שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים קצג

להקל משום דבדיקת חמץ מדרבנן ולא ראה שיש בזה מבוכה כנזכר לעיל

ה) הרי"ף והרמב"ם אין דרכם להעתיק אלא דברים המפורשים בש"ס בהדיא אבל אין דרכם לכתוב כל חידושי דינים שיש להוכיח מתוך דקדוקים ופילפולים מהש"ס ורבו כמו רבו דינים שחדשו הבאים אחריהם מתוך עיון ופלפול ובפרט רבותינו בעלי התוספות אשר לבבם היה כלבבי אריות וכולן הלכות פסוקות הן אף שלא כתבום הרי"ף והרמב"ם לא מפני שאין סוברים כן השמיטום אלא משום שאין דרכם להעתיק כי אם דינים המפורשים בש"ס בהדיא כן כתב הגאון שאגת אריה בתשובות החדשות בקונטרס לדיני חדש בריש סי' ג' ודחה עפי"ז דברי הרב בית חדש ביו"ד סי' רצ"ג שכתב להוכיח מדברי הרמב"ם דחדש מותר בשל עכומ"ז מדלא כתב דנוהג בשל עכומ"ז כמו שכתב גבי ערלה דאין זו הוכחה וכו'

וכל שכן שלא זו הדרך להשמיט דין המפורש בש"ס ולכתוב דין אחר שהוא מחודש עיין להגאון הרר"י בתומים סי' ל' סק"ג מה שכתב על דברי הרב לחם משנה

ו) הרי"ף והרא"ש דאין דרכם להביא דברים שאינם נוהגים בזמן הזה וכן דרך שאר פוסקי הלכות עיין לקמן בסי' י"ג אות ו' וביחוד על הרי"ף כתב כן מרן הבית יוסף בסי' תמ"ד (בד"ה ארבעה עשר שחל להיות בשבת) ותמה על מה שביאר הר"ן דברי הרי"ף דמיירי רק בתרומה דהלא תרומה אינה נוהגת בזמן הזה ואין דרכו של הרי"ף להביא הלכות שאינן נוהגות בזמן הזה ובספר דבר אליהו להגאון מוהר"א אבד"ק טרלא בדף קי"ט ע"א (בד"ה והקשה הב"י) כתב בשם הרב פני יהושע שתירץ תמיהת מרן די"ל דנפקא מינה לענין חלה דאי אישתייר חלה מערב שבת וליכא כהן קטן צריך לבערו בע"ש ולא אמרינן דימתין עד למחר ואם לא ימצא אוכלין יכול להשליכו לאיבוד לזה כתב הרי"ף דאפילו הכי צריך לבערו מערב שבת וכתב על דבריו שהוא דוחק והאריך לבאר שיטת הרי"ף עי"ש ולפי הנראה מה שכתב הרב פני יהושע אינו כל כך דוחק וכן כותבים הפוסקים באיזה מקומות כיוצא לזה כמו שמתבאר ממה שציינתי לקמן בסי' י"ג הנ"ל וכתבתי ממקום אחר שדרך הרי"ף והרא"ש להעתיק לשון המשנה אף שיש בה דברים שאינן נוהגים בזמן הזה כגון ארבע מיתות בית דין וכיוצא ומפני זה העתיקו הא דתנן בבבא מציעא דף קי"א גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו אף שאין גר תושב בזמן הזה וכל הפוסקים השמיטו דין זה וכן הא דאיתא במס' עבודה זרה דף ס"ד ע"ב איזהו גר תושב וכו' השמיטה הרי"ף לפי שאין גר תושב בזמן הזה והרא"ש שהביאה שם וכן רבינו הטור ומרן ביו"ד סי' קכ"ד היינו משום דאיכא למילף מינה לענין גר שמל ולא טבל כראוי

ז) הרי"ף כשכותב דבר בשם גאון ולא הזכיר שם הגאון יש מי שכתב שכונתו על רבינו האי גאון כן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים הובא במערכת גדולים באות הגימ"ל דף ח"י ע"ב וכתב בס' המעלות לשלמה בדף כ"ב ע"ב דאף שמשמע קצת דלא ברירא למרן חיד"א הא מילתא הנה הרב מוהר"ם חזן הביא ראיה מהימנא מדברי הרשב"ץ בח"א סי' פ' שתמה על מה שכתב הרי"ף בתשובה בשם רבינו האי גאון שהם היפך מה שכתב הרי"ף במקום אחר בשם גאון סתם וציין לעיין במוהריט"ץ סי' כ'

סימן ד. כללי הר"ן והרב הנמק"י

א) הר"ן דרכו בקדש צדיק עת"ק פירש"י אף אי לא סבירא ליה כותיה וכמ"ש הרפ"ח רס"י תע"א כ"כ מרן חיד"א בברכ"י סי' תרח"ן וכתב שבשער יוסף בתשו' סי' ג' דף ה' ע"ג כתב דאף בדבר שלא מצינו להר"ן בפירוש במקום אחר דסובר הפך פירש"י נוכל לומר דאין הכרח ממ"ש כפירש"י דהכי ס"ל משום דהכי אורחיה והרב שנות ימין ח"א ד' חנ"ק ע"ג חולק ע"ז וס"ל דדוקא כשנמצא בפירוש במקום אחר בהפך אבל אם במקום אחד כתב כפירש"י בסתם ולא פירש במ"א בהפך מסתמא הכי ס"ל ולפי מ"ש הרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות ל"ה דהרב יד אהרן סוס"י שפ"ג כתב כלל זה על סתירת דברי הר"ן בהלכות וחידושיו דבמקום אחד כתב כפירש"י בסתם ובמ"א בהפך דאינו מן הקושי משום דכך הוא דרכו עי"ש לפי"ז יתכן ליישב סברת מרן חיד"א דאין לא ראינו ראיה דכבר ידוע כי לא נדפסו חי' הר"ן לכל המסכתות והרבה נשארו בכת"י ואשר נדפסו ג"כ קראו שמיטה ולא הדפיסו בשלימות וא"כ י"ל דבחי' (שלא באו בדפוס) גילה דעתו בהפך אלא שראיתי למרן חיד"א בשיו"ב ח"מ סי' מ"ח שהביא קושית הרב בני יעקב דבפירוש ההלכות כתב פירש"י ובחי' דחאו וכתב ע"ז דזימנין מעתיק דברי רש"י וכו' וסמך אמ"ש בחידושיו וסיים הדבר צ"ת עי"ש ונראה דמשום דלא ניח"ל לומר דסמך בהלכות עמ"ש בחי' לכן הצריך תלמוד ולפי"ז כ"ש כשלא ביאר דעתו בשום מקום דמסתמא אית לן למימר דכותיה ס"ל ומ"מ נלע"ד דאם מצינו במקום אחד שכתב כדברי רש"י ממש ובמקום אחר כתב באיזה לשון שנוכל להעמיס שכונתו לפירוש רש"י אף אם הוא בדוחק הכי עדיף לן ממאי דנימא דהעתיק פירושו וליה לא ס"ל כן כתבתי בקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות א' עי"ש (בד"ה והרב תוי"ט)

ב) הר"ן דרכו לפרש כפירש"י ולא משכחת שיפרש בסתם היפך פירושו עיין להרב בית חדש בסימן תרכ"ו ס"ב

ג) הר"ן מעולם אינו מביא לא דברי הרא"ש ולא דברי הריטב"א כן כתב הרב חכם צבי סי' ב"ן הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי הר"ן אות י"ב וכ"כ בכללי הפוסקים להרב כנה"ג שנדפסו בסוף מגיני ארץ דפוס זיטאמיר אות צ"ה בשם הרב מוהר"ם אלשקר שכ"כ על הריטב"א וסיים הוא ז"ל דהיינו בהלכות אבל בתשו' מביא דברי הריטב"א ע"כ עיין בתשו' הר"ן סי' ל"ב כי שם הוא המחלוקת שהזכיר מרן החבי"ב הנ"ל. והנה מ"ש הרב ח"ץ דהר"ן אינו מזכיר את הרא"ש מר קעסיק על פירושו בהלכות. אבל על חידושיו שעל התלמוד לא מיירי כיעי"ש ומכל מקום אחר שמדברי הר"ן בעבו"ז בסו"פ כה"צ שהזכיר הרב יד מלאכי שם באות יו"ד מתבאר דחידושיו שעל התלמוד קדמו לפירושו על ההלכות א"כ כיון שאינו מזכירו בפירושו להלכות לפי שבהיותו עסוק בו עדין לא נתפשטו בעולם כ"כ חבורי הרא"ש מובן שגם בחידושיו אינו מזכירו ולכן מרן חיד"א בס' שם הגדולים במערכת גדולים באות הנו"ן כתב בשם הרב ח"ץ הנ"ל דהר"ן בחידושיו ובהלכות אינו מזכיר את הרא"ש וכו' כיע"ש דאף שלא נזכרו החידושים בדבריו סתמו כפירושו והרי הוא כמבואר אלא דעל התשובות נסתפקתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת ה"ה אות י"ט (בד"ה וראיתי להרב הנמק"י) אם בתשו' הר"ן מזכיר את הרא"ש כדמשמע קצת מדלא כללן בשה"ג הנ"ל בהדי החי' ופירוש ההלכות או דילמא משום דפשיטא ליה דהתשו' חברם קודם להחי' לא הוצרך לכתוב שאינו מזכירו בתשו' ומדברי הרב כנה"ג הנז"ל נראה דפשיטא ליה דהתשו' הם אחרונות אבל המעיין בגוף דב"ק יראה דאין הכרח בדבריו לומר כן דרך כלל על כל התשובות שכתב וז"ל כתב הר"ם אלשקר סי' קי"ד דהר"ן לא יכתוב בשם הריטב"א ונ"ל שכונתו שבפירוש ההלכות לא יכתוב בשם הריטב"א דאילו בתשו' הרי מצינו שהביא מחלוקת הריטב"א והר"ד ואפשר כשהביא הר"ן אותה תשובה היה בסוף ימיו ובאו לידו תשובות הריטב"א עכ"ל וצ"ל דאין מוקדם ומאוחר שאם אותה תשו' היה בסוף ימיו אם כן כל התשו' שמשם ואילך שהם רוב התשובות שבספרו מתי נעשו (תשובות הר"ן הם ע"ז לעמו יתן ותשו' זו שמזכיר בה תשו' הריטב"א היא בסי' ל"ב טהור) הרי דלא כתב אלא דבמקום שעינינו רואות שמזכיר את הריטב"א אות היא שאותה תשו' היה בסוף ימיו אבל שאר התשו' אולי היו קודם לכן וקדמו גם להחידושין