שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רז

והרשב"א בחידושיו ליבמות דף ק"ג דלא סברי כסברת הריטב"א הנ"ל אכן נודע הדבר כי מ"ש הרב אבני מילואים ואשר עני אני נמשכתי אחריו שם אינו מדוקדק כיע"ש ועיין להרבנים מטה אהרן דף י' ע"ג ויד מלאכי בכללי דינים אות פ' והבאתי בקונטרס הכללים אשר בשדי חמד ח"א במערכת האל"ף אות רפ"ב בד"ה ודע. גם הרב מקנה אברהם במהדורא ב' אות רל"ז ייחסם להרשב"א

ז) הריטב"א אם במקום אחד כותב איזה דבר בשם מורי ובמקום אחר כותב בהיפך בשם רבינו אפשר לומר דמורי לחוד ורבינו לחוד מרן חיד"א בספר יעיר אזן מערכת האל"ף אות ק"ג וכשכותב הריטב"א בשם רבינו אינו מוכרח דהוא על הרשב"א דאפשר שהוא על הרא"ה שגם הוא היה רבו מובהק מרן החבי"ב בבעי חיי ח"מ ח"א דף קל"ו ע"א ובכללי השכנה"ג (שנדפסו בסוף המגינים דפוס זיטאמיר) באות מ"ג כתב וז"ל רבו המורגל סתם בפי ריטב"א הוא הרשב"א מקור ברוך וליתא אלא רבו סתם הוא הרא"ה עכ"ל ודוק וי"ל עמ"ש בבע"ח הנ"ל דף קס"א ע"ג דצידד שם על מ"ש הריטב"א וכן ראיתי דן למורינו הרב אם הוא על הרשב"א או על הרא"ה וסיים דקושטא דמילתא דעל הרא"ה קאמר שרגיל לכנותו ברוב תשו' ושטתיו מוה"ר סתם וכשמזכיר להרשב"א אומר מורי הרשב"א ע"כ ואילו מ"ש בדף קל"ו הנ"ל נראה דיתכן שיכתוב סתם בשם רבינו על הרשב"א ומה בין מוה"ר סתמא לרבינו. גם בכנה"ג יו"ד סי' ק"ס הגהט"ו אות ז' כתב דכשאומר רבינו סתם הוא הרא"ה וכשמזכיר סברת הרשב"א אומר מורי הרשב"א עי"ש וה"ה בספר צפיחת בדבש ס"ד קל"ג ע"א כמדבר על הידוע כתב דכל מקום שמזכיר בשם רבינו או מורי הרב הוא הרשב"א או הרא"ה עי"ש שלא הזכיר דברי מרן החבי"ב הנ"ל ומרן החבי"ף בספר נשמת כל חי ח"א דף ח"י ע"ב הזכיר דברי הרב מ"ב ודברי כנה"ג ובע"ח דף קס"א הנ"ל וכתב שהאריך בקונטרס הכללים ובספר רו"ח ול"ז לאורו ועי"ש בדף ז"ן ע"ג שכתב דכשכותב הריטב"א בשם רבינו הוא על הרמב"ן כמ"ש במ"א וסיים אלא דלדעת הכנה"ג יו"ד סי' ק"ס נראה דכונתו על הרא"ה ע"כ ראה זה חדש הוא וגם מ"ש בלשון נראה אינו מדוקדק ועי"ש בדף פ"ג ע"ד וק"ל ובספר כל החיים הנד"מ דף י"ט ע"ג אות ז' כתב רבו סתם דמזכיר הריטב"א הוא הרא"ה הרשב"א ח"ה סי' רט"ו (לפי הנראה כונתו להגהותיו כסא רחמים לשו"ת הרשב"א הנ"ל ואמ"א עתה) ועיין נכ"ח דף ח"י וז"ן ופ"ג היכא דכותב מורי הרב או רבינו הוא על הרשב"א או הרא"ה יעי"ש עכ"ל וק"ל מה שי"ל בד"ק ולפי הנראה זה הוא קונטרס הכללים שרמז בנכ"ח אלא שהוא שירים מוצל מאש כנר' ממ"ש בדף כ"ד ע"ב שוב בינותי בספר יד מלאכי בכללי הרשב"א והריטב"א אות ט' שרמז מרן חיד"א בשם הגדולים באות הריטב"א עי"ש מ"ש הג' יד מלאכי בזה וכתב שם דגם הרמ"ה היה רבו והוא היה רבו מובהק ועיין עוד שם הגדולים במערכת גדולים בשם הרא"ה וע"ע בדברי הרב הנמוקי יוסף שהביא מרן הב"י ח"מ סי' ס' בסופו ועיין בחידושי הריטב"א לקידושין דף ס' בד"ה ולענין הלכה וכו' ואמר מורי דנראין דברי ר"ח לפסוק כר"י וכו' ולי מסתבר דליתא לדר"י וכו' וכן קבלתי מפי מורי רבינו ע"כ. והרב ימי שלמה בדף ס"א ע"א כתב קבלה בידינו בכל מקום אשר ימצא בהריטב"א מזכיר בשם רבינו הגדול הוא על הרמב"ן אלא שכאן שכתב רבינו סתם בלא הגדול אני מסתפק אם איתא לקבלה הנ"ל בהא נמי עכ"ד ואילו ראה דברי הרב כנה"ג ביו"ד סי' ק"ס הנ"ל לא היה מסתפק דודאי אם הקבלה אמת לא נאמרה אלא על רבינו הגדול אבל רבינו יכתוב גם על הרמ"ה ולמאי דעסיק מר (ימי שלמה) שלא תהיה סברת הרשב"א סותרת ממקום למקום גם בלא קבלתו מתיישב שפיר עפ"י דברי הרב כנה"ג דרבינו כותב על הרמ"ה

והנה לפי מ"ש בבעי חיי שהבאתי בראש אות זו מתבאר דאם נמצא שכותב הריטב"א איזה דבר בשם רבינו לא נוכל לדעת בברור על מי היתה כונתו אם על הרא"ה או על הרשב"א אחרי ששניהם היו רבותיו ואף למ"ש מרן חיד"א בשם הגדולים (באות הריטב"א) שלמד יותר לפני הריטב"א אין סברא לומר דמסתמא אזלינן בתר רובא ואלו מן ההלכות שנאמרו מפי הרא"ה אלא אין בדבר הכרע ולפי זה יש לדקדק עמ"ש בכרכי יוסף א"ח סימן י"ד אות א' וכתב הריטב"א בחי' לגיטין דף מ"ה שכן דעת רבו הרא"ה והרמב"ן ועינינו רואות דהריטב"א לא הזכיר בזה את שם הרא"ה כלל רק כתב וכן דעת רבינו נר"ו וכ"כ בשם רבו הרמב"ן עכ"ל ואחר שהרשב"א והרא"ה הם תלמידי הרמב"ן והריטב"א תלמיד שניהם מנא ליה למרן דמ"ש וכן דעת רבינו כונתו על הרא"ה ולא על הרשב"א וצ"ל דס"ל דאף דשניהם רבותיו לא יכתוב דבר בשם רבינו בסתם כי אם על הרא"ה (דלא כמ"ש מרן החבי"ב בבעי חיי הנ"ל) וכן נראה ממ"ש באות הרא"ה וידוע דהריטב"א כותב רבינו סתם על הרא"ה שהוא רבו מובהק עכ"ל

ח) חידושי הריטב"א למסכת ב"מ צדד מרן חיד"א אם מהריטב"א האחרון תלמיד הרשב"א או הם להריטב"א הקדמון ונראה מסקנתו דאף דנראה מסוגיית הלשון דאינו מהריטב"א הידוע מ"מ האמת הוא שהם ממנו והם מהד"ק שעשה בילדותו עיין בשם הגדולים במערכת גדולים באות הריטב"א ומשמע מדבריו דבכל שאר חי' הריטב"א שנדפסו והזכירם שם הוא פשוט שרועה אחד אמרם והוא הריטב"א הידוע ורק בחי' ב"מ היה מסופק ומסקנתו שהם ממנו. אך ראיתי להרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות ל"ד שכתב בשם מרן מוהריט"א בספר הלכות יו"ט דף קפ"ט ע"ב דתרי הריטב"א נינהו ואם יקשה בעיניך שדבריו סותרים פקח עיניך וראה אם שניהם מרועה אחד נאמרו וציין שם הגדולים הנ"ל עי"ש וספר הלכות יו"ט הנדפס בפני עצמו אין בידי כי אם הנספח לסוף מסכת בכורות בתלמודים הנד"מ וא"א לכוון הדפים ועיין למרן החבי"ף בספר סמיכה לחיים דף כ' ע"ד מ"ש על דברי מרן מוהריט"א הנ"ל ועי"ש דף מ"ה ע"ב. שוב אח"ז כמדומה לי מצאתי דברי מרן מוהריט"א עיין בפ"ח דבכורות בסוגייא דהפודה את בנו בתוך שלשים יום דפליגי רב ושמואל עי"ש באות ע"ה (דף צ"ו ע"ב מדפוס ווארשא) ועיין כל החיים הנד"מ דף י"ט ע"ג

וחידושי הריטב"א למסכת שבת ראיתי למרן החבי"ף בספר כל החיים דף כ"ג ע"ד אות ב' שהאריך להוכיח דחי' הריטב"א הנדפסים אינם מהריטב"א כי אם מהר"ן וכ"כ גם בשם הרבנים שבת של מי ופני מבין ואני ההדיוט רשמתי בקונטרסי בכמה מקומות דברי חידושי מס' שבת הנ"ל וייחסתים להריטב"א טרם ראותי מ"ש בכל החיים הנ"ל עתה נדפס ס' שמחה לאיש להרב הגדול יש"א ברכה יצ"ו ושם בחא"ח סי' ג' דף ה' ע"א בתשו' הרב הגדול מוהרי"ץ מפראג יצ"ו ראיתי שכתב דמי שבקי בטיב לשון הריטב"א יבין שבטעות ייחסו חי' אלו להריטב"א ושמצא בס' מחנה לויה על הלכות שמחות לרבינו מוהר"ם ב"ב שייחסם לרבינו נ"י ועיין בקונטרס פאת השדי לחלק דברי חכמים בסי' כ"א (ד"ה ועל) מה שהבאתי שם בשם ידידי הרה"ג בעל ספר עמודי אש יצ"ו

ט) תשובות המיוחסות להרמב"ן הם להרשב"א כמ"ש מרן הב"י בהקדמתו והרב ט"ז יו"ד סי' רכ"ח ס"ק נו"ן וכתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים (באות הרשב"א) דהרבה גדולים אגב טרדייהו בפלפולייהו אגב שיטפייהו לא זכרו מזה. וכן תראה בשו"ת חת"ס ח"ו בחי' למסכת ע"ז דף ט"ן ע"ג (מהספר) בד"ה מ"מ כתב דהרמב"ן בתשו' המיוחסות וכו' ס"ל כהרמב"ם וכו' ולא זכר כי הם להרשב"א והוא עצמו בתשו' חח"מ סי' ר"ג ד"ה וניחזי אנן וכו' ייחסם להרשב"א כיעי"ש. ועיין יד ימין בשו"ת אה"ע סי' א' דף ל"ז ע"א ובחיים ושלום ח"א סי' ו' דף י"ח ע"ד ועיין מה שכתבתי בקונטרס הכללים במערכת החי"ת אות מ' (בד"ה ועוד יש לתמוה) והרב מאמר מרדכי בסי' תנ"ג אות ב' (ד"ה ונראה) כתב דמ"ש מרן ב"י רס"י תנ"ד בשם הר"ן בשם הרמב"ן לאו הרמב"ן הוא אלא הרשב"א בתשו' המיוחסת להרמב"ן וכו' עי"ש ואינו נח לי ולא ניחא למארייהו דלימא הכי דודאי הם מדקדקים לומר דבר בשם אומרו ועל הרמב"ן ממש אמור רבנן