שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים ר

כמסתפק אולי תרי הראב"ד הוו) והשיב ודאי הוו שנים (לא נסתפק בזה הש"ך אלא כונת ספקו שמא הראב"ד בהשגות חזר בו ממ"ש בשמו בעה"ת בענין שעבודא דאורייתא או שמא הוא הראב"ד השני עי"ש ועיין בענין ההוא למרן החבי"ף בנשמת כל חי ח"ב ד' ט"ו ע"ג) והביא בשם הג' חו"י דג' הוו עי"ש וכ"כ בנשמת כל חי ח"ב הנ"ל וכתב הרב משק ביתי שם דאע"ג דבשתי מקומות כתוב בפי' ר"א בר דוד וסתרי אהדדי תלינן בטעות דהיה כתוב הראב"ד ושגה המעתיק וכתב בפירוש ר"א ב"ר דוד עי"ש בשם מרן חיד"א בהשמטות לשם הגדולים ועיין כנה"ג יו"ד סי' קי"ג הגב"י אות ב' דאף שכתבו התוס' בפי' ר"א ב"ר דוד לא החליט להקשות אלא כתב בלשון מסתפק (ואם הוא הראב"ד ק"ק וכו') ועיין כל החיים הנד"מ דף ט"ו ע"א וכתב הרב חת"ס בחלק ו' סי' כ"ד תרי הראב"ד הוו רב ותלמיד ושניהם נקראים ראב"ד עיין שט"מ ב"מ בסוגייא אמר לשנים וכמדומה שהרב חבר בעל הנפש שהרז"ה השיג עליו והתלמיד השיג על הרז"ה שברי"ף בס' תמ"ד ואותו שבס' הזכות שהשיג על הרי"ף והרמב"ן כתב עליו ע"כ דברי הרב מכאן ואילך דברי תלמיד הוא הזקן שחבר בעל הנפש והוא המשיג על הרמב"ם וכמדומה שהוא חבר ס' הקבלה ופי' ספר יצירה וכותבי זכרונות נבוכו בזה עיין ספר הדורות וצמ"ד עכ"ד ומתוך מ"ש מרן חיד"א בשם הגדולים. אתה תחזה מה שי"ל ע"ד החת"ס וק"ל ובחתם סופר על סוגיות הש"ס שנדפס מקרוב (בשנת תרנ"ג) בעיק"ו ירושת"ו בסוגיא דאמתלא בדף י"א ע"ב (בד"ה הרי ו) הקשה דברי הראב"ד שבהשגות אדברי הראב"ד שבתמים דעים וכתב וז"ל ואפילו אי תרי הראב"ד נינהו מ"מ מעט מזער דפליגי כי זה היה חותנו ורבו של זה עכ"ל נראה כמסתפק אי הוו תרי הראב"ד היפך ממאי דפשיטא ליה בתשובה הנז"ל

ג) הראב"ד כשהשיג על הרמב"ם בעיקר הדין אינו מוכרח עוד להשיגו בכל דין הנמשך ממנו כ"כ אני עני מסברא דנפשאי ועיין פתח הדביר ח"ג דף צ"ו ע"א (ד"ה ובר)

ד) במחלוקת שבין הרמב"ם והראב"ד כתב הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות מ"א בשם הרב מוהרשד"ם שקרוב לודאי שיש לפסוק כהראב"ד ושהרב כנה"ג בא"ח סי' ק"ס כתב דדוקא כשהראב"ד מחמיר מודה לו אבל כשהראב"ד מיקל והרמב"ם מחמיר מי ירים ראש להקל נגד הרמב"ם וסיים הרב יד מלאכי דהרדב"ז ח"ב קובץ ג' סי' רס"ז מלשונות הרמב"ם כ' דהראב"ד אילן גדול הוא ואין צריך סמיכה ובקי בכל התלמודים וכו' והרמב"ן כתב עליו בכמה מקומות רב גדול עי"ש ועיין להרב מוהר"ם אלאשקר רס"י צ"ד וז"ל ואני תמה וכו' איך לא ראו מ"ש הרמב"ם וכו' ואעפ"י שהראב"ד השיגו וכו' להרמב"ם שומעין שעליו סומכין בכל גלילות אלו וכ"ש שכבר העמיד הרב מגדל עז את דבריו וכל האחרונים פסקו כמותו עכ"ל ואינו סותר למ"ש הרב מוהרשד"ם (דאית לן למינקט כהראב"ד) דלא אמר אלא לגלילות שסומכים על פסק הרמב"ם ובפרטות באותו נדון שהאחרונים פסקו כמותו. ובאותו ענין עצמו עיין להג' חכם צבי בסימן קמ"ה שכתב דדברי הראב"ד נראין ושכן דעת הטור וכו' ולא זכר מ"ש הרב מוהרמ"א הנ"ל שהאחרונים פסקו כהרמב"ם

סימן ז כללי הרב המגיד ומרן כסף משנה

א) הרב המגיד כשכותב על הרמב"ם בלשון המחבר ואינו מכנהו בלשון רבינו נראה שאין דעתו מסכים לו כ"כ הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות ד' בשם הרב הלכה למשה ומרן חיד"א בועד לחכמים הובא בשם הגדולים (במערכת גדולים באות הוא"ו רבינו ודיאל) כתב דזה בבל יאמר והעיקר דזימנין כותב הכי וזימנין הכי ולומר מחבר אינו זלזול ח"ו עכ"ד ולי הקדימו נלע"ד סייעתא לד"ק ממה שראינו בפ"ב מהלכות שכנים הי"א דאף שנראה בעליל דניח"ל בדברי הרמב"ם ומתמיה על השגת הראב"ד שם בכל זאת מכנה אותו המחבר ולא כתב תואר רבינו כיעי"ש ומרגלא בפומי דרבנן קדישי החונים על השלחן ערוך לכתוב על מרן תקדוש המחבר כנודע וחלילה לעלות על לב שהוא לשמץ זילזול. ועיין להרב חשק שלמה בכלליו אות נ"א ומרן החבי"ף בספר חיים ושלום ח"א דף ג' ע"א וברכת מועדיך לחיים דף ד' ע"ג השיג על מרן חיד"א שכלל זה כתבו גדולי המורים הריב"ש ובתשב"ץ ח"ד בטור ב' דף מ"ב ע"א ועיין ויקרא אברהם נרו דף קי"ט אות מ"ה והרב מקנה אברהם דף ס"א ע"א כתב שהרב דב"מ ח"ב דף ס"ה ע"א עשה סמוכות למ"ש הריב"ש והני ספרי לא שכיחי גבאי לחזות בנועם שיח שפתי צדיקים והרב שמן המשחה בהלכות זכיה שבראש ספרו הבין מדברי הריב"ש סי' קס"ח שסובר שדעת הרב המגיד בדרך כלל שכל שאינו כותב עליו בלשון רבינו אות היא דאין דעתו מסכמת לסברתו ותמה ע"ז דבכמה מקומות מצינו בהיפך ואחר שפרט מקומות רבים סיים וכן יש במקומות רבים נלאתי לכתבם ועל דברי הרב יד מלאכי הנ"ל שכתב כלל זה בשם הרב הלכה למשה דף צ"ד כתב שעיין שם ולא מצא מ"ש בשמו עי"ש ויש ליישב הרבה ממה שהביא שם עפ"י הנחה סוברת דהיכא דמוכח שאני ולא אתמר כללא אלא להיכא דלא מוכח וק"ל ומצאתי בס' ישרי לב דף צ"ד ע"א בדברי הרב המגיה יצ"ו באות א' שהביא תמיהת הרב חיים ושלום הנ"ל וכתב על דבריו ז"ל ובעניותי לא ראיתי בדברי הריב"ש סתירה לדברי הרב חיד"א דלא יכחיש הרב דאית זימני שכותב המחבר וחולק עליו ובפרט כשראינוהו חולק בפירוש ומה שכתב הרב הוא דלאו דוקא בכל פעם ולתופסו לכלל גדול דאית זימני שכותב כן ואינו חולק עליו ובזה לא יכחיש הריב"ש עכ"ד ונכונים הם

ב) ה"ה כשכותב שלא מצא ראיה להרמב"ם לא ס"ל כותיה מרן החבי"ב בכנסת הגדולה ח"מ סי' ע"ז הגב"י אות כ"ט הרב החבי"ף בספר ברכת מועדיך לחיים דף ד' ע"ג

ג) כל מקום שאני רואה מחלוקת בדברי הרב (הרמב"ם) אני סומך על דברי המגיד משנה שהיה אדם גדול ובקי ורוב שיטתו היא כשיטת הרשב"א ועוד כיון שהוא בא לפרש דקדק בהם ככל הצורך עכ"ל הרדב"ז בלשונות להרמב"ם סי' ל"א הביא דבריו הרב המגיה בישרי לב יצ"ו דף צ"ד אות ה' וכתב בשם הרב נחלה ליאושע דף כ"ג ע"ד קשה להעלות על הלב שאנו מבינים דברי הרמב"ם יותר מהרשב"א והרב המגיד

סימן ח. כללי רש"י והרמב"ם בפירוש המשנה וכן רבינו שמשון ורבינו עובדיה

א) רש"י דרכו לפרש המשנה כהסלקא דעתין שבש"ס אבל הרע"ב שמפרש המשנה בלא גמרא ראוי לו שיפרש כמסקנא דש"ס כ"כ הרב מנחת זכרון נר"ו בדף צ"ה אות י"ג בשם הרב תוי"ט פ"ב דפאה וע"ע תוי"ט פ"ז דתמורה מ"ג ולהרב שושנים לדוד פ"ב דעירובין מ"ה (ד"ה אם) ולהרבנים יד מלאכי בכללי שאר מחברים דף קצ"ט אות ל"ו ומשק ביתי בכללי רש"י אות א"ך ונשמת כל חי ח"א דף ט"ו ע"ג. וחדשות אני מגיד כי מדברי הרדב"ז בתשו' החדשות בלשונות להרמב"ם סי' פר"ט הביא דבריו הרב נחמד למראה ח"א דף פ"ז (ד"ה ובהיותי) נראה בעליל דלא שמיע ליה לחלק בין פירש"י שהוא על דרך הגמ' לפירוש שאינו אלא משנה בלא גמרא שעל מה שהקשה על הרמב"ם מחבורו על פיה"מ השיב דאין זו השגה דהלא רש"י מפרש במשנה אוקמתא דלא קיימא הכי לפי שהוא נאות בלשון המשנה עי"ש ומדבריו נלמוד לפי' הרע"ב וק"ל ובשו"ת בנין ציון החדשות סימן ע"ו כתב דהרמב"ם בפיה"מ פ"ג דמכות אמתני' דהנוטל אם על הבנים ר"י אומר לוקה פי' דר"י סבר לאו הניתק לעשה לוקין אף שהוא נגד מסקנת הש"ס חולין קמ"א פי' כהס"ד שכן מצינו גם בפירש"י כזה שמפרש כהס"ד אם הפי' הוא פשוט יותר עי"ש ועיין מה שכתבתי בקונטרס הכללים מערכת החי"ת אות ק"ג