היא תשובת הגאון חקרי לב) נשמת כל חי ח"א דף ס"ד ע"ב אור לי סי' ס"ד והרב כמוהרח"א אדאדי נר"ו בספר ויקרא אברהם דף ק"ך אות צ"ב האריך להוכיח דבכמה מקומות לא צדק המציין עיש"ב וע"ע להרב יפה ללב נר"ו דף ט' ע"ג כל החיים דף כ"ג אות ס"ח. ומדברי הרב מוהר"א לאנייאדו הובאו דבריו בשו"ת בירך משה סי' כ"ב דף פ"ז ע"ד נראה דקאי בשיטת הרב כנה"ג שהביא מרן חיד"א ובמש"ב שהם מהרמ"א עצמו שכ' וז"ל אפשר דהציון הזה אינו ממור"ם עי"ש משמע דשאר הציונים מסתמא הם ממור"ם אלא דשם מר קעסיק על ציון להש"ע ולא על מור"ם ובהא פשיטא ליה למרן חיד"א דאין הציונים האלו אלא להגהות מור"ם דוקא עי"ש ומדברי הרב מוהרמ"מ בספר שו"ת מוהר"ם מרוטרונבורג האחרונים באה"ע סי' ה' (סוד"ה נחזור) נראה בעליל דפשיטא ליה דהציונים הם מרמ"א עצמו וכן נראה מדברי הרב שלחן גבוה סי' תר"ץ ס"ק מ"ב ועיין מחזיק ברכה יו"ד סי' סמ"ך ד"ה תו וכו' שהשיג על הכנה"ג דמשמע ליה דהציונים הם מהרמ"א ועיין במה שכתבתי בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת הלמ"ד אות ק"ז (ד"ה אחר כמה שנים ונדפס בספר דברי חכמים סי' ט"ל) ובקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות י"ב ובקונטרס זה לעיל סי' ד' אות ד' ונדפס עתה ספר יקר המעלות לשלמה וראיתי בדף כ"ב סוף ע"ב שאחר שכ' דברי מרן חיד"א בשיורי ברכה אהע"ז הנ"ל שלא מידו נגזרו ושכן כתב הרב חקרי לב וכו' סיים שכן כ' הרב ארח מישור בהקדמתו לספר דרכי משה בחלק יו"ד שציונים אלו אינם מהרמ"א וגם כמה פעמים דרכי ציון עוילות ולא ציין יפה וכו' וכבר העיר השפתי כהן על המציינים כמה פעמים שלא ציינו יפה וכשל עוזר ונפל עזור עכ"ל (לא פניתי לעיין בספרים שרשמתי למעלה אם כבר הביאו דברי הרב ארח מישור הללו) וציין לעיין בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות נ"א ובהגהה שם ציין לעיין בתעלומות לב ח"א חלק אהע"ז סי' כ"א

ה) אין נכון לפרש דברי מור"ם בהגה"ה שמחדש דינים מחודשים אשר לא שערום מרן בב"י ומור"ם בד"מ כידוע דמור"ם טרם תחיל הגהתו יודיע דרכיו דרכי משה או כבר מפורש בב"י כן כ' מרן חיד"א בשיורי ברכה אה"ע סי' י"א ועיין כל החיים דף כ"ג אות ס"ט ועיין ברכ"י א"ח סי' צו"ר אות ה' ומוכח דספר דרכי משה קדים לההגהות וכן נראה מדברי הרש"ך יו"ד סי' ר"מ סק"ו ובנקה"כ שם ועיין בסמוך שוב ראיתי מה שכ' הרמ"א בתשובה סי' קל"א אות ג' אמת כן יסדתי בש"ע הנדפס מחדש בא"ח סס"י רס"ג והטעם כתבתי בספרי (דרכי משה) אשר על פי אותו הס' חברתי הדינים בשלחן ערוך עכ"ל וק"ל

ואם השמיט במפה מה שהביא בד"מ נראה דחזר ממ"ש בד"מ כי כן נמצא במרן הב"י ג"כ כמ"ש ביד מלאכי דף קב"ץ ע"ג כן כ' הרב ויקרא אברהם בשו"ת אה"ע סוס"י י"א ואין נראה בעיני לתת כלל מוחלט בזה והכל לפי הענין עיין מה שכ' בויקרא אברהם הנ"ל בדף ק"ך על מה שמשמיט מרן בש"ע מ"ש בב"י והבאתי דבריו בסימן י"ג אות ה' ועי"ש עוד ומצאתי להרב צפיחת בדבש בסי' ס"ו דף קס"ח ע"ב שנסתפק בדעת הרמ"א כשהשמיט במפה מה שהביא בד"מ אם הוא מפני שדוחה אותה סברא מהלכה ודעתו נוטה לומר דכדרך מרן בענין זה כן הוא דרך הרמ"א (עם שלא מצא מפורש שכתבו כן על הרמ"א) ובאנו למחלוקת שהזכיר הרב יד מלאכי בכללי הש"ע סי' ד' וכו' עי"ש

ו) ספר תורת החטאת חברו הרמ"א קודם הגהות כן מתבאר יפה מדברי מרן חיד"א בספר שיורי ברכה כה יו"ד סי' ק"י אות ה' עי"ש. שוב ראיתי דבשם הגדולים מערכת ספרים (באות התי"ו) הביא מחלוקת אבל מסקנתו היא כמ"ש בשיו"ב (ודרך אגב אומר שנראה שמה שכ' בשה"ג שם שספר תורת החטאת נדפס שנת הש"ל הוא לפ"ג שאם לא כן איך יתכן מה שכ' בשיו"ב הנ"ל שבתחלה כ' בתו"ח שכן ינהגו ואחר שיצא לאור נהגו כדבריו וכשראה שנהגו כמ"ש הוא כ' בהגהותיו וכן נוהגין עי"ש ואם ספר תו"ח נדפס בשנת של"ה לפ"ק הרי כבר עלה משה אל האלהים בשנת של"ג כמ"ש בשה"ג מערכת גדולים (באות מוהר"ם איסרלס) בשם מר בריה והיכי נימא דאחר שיצא לאור ראה שעשו כדבריו וכ' כן בהגה אלא ודאי זמן הנ"ל הוא לפ"ג דייקא נמי שלא כתב של"ה אלא הש"ל) ועיין להרב צמח צדק ריש סי' ח' שנראה דפשיטא ליה שספר תורת החטאת חברו קודם ההגהות

ז) תשובות הרמ"א נראה ממרוצת לשון מרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים דהתשובות הם אחרונות להגהותיו והרב יד מלאכי בכללי הש"ע אות ך' כ' בשם הרב נחלת שבעה סי' ב' דההגהות הם עיקר כשסותר דבריו וכ' על דבריו דקשה לומר כן מאחר דיש הוכחה להיפך עי"ש ומרן החבי"ף בספר כל החיים דף כ"ג אות ס"ה ציין בזה חקקי לב ח"ב דף ק"ט ע"ג ואין מצוי אצלי לראות מסקנתו אך בספר סמיכה לחיים דף ק"ו ע"א שציין שם באות ס"ו נראה כמסכים לדברי זה הי"מ גדול עי"ש (ובמה שהבאתי לקמן אות י"ז) ובתשובה אחת שהשיב לי ידידי הגאון המפורסם מוהריז"ש יצ"ו (בע"ס זכר יהוסף והביאורים) בדין סתם יינם לחולה שאין בו סכנה (שנראין דברי הרמ"א סותרים מה שכ' בהגהה למה שכ' בתשו') ישנו בנותן טעם לעשות עיקר מה שכ' בתשובה ואמר מר שאין דרכו במפה רק להעתיק דעות הפוסקים ולא להזכיר הכרעת דעתו במקום שחולק ועוד אפשר שתשו' זו כ' באחרונה אחר שברר כל פרטי הדין ויותר יש לסמוך על מה שכ' בתשו' כי בההגהה אין שום דעה חדשה שלא נזכר בתשובתו שנוכל לומר שנכתב אחר שחזר מתשובתו ששם מבואר טעמו ונימוקו וידוע מה שכ' בתשו' מוהרי"ל סי' ע"ו דיותר יש לסמוך על פסקי התשו' מפסקים שפסקו בשעת הוראה הלכה למעשה וכן כתבו בשבות יעקב ח"ג סי' מ"ה וחוט השני סי' י"ח ועיין ברכת דוד א"ח סי' ל"ג סכ"ו בסופו ומכ"ש במחבר אחד שדבריו שבתשובה נראה עיקר שעיין בזה לעשות מעשה מה שאין כן בפסקיו שקבץ דעות זולתו ולא היה מעיין בכל שאלה להכריע ביניהם עכ"ד הגאון יצ"ו ועיין במה שרשמתי לעיל בסי' ה' אות