שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל תז

אסור בהנאה ויכול לזרקו (שם באות ל"ב) בד"ה עוד כתב):

מאי דקיימא לן דמנומר פסול אם הוא דוקא כשהנימור בשנים ושלשה מקומות הוא בגוון הפסול באם היה כולו באותו הגוון אבל אם הנימור באיזה מקומות הוא ממראה הכשר שאם היה כולו באותו הגוון היה כשר הכי נמי כשאותו הגוון אינו בכולו אלא בשנים ובשלשה מקומות כשר או לא שנא ואף מנומר ממראה כשר פסול (שם אות ע"ד):

ציון הוא למה ששייך ללולב (מלבד מה שיש בהציונים לארבעה מינים) בלולב והדס וערבה אם יש לחוש משום כבוש או לא משום דלאו מידי דמיכל נינהו (ט"ו):

אם יש לחלק בין הדס וערבה שעליו נופלים על ידי הכבישה ללולב שאין עליו נופלים (שם):

במה שכתב מרן לולב שנקטם ראשו וכו' פסול מהו פירושו ואם מרן והרמ"א שכתב ואם נקטם העלה העליון וכו' פליגי או מר אמר חדא וכו' ולא פליגי (שם כ"א):

אם הרא"ם דמכשיר בשעת הדחק שאין לו אחר לברך בנקטם הראש הוא דוקא בהדס או גם בלולב (שם בד"ה ועל מה):

לולב עקום שפסול אם יתקננו להיישירו על ידי שיתננו במכבש להעביר עקמימותו כשר (שם כ"ב):

לולב שכולו עומד רק שראשי עליו אינם כווצים ונצמתים אלא עקומים לפניו או לאחריו או לצדדים אם כשר (שם כ"ג):

ואם ראשי העלין כפופים וכולו עומד (שם בד"ה וכתב):

ואם כל עליו או רובם כפופים (שם בד"ה עוד כתב):

אם גוף העלין נכפפו הרבה מאד לאמצען ונראה כמו שנכפלה העלה (שם בד"ה ובמה):

אם צריך שיהיו העלין נפרדים כדי שיוכל לקשקש הלולב שזה הוא פירוש נענוע או שפירוש נענוע היינו הולכה והובאה (שם אות מ"ח):

אחר שיצא ידי חובתו מהמצוה ומחיבוב מצוה אם מותר לטלטל הלולב ביום טוב או אסור משום מוקצה (שם אות ד"ן) מה שאמרו אין מוקצה לחצי שבת אם הוא להתיר הטלטול אף כשהוא דחוי או לא אמרו כן אלא לאחר שחזר ונראה (שם בד"ה אמר המחבר ובד"ה והנה):

הא דאסרו בירושלמי לטלטל הלולב ביום טוב אחר שיצא בו היינו דוקא כשידוע שלא יצטרך הלולב לשום אדם לצאת בו היום אבל אם אפשר שיצטרך אינו מוקצה (שם בד"ה וראיתי):

אם יש לומר דמה שאסור בטילטול הוא לאחרים ולא לבעל הלולב עצמו (שם):

אם הלולב מלוכלך מהמים שהיה נתון בהם אם צריך לנגבן (שם באות ט' ד"ה ואם מה):

לולב קצר ויש בו שיעור מצומצם אי שפיר דמי להאריכו על ידי קנה וכו' (שם שם):

לולב שארכו רק שלשה טפחים ואין לו אחר אם יכול לברך עליו (שם אות ע"ג):

אם שיעור ארבעה טפחים הוא מן התורה או רק השלשה טפחים הוא מן התורה (שם):

אם הוא פחות משלשה טפחים ואין לו אחר אם יברך עליו (שם):

ציון הוא למה ששייך להדס (מלבד מה שיש בהציונים לארבעה מינים) בלולב והדס וערבה אם יש לחוש משום כבוש או לא משום דלאו מידי דמיכל נינהו (ט"ו):

אם יש לחלק בין הדס וערבה שעליו נופלים על ידי הכבישה ללולב שאין עליו נופלים (שם):

הדס שבערב יום טוב היו ענביו ירוקות מרובות מעליו ואשחור בלילי יום טוב אי מיקרי נראה ונדחה או דחוי מעיקרו משום דלילה לאו זמן המצוה הוא (שם ט"ז):

היכא דאשחור ביום טוב עצמו ועבר וליקטן אי מהני או לא (שם בד"ה ודע):

ישוב למה שהשמיט הרמב"ם מה שאמרו בגמרא והוא דאית ליה הושענא אחריתי (שם בד"ה ועל דברתי):

הדס שנקטם ראשו בעודו במחובר ושוב נתגדל ואינו ניכר אם נתכסה מקום הקטימה או לא, (שם אות מ"ב):

הדס שידוע שהוא מורכב אם פסול ומהו הדין בספק מורכב (שם אות מ"ג):

הדס שוטה אם יש לחוש לפירוש ההלכות גדולות שהדס שעליו גדולים ורחבים הרבה הוא הדס שוטה (שם אות מ"ד):

הדס שאינו משולש אלא היו עליו שנים על גבי שנים בקו ישר או שנים על גבי שנים אבל היו שנים מצד זה ושנים שעל גביהן מצד השני אם בשעת הדחק גדול שלא נמצא בעיר זולתם מותר לברך עליהן כדי שלא תתבטל מצות לולב באותה שנה או יטול בלא ברכה (שם אות מ"ה):

אם נכון לעשות ככתוב בספרי המקובלים ליקח תשעה בדי הדס או יש חשש משום בל תוסיף (שם אות מ"ו):

כשאוחז הלולב לצאת בו צריך לאחוז גם בההדס והערבה (שם אות ס"ט):

ציון הוא למה ששייך לערבה (מלבד מה שיש בהציונים לארבעה מינים) בלולב והדס וערבה אם יש לחוש משום כבוש או לא משום דלאו מידי דמיכל נינהו (טו):

אם יש לחלק בין הדס וערבה שעליו נופלים על ידי הכבישה ללולב שאין עליו נופלים (שם):

מליצה נכונה במאמר הגמרא איזוהי ערבה ואיזוהי צפצפה וכו' (שם ג"ן):

ערבה מאילן הנטוע לפני עבודה זרה ואין עובדין אותו אם כשרה למצוה כמו אתרוג ולולב שכשרים בכי האי גוונא או יש חילוק בינם לבין ערבה (שם אות ע"א):