שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל תו

חייב לחנך את הקטן) (שם):

אם מותר לקטן לברך ברכה לבטלה שלא בדרך ללמדו או לחנכו (שם):

ציון הוא למה ששייך לאתרוג (מלבד מה שיש בהציונים לארבעה מינים) אתרוג שיש בו סימני כשרות אבל ידוע שהוא מורכב אם כשר מחמת הסימנים (שם אות ג'):

ובעיקר דין מורכב (שם בד"ה ובעיקר):

נקב דק בתוך הפיטמא של אתרוג אם פוסלו (שם י"ז):

אם נשברה פיטמתו ודבוקה בו וכו' (שם אות ח"י):

אם יש חילוק בין נשאר כשיעור אתרוג בלא החיבור לכשלא נשאר ועל ידי החיבור יש כשיעור (שם):

אם ניטל עוקץ האתרוג וחברו על ידי מחט אי מהני ליה החיבור (שם י"ט):

ואם יש לחלק בין זה לכשנחלק גוף האתרוג ובין יום טוב ראשון לשאר ימים (שם ד"ה ובספר):

שיעור אתרוג שהוא כביצה אי סגי בכביצה שבזמנינו או בעינן יותר לפי שנתקטנו הביצים (שם כ'):

אתרוג שהוקצה לנוי לסוכה ובני כפר אחד לא השיגו אתרוג ויתבטלו מהמצוה אם מותר ליתנו להם בחול המועד (שם כ"ט) אתרוג שנאסר מחמת בליעת איסור אם כשר או לא. (שם ל'):

אתרוג שהיה תחת המטה אם כשר או לא מפני שרוח רעה שורה על אוכלין שתחת המטה ואם כן אינו ראוי לאכילה או יש להתירו משום דשומר מצוה לא ידע דבר רע או משום דלא אסרו מה שתחת המטה אלא תבשיל ולא אוכלין חיין. או דאין זה אלא אזהרה לכתחלה ולא לאסור בדיעבד או משום דכיון דדשו בו רבים שומר פתאים וכו' או משום שיש לחלק בין כשהדפנות המטה מגיעות לארץ לכשאינן מגיעות (שם ל"א):

בדין אתרוגי קורפו ושאר מקומות שיש מערערים עליהם משום חשש מורכב (שם אות ל"ב):

מלבד חשש מורכב שיש באיזהו מקומן נתחדשה הלכה לקנות רק מאתרוגים הגדלים בארץ הקדושה מכמה טעמים נכונים וישרים (שם מדבור המתחיל ואולם אחר כך וכו' והלאה):

אף אם לא היו מארץ ישראל רק מאנשי ישראל הרי יש בזה משום או קנה מיד עמיתך (שם בד"ה בשו"ת דבר):

כל שכן שיש בזה גם משום החזקת יושבי ארץ ישראל (שם ובד"ה ובספר ובד"ה גם):

יש להשגיח עליהם שיעשרו אותם והמעשר יהיה מהמובחרים (שם):

פירות הארץ יש להקדימן על פירות חוצה לארץ כדקיימא לן לענין ברכות דמין שבעה קודם (שם בד"ה ובספר מעשה ובד"ה ומצאתי):

עבודה בקרקע בארץ ישראל מצוה היא להוציא פירותיה הקדושים וכו' ויש מקום להתיר אף אם היה על אתרוגי ארץ ישראל חשש איזה איסור דרבנן (שם):

טעם חיוב עליה לרגל כדי לשמחם בבכורים ומעשר שני ומעין זה חייבים לשמח לבב תושביה ברגל עתה שאין לנו מקדש (שם):

אין לחוש משום לעז על הראשונים שנהגו היתר בשל קורפו וכו' (שם בד"ה גם בתשובת) יותר ממאה רבנים הסכימו לפסול אתרוגי קורפו מחשש מורכב (שם בד"ה והנה ובד"ה איני חפץ):

דברים היוצאים מלב טהור לעורר לבב אחינו בני ישראל בכלל לראשי גולת אריאל בפרט להחזיק באתרוגי ארץ הקדושה (שם בד"ה עתה בתתי):

אין חשש ספק ערלה בשל א"י (דקיימא לן ספק ערלה בארץ ישראל אסורה) (שם בד"ה ועל מה שיש ובד"ה גם אשור):

אם יש לחוש בשנת השמיטה באתרוגים שמארץ ישראל משום אין מוציאין פירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ ומשום סחורה בפירות שביעית ועוד כמה פיקפוקים (שם בד"ה עוד יש מקום וכו' והלאה):

אם מותר לקצור האתרוגים בשביעית על ידי ישראל קודם שנגמרו לאכילה כדרכם בשאר שנים או חשיב זה הפסד (שם בד"ה וכתב עוד):

מאי דקיימא לן שצריך ליטול כדרך גידולם אם הוא דוקא בלולב ואגודתו או גם באתרוג הדין כן (באות ל"ג ד"ה וחקר):

במה שנחלקו בש"ס בטעם פיסול של ערלה אי משום שאין בו היתר אכילה או משום שאין בו דין ממון הלכה כמי (באות ט"ל):

למאן דבעי היתר אכילה סגי באית ליה היתר אכילה לאחרים ולמאן דבעי דין ממון בעינן שיהיה דין ממון להבעלים עצמם (שם):

אתרוג של טבל אם אינו ראוי משום שהוא מוקצה או משום שאין בו היתר אכילה והאתרוגים מגנות הנכרים הנחתכים על ידי ישראל נתמרחו ביד ישראל דחייב במעשר והוי טבל (שם אות ל"ד):

אם יש לפסול של טבל משום חלק הכהן דהוי כאתרוג של שותפין (שם בד"ה עוד כתב):

אם יש היתר באתרוג של טבל כשנקצר רק למצוה ולא לאכילה (שם בד"ה והגאון):

במה שנחלקו בש"ס בטעם פיסול של ערלה אי משום שאין בו היתר אכילה או משום שאין בו דין ממון (תוך אות ט"ל):

אתרוג האסור (של ערלה וכיוצא) אם יש בו דין אין מבטלין איסור לכתחלה או לא משום דמצות לאו ליהנות ניתנו כמו שמותר לערב סכך פסול בכשר (שם אות ל"ז):

אם עבר ובטלו במזיד דקיימא לן בעלמא דאסור להמבטל אם הדין כן באתרוג שבטלו לצורך מצותו דאסור לו ואם כן אין לו בו היתר אכילה ולא מיקרי לכם או נימא כיון דלאחרים מותר מיקרי שפיר ראוי לאכילה ושלכם קרינן ביה (שם):

מאיזה טעם אמרו דבמצוה ליכא משום אין מבטלין איסור לכתחלה (שם בד"ה ומה שכתב):

אתרוג האסור באכילה שנתערב באחר ואינו ניכר איזו הכשר אם יש תקנה שיטול שניהם דממה נפשך הרי נוטל הכשר וקמי שמיא גלי' איזהו (שם אות ל"ח):

אם תקנה זו היא דוקא ליטלם בזה אחר זה ולא בבת אחת משום חשש בל תוסיף או משום דאתרוג אחד אמר רחמנא ולא שנים (שם בד"ה והנה):

בהא דבעינן שיהא בו היתר אכילה אם הוא דבר שיש בו היתר אכילה מדאורייתא אבל מדרבנן אין בו היתר אכילה אם כשר לצאת בו (שם בד"ה אמנם אנכי):

היכן מצינו שיהא האתרוג וכיוצא כשר ביום טוב ראשון ופסול בשאר הימים (שם בד"ה ועל פי דברי):

אתרוג שגדל בעציץ שאינו נקוב אם כשר לצאת בו או לא חשיב פרי עץ כיון שאינו גדל בארץ (שם אות מ"א). אתרוג שאין המיץ שלו מתוק אם הוא סימן למורכב (שם אות מ"ז):

אתרוג שהביאו גוי ביום טוב מחוץ לתחום אם דינו כלולב שמותר גם למי שהובא בשבילו או יש לחלק בין לולב לאתרוג והדס (שם אות ס"א):

אתרוג שנשך בו אדם בחוטמו ונשתנה מראיתו למראה לבן כמראה בשר האתרוג אם כשר בשאר הימים (שם אות ס"ב):

אתרוג שלא היה בו דד מתחילת ברייתו דכשר אם הוא דוקא כשכל האתרוגים הגדלים באותו אילן הם כן או לא שנא (שם ס"ג):

אתרוג ירוק שהתחיל להיות מוריק ככרכום אם יש לחוש למה שמחמיר הרב בית חדש דאינו כשר אלא אם הוריק כולו (שם ס"ד):

אתרוג שאין בעביו כביצה ובארכו יותר מכביצה אם כשר (שם ס"ו):

אתרוג של ערלה בחוצה לארץ אם פסול ומהו הדין בדיעבד (שם באות ל"ב בד"ה ובדין אתרוג):

אתרוג של ערלה ודאית בחוצה לארץ אם כשר לכתחלה בשאר ימים חוץ מיום ראשון ואם טעון שריפה או רק