שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רכו

ומרן החבי"ף בספר חקות החיים סימן נ"א דף ס"ז ע"ד (בד"ה ותו) שמדברי מר זקנו הגאון חקרי לב במהדורא בתרא בח"מ סי' ד' דיותר יש לסמוך על מה שכ' בשלחן ערוך מעל הבית יוסף והכי אזלא סוגיא דעלמא דהשלחן ערוך עיקר ומזה תמה על מה שכ' בחקרי לב ח"א חלק א"ח סי' ד"ן דף צ"ו ע"ב דאי משום דברי הש"ע הלא כלל גדול שמענו שעיקר חיבור של מרן על בית יוסף יש לסמוך ולא על הספר הקצר וכו' דאיך יתכן לומר כן וסיים וכבר ראיתי להרב חיד"א בשיורי ברכה סי' רס"ח שהביא דברי מר זקני אלו והכריח דהעיקר כמו שכ' בש"ע שהשלחן ערוך חברו אחר ספר בדק הבית כמו שכ' הרב כנסת הגדולה גם בספרו כל החיים בדף כ"א אות נ"א כ' שלחן ערוך אחר בדק הבית עיין פתח הדביר ח"ב דף מ"א ע"א ושם הגדולים וכו' עמ"ש בספר יוסף אומץ סי' מ"א ונשמת כל חי ח"ב דף ח' ע"ד ועיינתי בנשמת כל חי וראיתי שהביא מה שכ' מר זקנו בחקרי לב ח"ב ליו"ד סי' ג"ן דף ק"ז ע"ב וז"ל נראה לי שזה היה דעתו בש"ע ודק ואשכח והדר ביה ממה שכ' בבית יוסף דידוע דחיבור הש"ע היה בסוף ימיו ואפשר דחזר בו אחר שחיבר ספר בדק הבית ומה שכ' בש"ע הוא עיקר עכ"ל וכ' שיש להשיב על זה כמו שכ' מרן חיד"א בספר שם הגדולים בח"א וח"ב בדוכתי טובא

ויש איזה רבנים שלא ראו את ספר בדק הבית כמו שרשמתי בסי' ט"ו אות כ"ט

לא) מרן דקבלנו הוראותיו אם הוא גם למה שכ' בתשובותיו נראה דשנוי במחלוקת דהרב מנחת זכרון נר"ו כתב בדף צ"ה אות כ"ח בשם הרב קרית מלך רב דגם בתשו' קבלנו הוראותיו וכן כ' הרב ויקרא, אברהם נר"ו בדף ק"ך ע"ד אות פ"ג בשם הרבנים משאת משה ונחפה בכסף וחקרי לב וכן נראה דעתו אך כ' שם בשם מרן חיד"א בספר חיים שאל בהשמטות לדף צ"א ע"ד דיש לצדד דדוקא בש"ע ואין ספר חיים שאל מצוי אצלי אך ראיתי בברכ"י ח"מ סי' כ"ה אות כ"ח שכ' על דברי הרבנים משאת משה ונחפה בכסף הנ"ל דאינו מוכרח ועיין להרב ישרי לב דף כ"ט ע"א אות י' שכ' בלשון זה ודעת מרן בתשובה שקבלנו הוראותיו וכו' נראה דתופס השיטה דגם בתשובה קבלנו הוראותיו

ושם בחלק ח"מ במערכת הקו"ף אות כ"ד ראיתי להרב המגיה מר נכדו יצ"ו שהאריך קצת ואעתיק תורף דברי הרבנים שהזכיר שם ואינם מצויים אצלי ובתחלת דבריו הקדים דידוע שבמקומות שנהגו לפסוק כמרן כארץ ישראל ומצרים וערי ביסתאן ומערב אין יכול לומר קים לי נגד סברתו מיהו צריך בירור בדבר שבשלחן ערוך סתם הדבר ובבית יוסף או בתשובה מפרש וכן בדינים שפוסק בבית יוסף ובתשובותיו אם גם בזה קבלו שלא לומר קים לי וכ' שהרב שער המים בתשובה סימן ט' כ' ששמע שלא קבלו הוראותיו בתשובה והרב דין אמת דף ע"ד ע"א כ' שהרב פרי האדמה מארי דארעא דישראל עשה מעשה כפסק מרן בתשובה והרב מוהר"ם בולה חלק עליו וכ' על זה (הרב הנ"ל יצ"ו) ואין ספק שזהו מה ששמע הרב שער המים וכבר הרב מר אביו פסק להיפך ולזה נוטה דעת הרב דת ודין וגם הרבנים נחפה בכסף ומשאת משה סברי הכי דקבלנו הוראותיו בתשובה והביא מה שכ' בברכי יוסף ובחיים שאל הנ"ל והביא שהרב מוהר"ם סוזין בתשובתו שבספר חקרי לב סי' ד' היתה דעתו כדעת הרב שער המים ושהרב חקרי לב חלק עליו וגם הוא ביטל דעתו ועוד הביא שהרב מס' המלך הנ"ל מיחלפא שיטתיה בזה בשתי תשובות אחרות היינו שבספר חקי חיים סי' ט"ל כ' דאין שלא קבלנו הוראותיו בתשובה ובספר מים קדושים בח"מ סי' ג' כ' בהיפך וגם בשם הרב משה חזן בתשובה כתיבת יד כ' שהאריך להוכיח שגם בתשובותיו קבלנו הוראותיו ושהסכים עמו הרב יום טוב אליקים שוב הביא שבספר רב ברכות באות ז' דף ג"ן ובאות ק' כתב המחבר רב יוסף יצ"ו שמרן החבי"ף הכריע דנקטינן כמרן גם בתשובה והרב רב ברכות האריך לומר שהמוחזק יכול לומר קים לי כהסוברים שלא קבלנו הוראותיו שבתשובה והרב המגיה (שבישרי לב הנ"ל) כ' לדחות הוכחותיו וסיים כל לגבי דידי כל דיינא דדאין נגד מרן אפילו בתשובה במקום שקבלו הוראותיו לאו דיינא הוא וכפוגע חלילה בכבוד מרן הוא

אלה תורף הדברים שבישרי לב ומובן שמה שכ' בספר רב ברכות בשם מרן החבי"ף הוא באיזו תשובה שהשיב לו ועודנה בכתיבת יד והיא לא נדפסה כן אני כותב בהשערה כפי המובן ממה שכ' בישרי לב כי ספר רב ברכות לא ראיתי ולא שמעתי מי הוא הרב המחבר יהי מכירו ברוך

והנה מקרוב נדפס ספר חקות החיים למרן החבי"ף וראיתי שם בסי' נ"א הובאה שאלת חכם הרב יוסף חיים (אולי מר ניהו המחבר ספר רב ברכות) וכתוב שם בדף ס"ה ע"ד שמסופק אם מה שקבלנו הוראות מרן הוא גם בתשובה או דוקא מה שכותב בשלחן ערוך ובתשובתו כ' בדף ס"ז ע"ד (בד"ה ותו) דהרבנים משאת משה ונחפה בכסף כתבו שגם בתשובה ושבברכי יוסף סיים שאינו מוכרח ובספר חיים שאל ח"א סי' ע"ד אות י"א החזיק הדבר וכו' (נראה שכונתו שהחזיק הדבר לומר קבלנו וכו' גם בתשובותיו) ושהרב משה סוזין בתשו' שבחקרי לב מהדורא בתרא דף קפ"ד ע"ב כ' דשאני השלחן ערוך שהסכימו בו מאתו רבנן ואם כן להוציא מן המוחזק אין בנו כח להוציא מפסקי מרן בתשובה ומכ"ש על פי מה שכ' בבית יוסף דרך שקלא וטריא וכו' ושהרב חקרי לב חלק עליו וסובר דקבלנו הוראות מרן בכל השלשה חבורים בית יוסף שלחן ערוך ותשובות ושוב שקיל וטרי קצת על דברי הרב חקרי לב אבל אינו נוגע לכלל זה ועל דבריו בענין קבלה זו אם היא גם בתשובה לא כתב דבר ומסתמא דעתו כסברת מר זקנו הרב חקרי לב והרב השואל חזר וכתב להשיב על דבריו ובנוגע לפרט זה כ' בדף ע"א סוף ע"ד (בד"ה עוד ראיתי על מה שכתב הרב המחבר שמרן חיד"א בחיים שאל חזק הדבר) שבהשמטות ותיקונים שבספר חיים שאל בדף קי"ט כ' ולא אכחד שיש לצדד דדוקא דיניו בשלחן ערוך קבלו עכ"ל וצדד הרב השואל לומר שאם הרב חקרי לב היה רואה דבריו הללו אולי לא היה פוסק כהסוברים שגם בתשובה אמרינן דקבלנו הוראותיו והרב המחבר בדף ע"ד (מד"ה ואנא דאמרי וכו') האריך לדחות דברים אלו כי באמת אף אם הרב חקרי לב היה רואה דברי ההשמטות הנ"ל לא היה זז מדעתו דנקטינן כמרן גם בתשובה וסיים הרב המחבר וכן דעתי נוטה וכו' אלו תורף דב"ק ומתבאר שמרן החבי"ף דעתו מסכמת לדעת מר זקנו החקרי לב שקבלנו הוראות מרן גם בתשובה

ותנא דידן הרב מוהר"א עזריאל בספר כפי אהרן בחלק אהע"ז סי' ט' בדף ע"ה ע"ג גילה לנו שיש חילוק בזה בין בני בבל לבני ארץ ישראל שכ' אנו אין לנו אלא דברי מרן שקבלנו הוראותיו גם בתשובה אף דאנן בדידן דבירושלים יתבינן הלכה זו רופפת בידינו אם קבלנו הוראותיו גם בתשובה מ"מ ידוע לנו שבכל ערי ערביסתאן קבלו הוראות מרן גם בתשובה עכ"ל אמנם מקרוב השגתי ספר ישמח לב להרב שמ"ח גאגין וראיתי שם בחלק ח"מ סי' ו' שאחר שנשא ונתן בענין זה והשיג על דברי הרב המגיה שבספר ישרי לב הנז"ל ועל הרב מוהר"ם דוד בן שמעון שנמשך אחר דבריו שראיותיו נכוחות וכ' לסתור הראיות הנה אחר כל זה כ' בדף ל' ע"ב (בד"ה ורק) שדברי הרב כפי אהרן בזה תמוהים ומאין בא לו ידיעה זו של ערי ערביסתאן ושמועת הרב שער המים היתה בסתם על כל המקומות ואף שכיוצא לזה כ' הרב מר אביו בספר חקי חיים דף פ' ע"ב דשמועת הרב שער המים לא מהניא לעיר רודים כי אם לדידן דיתבינן בירושלים והסכים לדבריו הרב מוהר"ם סוזין בתשובתו שבספר מים קדושים סימן ג' היינו משום שברודים אתריה דרב משאת משה ותופסים כמותו שסובר שקבלנו הוראותיו גם בתשובה אבל לא לומר כן על כל ערי ערביסתאן ושוב הכריח כן מכמה רבני ערביסתאן בספריהם דנקטי דלא קבלנו הוראותיו בתשובה וכתב שדבר עם הרב כפי אהרן פנים בפנים והודה לו שאין שמועתו ברורה וכו' אלו תורף דב"ק (מדבריו שם נתברר לי שהרב השואל שבספר חקות הדיינים