שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים ריג

למעשה לא רצה לסמוך על סברת הרא"ש וכו' ע"כ הרי דאין לתפוס עליו מדידיה אדידיה (זולת אם יבאר שכן היא דעתו ולפי השערתי הוא רחוק המציאות) לפי שאין ספר קיצור פסקי סברא דנפשיה ורק דק"ל דהיכי פסיק בטור דלא כהרא"ש ומהדרינן אטעמא ליתובי דעתין וק"ל וכן מתבאר לע"ד מדברי מרן הב"י סי' ש"ב (בסוף ד"ה ומה שכ' ובגד שיש עליו)

יז) קיצור פסקי הרא"ש כ' הגאון שלחן גבוה בכלליו אות ל"ב דמשמע מדברי רי"ו בהקדמת ספר מישרים שקצת מסכתות נעשו הק"פ ע"י הרא"ש עצמו (ועיין שה"ג במערכת גדולים באות רבינו אשר) וקצתם ע"י בנו הריב"ה וקצתם ע"י תלמידו הרי"ו וא"כ אין לתפוס על הריב"ה אלא כשהוזכר באותה מסכתא ואדוני אבי הרא"ש וכו' לכן אמר לבי לרשום דרך למודי בל"ן את אשר תחזנה עיני בק"פ ויתברר המס' שהם מהריב"ה ז"ל בס"ד ואחרי שלא אכוין מלאכתי לכך לא אוכל לכתוב הדברים כפי הסדר שנסדרו המסכתות בש"ס רק כפי אשר יזדמן וזה החלי בס"ד

למסכת ברכות הוא מהריב"ה עיין בפרק כיצד מברכין סימן ט"ז לא"א הרא"ש אינו מברך וכו'. ובפרק ג' שאכלו סי' י"ב ואינו נראה לא"א הרח"ש. וכן ראיתי למרן חיד"א בשיורי ברכה שבברכ"י א"ח סס"י פק"ד ובמחזיק ברכה סי' שי"א (ד"ה אך קשה) שייחס הק"פ הנ"ל להריב"ה

למס' שבת הוא מהריב"ה עיין בפרק כירה סי' א' וא"א הרא"ש הסכים וכו' גם מרן הב"י בסי' שי"ח (בד"ה אפילו תבשיל שנתבשל כל צרכו) ייחסו להריב"ה עי"ש וכן הרב מרכבת המשנה הו"ד בספר חיים ומלך דף ה' ע"א. וכן מרן חיד"א בברכ"י א"ח סי' ד' אות ב' וסי' רנ"ה אות ב'

למס' פסחים הוא מהריב"ה עיין בפרק כל שעה סי' כ"ו וא"א הרא"ש כתב וכו' ועיין להרבנים ישועות יעקב סי' תמ"ח סק"ח (בד"ה נחזור) מגן האלף סי' תמ"ב אות א' (בד"ה ודע כי מ"ש) ט"ז יו"ד סי' קמ"ב סק"ד שלחן גבוה סי' תס"ו סק"ה חק יעקב סי' תס"ח ס"ק י"ד

למס' מועד קטן הוא מהריב"ה עיין בפ' ראשון סי' י' ולזה הסכים א"א הרא"ש וכן שם סי' י"ג ועיין להגאון חתם סופר יו"ד סי' ש"ן (ד"ה ותו) וכן ייחסו מרן חיד"א בספר שיורי ברכה יו"ד סי' שע"ו אות ב' לרבינו הטור

למס' יומא הם מהריב"ה כמו שייחסם אליו מרן הב"י בא"ח סי' ש"ב (בסוד"ה ומה שכתב ובגד שיש עליו לכלוך)

למס' תענית הוא מהריב"ה עיין בפרק ראשון סי' כ' וא"א הרא"ש כתב שצבור הקובעים תענית ושם בפרק רביעי סי' מ' וא"א הרא"ש כתב כה"ג

למסכת מגילה הוא מהריב"ה עיין בפ"ק סי' ו' ולזה הסכים א"א הרא"ש ומזה תמה הרב שלחן גבוה בסי' תר"ץ ס"ק ט"ל עמ"ש מרן הב"י שריב"ה נסתפק בדעת הרא"ש (בדין ההוא) שנעלם ממנו דבריו שברמזים הנ"ל

למסכת ראש השנה ייחסם מרן חיד"א בספר ברכי יוסף סי' תקפ"ה אות ח' להריב"ה והכריח מזה סברת הטור בדין ההוא כיעי"ש גם הרב יפה ללב נר"ו בח"ג דף קכ"ב ע"א אות ג' מייחסו להריב"ה

למסכת ביצה נראה ממ"ש בפרק קמא סי' ז' וא"א הרא"ש פוסק כר"א בן יעקב וכן בסי' ט"ו ולזה הסכים א"א הרא"ש וכן בפ"ג סי' ב' ולזה הסכים א"א הרא"ש. ושם סימן י"ז וכן התירו א"א הרא"ש שהם מהריב"ה אלא שבפרק קמא סימן ד' כתוב והרא"ש ז"ל הסכים כרב אלפס ושם סי' י"ד ולפי דעת הרא"ש בשבת מותר וכו' ובפרק שני סי' י"ב ומספקא ליה להרא"ש וכו' נראה דאינו מהריב"ה ואולי הוא השמטת הדפוס (אף שעיינתי בכמה דפוסים וכלם הם בסגנון אחד) והייתי נבוך בזה עד שמצאתי להגאון שואל ומשיב במהדורא ג' ח"ב סי' נ"א שהעיד על ק"פ הרא"ש למסכת ביצה בפרטות שהם להריב"ה עי"ש

למסכת כתובות הוא להריב"ה עיין בפרק אלמנה ניזונת סי' ג' ודעת א"א הרא"ש וכו' ובסי' ז' ואינו נראה לא"א הרא"ש ובסי' ט"ז וכן דעת א"א הרא"ש וכן בסי' י"ז וכן בפ' שני דייני גזירות סי' א' וסי' ד' וסי' ו' ועיין להרב ב"ח באה"ע סי' ע' ס"ה ועיין בכנה"ג אה"ע סי' י"ג אות כ"ט מ"ש בשם מוהר"מ מינץ שהכריח סברת הטור עפ"י מ"ש בהרמזים ולא הראה מקום לדברי הרמזים ולפי הנראה כונתו היא למ"ש בפרק אעפ"י סי' כ' עי"ש דאילו בהחולץ סי' כ"ו נראה להדיא מדברי הרמזים דפוסק כר"ת וצריך לעיין בגוף דברי הרב מוהרמ"מ הנ"ל מה יענה לסתירת דברי הרמזים ואכ"מ גם מרן חיד"א בברכי יוסף אה"ע סי' ל"ד אות ב' מייחסו למר בריה הטור

למסכת יבמות הוא מהריב"ה עיין בפרק ששי סי' י"א ולזה הסכים א"א הרא"ש ובפרק שביעי סי' א' לדעת א"א הרא"ש וכו' וכן בפ' י"ג סי' יו"ד ובפרק ט"ו סי' ב' עי"ש וגם רבינו הפר"ח באה"ע סי' קכ"א ס"ו ייחסו לרבינו הטור עי"ש וכן ייחסו הג' שיבת ציון ברס"י צ"ח

למסכת קידושין מהריב"ה עיין בפרק שני סי' ז' ונשאר הדבר אצל א"א הרא"ש בצ"ע ושם סי' י"ג ולא"א הרא"ש דיו וכו' וכן ייחסם הרב חינא וחסדא בח"ב דף ר"ך ע"ב להריב"ה וכן הרב אות היא לעולם בח"א דף א' ע"א

למסכת גיטין מהריב"ה עיין בפרק שני סי' ו' וא"א הרא"ש תמה עליו ובסי' ז"ך וכן דעת א"א הרא"ש ובפרק חמישי סי' ח"י ולא"א הרא"ש בין להוציא וכו' ושם בסי' כ' וא"א הרא"ש גמגם ובפרק שביעי סי' ט"ו ולא"א הרא"ש מפרש ויוצא בשיירא וכו' וכן ייחסו הרב ט"ז באה"ע סי' קכ"א סק"ד וכן הרב פרח מ"א סי' ק"ו הובא באהל יעקב במערכת האל"ף אות ח' עי"ש וכן הרב מאמר מרדכי למסכת גיטין בדף קס"ח ע"ד

למסכת נדרים אינו מהריב"ה שהרי בפרק שלישי סי' ב' כתב והרא"ש נהג להתיר שבועות ואף שצדדתי לעיל על הק"פ למסכת ביצה דאולי השמטת המדפיסים וצ"ל א"א הרא"ש שאני התם דיש לנו הוכחה משאר מקומות שהם מהרא"ש אך בנדרים לא ראיתי כעת שכתב במקום אחר וא"א הרא"ש

למסכת מציעא נראה מדברי הרב הדרישה ביו"ד סי' עק"ד דהוא מהריב"ה: למסכת סנהדרין ייחסו הגאון שיבת ציון ברס"י צ"ח להריב"ה

למסכת חולין הוא מהריב"ה עיין בפרק שני סי' ג' ולא נהירא לא"א הרא"ש ושם בפרק שלישי וכן פסק א"א הרא"ש ובסי' י"ד ולזה הסכים א"א הרא"ש ובסי' כ"ג וא"א הרא"ש מן האוסרין ובסי' כ"ה ולזה הסכים א"א הרא"ש ובסי' ל"א ולא"א הרא"ש בכרס ודקין וכו' ובסי' ל"ד וכן דעת א"א הרא"ש ובסימן מ' ואינו נראה לא"א הרא"ש וכן בסי' מ"ה ובסי' מ"ז א"א הרא"ש ורב אלפס וכו' ובסי' ד"ן לרב אלפס וא"א הרא"ש ובפרק שביעי סי' י"ז וא"א הרא"ש מתיר ובסי' כ"ט וכן דעת א"א הרא"ש ובפ' שמיני בסי' מ"ט וא"א הרא"ש מתיר וכו' וא"א הרא"ש כתב וכו' אלא שראיתי שבפ"ק סי' כ"ב כתב ולהרא"ש דוקא כשלא בטלו ולפי הנראה יש לנו לומר דהשמטת הדפוס היא וצ"ל ולא"א הרא"ש וכו' דסמי חדא מקמי כמה וכמה דמפורש יוצא שהוא מהריב"ה ומצאתי שרבני האחרונים ייחסוהו להריב"ה עיין להרב שדה הארץ ח"ג חא"ח סי' מ"ח ולהרב מוהר"ש בן עזרא בספר בתי כנסיות סימן קל"ה ולהרב יד דוד (ליו"ד) סי' פ"ז אות ב' בהגב"י בשם מרן חיד"א במחזיק ברכה אות ב' ושם אות י"ט בשם הרב שמן המור חיו"ד סי' ו' וע"ע במחזיק ברכה שם אות ז' ובמשק ביתי מערכת המ"ם סי' שי"א ד"ה ולפ"ז

למסכת קמא ייחסו מרן החבי"ף בשו"ת חיים ביד רס"י כ"ד להריב"ה

למסכת בתרא ייחסו הרב הפרדס בספר אות היא לעולם ח"ב סי' פ"ז דף קל"ג ע"ב (ד"ה שבתי) להריב"ה וכן ייחסו הרב מוהרד"ח בס' ייטב לב דף כ"ח ע"ד

למסכת ע"ז נראה שהן מהריב"ה שבסוף פ"ק הביא דעת הרא"ש בלשון לא"ז הרא"ש ושם בפרק שני סי כ"ג וסי' כ"ה