שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רב

דהפירוש אשר סביב הרי"ף היה ביד הרא"ש והוא מהדורא אחרת לרש"י וברש"י שבהרי"ף פ"ד דמגילה קרוב לסופו הביא דברי רש"י על סדר נשיאות כפים

ח) פירוש רש"י למסכת אבות נראה מתוך דברי הרב עץ אבות הובא במחזיק ברכה א"ח סי' רס"ז אות ב' (ד"ה והנה) דאינו מרש"י עצמו רק מכונה לרש"י אך מרן המחבר כתב דאיברא ודאי מרש"י הוא כמו שמביאים אותו התוס' בכ"י והטור ושאר רבוואתא אבל אפשר שיש בו איזה טעיות משיבושי ההעתקות עכ"ל והרבנים רע"ב בפרק ב' משנה ד' ומוהרש"א במדרש שמואל בהקדמה ובגוף ספרו כותבים דבריו בשם רש"י מבואר דסברי דהוא מרש"י עצמו

ט) רש"י הוא מפרש ולא פסקן כן כתב מרן הב"י א"ח סי' יו"ד ושרים רבים המה ראו כן תמהו היכי מפיק מרן סברת רש"י מן המנין ומי לנו גדול כרש"י ז"ל עיין למרן חיד"א בספר ברכי יוסף שם ובשם הגדולים במערכת גדולים באות רש"י ועיין להרבנים ויקרא אברהם דף קי"א ע"ד לב חיים ח"ב סי' רי"ג דף קמ"א סוף ע"ב ברכ"י ח"מ סי' כ"ה אות ל"א סמיכה לחיים ע"ט ע"ג רוח חיים אה"ע סי' קס"ה דף נ"ו סוף ע"ג חינוך בית יהודה סי' פ"ד ועיין לעיל אות ב'

ומצאתי שהרב חשק שלמה בכללי הקים לי שבסי' כ"ה באות י' חקר אי אמרינן קים לי כרש"י שמדברי כל הפוסקים נראה שגם סברת רש"י מצטרפת לקים לי וממה שהביא הרב כנסת הגדולה בס"ק ו' נראה דאדרבא הוא אחד מן הראוים יותר לומר קים לי כוותיה והרב בית דוד עמד בזה מההיא דכתב מרן הב"י בא"ת סי' י"א דרש"י מפרש הוא ולא פסקן עיין בכלליו סק"כ ולפי מה שכתב הרב אדוני אבי בתשובה כתיבת יד גם מרן הבית יוסף סובר דגם דעת רש"י מצטרפת אלא דהכל לפי המקום והוא שנשאל מהרב יוסף חסון משאלוניקי על מה שכתב מרן הבית יוסף דרש"י מפרש הוא ולא פסקן ממה שכתב הוא עצמו בסימן י"ד שצורף דעת רש"י ולמה לא כתב שם דרש"י אינו פסקן והשיבו דלא בכל מקום אמרה מרן כי אם דוקא כגון ההיא דסי' י"א שרש"י פירש שיטת ההלכה כן וליכא למינקט מניה מידי לענין הלכה שלא גילה רש"י דעתו להיכא נוטה אבל בההיא דסי' י"ד שרש"י תלה הטעם כההיא דרב יהודה משום דבעינן תליה לשמה ולא פירש מטעם אחר כדכתבו התוס' משום תעשה וכו' משמע דאיהו קים ליה הכי לענין דינא דבעינן תליה לשמה יעו"ש ותמיהני על הרב בית דוד דאם איתא דבכל מקום סובר מרן דרש"י מפרש הוא ולא פסקן מה יענה לההיא דסי' י"ד אלא מוכרח דהכל לפי המקום אלו דברי הרב חשק שלמה ותשובת הרב מר אביו שהיתה בכתובים הנה בימינו אור נגה אלינו וזכינו שנדפס ספר תשובות הרב מר אביו הלא הוא ספר מכתב שלמה ואתה תחזה בדף קי"ז ע"ג (בד"ה ועוד נר') הובאו דברי הרב השואל הנ"ל ובדף קי"ט ע"ב (בד"ה גם ראיתי) השיבו הרב המחבר כמו שכתב מר בריה בשמו עי"ש ומה שכתב שרש"י פירש שיטת ההלכה כן וכו' נראה שכונתו למה שהשריש לו הרב מוהרלנ"ח שהבאתי לקמן אות י"ב עי"ש והרב יעב"ץ באגרת בקורת שלו בדף י"ב ע"ב הביא דבריו הרב תעלומות לב יצ"ו בח"ב דף י"א ע"ב כתב (לרב אחד בדורו) אך אשר שלח רסן לשונו באמור על רש"י שהוא פרשן ולא כתב דבריו להלכה רע עלי המעשה כי לא דבר נכונה במשיח ה' מאור הגולה רש"י דעביד לתורה שלא תשתכח מישראל וכל דבריו קבלת אמת ואם באמת רש"י אינו פסקן ברוב המקומות וכו' אבל בפירוש הענין והשמועה וכל שכן בביאור המלות והוראתם מי כמוהו מורה וכו' עכ"ל והרב המחבר יצ"ו השיב על דבריו אלו על פי מה שכתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים שרשמתי למעלה שתורף דב"ק הם שכונת מרן הב"י היא לומר שיותר יש לסמוך על בעלי הפסק כיון שרש"י עצמו לא כוון להלכה ולמעשה ואין זה חסרון כבוד לרש"י חלילה וראיה מדאמר ר' יוחנן בפרק יש נוחלין לא תעבדון עובדא עד דאמינא לכו הלכה למעשה וכו' אבל הרי"ף והרמב"ם ושאר מחברים כתבו ההלכות הלכה למעשה ומסרום יפה לצבור להורות משפט כתוב ואם כותב רש"י בפירוש לענין פסק כמו באיסור והיתר שלפעמים פוסק הדין בפירוש אז ודאי סברתו היא נחשבת כאחד מהגדולים

י) רש"י ורבו לא היה לפניהם בתדירות הש"ס ירושלמי ולכן בשבת דף צ"ב ע"א ד"ה שכן משא בני קהת כשהביאו דברי הירושלמי כתבו שכן אמר רב האי שמפורש בירושלמי וכן שם בדף ל"ב ע"א (בד"ה הריני נוטל נשמתכם) הביא בשם המדרש רבה שהיא אבדה חלתו של עולם ולא הביא זה בשם הירושלמי וכן התוספתא לא היתה לפניו בכל עת ולכן בשבת י"ז א' בד"ה הניחא למ"ד כתב לא ידענא היכא והוא תוספתא במכשירין פ"ב כמ"ש התוס' שם כך כתב החוקר ר"י רייפמאן ז"ל בספר כנסת הגדולה החדש בח"ג בצד 91 אות ד' עי"ש ולקמן בסי' ט"ז אות ח"ן כתבתי דאיכא למישדי נרגא במ"ש מההיא דדף צ"ג שכן דרך המחברים בכיוצא לזה עי"ש ואמנם בלאו הכי אין דברי הסופר יצ"ו נראין לענ"ד שהרי מדבריו נראה דמודה דהמדרש רבה היה לפני רש"י ותיקשי ליה אם לא ראה הירושלמי לפי שלא היה לפניו למה לא הביא מהמדרש במדרש רבה סוף פרשה ד' שנאמר שם בסיגנון דברי הירושלמי כיעי"ש אבל האמת נראה דלפני רש"י היתה הגירסא בירושלמי כמו שהיא לפנינו שלא הוזכר שם ממה ששנינו במשנתינו אלא ימין ושמאל אבל חיק וכתף לא נאמרו לא בירושלמי ולא בהמדרש ורש"י כתב בתחלה דימין ושמאל וחיק אורח ארעא הוא ולא בעי קרא אלא לכתף בכתף ישאו ואע"ג דמהירוש' והמדרש מצינן למילף ימין ושמאל בכל זאת כיון דלגבי חיק לית לן ילפותא וצריכים אנו לומר דלא בעי קרא משום דאורח ארעא הוא כל שכן שיש לנו לומר דימין ושמאל לא בעי קרא דאורח ארעא טפי הוא אמנם רב האי העיד שבירושלמי הוזכר ימין ושמאל וחיק ג"כ ואם כן הרי למדנו כולם מקרא ולאו משום דאורח ארעא הוא ולכן הוצרך שפיר להביא בשם רב האי שהוא גירסא חדשה לא שיערוה רש"י ורבו כנ"ל פשוט ונזדמן לידי מכ"ע כבוד הלבנון שנת שלש עשרה צד 18 וראיתי מאמר אחד (עד מכיח) ובו מציין מקומות הרבה שרש"י במסכת תמורה מזכיר את הירו' והם בדף ו' ד"ה הג' לישנא אחרינא וכו' ודף ט' בלישנא אחרינא ירושלמי גרסינן לה וכן בדף י' לישנא אחרינא ירושלמי ובדף י"א ע"ב ברש"י ד"ה ל"א ובדף י"ג בסופו ברש"י תבעי וכו' ובדף י"ט ובדף כ' ע"א ובדף כ"א ובדף כ"ג ע"א וע"ב ובדף כ"ד ובדף כ"ו ובע"ב שם ובדף ז"ך ובדף ל' ובדף ל"א ובדף ל"ב ובכריתות דף ד' ד"ה אבל דחולין ומכל זה עד מוכיח ונאמן על מציאות ירו' לסדר קדשים וכו' וחתים עלה יצחק מרגליות

וראיתי בכנסת הגדולה הנ"ל בח"ד שנדפס עתה בהערות מהחוקר הגדול הרב שלמה באבער יצ"ו בצד 90 אות ז"ך שהביא דברי הסופר שבכנה"ג ח"ג הנ"ל וכתב שכדבריו כתב בס' מבוא הירושלמי דף קל"ב ע"ב והרב שמשון בלאך בהערות לתולדות רש"י הערה ירו' אמנם הרב הגדול החוקר המהולל מוהר"א ווייס בתולדות רש"י שלו צד 10 לא הסכים לזה וכתב דרש"י השתמש בהירושלמי כראוי ולא נשעה בדברי הבל לומר כי לא היה לפניו הש"ס ירושלמי יען שבקצת מקומות מפרש איזה דבר ונעלם ממנו הירושלמי שם או במקום אחר או מפני שמביא בשם אחרים או רבותיו שמצאו כן בירושלמי שבת צ"ג ברכות ל"ב ולא אמר שמצאו הוא עצמו בירוש' ואין לך משפט מעוקל גדול מזה וכו' וכו' עי"ש עכ"ד הרש"ב נ"י ענג גדול היה לי אם היה בידי ס' הרב מוהרא"ו הנ"ל לראות מה השיב על ההוכחות שמדברי רש"י ברכות ושבת הנ"ל ועל ההוכחה ממה שהביא מהמדרש ולא מהירושלמי במקומו השיב הרש"ב נ"י שם כי גם בעל הערוך מצינו לו שהביא מאמרים מב"ר ועיקר מקומם הוא בירוש' כי הירוש' לא היה כ"כ מצוי והמדרש היה מצוי ביד רבים והגאון מוהר"ץ חיות באגרת בקורת דף ו' ע"ב הביא כי הרמב"ם בג' מקומות הביא בשם ב"ר מה שנמצא אצלינו בש"ס בבלי ככתבם וכלשונם ועל ההוכחה שגם התוספתא לא היתה בתמידות לפני רש"י ממ"ש