שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רו

דברי הרשב"א בחי' לחולין עמ"ש בתשו' כתב דהרב ב"ח פסק כדבריו שבתשו' וכבר ידוע מ"ש האחרונים כשהרא"ש נמצאו לו תשובות היפך מ"ש בפסקיו נקבצו דיות והכא אפשר דכ"ע מודו דמ"ש הרשב"א יותר עיקר מהפירושים דאין החידושים כמו פסקי הרא"ש ותו דהכא אפשר לדחוק בלשון החידושין כאשר יראה המעיין מכח מ"ש בתשו' עכ"ל והני מילי דמר מילי דסברא נינהו ראויים אליו ותמיה לי על רבין חסידא בס' אזן אהרן במערכת ה"ה אות ל"א שהביא בשתיקה מ"ש הרב יעקב דניאל אולמו הוב"ד בספר פחד יצחק במערכת המ"ם דף ק"י סוף ע"ג וקי"א ריש ע"ב בק"ג דכשסותר הרשב"א מתשו' לשיטתיה שמעינן לשיטתיה ולא זכר שר מכל האמור למעלה דאינו מוסכם לומר כן. ועיין לקמן בסי' י"ד אות ז'

אחר זמן רב השגתי אשלי רברבי החדשים (דפוס רא"ם) והובאה שם הקדמת הגאון פרי מגדים ובסופה כללים בהוראת איסור והיתר ובכלל ט' ראיתי שכתב וז"ל צריך לדעת הפוסקים המפורסמים שחברו ספרים רבים ולפעמים סותרין את עצמם מספר לספר אחר איזה מהם נלך ואבאר קצת. הנה הרשב"א חבר חה"ד על חולין וספר תורת הבית הארוך וספר תורת הבית קצר ושו"ת ופשיטא מחה"ר לתורת הבית ארוך שומעין לתורת הבית ארוך מתורת הבית ארוך לתורת הבית קצר שומעין לתורת הבית קצר כי שם הוא אליבא דהילכתא ואם בתשובה סותר לתורת הבית ארוך או לתורת הבית קצר צ"ע כי בתשובה כמה פעמים כתב שתורת הבית ארוך והקצר חבר מקודם וכן מבואר שם בסי' רע"ג ומכל מקום צריך עיון על איזה מהם נסמוך אפשר תשובה אחת כתב מקודם חבור תורת הבית ארוך והקצר עכ"ל ועיין במה שכתבתי לעיל (בד"ה ואם סותר) ודוק

ג) הרשב"א ובעל המנהיג אנו אין לנו אלא דברי הרשב"א דרב מובהק הוא כ"כ מרן הב"י בא"ח סי' ס"ו (ד"ה כתב בעל המנהיג) ועיין להרב יד מלאכי בכללי הרשב"א אות ז' והרב משק ביתי אות ל"ב לא זכר את דב"ק (וכשחולק הרשב"א עם הרא"ש עיין לקמן בסי' י"א אות ט') וכשחולק הרשב"א עם הרשב"ם הלכה כהרשב"א דהוא בתרא נגד רשב"ם שו"ת ברכת יוסף חלק ח"מ סי' כ"ג בשם הרב מוהר"י קולון שרש קפ"א כן כתב בספר מגדים חדשים לידידי הרה"ג אבד"ק טעלעפין יצ"ו בכללים שבסוף ספרו כלל זה אות ד'

ד) כשכותבים הפוסקים איזה דין בשם הרשב"א בסתם (שלא כתבו בפירוש שהוא ר"ש בן אברהם) סתמו כפירושו שהוא ר"ש בן אדרת כן כתבתי אני עני בקונטרס אסיפת דינים (אשר בשדי חמד ח"א) במערכת אישות סי' ב' אות א' ד"ה וכתב עוד וכו' עי"ש ועתה ראיתי למרן החבי"ף בהגהותיו (רחמים לחיים) לשו"ת הרשב"א ח"ה סי' רפ"ג שכתב בשם מזה"ג חקרי לב על מ"ש מרן הב"י (בנדון דאיירי ביה עי"ש) בשם שו"ת הרשב"א אינו להרשב"א הידוע אלא לרש"ל בן אברהם עי"ש שהוכרח לומר כן כי היכי דלא ליהוו מילי דהרשב"א סתראי וכתב על דבריו הנה אמת נכון הדבר דשפיר י"ל דתרי הרשב"א הוו ותשו' הלזו שהביא מרן בשם הרשב"א לאו הרשב"א הידוע שהוא ר' המחבר וכמו שכן ראיתי תנא דמסייע ליה להגאון מז"ה נר"ו הוא הקדוש מוה"ר הגדול מוהר"י איסקאפה בעל ראש יוסף בתשו' סי' א' ד"א ע"ב שכתב כן כדי ליישב בכיוצא בזה דברי הרשב"א דסתרי אהדדי יע"ש ועם שראיתי להרב מטה שמעון בח"מ סי' ק"י הגב"י אות ה' שהשיב על דברי הרב ראש יוסף אלו וכתב וזה לא שמענו ומה גם דהרשב"א דמביא הרב ידוע הוא דהוא הרשב"א בעל התשובות וזולתו לא ידענו כ"א הרשב"א המוזכר בתוס' עכ"ל וכבר השבתי על דבריו בקונטרס הכללים והבאתי שם ראיה מתשו' רבינו המחבר בעצמו הלא היא כתובה לעיל בסי' ר"ט והביאה מרן הב"י ג"כ בא"ח סי' תקט"ו שמביא משם הרשב"א דמונטפליר וכן הביאה הר"ב בש"מ לביצה לדף כ"ה ע"א ועוד ראיות אחרות ואכמ"ל עכ"ל עיין בספר ויען אברהם (הנדפס חדש למר בריה דמרן החבי"ף) מה שכתב רב אחד יצ"ו בדף ט"ל ע"ג והבאתי דבריו בקונטרס אסיפת דינים (אשר בשדי חמד הנ"ל) במערכת גירושין סי' ב' אות ח'. אחר זמן רב כשנתפשטו בעה"י ס' השדי חמד כתב לי רב אחד מידידי יצ"ו על דברתי באסיפת דינים במערכת ברכות סי' ג' אות ו' שנראה שתפסתי שם דהרשב"א שהזכיר בתרומת הדשן הוא רש"ל בן אדרת ומר הוא דאמר דהוא רש"ל בן אברהם והבאתי דבריו בקונטרס פאת השדי בחלק אסיפת דינים במערכת ברכות אות ט"ו

ה) שיטה למנחות כת"י כתב מרן מלכא רל"ץ בספר מנחה טהורה דף ט"ל ע"ב ד"ה ואני דקבלה בידי דהיא מהרשב"א ועפי"ז עמד מתמיה עמ"ש בשי' הנ"ל בענין דם שבשלו שהוא היפך מ"ש הרשב"א בכ"מ עי"ש ומרן חיד"א בשם הגדולים (עיין הרשב"א) כתב ג"כ שראה בכ"י שיטה למנחות להרשב"א ובספר אוצר הספרים בעמוד פ"ב כתב דנדפס חי' הרשב"א למנחות בשנת תרכ"א. ואולי הוא אשר רמז במנ"ט הנ"ל. ואני מצאתי בשו"ת בגין ציון החדשות דף ט"ו ע"ד שכתב דעתה נדפס שיטה למנחות המיוחסת להרשב"א אך יש ראיה ברורה שאינה להרשב"א ממ"ש בענין דם שבשלו וכו' ובמשנה למלך פי"א מהל' שבת הוזכר שיטה זו בשם לא נודע למי ולא ידעתי מנ"ל לכמה רבנים שהיא מהרשב"א וכ' כן בשם הרב חיד"א עכ"ד ובקונטרס הכללים מערכת העי"ן אות ע' ייחסתי שיטה הנ"ל להרשב"א טרם ראיתי דברי השו"ת בנ"ץ הנ"ל שמספק עלינו הדבר

וספר משמרת הבית הוא מהרשב"א עצמו כמ"ש בתשו' הרשב"א ח"א סי' רס"ו דלא כמי שכתב דהרשב"א לחוד ובעל משמרת הבית לחוד כ"כ הרב מקנה אברהם בח"א דף ס' ע"ד בשם הרב כנה"ג יו"ד דף ס"ב ע"א (ס' כנה"ג יו"ד שבידי הוא על הלכת מליחה ועיינתי בד' ס"ב ע"א ואצא לחפשי חנם כי לא ראיתי שם דבר זה שכתב להוכיח מתשו' הרשב"א הנ"ל כן רק שם נקיט בפשיטות דמשמרת הבית הוא להרשב"א ותמה עפי"ז ע"ד רש"ל שהביא שם עי"ש בסי' פ"ט הגהות הטור אות כ"ד ד"ה ודברי) והרב יד מלאכי בכללי הרמב"ן והרשב"א וכו' אות ד' עמד בזה והכריח ג"כ מתשו' הרשב"א הנ"ל וכתב ששוב נדפס ספר קורא הדורות וראה שכבר קדמו בזה עי"ש ולא ראה שגם להרב קורא הדורות כבר קדמו הרב כנה"ג הנ"ל ועוד הביא הרב דברי הרכנה"ג יו"ד סימן קי"ב וקכ"א וסי' כ' שכ' מפורש והרשב"א במשמרת הבית וכו עי"ש ושייר ההיא דסי' פ"ט הנז"ל

ו) הריטב"א חי' מס' סוכה שבתוך שיטות הרשב"א הם מהריטב"א כמו שהזכיר מרן חיד"א בשם הגדולים (במערכת גדולים באות הריטב"א) ולא כמו שייחסוהו קצת מרנן בתראי ז"ל להרשב"א ז"ל עיין אור לי סי' ל"א אות ג"ן ואות ע"א וכל החיים דף י"ט ע"ג ושם הגדולים מערכת ספרים באות תי"ו (תלמוד בבלי) ועיין להרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות ל"ד ובספר נחלת יעקב להגאון מליסא בחי' לסוכה דף ל"ה מייחסו להרשב"א ותמה עליו בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ב' ח"ב סי' ג' ד"ה והנה החריף עי"ש. ועיין בית מאיר ליו"ד סי' רכ"א שכתב ג"כ דחי' סוכה הם להריטב"א והא מילתא לא סיימו קמיה דהגאון פרמ"ג באשל אברהם סי' תרמ"ט סק"ך שכתב דהרשב"א בתשובה חזר בו ממ"ש בחי' לסוכה עי"ש גם הרב טל אורות בדף י"ד ע"ד ובתשובה א"ח דף ו' ע"א ייחסם להרשב"א וכן הרב אבני מלואים בסי' כ"ח ס"ק ס' עי"ש ולפי שאין כל שיטות הרשב"א מצו"א לא אוכל לידע אם הדברים שכתבו בשמו הם בשיטות הנ"ל (וא"כ לאו דברי הרשב"א הוו) או אולי הם חידושי סוכה שנדפסו בפ"ע והם להרשב"א. ואני עני נמשכתי אחר דברי הרב אבני מילואים הנ"ל בקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות פ"ו והבאתי סעד למ"ש הרב שער המלך לחלק בדין מלל"ן מדברי תרי אריזותא הרשב"א בחדושיו לסוכה והריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן עי"ש ונדפס בשדי חמד בחלק דברי חכמים סי' מ"ח אך שו"ר דמה שהביא הרב אבני מילואים בשם הרשב"א לסוכה הן הן הדברים כתבם הרב כתב סופר בחא"ח סי' ח"ק דף ק"א סוף ע"ד בשם הריטב"א ושם בדף ק"ב (ד"ה ומתחלה) הוכיח מדברי הרמב"ן