שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל תג

מפתחות למערכת הלמ"ד לא אמר פלוני דבר זה (ל"ד):

לא אסרה תורה אם רוצה לומר דמדרבנן מיהא אסור (א'):

לא אתי עשה ודחי לא תעשה ואין עשה דוחה עשה (ק"ט):

לא בשמים היא (למ"ד):

לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים (קי"ג):

לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד (פ"א):

לא היא וזימנין אמרינן ולא היא (קל"ד):

לא זו אף זו (ב'):

לא יאמר אדם להשם קרבן (קכ"א):

לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה (קט"ז):

לא יצא בצבא (לק"ט). לא יצא ידי חובתו (ק"כ):

לא יקרא עוד שמך אברם (קל"ז):

לא יקום עד אחד באיש אם הוא אזהרה להעד או להדיין (קל"ב):

לא עשה כלום (סוף כלל ק"ך):

לא פלוג רבנן (צ"ג):

לא צריכא (פ"ה):

לא ראינו אינו ראיה (ע"ז):

לא שנו אלא זימנין אמרינן הכי וזימנין אמרינן בלשון והוא וכו' (פ"ז):

ואם כל לא שנו אלא וכו' הוא בקבלה ביד האומר כן ואי אפשר לחלוק עליו (שם):

לא שביק היתרא ואכיל איסורא (קי"ד):

לא תגרע (קל"ו):

לא תוסיף (קל"ה). לא תחמוד (ק"ל):

לא תחנם (צ'):

לא תיהוי באעבורי אחסנתא (ג'):

לא תלין נבלתו (ט'):

לא תלין פעולת שכיר (ק"מ):

לא תנחשו (חל"ק):

לא תנסון (ס"ה):

לא תסור מן הדבר וכו' (ו'):

לא תעמוד על דם רעך (קמ"ד):

לא תעשה דצריך לבזבז כל ממונו (ק"ז) לא תעשה דנדחה מפני העשה (קכ"ג):

ואם יתכן לפרש לשון עובר בלא תעשה שהוא מדרבנן (שם):

לא תעשון כן להשם אלקיכם (פ"ו):

לא תשא (ס"ד):

לא תשחית (ל"ב):

לא תשנא את אחיך בלבבך (קכ"ה):

לא תשקצו (ל"א):

לא תתאוה (סוף אות ק"ל):

לא תתגודדו (ע"ח ע"ט פ' ק"ה ק"ו):

לאו איתמר עלה לאו מי אוקימנא (ז'):

לאו הבא מכלל עשה (יו"ד):

לאו העובר עליו בשוגג (קכ"ו):

לאו הניתק לעשה ולאו שניתן לתשלומין י"ט צ"א):

לאו כולי עלמא דינא גמירי (ט"ז):

לאו שאין בו מעשה (י"ב י"ג י"ד כ' ס"ט צ"ה צ"ו צ"ז קכ"ד):

לאו שבכללות (י"א):

לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין (ט"ו):

לאו שקדמו עשה (צ"א):

לאוין שאין עליהם עונש חטאת (י"ז):

לאוין שאין לוקין עליהם אם מכין עליהם מכת מרדות (צ"ה):

ואם חמורין מלאוין שיש בהם מלקות (שם בד"ה ואדרבה:

לאלתר (י"ח) לאמר (קי"ט). לאפוקי מפלוני (כ"א):

לב ב"ד מתנה עליהם (קי"ב):

לגרמיה הוא דעבד (ק"ח):

לדברי פלוני (צ"ב):

לה לה מאשה (פ"ד):

להוציא מלבן של צדוקים (קכ"ח):

לויתן אם הוא דג טהור (קכ"ט):

לולב ומיניו (אתרוג הדס ערבה) (קמ"א):

(בסוף מפתחות של מערכה זו ארשום איה"ש מפתח פרטי ללולב ומיניו):

לועג לרש (קמ"ג):

לוקה (כ"ב ה). לחומרא מקשינן (ד):

לחם (כ"ו) לחם משנה אם הוא מדאורייתא או אסמכתא מדרבנן (ז"ך):

מה שנהגו דכששני בני אדם במקום אחד ואין להם אלא לחם משנה אחד מברך אחד עליהם וקודם שיבצע נותנם לחברו ומברך גם הוא ואחר כך מחזירם לראשון אי שפיר דמי (שם):

באיזה ענין שפיר דמי לברך על שתי חתיכות ללחם משנה (שם בד"ה ונשאל):

שני לחמים שהיו דבוקים זה עם זה בתנור ולאחר האפיה הפרידם זה מזה אם ראוים ללחם משנה (שם בד"ה ונסתפק):

שני חצאי ככר למי שסובר דמהני ללחם משנה אם מחברם בקיסם אם הוא דוקא כשבאים מלחם אחד או אף לשני חצאי שני לחמים מהני חבור (שם בד"ה ובמה):

לחם קטן בציר מכזית אי מהני ללחם משנה (שם בד"ה ולחם):

לחש על ידי השבעות להעין הרע ולא להמלאכים אם יש חשש ואם מותר ללחוש הלחשים שבתלמוד ובדין לוחש על המכה דאסור (כלל קי"ז) נכרי שמבקש מישראל שילחוש לו אי שרי ללחוש עליו וכן אם מבקש שיתפלל עליו שיתרפא ושאין לגנוב דעתו ותחת ברכה ילבש קללה ח"ו ובנכרי קטן ההיתר יותר פשוט וכו' ומי שפרנסתו היא מסוחר גוי ונחלה מותר להתפלל וליתן צדקה עבורו וכו' (שם):

ליבון באוכלין (ח'):

ליכא קפידא (ק"א). לימא כפלוני סבירא. ליה (ל"ג ד"ה וכשהאמורא):

לימא כתנאי (כ"ח פ"ט) לימא מסייע ליה (קי"א):

לימא מר הלכה כמר ומר הלכה כמר (קל"ג):

לימא מתניתין דלא כר' פלוני (ל"ג):

לימוד תורה מרב הגון (קמ"ה):

ליפלוג וליתני בדידה ק"ד):

לכאורה קמא ולישנא בתרא (ס"ו):

לכאורה (ק"ב):

למאי דאמר פלוני וכו' (צ"ב):

למה נסמכה פרשה זו לפרשה זו (פ"ב):

לעבור בשני לאוין (קי"ח). לעולם בהם תעבודו (סז):

לעז על הראשונים (כ"ה ומאות ע"א עד ע"ו):

לעתיד לבא (ס"ח):

לפני ה' איזה מקום נקרא לפני ה' ואם ירושלים נקרא לפני ה' (קמ"ב):

לפני עור לא תתן מכשול (כ"ד ומאות ל"ה עד ס"ב ע'):

לפנים משורת הדין (כ"ט):

לקיחה היכא דכתיב בקרא אם צריך להיות ביד (עיין בפנים בכלל קמ"א סעיף ה'):

ואי מהני לקיחה במחובר או בעינן דוקא בתלוש (עיין בכלל קמ"א סעיף ח'):

ואם היתה ידו פתוחה ובא אחד ונתן הדבר בידו והוא אחז בו והחזיקו בידו אי חשיב זה לקיחה (עיין שם בסעיף ע'):

לשון אחד וכונות מתחלפות (צ"א):

לשון בני אדם (עיין בכלל קט"ז):

לשון הרע ומוציא שם רע החילוק שביניהם (ס"ג):

לשון זילזול (צ"ט):

לשון זכר (קכ"ו):

לשון חכמים (עיין בכלל קט"ו):

לשון כבוד (קכ"ב):

לשון לנוכח (קכ"ב):

לשון מגונה (צ"ד):

לשון נביאים (עיין בכלל קט"ו):

לשון נסתר (קכ"ב):