שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רכה

בהכרח לומר שבסי' ר"מ קושטא דמילתא קאמר שהרמ"א סובר שיש חולקים

כו) מרן בש"ע אף כי תיקשי לן ממה שכ' בבית יוסף לא ניתן רשות לעשות אוקמתות כדמוקי הש"ס מתני' ומתניתא ההוא אמר סיפא אתאן להאי מילתא וכן לא יעשה בדברי הפוסקים כן כ' מרן חיד"א בברכ"י יו"ד סי' ער"ו דף מ"ו ע"א ומדב"ק הללו שויתי עזר למה שכתבתי על דברי אחד קדוש מרבני דורינו יצ"ו דאין לפרש דברי מרן בש"ע בדרך חסורי מחסרא כדעביד הש"ס בפירוש מתני' ומתניתא (כמו שרצה לומר הוא נר"ו) וראיתי שכתב הרב יד מלאכי בכללי שאר פוסקים אות למ"ד דלצדדין קתני מצינו בדברי הפוסקים ומכללם מרן ובמטו מניה דמר לא מסתבר למימר הכי ומצאתי שהרב פני יהושע (בע"ס מג"ש) בח"ב שנדפס בזמנינו באה"ע סי' ע"ו הרחיק מאך לפרש דברי הסמ"ק דלצדדין הוא דזה לא יתכן עי"ש

כז) כשכותב מרן לשון זה (אסור) אם הוא מן התורה עיין להרב פתח הדביר ח"ב דף ח"ק ע"א כן כ' הרב החבי"ף בספר כל החיים הנד"מ דף ט"ו ע"ג אות י"ד ואיני יודע איזה טעות סופר יש כי עיינתי שם ולא דבר מזה רק אם יתכן לפרש בדברי מרן לשון אסור שהוא חסידות או מן הדין עי"ש ובמה שרשמתי לעיל סי' ה' אות ט'

כח) שלחן ערוך וכסף משנה איזה מהם עשה תחלה ונפקא מינה לענין סתירה בדבריו הנה מרן חיד"א בספר ברכי יוסף ביו"ד סוף סי' של"ג כ' וז"ל ק"ק דמרן בכ"מ כתב וכו' ואיך הכא מעלה על שלחנו הנוסחא המוטעית עכ"ל מתבאר דפשיטא ליה דחבור הכ"מ קדים לחבור הש"ע וכן מתבאר מדברי הרב החבי"ף בספר נשמת כל חי ח"ב דף ח' ע"ד שכ' וז"ל איך יתכן שכשכתב בש"ע סי' ע' שעדיין לא ראה דברי הרמב"ם וכו' מאחר שלמד כל ספרי הרמב"ם בחבור הכ"מ וכו' עכ"ל וקצת נראה כן דעת הרב נתיב חיים על דברי הרב מגן אברהם בסי' קג"ן סק"ד שהשיגו במה שפירש דברי מרן בש"ע שלא עיין בכסף משנה עי"ש והרב מרכבת המשנה (אשכנזי) הביא דבריו מרן חיד"א במחזיק ברכה ריש סי' תרצ"א הבין מדברי הרב ט"ז שם בסק"א שמקשה על מרן בש"ע שלא הביא דבריו שבכסף משנה וחתר ליישב קושייתו ומרן חיד"א כ' על דבריו שלא הקשה הרב ט"ז אלא על מה שלא הביא בכ"מ דברי המגיד ובט"ז יש ט"ס שודאי אין להקשות כן שזה דכר הרגיל להיות מעלה על שלחנו לשון הרמב"ם כמות שהוא עי"ש מדברי שניהם נלמוד דחבור הכ"מ קדם לספר הש"ע וכן מתבאר ממה שכ' הרב שבות יעקב בח"ג סי' ל"ה דכאשר ירד מרן לעומקא דדינא לסדר הדברים בש"ע לקבוע הלכה למעשה חזר מכל מה שפירש בב"י ובכ"מ ופירש דברי הפוסקים על נכון עי"ש הנך רואה דפשיטא ליה דחבור הש"ע הוא אחר הכ"מ

אמנם מדברי הרב ט"ז א"ח בסי' ג' סק"ה מתבאר שסובר שאינו פשוט שחבר הש"ע אחר הכ"מ ויוכל היות שמה שכ' בכ"מ בדין ההוא כתבו אחר שכ' בש"ע בדין ההוא עי"ש ומזה היה לו למרן חיד"א במחזיק ברכה סי' תרצ"א הנז' להכרית שמה שהקשה הרב ט"ז שם והניח בצ"ע אינו כמו שהבין הרב מרכבת המשנה שאם כן לא היה מניח בצ"ע והיה לו ליישב כמו שכ' בסי' ג' ובספר שם הגדולים במערכת ספרים באות הבי"ת (בדק הבית) כ' דלפי דברי הרב שיירי צ"ל דס' ש"ע חברו אחר הכ"מ אך כ' שמצא בכמה מקומות שבכ"מ הגיה לשון הרמב"ם ובש"ע העתיקו כנוסחת הספרים בטעות וציין ט"ז סי' ג וברכ"י יו"ד סי' של"ג הנז"ל וכ' דהאמת דזימנין הש"ע מאוחר וזימנין מוקדם וכו' עי"ש ועיין בספר ימי שלמה דף י"א ע"א (בד"ה ועוד) מה שכ' ידידי הרב המגיה יצ"ו בזה

כט) כסף משנה חברו מרן אחר שחיבר הבית יוסף כן כ' הרב מנחת זכרון דף צ"ה אות כ"ג בשם הרבנים אדמת קודש ופני אהרן ואין מצוים אצלי לראות סמוכות שלהם והמעיין בדברי הרבנים יד מלאכי בכללי כ"מ אות ז' ולמרן חיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים (באות כ"מ) ומשק ביתי בכללי הפוסקים אות מ"ז ויד דוד סי' א' הגב"י אות נו"ן ונשמת כל חי ח"ב דף כ"ח ע"א פתח הדביר סי' קל"ג דף קמ"ב ע"ד ישר יחזה דאין הדבר פשוט לומר כן ועיין כל החיים הנד"מ דף כ"א אות ס"ג ומה שכ' הרב יד מלאכי דמרן בב"י מזכיר חיבור הכ"מ עי"ש דוכתי די רשים עיין עוד בב"י א"ח סי' קל"א (ד"ה ואיתמר) ומה שציין לב"י סוף סי' ש"מ הוא בד"ה ועל השומע וכ' הרב ויקרא אברהם בשו"ת אה"ע סי' י"א (ד"ה אלא) דאף שאינו מבורר הי מנייהו קדים אית לן למנקט כדבריו שבבית יוסף כמו שכתבו הפוסקים על הרא"ש דהפסקים עיקר (עיין מה שרשמתי בזה בסי' י"א אות ח)

ל) בדק הבית אם חברו מרן קודם הש"ע או אח"כ במחלוקת הוא שנוי ומרן חיד"א אף שבספרו שיורי ברכה א"ח סי' רס"ח נראה שר המסכים לדברי מרן החבי"ב דבדק הבית קדים כבר גלה דעתו בשאר דוכתי דמפקפק בזה עיין שם הגדולים במערכת סופרים (באות ש"ע) ובמחזיק ברכה סי' ק"א וכן מדוקדק לשונו שבספר יוסף אומץ דף נ"א שהביא הרב ויקרא אברהם בדף ק"ך אות ע"ח שכ' וכ"ש לפי מ"ש הכנה"ג דהש"ע אחר בדק הבית וכו' עי"ש דמדלא כ' וכל שכן למאי דנקטינן דהש"ע אחר בדק הבית כדכ' הכנה"ג וכו' נראה קצת דלא ברירא ליה הכי אך בשיורי ברכה אה"ע סי' קכ"ט (בשמות הגיטין בשם מבורך) באות כ"ג נראה דאזיל לשיטתו שבשיו"ב א"ח הנ"ל שהבדק הבית קדם להש"ע ועיין להרבנים יד מלאכי בכללי מרן אות ט"ו ומשק ביתי בכללי הפוסקים דף ח"י ע"ב ומדברי הרב בתי כנסיות בסימן תרח"ן הובאו דבריו באור לי דף ל"ה ע"א (ד"ה וראיתי) מתבאר יפה דפשיטא ליה דבדה"ב קדים לש"ע וכן נראה דעת הרב מאמר מרדכי ברס"י ס"ו וכמו שכ' הרב יפה ללב נר"ו ועיין למרן החבי"ף בספר נשמת כל חי ח"ב דף ח' ע"ד. וקצת י"ל על הרב פתח הדביר בח"ב דף מ"א ע"א שכ' בפשיטות דספר בדה"ב קדים לש"ע ולא זכר שר דאינו פשוט לומר כן. אך בח"ג בהשמטות לסי' קפ"ז ראיתי שהזכיר מחלוקת זו עי"ש ועיין בספר כל חיים הנד"מ בדף כ"א אות נ"א ומדברי הרב גט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ד מתבאר דס"ל דספר בדק הבית קדים לספר הש"ע ומפני זה הוצרך לידחק ולפרש דברי מרן באופן שיסכימו למ"ש בבדה"ב ואם היה סובר דהש"ע קודם לא היה צריך לאותו הדוחק דשפיר נוכל לומר דמרן בש"ע פסק סברת המצאתי כתוב שהביא בבית יוסף אלא שאחר כך כשחבר הבדק הבית נראה לו לחלוק עליו

וכן כ' בספר המעלות לשלמה בדף צ"ט אות ע"ח בשם הרב נר מצוה בח"ב בכללי הפוסקים סי' כ"א אות רמ"ז על פי דברי הכנסת הגדולה וגנת ורדים ושם הגדולים ויד מלאכי שרשמתי למעלה וכ' שמה שהכריחו להרב כנסת הגדולה לומר כן הוא מדראינו בכמה מקומות בספר הקצר מתוקן כדכתב בספר בדק הבית אך הרב המעלות לשלמה דחה טעם זה דכיון דידעינן דהשלחן ערוך נדפס בחיי מרן והבדק הבית בתר דנח נפשיה אם כן יש לומר שבתחלה חבר השלחן ערוך ובאיזה דברים מחודשים אשר כ' בשלחן ערוך מה שלא היו בבית יוסף תקן אותם גם בבדק הבית לפי שהחבור בדק הבית הוא כמילואים לספר הבית יוסף ואם כן אין שום ראיה מדבכמה מקומות ראינו וכו' ומה שהביאו הרבנים הנ"ל שכן כ' הרב גנת ורדים הנה הרב גנת ורדים כ' כן בלתי שום ראיה לדבריו רק כמדבר על הידוע ואם קבלה נקבל וכו' ושוב מצא שהרב כנסת הגדולה עצמו (אשר מדבריו נסתייעו הרבנים הנ"ל ממה שכתב בכללים) מסופק בזה שכ' ביו"ד סי' ל"ז בהגהת בית יוסף אות ג"ן או שמא ספר הקצר חברו אחר בדק הבית גס בספרו בעי חיי חלק יו"ד סי' ק"מ דף פ"ו ע"ד כ' אם לא שתאמר שקדם מה שכ' בספר הקצר למה שכ' בספר בדק הבית הרי דמספקא ליה איזה מהם קדים ולכן מסיק דאין ראיה ברורה בזה: