שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים קפט

ועל מסכת דרך ארץ אם קדמה להתלמוד הנה הרב פתח הדביר בסי' ג' כתב בשם מרן החבי"ף בס' לב חיים ח"א סי' ס' דהשוה אותה למס' סופרים דכמו שכתבו הרא"ש ודעמיה על מס' סופרים שנסדרה בדורות האחרונים כן הוא מס' דרך ארץ ונחלק עליו בזה דמסכת סופרים שניא היא שמצינו בה שנזכרו אמוראים אחרונים וכו' מה שאין כן בשאר מסכתות קטנות וכו' ושוב הביא דהרב שבות יהודה חולק על מרן חיד"א שהרי נוכל לומר דנסדרה בימי התנאים ואחרי כן הוסיפו בה דברים מאמוראים אחרונים כמו שכתב הוא עצמו בפירושו למס' כלה וכו' עי"ש שהאריך קצת בזה ואין לתמוה על זה שהרי אף בתלמוד דידן יש הוספות מרבנן סבוראי אחר חתימת התלמוד כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה דזבים פרק ד' משנה ו' וז"ל ועל אותם העניינים אמרו בש"ס (נדה ד' ד') מאי מדף כדכתיב קול עלה נדף ר"ל וכו' ופירוש הזה אינו מן הגמרא אלא שכתבוהו בגליון מן פירוש סבוראי וכתבן המעתיק בתוך הדברים ולא נזהרו עליהם (כן הגיה הרב תוספת יום טוב) עכ"ל וכתב הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לנדה שם שבתשו' רבינו שרירא גאון ביוחסין כתב שקבלה בידו שיש הרבה תוספות בתלמוד מן הכתובים וכתב עוד שמ"ש בנדרים דף יו"ד לשון שבדו חכמים כדכתיב החדש אסר בדה מלבו הוא הוספה על הגליון עי"ש וכיוצא לזה כתב בהגהות הנ"ל בריש מגילה בשם מר רבו הגאון מוהר"א מרגליות סימן ז"ך (אולי הוא בשו"ת בית אפרים ואין מצוי אצלי) שהוכיח דבתנחומא יש הוספות האחרונים ובפרט בפרשיות הראשונות ונתיישבה דעתו בזה מה שהוקשה לו במה שכתבו הקדמונים בפירוש י"ג זמן קהלה לכל ולא זכרו שכן הוא במדרש ר' תנחומא ועי"ש עוד בהגהותיו לדף כ"ג בשם רבו בס' ראש אפרים סי' ז"ך שתנחומא שבידינו נלקה בחסר וביתר והרבה דברים מפסיקתא ותנחומא נכללים היו בילמדנו וכ"כ גם בספרו אגרת בקורת דף ז' ע"א הובאו דבריו בהמבוא שבס' התנחומא הנדפס בווילנא שנת התרמ"ה בדפוס רא"ם דף ח' ע"ב ומדבריו שם נראה דרק בפרשת בראשית ונח יש הוספות מזמן אחרון (שם לא הזכיר את רבו הנ"ל ונראין הדברים כאילו אמרם מפי עצמו ואין בידי ס' אג"ב הנ"ל) ויפה העיר עליו בעל המבוא הנפלא שם שלא לבד באלו הפרשיות יש הוספות כי כן הוא בכמה מקומות שהראה שם וגם מה שיישב בזה מה שהראשונים הביאו הא די"ג זמן קהלה בשם ר"ת ולא בשם התנחומא לא נתקררה דעתו בזה שעכ"פ היה להם להביא שכן הוא בשאלתות עי"ש שהאריך בבקיאות עצום ורב שיש הוספות רבות בתנחומא

ד) ספרא וספרי דאמרינן בש"ס סתם ספרא רבי יאודה וסתם ספרי ר' שמעון עיין סנהדרין ד' פ"ו כתב מר"ן חיד"א בשם הגדולים ח"ב ובועד לחכמים ח"א (במערכת הסמ"ך הובא במער' ספרים) דאין הכונה דר"י ור"ש חברו אותם דהא חזינא דהוזכרו שם ר' ורבי חייא אלא הכונה דהמחבר חברם אליבא דר"י ואליבא דר"ש כדאמרינן סתם משנה ר' מאיר והובא שם מה שכתב הרמב"ם בהקדמת ספר היד דרב חברו עי"ש ד"ק וראיתי להגאון מוהרי"ש הלוי נאטאזאהן נר"ו בהקדמת הספרי הנד"מ בלעמבערג שנת כתר"ו הרעיש את האר"ש בזה על דברי הרמב"ם הנ"ל שהוא היפך מה שכתב הרמב"ם בתשובה הובא בכ"מ דסתם ספרי רש"מ וכש"ס סנהדרין הנ"ל והזכיר דברי מרן חיד"א הנ"ל ושוב הביא ש"ס במכות דף י"ז הא קמ"ל כר"ש ס"ל והוא על פי מה שאמרו בספרי וסיים דמזה מבואר דהמחבר הוא רש"מ עצמו ולכן אף אם נודה להרמב"ם על הספרא דרב הוא המחבר אבל הספרי ודאי הוא רש"מ עי"ש ותמיה לי אחרי דכל יקר ראתה עינו דברי מרן חיד"א אשר הכריח בראיה ברורה ממה שהוזכרו רבי ור' חייא בספרי סוף פרשת שלח לך (ונלע"ד דלפי רוב פשיטותו לא הוצרך מרן חיד"א להלאות את הקורא בציון מקומות רבים אין מספר שהוזכר רבי בספרי אף גם ר' יאשיהו ור' יונתן שהיו תנאים אחרונים בימי ר' חייא עיין תוס' ישנים ל ומא ד' ז"ן ע"א הוזכרו בספרי לרוב מאד במו שיראה הרואה ונלאתי לכותבם גם ר' אחיה ב"ר יאשיה הוזכר בפרשת נשא בפסקא ולקח הכהן מיד האשה דמכל זה נראה להדיא דאין המחברו ר' שמעון בן יוחאי) ולכן כתב דישתקע ולא יאמר דר"י חיבר ספרא ור"ש ספרי עי"ש א"כ איך יוכל להחליט בהיפך מבלי שיסתור ראייתו הברורה ומה שהביא ההיא דמכות אין שום תברא לדברי מרן חיד"א הנ"ל כיון דגם הוא מודה דמי שחברו חיברו לדעת ר' שמעון כדאמרינן בסתם משנה כנזכר לעיל וכיוצא לזה כתב הרב ספר יוחסין (בשם ר' שמעון בן יוחאי) על ספר הזהר שכינוהו על שם הרשב"י אף שהוא לא עשאו כיון שתלמידיו ותלמידי תלמידיו ובנו ר"א עשאוהו ממה שקבלו ממנו כמו שאמרו שהמשנה וספרא וספרי ותוספתא כולהו אליבא דר' עקיבא אף שאלו הספרים נעשו אחר מותו וכו' עי"ש ואם כן שפיר נוכל לומר כדברי מרן חיד"א שהמחבר חברו על דעת רש"מ ומכל מקום מה שהכריח מרן חיד"א ממה שנזכרו בו דברי אחרונים נראה דלפי מה שהבאתי לעיל באות ג' בשם הרב שבות יהודה דממה שנזכרו אמוראים אחרונים במסכת סופרים אין הכרח שלא נסדרה בימי התנאים דיש לומר שאחר כך הוסיפו בה דברי האמוראים וכו' כמו כן יש לומר לגבי הספרי כמובן

ואם חולק הספרי אמ"ש בש"ס כהי מנייהו נקיטינן להלכה רשמתי לקמן סי' ה' אות ב'

ה) ירושלמי ותוספתא במקום שנחלקו יש לפסוק כהתוספתא עיין הראב"ד פ"ד ופ"ה ממעשר ובשו"ת רש"ך ח"ג סי' ז"ן וג"פ סי' קכ"ה כן כתב בגליון ש"ס הירושלמי במס' ברכות ד' ח"ל ע"א ועיינתי בדברי הראב"ד ולא ראיתי רמז מזה כמו שיראה הרואה אף גם תמוה לי דבהדיא כתב מרן כסף משנה בפרק א' מהלכות מעשר שני הלכה יו"ד דדעת הרמב"ם לפסוק כהירושלמי נגד התוספתא משום דלא ידיע אי מתנייא בי ר' חייא ור"א ושו"ת הרב מוהרש"ך אינו מצוי אצלי לראות ד"ק אך ראיתי להג' יד מלאכי בכללי שני התלמודים אות ג' כי תשובה זו הבליעה בנעימת דבריו בהדי דקמייתי אמבוהא דרבנן קדישי דסברי דהירושלמי עיקר ומשמע דגם מוהרש"ך הכי סבירא ליה וספר גט פשוט אין אצלי וכבר האריך זה הי"מ גדול והביא בידו דכמה רבנים סברי הכי ושכן היא דעת התוס' והרא"ש והריב"ה ובדעת הרי"ף שנוי במחלוקת כפי מה שנראה מדברי הרב יד מלאכי והוא שכתב דהרב דינא דחיי כתב שדעתו דהתוספתא עיקר ולפי מה שכתב בשם הרב קרבן נתנאל ביבמות בפרק הבא על יבמתו סימן י"א דלמדנו מדברי הרא"ש שם דהירושלמי עיקר יש להוכיח שגם דעת הרי"ף היא כן מדתמה עליו הרא"ש על מה שפסק כהתוספתא נגד הירושלמי ומה זו תמיהה אי גם בעלמא סבר הכי אלא מוכח דלהרא"ש דעת הרי"ף נמי בעלמא דנקיטינן כהירושלמי ומשום הכי תמה עליו אמאי פסק כהתוספתא וכן מפורש בדברי הרב קרבן נתנאל בפרק קמא דפסחים אות קטן ט"ו (על דברי הרא"ש בסי' ה') שהרי"ף פוסק כהירושלמי נגד התוספתא ומזה הביא סעד לדברי מרן כסף משנה שכתב בדעת הרמב"ם שתופס כדעת הירושלמי נגד התוספתא והיינו שהולך בשיטת רבו הרי"ף עי"ש

והנה הרב פרי חדש בסוף סי' ת"ן שהסביר דנקטינן כהירושלמי נגד התוספתא משום דבתרא הוא (כמו שכתב בשמו הרב יד מלאכי שם) כתב שכן דעת הרשב"א בתשובה לפסוק כהירושלמי אך הרב שלחן גבוה בסי' ת"מ דף י"ד בסוף מחודש ב' (שבס"ק י"א) השיג עליו דבתשו' הרשב"א מבואר שפוסק דלא כהירושלמי עי"ש כי לא פניתי לעיין בזה והרב פתח הדביר בח"א סי' ד' אות ד' דף כ"ג ע"ד נקיט כן דפסקינן כהירושלמי נגד התוספתא וציין לעיין בס' נר מצוה בכללי הפוסקים אות י"ד דף ע"א עמוד א' וכתב בשם הרב שדה יהושע שחתר ליתן טעם על מה שפסק הרמב"ם בפרק ד' מהלכות מתנות עניים בשביל ארבעה דברים אמרה תורה להניח פאה וכו' כשיטת התוספתא והיכי שביק הירושלמי וציין לעיין בס' שם חדש ח"ב דף ח"ן ע"ג ואין גם אחד מספרים הנ"ל מצוי אצלי ומדברי הרב פתח הדביר נראה דגם הרבנים הנ"ל נקטי לפסוק כהירושלמי נגד התוספתא גם בפתח הדביר ח"ג בסי' ש"ך אות ה' דף רכ"ט (בד"ה ועלה) כתב דיותר יש לסמוך על הירושלמי מהתוספתא והרב משק ביתי בקונטרס כללי הפוסקים אות א' כתב בשם הרב קרבן נתנאל בכלליו סי'