שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים קצד

ולולא מיסתפינא ממרן החבי"ב הייתי אומר דהר"ן שהזכיר את הריטב"א באותה התשובה לא מפני שראה גוף התשובות כי אם הרב השואל הוא שהעתיק לו דברי הריטב"א בתשו' כיעי"ש בדברי השאלה בד"ה אמנם מצאתי ועפ"י אותם הדברים הוא שנושא ונותן הר"ן בסברת הריטב"א ועכ"פ אף לדברי הרב הנ"ל אין הכרח שכל התשובות אחרונה יסעו ובתשו' הנ"ל (בד"ה וראיה לדבר) הזכיר מה שכתב בפ' שבועות שתים בתרא דמשמע דהתשו' אחרונות אבל אין מזה הכרח לכל התשו'

ד) פירוש ההלכות למס' סנהדרין פשוט הוא בעיני שאינו מהר"ן אלא מהרב הנמק"י כאשר מצויין ע"ג וכן מביאו מרן הב"י בהלכות עדות בכמה דוכתי בשם נמק"י כמו שיראה הרואה. וכן מוכח ממה שכותב בפירושו אמר המחבר (זו אחת מהראיות שהכריח להרב חכם צבי סי' ב"ן הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי הר"ן אות י"ב לומר שפירוש ההלכות לבבא קמא הוא להרב הנמק"י עי"ש) ודבר זה היה פשוט בעיני ולא הייתי צריך לכותבו אלא לפי שראיתי להרבנים שונה הלכות בח"ב דף ע"ב ע"ג ובטל אורות בתשו' דף ג' ע"ב ומוהר"י אקריש נר"ו הובאו דבריו בספר פורת יוסף אלפאנדארי דף קז"ך ע"ד שמכנים אותו להר"ן כיעי"ש ולפי הנראה הוא אשגרת לישן שלא בדיקדוק. ועיין שיורי ברכה יו"ד סי' קנ"ו אות ו' ובשו"ת מוהריט"ץ סי' רח"ל דף קצ"ו ע"ג וברכ"י או"ח סי' ב' אות ב' יעיר אזן מערכת האל"ף אות ק"ג שם הגדולים במע' גדולים הריטב"א ד"ה ודע שוב ראיתי דהרב"ח יורה דעה סי' ק"ס ייחס פירוש הנ"ל להר"ן ומרן החבי"ב בכנה"ג שם הגהט"ו אות ז' השיגו דאינו להר"ן עי"ש ועיין להרב שמן המשחה הלכות אבל סי' ס"א ולמרן הב"י אה"ע רסי' קס"ו ובנשמת כל חי ח"א רסי' טו"ב ייחסו להר"ן שלא בדיקדוק רק אשגרת לישן. ובשו"ת פני יהושע ח"מ ח"א סי' ט' כתב על הרמ"א דלא צדק במה שייחס פי' ההלכות דפרק זה בורר להר"ן והוא להנמק"י וכו' ומרן הב"י ביו"ד רסי' קע"ט (סוד"ה כתב הרמב"ם מעונן) גבי נשואין במילוי הלבנה ייחסו להנמק"י ועוד שם בד"ה על מה ובבאר הגולה שם בס"ב והמציין בדברי הרמ"א באה"ע סי' ס"ד ס"ג ייחס זה בשם הר"ן סו"פ ד' מיתות ולא דק והרב מעשה אברהם ד' קמ"ה ע"ב בשו"ת אה"ע רס"י ה' כשהביא מ"ש הרמ"א בסי' ס"ד הנ"ל כתב אלא דביו"ד סי' קט"ע הביאו בשם הנמק"י כמ"ש בבאר הגולה ואילו מור"ם באה"ע הביאו בשם הר"ן עכ"ד ופלא על גדול שכמותו שנעלם ממנו דהאמת הוא דפי' אלו ההלכות להרב הנמק"י הן ומ"ש המציין הר"ן הוא אשגרת לישן גם נעלם ממנו שהציונים שבהגהות הרמ"א לא מידו נגזרו כמו שכתבו כמה רבנים שציינתי לקמן בסי' י"ד אות ד' וכתבו דזמנין לא צדק המציין בציוניו עי"ש ואמת שגם בד"מ באה"ע שם כתב זה בשם הר"ן אבל הרב מעש"א לא הזכיר את ד"מ בזה וכונתו על ההגהות שציין המציין הר"ן ועכ"פ אינו אלא אשגרת לישן ואין שום סתירה

ופירוש ההלכות למסכ' מועד קטן הוא להרב הנמק"י (דלא כמו שציין המציין בשם הר"ן) וכן מרן הב"י בכל הלכות חוה"מ מייחסו להנמק"י והדין עמו שהרי בר"פ מי שהפך מביא להמ"מ ואין זה דרך הר"ן להביא דברי הרב המגיד כן כתב בהגהות וחי' מוהרל"ח בסי' תקל"א עי"ש וכן כתב הרב יד מלאכי בכללי הר"ן אות י"ב וכן ייחסו הרב הדרישה ביו"ד רס"י שצ"ט ומרן הב"י שם סי' ת"ב ד"ה כתב ר"י והרבנים בס' משנת ר' אליעזר ח"ב יו"ד סי' כ"ג ובס' העמק שאלה פרשת חיי שרה שאלתא ט"ו אות י"ג ובפרשת ויחי שאלתא ל"ה סוף אות ו' ובאות י"ב ומרן החבי"ף בס' לב חיים ח"ב סי' זק"ן עיין בדבריהם שכלם ייחסוהו להרב הנמק"י כמו שכן הוא האמת ונמצא באיזה מחברים שמייחסים אותו להר"ן שלא בדקדוק אחר המחי"ר עיין להרב קרבן נתנאל בפרק ג' דמ"ק אות ל"ז שייחסו בשם הר"ן וכן הרב תוי"ט בכל מסכת מו"ק מייחסו להר"ן וכן בשו"ת ישמח לב דף ח' ע"ג ובשו"ת דברי אמת סוס"י ב' ובשו"ת מים רבים חח"מ סי' י"ד ד"ה הרי וכן בשו"ת באר המים סוס"י מ"ח וסי' מ"ט וכן הגאון פני יהושע בח"א חיו"ד סי' ט' עי"ש ועיין למרן חיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' של"ד אות ב' ודבר זה היה בהעלם ממני עיין במכתב לחזקיאו בחלק התשובות סי' י"א ד' ס' ע"א

ופירוש ההלכות למס' יבמות עם שהגאון רש"ל בים של שלמה פרק י"ב סי' ג' מייחסו להר"ן נראה דנקיט הכי באשגרת לישן והמחברו הוא הרב הנמק"י לפי מ"ש הרב יד מלאכי בכללי הר"ן אות י"ב שהבאתי בסמוך שהרי מזכיר לרוב את הריטב"א וגם כותב אמר המחבר וכו' ובעניינא דעסיק ביש"ש הנ"ל עיין בדברי מרן הב"י באה"ע סי' קס"ט (תוד"ה היה אחד מהם) שמייחס הדברים להרב הנמק"י וכן בכל אותו סימן כמו שיראה הרואה

ה) חידושי הר"ן למסכת שבת אם הם להר"ן מפרש ההלכות עיין במה שכתבתי בקונטרס הכללים מערכת העי"ן אות עיין ד"ה בתר דנא וידידי הגאון מוהרי"א יצ"ו כתב בס' עמודי אש סי' ה' אות ל"א דאינם מהר"ן וכתב שכבר כ"כ במקום אחר (לא ידעתי כעת איה מקומו) ורבני עיה"ק ירושת"ו בהקדמת ס' חידושי הר"ן הנ"ל כתבו בשם מרן חיד"א בס' ברכי יוסף דמעיד בגדלו שחידושים הנ"ל הם להר"ן וכן ראיתי בברכ"י א"ח סימן פ"ה אות ח' שהביא בשם חידושי הר"ן לשבת בפ"ק לענין שם שלום דאינו נמחק ועין רואה הן הן הדברים הנאמרים באמת שם על דף יו"ד ע"ב עי"ש ועיין בקונטרס פאת השדי לדברי החכמים סי' כ"א (בד"ה ועל) שיש מי שכתב שחידושין לשבת המיוחסין להריטב"א המה חידושי הר"ן ובברכ"י סי' תקפ"ו אות ה' מה שכתב בשם הר"ן בחידושיו לשבת כתיבת יד בשם הרא"ה נמצא בחידושי הר"ן שלפנינו בסוגיא דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה (שבת ד' כ"ח)

ו) תשובות הר"ן הם להר"ן מפרש ההלכות כמו שמתבאר בכמה מקומות בתשובותיו וכן מוכח בהדיא מדברי מרן הב"י בהרבה מקומות עצמו מספר וז"פ מאד אין צריך להאריך ומ"ש הרב ראש יוסף דאפשר דתרי הר"ן הוו הר"ן שפירש ההלכות והר"ן שבתשו' וכו' אגב ריהטיה כתב כן אלה דברי הרב מאמר מרדכי סי' תס"ז סק"ח ועיין בכנה"ג שהבאתי לעיל בסי' זה אות ג' שמתבאר כן וכבר השיג כן הרב יד מלאכי בכללי הר"ן אות יו"ד ע"ד הראש יוסף הנ"ל עי"ש

ז) המפתחות לתשובות הר"ן נראה שלא מידו נגזרו ורב אחר תקנם (ומכנה אותן בשם מראה מקום) כן מתבאר מההצעה הכתובה לפני המראה מקום ולא גילו לנו מי סדרן והרב חכמת אדם בקונטרס בינת אדם שער בית הנשים סימן ל"א (בד"ה אך צ"ע שהרי) כתב מי בעל דברים (אך בדרך השערה ולא בבירור) וז"ל אם יבטל בלא עדים אינו נאמן דאין אדם משים עצמו וכו' וטעם זה מצאתי במראה מקום שבתשובת ר"ן בדיני גטין שכתב כן להדיא אף שבתשובת ר"ן לא מצאתי טעם זה אלא שכתב כמו שכתב בס' התרומה סי' קכ"ח וז"ל ואכן נכון הדבר לומר לבעל לעשות שבועה שלא יבטלנו כששולח גט לאשתו במקום אחר עכ"ל ולא ידעתי מי תקן המראה מקום בתשו' הר"ן וכפי הנראה שתקנם הג' ר' יצחק דלטאש שהוא הביאו לדפוס ברומי עכ"ל וכפי הנראה כונתו על הכתוב במפתח לסי' מ"ג כשנשבע שלא לבטל הוי חזקה שלא בטל אפי' מערער שלא כל הימנו למישוי נפשיה רשע עכ"ל ומה שכתב שטעם זה לא מצא בגוף דברי הר"ן הנה בתשובות הר"ן שבידי ראיתי בסי' מ"ג (בסוף ד"ה וכן כתבו גדולי) שכתב וז"ל ואפילו אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה והכא ליכא רגלים לדבר אדרבה חזקה שלא מעל בחרם ובשבועה ולא בטל וכי אמר הכי לא משגחינן ביה ולא כל הימינו לשוויי נפשיה רשע כדברי מורנו עכ"ל והן הן הדברים שכתב במראה מקום הנ"ל בטעמו של דבר והלשון שהזכיר הרב (ואכן נכון וכו') אגב ריהטאי לא חזיתיה בגוף דברי הר"ן

ח) אם כותב הר"ן (בהלכות) איזה דבר בשם יש מי שאומר אין כונתו לא על הרמב"ן לפי שאין דרכו לכתוב דעתו