שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל תד

לשון נקבה (עיין בכלל קכ"ב):

לשון רבים ולשון יחיד (ק'):

לשון שלילה (ה'):

לשון תורה לחוד ולשון נביאים לחוד ולשון חכמים לחוד (קט"ו):

לשמה (פ"ג). מפתח פרטי ללולב ומיניו מה ששייך לארבעה מינים נטל לולב בעוד לילה ובעודן בידו עלה השחר אם יצא בנטילה זו או צריך להניחם מידו ולחזור וליטלם (כלל קמ"א אות א'):

מאי דדרשינן מולקחתם שתהא לקיחה לכל אחד ואחד אם הדין כן בכל הימים או רק ביום הראשון (שם אות ב'):

לא משכחת יום טוב ראשון באחד בשבת לדידן דקיימא לן לא אד"ו ראש (שם אות ד'):

אחד מהמינים שתלשו גוי ביום טוב והוא מוקצה אם מותר לצאת בו כשאי אפשר לו לקיים המצוה באחר ואם יש חילוק בין יום ראשון שהוא דאורייתא ליום טוב שני שהוא רק מצוה דרבנן ומאי שנא מדין שופר שנפל עליו גל שאסור לטלטל האבנים כדי ליטול השופר (שם מד"ה ובעיקר דין ערבה וכו' והלאה):

אם מה שאסור משום מוקצה חשיב אין בו היתר אכילה או נימא דכיון שאין איסורו אלא לשעה חשיב יש בו היתר אכילה (שם בד"ה ודברי תשובת):

המודר הנאה מאתרוג אם יוצא בו משום דאי בעי מיתשיל (שם בד"ה אף גם):

אם הובאו ביום טוב מחוץ לתחום על ידי ישראל בספינה אם מותר לצאת בהם בין המביאם בין אחרים שהובאו בשבילם או שלא הובאו בשבילם (שם אות ע"ב):

מי שאין לו ידים וזרועות אם יטול הלולב בשיניו (שם אות ה'):

איטר יד אם יטול בשמאלו (שם):

היכא דכתיב לקיחה בעינן שתהיה ביד אלא דלא קפדינן אימין (שם):

אם יש לו לולב וכו' כשרים כמצותם ואם ימתין יביאו לו מהודרים אם צריך להמתין או לא דלא לשהויי מצוה (שם אות ו'):

אם יש לו עתה לולב (ומיניו) יפה ומהודר אבל לא יוכל לעשות בו הניענועים ולאחר שעה יוכל ליטול לולב אחר כשר אבל לא מהודר ויוכל לעשות בו גם הניענועים איזה מהם עדיף (שם):

מה שנהגו שהשמש מסבב בתי הבעלי בתים ונותן הלולב לנשים מיד ליד כדי לברך אי שפיר דמי (שם אות ז'):

נטילת המינים בעודם במחובר אי מהני (שם אות ח'):

אם צריך להסיר הטבעות מידו בשעת נטילת הלולב (שם אות ט'):

ואם צריך לנגב המים שבהאגודה (שנתנוה במים שלא יכמושו) (שם):

אכילה או טעימה קודם נטילת הלולב אי שפיר דמי (שם אות י'):

מה שנוהגים קצת ליטול הלולב אחר שהאיר היום קודם הנץ החמה אם יש להם סמך קצת ושמכל מקום אין נכון לעשות כן לכתחלה (שם אות י"א):

וכן הדין בתקיעת שופר ובקריאת המגילה ובמילה וכו' (עיין שם):

אם יש לסמוך על מה שיש בבית התפלה הרבה בני אדם שיש להם מורי שעות מכוונים שמהם יוכלו לידע בבירור אם הוא יום ודאי או אין לסמוך על זה (שם בד"ה ועל דברתי בשדה):

אם יש חילוק ביבש בין השלשה מינים לאתרוג לענין הכשר בשעת הדחק (שם אות י"ב):

בדין נטילת לולב שלא מדעת חבירו דלא מהני ביום טוב (אלא בשאר הימים) אמאי לא נימא ניחא לאיניש דליתעביד מצוה בממוניה ויהיב ליה במתנה על מנת להחזיר (שם אות י"ג):

חקירה אמאי לא מהני שאול ביום טוב ראשון באומדנא דמסתמא יהביה ליה במתנה כמו שכתב הרא"ש כן גבי טבעת שאולה לקידושין (שם בד"ה והרב):

שאול ביום טוב שני שהוא ספק אם מותר ליטול ולברך עליו או יטול בלא ברכה (שם אות ע"ו):

מילה שלא בזמנה אם מותרת ביום טוב שני (שם):

במאי דקיימא לן שאין ליתן הלולב ביום טוב לקטן קודם שיצא בו דמשמע דלאחר שיצא בו שרי ואמאי הא כיון שאין הקטן יכול להחזיר נמצא הנוטל אותו ביום שני הוי גזל (שם אות י"ד):

אם גם ביום טוב שני אין ליתן לקטן וכו' (שם):

חקירה על המברכים על לולב יבש והלא כבר נתנו אותו אשתקד לקטן וקטן אקנויי לא מקני ואיך יוצאים עתה ביום טוב ראשון (שם בד"ה ועל חקירת):

פירוש המשנה בפרק לולב וערבה ד' מ"ה ע"א מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלים אתרוגיהם (שם בד"ה אחר שנים):

אם גם לקטן שהגיע לעונת הפעוטות יש ליזהר שלא ליתן לו לולב ביום טוב (שם בד"ה והנה בנדפס):

לקטן שבא לכלל שנים ואינו ידוע אם בא לכלל סימנים אם מותר ליתן לו, (שם בד"ה ועל מה שנתעוררתי):

טעם ליישב המנהג שנותנים אף לקטנים כבר שית כבר שבע דקטן לא קנה כלל ומשום ברכה לבטלה אין חשש משום דאיסור דרבנן מותר לספות לקטן ועוד שעושים כן משום חינוך ובכי האי לכולי עלמא שרי איסור דרבנן ועוד דלא שייך החשש דאתי למיסרך (שם בד"ה ועתה):

אם יש לסמוך על מה שנוהגים דכשנותנים לתינוק אין מניחו בידו לגמרי אלא הנותן תופס עם התינוק (שם בד"ה ובתשובות):

כשיתן לקטן בשאר ימים אין צריך להקנותו לו אלא בשאלה ואז אין חשש על שנה הבאה (שם בד"ה ובתשובות):

אם יש לסמוך על שיטת רבינו אביגדור דמתנה על מנת להחזיר היא רק קנין לשעה ואחר כך ממילא הדרא לנותן (שם בד"ה וכתב באוריין):

אם יש זכות תולה בקטן שהגיע לעונת הפעוטות דמקני מדרבנן דמהני משום שהקנין דרבנן חל קודם שהיה בו נפקא מינה לשל תורה (שם בד"ה ובספר):

ביום טוב שני אם יכול לחנך הקטן בלולב שאול ואם יברך גם כן או דוקא בלא ברכה (שם אות ע"ה):

אם חייב לחנך הקטן בשאר ימי החג (שם בד"ה הנה):

באיזה ענין אמור רבנן דמשום מצות חינוך לא חיישינן לאיסור דרבנן (שם):

בלולב והדס וערבה אם יש לחוש משום כבוש או לא משום דלאו מידי דמיכל נינהו (אות ט"ו):

אם יש ללמוד זכות על הקונים הארבעה מינים בהקפה ומשלמים דמיהם אחר החג (שם אות כ"ד):

ולכל הדברות בודאי שצריך לעשות המצוה בלי שום פקפוק וצריך לשלם המעות קודם החג כמבואר בפנים:

אם גם במצות מצוה שקונים בשביל הסדרים של לילי פסח צריך לדקדק לשלם קודם הפסח או יש לחלק ביניהם (שם) מדברי הריטב"א אם יש להוכיח דכשקנה החפץ במשיכה (שהוא קנין מדרבנן) אף שלא נתן הכסף ודבר תורה מעות קונות חשיב שלו (שם בד"ה וראיתי עתה ובד"ה ודברי הריטב"א):

מכר לולב לחבירו על מנת שלא יטלו הקהל ונטלו אם יצאו ואם הלוקח חזר ופייס את המוכר בדמים אם יצאו (שם בד"ה ובספר טהרת ועיין לקמן באות נ'):

גזל לולב מחבירו ונטלו ואחר החג פייס את הנגזל ומחל לו אם מהניא המחילה למפרע (שם ועיין לקמן באות כ"ו מה שהבאתי בדין זה):

מה שבאיזה מקומות נוהגים שהרב שולח הארבעה מינים לבעלי בתים ומשלמים אחר החג (שם ועיין בספר ארחות חיים החדש בסי' תרנ"ו אות ו') אם קנה בהקפה וכתב שטר אי מהני במקום כסף (שם בד"ה והנה בחלק):

מה שנוהגים לקנות הארבעה מינים מקרקע של נכרים והישראל עצמם חותכים אותם מהמחובר אם יש בזה חשש איסור (שם בד"ה והנה בחלק):

לימוד זכות פרטי על בני ארץ ישראל