שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים ריד

ועי"ש בסי' ל"ה בדברי ההגהה ובפ"ג סי' ט' ובפ"ה סי' ל' וסי' ל"ב וכן הרב מטה אשר בלשונות רבינו ירוחם דף ק"ג ע"ב ייחסו להריב"ה

יח) כל דברי הרא"ש מיוסדים על הרוב עפ"י בעלי התוס' ולפעמים מה שחסר בדברי התוס' משלים ומוסיף הרא"ש ובכל מקום שנוכל להשוות ולפרש דברי התוס' כהרא"ש מפרשינן לה בשוה כי הרא"ש ברוב המקומות ביאורו מוסכם לדברי התוס' כן כתבתי אני ההדיוט בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים במער' אישות סי' א' אות ז' ס"ק י"ב דף מ"ג ע"א בשם הרב יד מלאכי שכתב כן בשם הפוסקים עי"ש

יט) הרא"ש שאין דרכו להביא אלא דברים הנהוגים בזמן הזה עיין לקמן בסי' י"ז אות ו'

כ) הרא"ש אינו מן התימה אם אינו מזכיר דברי מוהר"ם רבו כמו שמצינו כן בכמה מקומות ואפשר שהוא מפני שהרא"ש ברח לספרד ושם חבר ספריו הקדושים ולא הוו בידיה רוב ספרי מוהר"ם וגם המרדכי וההגהות מיימונית שמזכירים תדיר דברי מוהר"ם רבם מצינו בכמה מקומות שלא הזכירו דבריו כלל שלא באה לידם תשובה ההיא כן כתב מרן חיד"א בספר יעיר אזן במערכת האל"ף אות ה"ן (בד"ה והרב מוהר"י אלפאנדראי)

כא) הרא"ש שמזכירים בעל התרומות והמרדכי והגהות מיימוניות והכל בו כונתם על רבינו אשר מלוניל שהיה בזמן ר"י בעל התוספות כמפורש בתוספות בבא קמא דף ס"ד ע"ב ואינו הרא"ש אבי הטור והרב שיירי כנסת הגדולה בא"ח סוף סי' רצ"ד כתב על הכל בו שכונתו על רבינו אשר מלוניל או מפאליזא כן כתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים באות האל"ף (רבינו אשר בן רבינו יחיאל) אות ה' ושם באות ד' מתבאר מדב"ק שמה שמביא בשיטה מקובצת בשם הרא"ש בסתם כונתו על הרא"ש אבי רבינו הטור ודבר זה היה פשוט בעיני אמנם ראיתי עתה בספר היקר אמרי הצבי לידידי הגאון אבד"ק דאברי יצ"ו בחידושיו לפרק קמא דבבא קמא דף ז' ע"ב בסי' כ"א (על מה שאמרו בגמרא לכתובת אשה מדמינן ליה) שהביא מה שכתב בשיטה מקובצת שם שכתב הרא"ש בשם ר"מ והוקשה לו שמדברי הרא"ש בפסקיו שם מתבאר בהיפך ונמצאו דברי הרא"ש כסותרים וניחא ליה דמה שכתב בשיטה מקובצת בשם הרא"ש בשם ר"מ הוא הרא"ש אתר או הרא"ש מלוניל או הרא"ש מפאליזא כמו שכתב השפתי כהן ביו"ד סי' ק"ה סק"ב ולי הדל קשה לומר כן דודאי כשמביא בשיטה מקובצת הרא"ש בסתם כונתו היא על הרא"ש אבי הטור ודברי הרב שפתי כהן שציין הם המדברים על הגהות מיימוניות דמה שכתבו בשם הרא"ש לא כיונו על הרא"ש אבי הטור אלא להרא"ש אחר כגון הרא"ש מפאליזא או מלוניל שדרך ההגהות והמרדכי להביאם ולא נוכל לדון מזה על הרא"ש שמזכיר בשיטה מקובצת ולכן מה שכתב שם עוד דהרא"ש לא סבירא ליה כמוהר"ם בזה הוא יותר נכון דמצינו דהרא"ש בכמה מקומות חולק על מוהר"ם רבו כמו שהשיב מרן חיד"א בספר יעיר אזן במערכת האל"ף אות ה"ן (בד"ה והרב מוהר"י אלפאנדארי) על מה שהקשה על הרא"ש שפסק בפלוגתא דרב סמא ורבינא בטעמא דאין שליח לדבר עבירה כרב סמא ואילו בתשובת מוהר"ם רבו פסק כרבינא דאין זו מן התימה דהרא"ש רב גובריה לחלוק על מוהר"ם רבו כמו שכתב הרדב"ז בתשובות נדפסות בפיורדא סי' תצ"ה וגם זה ידוע דזימנין טובא משכחת דהרא"ש אינו מזכיר לרבו וזימנין דפליג עליה ואינו מזכירו כלל ואפשר דכיון שהרא"ש ברח לספרד ושם חבר ספריו הקדושים אפשר דלא הוו בידיה רוב ספרי מוהר"ם וכו' כמו שכתבתי באות הקודמת ואם כן גם בענין זה לא נפלאת לומר דכשחבר הפסקים וכתב דעת עצמו בההיא דבבא קמא לא היה בידו חידושי מוהר"ם רבו ולא ראה בו בפרק את דברי קדשו. או נאמר כמו שכת' עוד שם (באמרי הצבי) דמה שהביא הרא"ש שבשיטה מקובצת הנ"ל בשם ר"מ אינו מוהר"ם רבו ועל כל פנים הוא הרא"ש אבי הטור

ומה שכתב הרב יצ"ו דשמא הוא רבינו אשר מלוניל שכתב כן בשם מוהר"ם אם כונתו לומר שאותו הרא"ש כתב כן בשם הר"ם רבו של הרא"ש אבי הטור נראה שרחוק לומר כן אחרי שרבינו אשר מלוניל היה בזמן ר"י בעל התוספות כמו שהביא מרן חיד"א כנז"ל

סימן יב. כללי רבינו הטור

א) ריב"ה כשמביא שתי סברות וכותב אחר הסברא השנית וא"א הרא"ש לא כתב כן יש לומר דלא ס"ל כסברא הראשונה דא"כ הוה ליה למימר וא"א הרא"ש כתב כסברא ראשונה כ"כ הרבנים ב"ח א"ח סי' מ"ד וט"ז יו"ד סי' פ"ד סק"א ובעניותי לא ידעתי מה יענו למ"ש הריב"ה בא"ח סי' שב"ן וא"א הרא"ש לא כתב כן ומבואר הוא בדברי הרא"ש פרק י' דעירובין סי' ג' ובק"פ שם דפוסק כסברא הראשונה דגם באיסקופה רה"י שרי וכ"כ מרן הב"י שם דהרי"ף והרא"ש סברי דלא כהרמב"ם וכ"פ בש"ע. וע"ע בסי' תכ"ב אחר שהביא סברת רב עמרם כתב וא"א הרא"ש לא כ"כ ומבואר הוא בהרא"ש פרק תפלת השחר סי' ט"ז ובק"פ שם דקי"ל כסברא הראשונה דתרתי בעינן לא עקר רגליו וגם רגיל לומר תחנונים. וע"ע ביו"ד רס"י צ"ו ומבואר דדעת הרא"ש כסברא הראשונה עי"ש וכן בסי' ק"ה לענין מליח כרותח אם אוסר הכל או כדי קליפה ובסי' ר"ה לענין מתפיס בדבר האסור אם צריך שאלה בעם הארץ ובסי' רל"ד סכ"ג ושם כתב הרא"ש דבעיין לא איפשיטא באת"ל וא"כ ודאי דעתו כסברא ראשונה דמסתמא אזלינן לחומרא ובסי' רס"ו עי"ש ומתבאר מדברי מרן הב"י שם דדעתו כסברא הראשונה שכתב הריב"ה בסתם ועיין ברס"י ש"ה גבי כותב שטר חוב לכהן בשביל פדיון בנו מכל זה נלע"ד דגם כשסובר כסברא הראשונה ממש כותב הריב"ה וא"א לא כתב כן ור"ל אלא כסברא ראשונה. וע"ע כיוצא לזה בטור א"ח סוף סי' תקפ"ו (גבי שבות דשבות במקום מצוה) והתוס' לא כתבו כן ועיין הר"ן נדרים דף ה"ן סוף ע"ב ועיין להרבנים אבני שהם דף ס"ד ע"ג ויד דוד סי' צ"ו אות ג' ואני עני הנלע"ד כתבתי. שוב ראיתי להגאון יד מלאכי בכללי הריב"ה אות ך' שכתב בשם מרן ב"י יו"ד סי' ק"ץ ס"ה והרב הפרישה בסי' ש"ה דלפי שלא פורש בדבריו כותב כן עי"ש ולפי מה שרשום לעיל לע"ד צ"ע ועיין הר"ן בהלכות הביא דבריו מרן הב"י בא"ח סי' תרי"ח (ד"ה איכא מ"ד) והרמב"ן לא כתב כן בספר תורת האדם ע"כ ובטור יו"ד סי' ס"ז (בדין שובר מפרקתה) וא"א לא כתב כן עי"ש ולפי גירסתו על כרחן לומר דסובר כסברא קמייתא דמליחה מהני ועי"ש להרב הפרישה ובסי' כ"ד (בדיני הגרמ"ה) וא"א לא פסק כמותו וכו' עי"ש אעפ"י שגילה דעתו הרא"ש דכשר בשחט הרוב עי"ש בפרישה ובסי' ער"א גבי דוכסוסטוס וא"א הרא"ש לא כתב כן וכתב מרן ב"י כלומר שהכשיר עי"ש ועיין עוד בטור א"ח סי' ל' וא"א הרא"ש לא כתב כן וכונתו דסובר כסברא קמייתא דכשיגיע זמנם מברך כדברי הברייתא שהביא הרא"ש וביו"ד סי' ש"ז וא"א הרא"ש לא כתב כן עי"ש בדברי מרן בית יוסף

ב) ריב"ה כשכותב וכן דעת א"א הרא"ש י"ל דלאו בפירוש איתמר אלא דמשמע ליה הכי מכללות דבריו דאם לא כן היה לו לכתוב וכ"כ א"א הרא"ש כ"כ הגאון יד מלאכי בכללי הריב"ה אות כ' בשם כמה פוסקים. ונלע"ד דכונתם לומר דבדבר שכתבו הרא"ש בפירוש כותב וכ"כ הרא"ש אבל לשון וכן דעת. אינו מוכרח לומר שכתב כן בפירוש דאף אם לא כתב כן בפי' שייך לומר וכן דעת ואין כונתם לומר דבדבר שכתב בפי' לא יוצדק לומר וכן דעת אלא האי לישנא משמע הכי והכי לאפוקי לישנא דוכן כתב דלא שייך אלא היכא שכתב כן בפי' והרב פתח הדביר בח"ג דף צו"ר ע"ב וג' הבין דלא יתכן שיכתוב וכן דעת בדבר שמפורש בדברי הרא"ש ואהכי קשיתיה לשון הריב"ה בא"ח