שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רד

התירוץ הראשון הוא העיקר סמיכה לחיים דף ע"ט ע"ד וכן הדבר בהפוכו אם לא הביאו במקום אחר כי אם התירוץ השני הוא העיקר לכ"ע מכתב לחזקיהו דף ט"ף ע"ד אור לי סי' צ"ו

ד) תוספות כשמתרצים שני תירוצים בשתי מקומות והתירוץ ראשון שבמקום אחד הוא תירוץ שני במקום אחר אין בזה הכרע איזה מהם עיקר מרן החבי"ף בספר משא חיים ס"ה ע"ג ומילי דסברא נינהו וכיוצא לזה אמור רבנן בכללא דאיפוך עיין במה שכתבתי בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת האל"ף אות פ'

ה) תוספות כשמתרצים שני תירוצים עד כאן לא נחלקו י הפוסקים איזה מהם הוא העיקר אלא בסברות דידהו שכותבים דרך שקלא וטריא אבל אם הוא בשינוי וחילוף גירסאות דמספקא להו הי מינייהו עיקר (מר קעסיק על דברי התוס' ברכות דף ה' ד"ה ההוא צדוקי וכו' ואי גרסי' הכא ע"ש וכו' ובע"ז ד' ד' ד"ה ש"מ נקטו בהיפך עי"ש) אין לנו כח להכריע ואין לנו לסמוך עמ"ש ואי גרסי' וכו' דדילמא לא היה הגירסא כן מרן החבי"ף בספר משא חיים דף ס"ה ע"ג

ו) תוספות כשמתרצים שני תירוצים ובפסקי תוספות נקטו התירוץ הראשון הוא העיקר לכ"ע כ"כ הרב צפיחת בדבש דף קי"ב ע"ג ועיין אור לי סי' צ"ו שכ' דאין מפסקי התוס' הכרח לפימ"ש מרן חיד"א דהפסקי תוספות אינם מהתוס' עצמם אלא חכם אחר חיברם וזימנין דהני מילי בתוס' עם הפסקי סתראי נינהו עי"ש

ז) תוספות דמעילה לאו היינו תוספות דשאר מסכתות רובא דש"ס אלא רבנים אחרים המה כן כתב הרב חינא וחסדא בח"א דף ז' ע"ד וציין להרב יד מלאכי בכללי התוס' אות כ' וכ"ב ולא ראיתי שכתב כן בפרטות על תוס' דמעילה רק כתב שם דרך כלל דתוספות דמסכתות גדולות הם עיקר נגד תוס' דמס' קטנות ושיש קבלה דממס"ג הם מר"א מטו"ך עי"ש דמשמע דשל מס' קטנות הם מרב אחר ועיין בפיה"מ תפארת ישראל פ"ה דמס' מעילה מ"ד שתמה ע"ד התוס' דשם ממ"ש התוס' בעצמם בסוכה וכו' עי"ש דש"מ דס"ל דרועה אחד אמרם

ותוס' דמס' ע"ז כתב מרן חיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים באות התי"ו (ס"ק ל') בשם רבינו בצלאל בשט"מ לחולין כ' שהם לרבינו פרץ וממה שסיים ע"ז וז"ל ומוהרש"ל ביש"ש יבמות פ"ד סי' ל"ד כתב שתוס' ממסכתות גדולות הם תוס' טו"ך עכ"ל היה נלע"ד דכונתו דרש"ל חולק ארב"ץ דודאי מסכת ע"ז בכלל מסכתות גדולות תחשב אלא שראיתי להרב משק ביתי במערכת האל"ף אות מ' דנקיט כן בפשיטות ונראה מדבריו דרצונו ליישב בזה סתירת דברי התוס' דב"ק ודע"ז עי"ש ולדברינו אינו מתיישב לפי דברי רש"ל וק"ל

ותוס' למס' יומא הם להרב מוהר"ם מראטנבורג כן כתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים (עיין שם במוהר"ם מרוטנבורג בד"ה תוספות יומא) בשם הרבנים מוהרימ"ט ויד אהרן וכ"כ הרב יד מלאכי בכללי התוספות אות י"א בשם הרבנים לחם שמים על המשניות בדף ד' ע"א ושיירי כנה"ג יו"ד סי' קמ"א הגב"י אות ס"ד וכ"כ בברכי יוסף א"ח סי' כ"ה אות א' ומתבאר שם דכתוס' יומא נקטינן נגד דברי התוס' שממסכתות אחרות (מר קעסיק בדברי תוס' דמגילה) לפי שהם ממוהר"ם שהוא בתרא וכבר ראה דברי הראשונים וכו' עי"ש ודבר זה נעלם מהרב מלא הרועים במערכת ישיבה בעזרה אות א' שהקשה דברי התוס' דזבחים ממ"ש הם עצמם ביומא עי"ש. והרב יד מלאכי עם שבכללי התוס' הנ"ל ידע דבר זה מ"מ בגוף הספר במערכת האל"ף אות כ"ה נעלם ממנו והקשה דברי התוס' אהדדי כמו שהבאתי בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת האל"ף אות ש"א ועיין בשדי חמד ח"ב בחלק הכללים במערכת הטי"ת אות ל' (בד"ה ועם שלא ובד"ה אבל באמת) שהבאתי כמה רבנים שהקשו דברי התוספות דיומא אדברי התוספות פסחים ולא ראו מה שכתב רבינו מוהרימ"ט דהתוספות דיומא הם למוהר"ם

ח) פסקי תוספות יש מבוכה בדברי רבני האחרונים מי חברם הרב דברי אמת כתב שחברם הרא"ש והרב יעב"ץ בספר משנה לחם כתב שחברם רבינו הטור ומרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת ספרים באות הפ"ה כתב שלא ידע שרש לדברים אלו ושהרב מוהר"י הלוי מסופק אם חברום בעלי התוס' עצמם או רב אחר עשאם וכתב דזימנין טובא דמשכחת חידושים בפסקי תוספות דליתנהו בתוספות דקמן והטעם שפסקי תוספות של המסכתא ההיא נתחברו על תוספות שאנץ וכיוצא והתוספות שלפנינו הם תוספות טו"ך וכיוצא באופן שאינם פסקי תוספות שלפנינו וכתב כן בפרטות על פסקי תוספות דמסכת סוטה ושוב אינה ה' לידו תוספות כתיבת יד למסכת סוטה והגם שהם חסרים ומוטעים ראה שפסקי תוספות שבידינו בדפוס נתחברו עליהם ומרן החבי"ף בספר נשמת כל חי ח"א סי' מ"ט דף פ"ג סוף ע"א רמז מחלוקת זו והכריח משיטת הרב מוהרימ"ט (בענינא דאיירי ביה) שאינם לא מהרא"ש ולא מהטור

והרב משק ביתי בכללי הפוסקים בדף י"ב אות כ"ט כ' שהרב שדה הארץ ח"א בפרשת יתרו דף קי"ז ע"ב כתב כללא בידן מהרב כנסת הגדולה דלא מקשינן מתוספות לפסקי תוספות ולא ידע איה מקום דברי הכנסת הגדולה והרב המגיה הביא דברי מרן חיד"א בשם הגדולים הנ"ל וכתב אולם הרואה יראה לרבני האחרונים בכמה דוכתי דלא שמיע להו האי כללא וציין מוהרי"ל (שם כתוב בס' ו"י ולא ידעתי פירושו) במציעא דף קי"א ע"א לשון לימודים יו"ד סי' ג"ן דף מ' ע"ב מגילת ספר לאוין דף ס"ד סוף ע"ג ובליקוטים של מר בריה דרב מגן שאול בסי' ב' דף מ' ע"ג ואהלי יהודה בדרשותיו דף ל"ה ע"ב וכתב וכאלה רבים בספרן של צדיקים וכתב שמדברי הרב כנסת הגדולה בספר בעי חיי יו"ד סימן ק"ז דף קי"א ריש ע"א נראה לכאורה שהם מהתוס' עצמם וציין לספר שיח יצחק לחגיגה דף פ"ד ע"ג וכתב שמדברי הרב לשון לימודים הנ"ל נראה שהם מרב אחר ובשם הרב אהלי יהודה בדף ל"ב ריש ע"א ובחידושיו לשבועות דף מ"ז ע"ד כתב קבלה בידינו דעשאם הרא"ש ועל פי קבלה זו הקשה על דברי הרא"ש בתשובה מפסקי התוס' וציין לעיין בזה בחקרי לב יו"ד ח"א סי' ר"ו דף רפ"ח ע"ג ורפ"ט ע"ב ובח"ג סי' צ"ב דף צ"ז ע"ג והרב ויקרא אברהם בקונטרס זה הכלל בדף קי"ט אות ל' כתב בשם מרן חיד"א בספר יוסף אומץ דעל הרוב אחד מהראשונים חבר פסקי תוספות והרב חינא וחסדא בדף ט"ל ע"ד כתב בשם מרן מוהריט"א בספר הלכות יום טוב דף קנ"ז ע"ד שהם מרב אחר ועיין במה שכתבתי בקונטרס פאת השדי לחלק אסיפת דינים במערכת בית הכנסת אות ו' על דברי הגאון שואל ומשיב במהדורא קמא חלק ג' סי' ע"ג: וכתב מרן חיד"א בברכי יוסף א"ח סי' רצ"א אות ז' שכשם שחיבור התוספות ליומא אינו ממחבר תוספות דשאר מסכתות (כמו שכתבתי באות הקודמת) מסתמא כן הוא גם בפסקי תוס' שמחבר פסקי תוספות דיומא אינו המחבר פסקי תוספות דשאר מסכתות ויישב בזה מה שהקשה הרב יד אהרן עי"ש

ט) תוס' ישנים למס' יומא מתבאר מתוך דברי מרן חיד"א במחזיק ברכה א"ח סי' חנ"ק אות ד' בצירוף דבריו שבשם הגדולים במערכת גדולים (באות מוהר"ר יוסף מיטראני) שלא נדפסו עד סמוך לשנת ת"ף ומזה נדע שלא להשיג על איזה מחברים מדברי התוס' ישנים אלא על אשר היו אחר הזמן הנ"ל וא"כ אין לתמוה על הרב מג"א אם לא הזכיר את דברי התוס' ישנים הנ"ל ודבר זה נעלם מידידי הגאון מוהרש"ך יצ"ו בספרו בנין שלמה בתשובה סי' ח' ד"ה שוב ראיתי עי"ש

י) ר"ת ותוס' כח אחד נינהו מוהריק"ו שרש ב"ן אבל הרשד"ם