שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים רא

(ד"ה עוד הביא ראיה) ובאות קי"ח. ובשושנים לדוד רפ"ב דמס' אהלות הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות י"א כתב על רבינו שמשון דמפרש מתני' לכאורה ושוב מביא הש"ס שהוא נגד פירושו וכעת החלו עולין קצת עלין מקבוצת המסדרונה שנה א' וראיתי בחוברת ב' עמוד ל"ח ול"ט האריך בכלל זה עי"ש

ב) רבינו עובדיא הוא פרשן ולא פסקן ואם כי הוא גדול מאד אין לתמוה אם לא דקדק בדבריו כל כך וכתב דבר שאינו מוסכם על פי הדין כן כתב הרב נודע ביהודה במהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד ואנכי הרואה לרבינו הרדב"ז בתשובה סי' אלף ק"פ (בדפוס ווארשא תרמ"ב היא בחלק ד' סי' ק"ח דף ל"ב ע"א) דבהדי דקעסיק לאוכוחי דנקיטינן מצות יבום קודמת והביא שכן דעת כמה וכמה מהפוסקים ראשונים ואחרונים כתב וז"ל וכן כתב רבינו עובדיה בפירוש המשניות שלו והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן כי אין לו ארבעים שנה שנתבקש בישיבה של מעלה עכ"ל ועוד כתב שם (בעמוד ב') רבינו עובדיא שהזכרתי למעלה היה איטלייני ובקי בכל מנהגיהם ואמר שפסק ההלכה יבום קודם אפילו בזמן הזה והוא היה אחרון שבכולם וכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלים היו יושבים לפניו כפופים לו עכ"ל צא ולמד כמה רב גובריה ורחוק לומר שלא דקדק בדבריו וכתב דבר שאינו מוסכם להלכה ועיין לקמן באות ט'

ועל זמן פטירתו ראיתי בספר המעלות לשלמה בדף ע"ו ע"ב שהביא מחלוקת שבספר שלשלת הקבלה כתב שנפטר בשנת ר"ן ובספר קורא הדורות כתב דלא יתכן לומר כן והרב המחבר האריך קצת בזה עי"ש

ג) רש"י פירוש מס' תענית אם הוא מרש"י ז"ל במחלוקת הוא שנוי וכתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים (במערכת גדולים אות השי"ן) דמתוך דברי רבינו ישעיה והריטב"א ורב"ץ נראה בהדיא דהוא מרש"י אלא שמרוב ההעתקות נפלו כמה ט"ס וכן כתב בספרו פתח עינים בחידושיו לתענית דף כ"ד כן מצאתי כתוב אצלי ועיין להרב משק ביתי בכללי רש"י אות כ"ב וכן נראה דעת הרב מג"א סי' תקד"ן ס"ק כ"ג מדהק' דברי רש"י דפסחים ותענית אהדדי וכמ"ש במכתב לחזקיהו עי"ש בדף ס"ח ע"ד ודף ק"ג ע"ב וג' שם דהרב מוהר"ץ הירש חיות בריש ובסוף תענית הכריח דאינו מרש"י וכן נוטה דעת הרב יד דוד (שיטה) דף רב"ן ע"ד ועיין יעיר אזן מערכת הקו"ף אות ט"ו כל החיים בדף ז"ך אות ח"י ולהרבנים מראה הנוגה דף י"ז ע"ד וערוך השלחן סימן תקד"ן אות ח' שחתרו ליישב קושיית הרב מג"א ולא העלו על שפתם לומר דמעיקרא קושייא ליתא דפירוש תענית אינו מרש"י משמע דסברי דהוא מרש"י עצמו. גם הג' חת"ס א"ח סי' ר' חתר ליישב קושיית הרב השואל דרש"י סתר אדידיה מ"ש בתענית ט"ו ע"ב אמ"ש ביבמות עי"ש ועיין בספר ימי שלמה בדף ל"ד ע"ב ה"ח ע"ד רש"י תענית כ"ט עם מ"ש בספר הפרד"ס

ד) רש"י פי' מס' נדרים כתב הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לנדרים דף ו' בדרך כלל על כל המסכתא דאינו מרש"י עצמו עי"ש ועיין להרב דרך המלך דף פ' ע"ב ודף פ"ג סוף ע"א ועיין מה שצידד בזה מרן חיד"א בספר מחזיק ברכה א"ח סימן תפ"ט וביו"ד סי' ב"ן אות ל"ו (ד"ה הגם הלום אשר רמז בשם הגדולים מערכת השי"ן) ושני המאורות הובא ד"ק בס' בתי כנסיות סי' קל"ה הקשו דברי רש"י דידיה אדידיה מגיטין ט"ן ע"ב לנדרים ס"ב ע"ב עי"ש וק"ל וממ"ש מרן מוהריט"א בספר הלכות יו"ט בפ"ג דבכורות (ד"ה והנה הרב מש"ל בפ"ט) נראה דס"ל דרך כלל על כל המסכתא שאינו מרש"י ז"ל (ושאין לסמוך עליו כ"כ) עי"ש בדף כ"ח ע"ב (מדפוס ווארשא) דקאי על רש"י הנ"ל דף ד"פ וכן נראה דעת מרן החבי"ף בתשו' כי באה בס' יד ימין בדף ט"ז ע"ג (עי"ש דקאי על רש"י דנדרים דף מ' ע"א) ועיין בספר כל החיים הנד"מ דף ז"ך אות יו"ד שציין הלכות יו"ט דף ד"ן ע"ד ואין אצלי הספר הנ"ל הנדפס בפני עצמו רק הנספח להש"ס וידוע כי אי אפשר לכוין הדפים אבל נראים הדברים שהוא מה שרשמתי לעיל ועיין בספר יפה ללב ח"ג הנדפס חדש ממש בדף קל"ו ע"ב שהקשה מרש"י נדרים דף א"ף ארש"י דב"מ דף פ"ה וכתב שכן הקשה ג"כ הרב בירך משה ועיין בספר מטה אהרן דף ח"י ע"א שהוקשה לו ע"ד רש"י דידיה אדידיה מ"ש בגיטין עמ"ש בנדרים דף ד"מ ע"ב וכתב שוב נזכרתי דפי' נדרים אינו מרש"י וכו' ובמג"א סי' א' סקי"א ד"ה ושאלתי וכו' מכנה בשם המפרש לנדרים (וקאי על ד' י' עי"ש)

ה) רש"י פי' מס' נזיר אינו מרש"י שהרי מרן כסף משנה מכנה אותו בשם המפרש כ"כ הרב יד מלאכי בכללי רש"י אות ו' בשם הרב מגילת ספר ונמשך בזה הרב נחמד למראה בח"א דף קמ"ז ע"ב עי"ש וכ"כ הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו בריש מסכת נזיר דכבר ידענו דפי' נזיר אינו מרש"י עי"ש ולענ"ד יש לפקפק שהרי עינינו הרואות לרבותינו התוס' בנזיר פרק כהן גדול דף נ"א ע"ב ד"ה וסכיא נשא הביאו מה שפי' המפרש שם וכינו אותו לרש"י כעי"ש גם הרא"ש בתשו' כלל י"א סי' ג' כתב פירש"י וכו' (הוא בד' ד' ע"א) ור"ת חלק עליו וכו' עיין שם גם מרן כ"מ עצמו בפ"א מהל' מעילה הלכה ג' מביא דבריו בלשון ופירש"י כיעי"ש ועיין במה שכתבתי בסי' א' אות ו'

ו) רש"י פירוש מס' מעילה אינו מרש"י כן כתב הרב יד מלאכי בכללי רש"י אות ו' בשם הרב ברכת הזבח והזכירו מרן חיד"א בשם הגדולים ותמיה לי דשם בסמוך הביא דברי הרב מגילת ספר דפי' נזיר אינו מרש"י מדמכנה אותו מרן כ"מ בשם המפרש עי"ש ובשה"ג וא"כ משמע דפי' שמכנה אותו מרן כ"מ בשם רש"י הוא ודאי מרש"י עצמו דאל"כ היה מכנה אותו בלשון המפרש ולפי"ז עכ"ל דפי' מס' מעילה הוא מרש"י עצמו שהרי מרן כ"מ בפ"ג מהלכות מעילה דין ו' ודין י' ודין י"ב ופ"ד ג' ז' ופ"ה דין ו' ובפ"ו דין ב' ג' ז' בכל המקומות הנ"ל מכנה אותו בשם פירש"י כיעי"ש. גם בכללי מרן דף כ"ט ע"א (מדפוס אמשטרדם) כתב בשם רש"י ותוס' ריש מעילה דאשכחן דתני לא זו א"ז וכו' עי"ש הביא דבריו הרב חינא וחסדא נר"ו דף ז' ע"ג הרי דבכל דוכתי הנ"ל מביאו מרן בשם רש"י ומנין לו להרב בה"ז דאינו מרש"י אלא אחד מתלמידיו ועכ"פ מוכרח לומר דהרב בה"ז אינו מודה למה שהכריח הרב מג"ס. ויש ליישב בדוחק קצת ובחינא וחסדא שם עמו"ד כתב דכבר ידוע דפי' מעילה אינו מרש"י וכמ"ש הי"מ וכו' עי"ש וק"ק דהי"ל להעיר על דברי הי"מ לפי מ"ש המג"ס בהצטרפות דברי מרן בכלליו וכמ"ש בעניותין וק"ל

ז) פירש"י שבהרי"ף לא עשהו רש"י עצמו אלא לקוח הוא מרש"י שבהש"ס לא ידענא מאן הוא המחבר כ"כ הרב יד מלאכי בכללי רש"י אות ה' ולמד כן מדהזכיר בפי' הנ"ל את רש"י בפ' כל הכלים גבי אסובי ינוקי עי"ש ועיין משק ביתי בכללי רש"י אות כ"ה וע"ע רש"י סוכה ל"ה סוף ע"ב ד"ה ניטלה בוכנתו וב"מ דף פ' ע"א ד"ה מום זה ובחולין מ"ה ע"א ד"ה נפחתה כמין דלת ובדף ס"ז ע"ב בקוקייאני אסירי ובכולהו דוכתי הנ"ל מזכיר בפי' הנ"ל את רש"י ז"ל וכן בפרק כל הנשבעים ד"ה ודוקא ספרא דאגדתא מביא גירסת רש"י והרי"ף עי"ש ומרן חיד"א בברכי יוסף א"ח סי' ט"ו אות א' החליט ג"כ דאינו מרש"י והשיג על הרבנים שייחסוהו לרש"י והזכיר דברי הא"ר שהזכיר בי"מ הגדול שם ועיין לרבנן בתראי הרבנים פתח הדביר וחינא וחסדא נר"ו הובאו דבריהם בפה"ד ח"א דף י"ט ע"א ובחינא וחסדא דף י"ג ע"ד ועיין לה"ה פ"ז מהלכות יו"ט הי"ג ולמרן הב"י בסי' תקמ"ה בדין כתיבת גט בחוה"מ שכתב בשם רש"י דדוקא בדאיכא עיגון ואינו ברש"י שלפנינו אלא ברש"י שבהרי"ף נראה מזה דמייחסים פי' הנ"ל לרש"י ועמ"ש במשק ביתי הנ"ל בשם הרב מחנה לויה