שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רה

אא"ע סי' קכ"ז כתב דשתי כחות נינהו ועיין במוהרמ"ף סי' כ"ה ומשפטי שמ"ו סי' קכ"ו כ"כ מרן החבי"ב בכללי הקי"ל אות ז"ן וכ"כ בכללי הפוס' אות כ"ב ה"ד הרב יד מלאכי אות ז"ך מכללין וס' מוהרמ"ף ומש"ש אמ"א לראות סברתם ולפי הנראה ס"ל כמוהריק"ו הנ"ל והוא ממ"ש בשו"ת בעי חיי ח"מ ח"א סימן ז"ן דף מ"ה ע"ב ומהמקובל אצלינו דאדני התוס' הוטבעו בס' ר"י ור"ת כמו שנראה מדברי מוהר"ם מפדוה סי' כ"ה ומש"ש סימן קכ"ו ואף למה שנראה מהרשד"ם אה"ע קכ"ז דר"ת לחוד ותוס' לחוד אם איתא דר"ת פליג על ר"ח היו התוס' מזכירים סברתו עכ"ל נראה דהרמ"ף ומש"ש פליגי על מוהרשד"ם וממ"ש בכנה"ג יו"ד סי' ה"ן הגב"י אות מ"ז ה"ד ביד מלאכי אות ח' נראה קצת דהוו שתי כחות אלא דאמ"א לראות ד"ק בגופן שלהם ועי"ש עוד באות ך' בשם הג' רש"ל בהקדמת יש"ש קמ"א כשהתוס' סותרים דבריהם ממקום למקום

סימן י. כללי הרמב"ן הרשב"א הריטב"א בעל העיטור בעל התרומות

א) הרמב"ן חי' בתרא להרמב"ן יש שחשבו שהוא להרשב"א כהמכונות להרמב"ן שהם מהרשב"א ומרן חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ח אות א' דף כ"ג ע"ד כ' שאינם אלא להרמב"ן עי"ש והרב מטה אהרן ח"ב ד' הר"ן ע"ד כתב דכן הוא האמת ונמצא בידו שיטת הרשב"א לבתרא בכתיבת יד ומביא דברי הרמב"ן הנדפס בארבעה שיטות עי"ש ועיין בשם הגדולים באות המ"ם (במערכת גדולים הרמב"ן וציין שם למ"ש במע' השי"ן ולא יכלתי לראות דב"ק כי בס' שה"ג שלי חסר שמה) ועיין משק ביתי בכללי הפוסקים אות למ"ד ומדברי הרב מוהר"ש בן חסון בספר משפטים ישרים הובא בפתח הדביר ח"ג בהשמטות לסי' ק"ן מתברר יפה דס"ל שהם מהרמב"ן שא נא עיניך וראה שם בד' ש"א ע"ב וכן פשיטא ליה להרב שונה הלכות בח"ב דף י"ג ע"ג ד"ה שו"ב

וחידושי הרשב"א כתובות הנד"מ אינם חידושי הרשב"א כי אם חי' הרמב"ן כנראה מהשיטה מקובצת וכו' ברכי יוסף אה"ע סי' ט' אות ד' ד"ה והשתא וכ"כ ביעיר אזן מערכת ה"ה אות ו' וז"ל והרמב"ן בחי' על דף י"ב (ממס' כתובות) ונדפסו במיץ על שם הרשב"א וכן כתב שם במערכת המ"ם אות ט"ן וכן כתב בשם הגדולים באות המ"ם (הרמב"ן) והגאון מסלאנים בשו"ת עדות ביהוסף סי' כ"ט ענף יו"ד (דף צ"ג ע"ב בד"ה והנה) הכריע דעת הרשב"א עפ"י דבריו שבחי' למס' כתובות דף ס' (בדין מת נכרי אם אסור בהנאה) ומזה תמה על מרן הב"י שהחליט בדעת הרשב"א בתשו' לאסור עי"ש ואין בידי ס' חידושי הרשב"א לכתובות לראות אם מ"ש בשמו הוא בס' הנדפס במיץ על שם הרשב"א כנז"ל שאם כן הוא אזלא תמיהתו כמובן ובאמת שמה שכתב הרב עדות ביהוסף בשם הרשב"א בחי' לכתובות הנז"ל שכתב בזה"ל וכ"ז בבשר מן החי אבל במת אסור הוא בהנאה ומעגלה ערופה גמרינן בג"ש וכו' ומיהו בכותי איני יודע בו איסור דהא ממרים גמרינן ובמס' שבת יש ראיה להיתר עכ"ל קרובים הדברים למה שכתב הרב משל"מ בפי"ד מהלכות אבל דין כ"א (בד"ה והנה חפשתי) בשם חי' הרמב"ן לכתובות בפרק אעפ"י ולפיהן הוצרך לומר דהרמב"ן מספקא ליה אם דוקא במת ישראל אסור או אפי' במת נכרי אסור מן התורה (שכתב וז"ל שוב ראיתי להרמב"ן בחידושיו בפרק אעפ"י שכתב א"ל ומיהו בנכרי אינו יודע בו איסור דהא ממרים גמרינן וצ"ע עכ"ל) הנך רואה הכל שפה אחת רק שיש שינוי קצת שכאן מסייע וצ"ע ושם נשמט תיבת וצ"ע וגם הסיום של ובמס' שבת וכו' ליתיה במ"ש המשל"מ בשם הרמב"ן בחידושיו ויוכל להיות שנשמט בדפוס שלפניו ומצאתי למרן חיד"א בספר ברכ"י יו"ד סי' שמ"ט אות א' (בד"ה ולא אכחד) שאחר שכתב בשם הרב משל"מ דבירושלמי פרק י' מבואר דמת נכרי מותר בהנאה כתב וזו היתה כונת הרמב"ן פרק אעפ"י הביא לשונו הרב ב"ד שכתב ויש ראיה בפרק המצניע להתיר והגם דהרב משל"מ הביא דברי הרמב"ן פרק אעפ"י והושמט שם סיום זה שכתב הרב בית דוד נוסחת הרב ב"ד בהרמב"ן עיקר וכן הביא לשון הרמב"ן מוהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סי' תקי"ח וביאר דהרמב"ן כיוון להירושלמי הנ"ל עכ"ל הנה מתבאר שהדברים שבחי' כתובות הנ"ל הם להרמב"ן כמו שמעידים ע"ז הרבנים מוהר"ש וב"ד וברכ"י הנ"ל ובשיורי ברכה שם כתב שחידושי הרמב"ן לכתובות הם בדפוס רק שנדפסו במיץ על שם הרשב"א ובכן דברי העדות ביהוסף הנ"ל תמוהים וכן ראיתי אחר זמ"ר לידידי הגאון בע"ס עמודי אש יצ"ו בדף פ"ט ע"ג שהשיגו בזה דלא ידע דהחידושים לכתובות הם להרמב"ן וכן כתב הרב המגיה לספר ישרי לב יצ"ו בדף צ"ד אות ד' ליישב בזה מה שהקשה הרב מוהריצ"א בספר יד ימין בדף מ"ח ע"ד

ב) הרשב"א כשסותר דבריו מחידושיו לתורת הבית עבדינן עיקר מ"ש בתורת הבית לפי מ"ש הרב מוהרימ"ט בח"מ סי' ז' דכל פוסק שעשה חיבור כולל לעולם יש לתפוס דברי החיבור עיקר כ"כ הרב יד דוד בסי' ק"י דף קנ"ג ע"א (ד"ה איברא) עי"ש וכן נלע"ד מדברי מרן הב"י יו"ד סי' פ"ז (ד"ה חלב הנמצא) שכתב וז"ל והרשב"א אעפ"י שכתב בחידושיו שנראין דברי ר"ת בתורת הבית כתב מותר דאינו אלא כפירשא עכ"ל וכן נראה מדברי הרב חיי אדם בהלכות פסח בנשמת אדם סי' י'. ועיין בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת הגימל אות ה"ן (בד"ה ולענין קנינו של נכרי) שכתבתי קצת בזה וידי"ן הרב מוהרש"ק בספר מלאכת שלמה בחי' לחולין דף ג"ן ע"ב כתב מסברא דנפשיה דחזר בו בתורת הבית ממ"ש בחידושיו לחולין עי"ש. ומצאתי להרב כנסת הגדולה יו"ד סי' צ"ט הגב"י אות ב' שאחר שכתב סברת הרשב"א בחידושיו לחולין ושבתורת הבית לא כתב כן וכמו שהביא בשמו מרן הב"י סיים ואמר ואולי בתורת הבית חזר בו ממ"ש בחידושיו וכונתו שמפני זה הביא מרן הב"י מ"ש בתורת הבית אף שהוא היפך מ"ש בחידושין לפי שס' תורת הבית חברו באחרונה הוא עיקר דעתו נגד החידושין (ועיין לקמן בד"ה אחר זמן)

ואם סותר דבריו מתשובה לתורת הבית מתבאר מדברי הרב פרי מגדים ביו"ד סי' ס"ח במשבצות סוף סק"ו שדבריו שבתשובה הם עיקר לתורת הבית שהתשובות חבר באחרונה ועיין לקמן בסמוך

וכשסותר מ"ש בתשו' למ"ש בפסקים העיקר הוא מ"ש בתשו' כ"כ הרב דרכי נועם הביא דבריו הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות פ"ד ואמ"א וצריך לעיין במה שרשמתי בסי' ה' אות י"ד ועיין להרב פ"ת אה"ע סי' קכ"ז ס"ק ז' מ"ש בשם הרבנים ג"פ ובית מאיר ואין ס' בי"מ מצוי אצלי לראות דב"ק אם בכל מקום שסותר סובר דהעיקר כהתשובה או דוקא באותו דין. ובשו"ת פרת יוסף הנד"מ להג' מסלאנים בסי' מ"ט (ד"ה אחרי כתבי) כתב על סתירת דברי הרשב"א בחידושיו עם התשו' וכבר ידוע דדבריו שבתשו' עיקר. והשיג עפי"ז על הגאונים לש"ד ורעק"א עי"ש שלא זכר שדעת הג"פ הנ"ל הוא בהיפך דדברי החידושים עיקר ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' מ"ה כתב אע"ג דבס' מוהרי"ל וכו' מ"מ בתשו' מוהרי"ל וכו' ובודאי התשו' הם עיקר וכ"כ מוהרי"ל עצמו בסי' ע"ו דהתשו' הם עיקר כיון שפסקו כן הללמ"ע ע"כ והפרמ"ג בסי' תרמ"ט סק"ך בא"ח כ' דהרשב"א חזר בתשו' ממ"ש כשיטה לסוכה (עיין לקמן אות ו') וביד מלאכי אות רל"א (בסוד"ה ברם) כתב בסתירת דברי הרשב"א מחידושיו בפרק או"ב לתוה"ב וחידושין בשאר מסכתות וכיון דלא מצינן למיקם אדעתיה הי מנייהו דאחרייתא סמי חדא וכו' עי"ש ולפי מש"ל הדבר פשוט דהעיקר מ"ש בתוה"ב ובשונה הלכות ח"ב דף י"א ע"ג בסתירת דברי הרשב"א בחידושיו לקידושין ובשתי תשו' לשתי תשו' אחרות כ' סמי תרתי מקמי תלת עי"ש שלא הזכיר להכריע משום מ"ש בחידושיו נראה דלא ברירא ליה אמאי סמכינן טפי, ובקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות צ"ג (בד"ה וראיתי) כתבתי קצת בכלל זה וכתבתי דנ"ל דעד כאן לא נחלקו כהי מנייהו נקטינן אלא כשהסתירה מפורשת אבל כל כמה דמצינן לאשוויי מילי דמר אהדדי אף ע"י הדחק טפי עדיף לן עי"ש ועתה ראיתי למרן חיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קצ"ח אות ח' (בד"ה איברא) שבמאי דעסיק שם בסתירת