שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל תב

ולשאוף אבק הנחירים הכל אסור ואין לסמוך על מי שסובר דרק לאונן הוא דאסרו לאכול בפני המת ולא לאחרים שכבר דחו הפוסקים סברא זו והסכימו דגם אחרים אסורים עיין שם:

כלל קמד לא תעמוד על דם רעך שלמדו רבותינו מזה שחייב אדם להציל את חברו כשרואהו טובע בנהר וכיוצא כמבואר בחשן משפט סי' תכ"ו כתב הרדב"ז בח"ב סי' רי"ח דלאו דוקא כשבריא הזיקא אלא אפילו שמע עכומ"ז וכו' דלאו בריא הזיקא כולי האי דדילמא ממלכי ולא עבדי אפילו הכי חייב להציל ואם לא הציל עבר על לא תעמוד על דם רעך וכו' וכתב הרב הגדול מוהרא"ף בספרו ויען אברהם בחלק חשן משפט סי' ב' שכן כתב הר"ן בחידושיו לסנהדרין (אינו מצוי אצלי) בפרק בן סורר ומורה ד' ע"ג ע"א וז"ל ואם תאמר כיון דמצוה היא בזמן שבית המקדש קיים להרוג לרודף כדי שינצל הנרדף למה לי קרא דלא תעמוד על דם רעך פשיטא דהיא מצוה לטרוח בהצלתו יש לומר דמקרא דניתן להצילו בנפשו לא שמעינן אלא במי שברור לו כשמש שיטבע בנהר אם לא יצילהו הוא דחייב להצילו אבל על הספק לא שמעינן מידי משום הכי אתא קרא דלא תעמוד על דם רעך לומר דהוא מצוה לטרוח בו אף על הספק עכ"ל ועוד הביא שם (ויען אברהם) דאף אם יש להמציל חשש סכנה חייב להכניס עצמו ספק סכנה כדי להציל את חברו מודאי סכנה ובשם מרן הקדוש הפר אבקת רוכל סי' קצ"ה בטענה השביעית כתב דמותר להעיד שקר כדי להציל חברו מסכנה דאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש והאריך קצת בנדונו על איש שהוא יליד ממשלת מלכות זו אם היה מותר להעיד שהוא ממלכות אחרת כדי להצילו מן הסכנה על פי דין תורתינו הקדושה אם אינו מנגד לדינא דמלכותא ואם יצטרכו העדים לאמת דבריהם על פי שבועה אם היו מותרים מדין תורה עיין שם באורך:

כלל קמה לימוד תורה שצריך להיות מרב הגון כדרשת רבותינו אם הרב דומה למלאך תורה יבקשו וכו' הנה בפאת השדה חלק הכללים מערכת האל"ף (הוא שדי חמד חלק עשירי) בכלל ס"ד הבאתי דברי ידידי הגאון מוהריז"ש אבד"ק שאוויל יצ"ו שצדד לומר דדוקא לשמוע מפי רב שאינו הגון הוא דאיכא קפידא אבל לקרות מתוך הספר אף אם מחברו אינו הגון יש לומר דשפיר דמי וקרא דייק הכי ותורה יבקשו מפיהו וכדדרשינן מפיהם ולא מפי כתבם וכו' עיין שם באורך ובמכתב ידידי הרה"ג מהר"ר שבתי ליפשיץ אבד"ק יוליניצא יצ"ו שהשגתיו בסוף אלול תרס"ג השיב על זה ולא איסתייעא לי לעיין בדב"ק ואכתוב דבריו ככתבו וכלשונו וזהו ישאו הרים וכו' כקש"ת מהר"ר חיים חזקיהו מדיני ר"מ בעיהק"ו חברון תוב"ב יהי שמו לעולם ולפני שמש ינון שמו אחרי דרישת שלומו הטוב וכו' הודעתי הן כתיב כי זכיתי בימים אלו ובא לידי יד כהה ספרי דמרן שדי חמד ופאת השדה חלק העשירי וחלק י"א ושפתי רננות יהלל פי שזכיתי וכו' וכו' ויזכר בספרן של צדיקים בשיבה טובה עד מאה ועשרים שנים כולהו שני קאמרינן לטובה בחיי נחת בארץ הקדושה אמן:

והנה בחלק העשירי כלל ס"ד מביא הדר"ק מכתב מרב האי גאון מהריז"ש נ"י שהתנצל עצמו על מה שתפס אותו החסיד מהרש"ם שליט"א מבערזאהן על שהביא דבר בשם רמבמ"ן והתנצל עצמו מאד ולבסוף סיים שעיקר הקפידא הוא רק בלימוד מפיו כענין אל תתחבר וכו' מה שאין כן מפי כתבם דלא גרע מספרים החיצונים דמילי מעלייתא דאית בהו דרשינן וכו' ע"ש והרב הגאון מבערזאן נ"י וגם הדר"ק שתק לו ומסתמא שתיקה כהודאה דמיא. ואני אומר במטו מניה דמר לא כן אבי דהא איתא במסכת עבודה זרה דף ל"ה ע"ב אייבו הוה מנכית ואכיל פת אבי מיצרי אמר להו רבא ואיתימא רנב"י לא תשתעי מניה דאייבו (כן גרס מהרש"א) דאכל לחמא דארמאי עיין שם ופירוש הדבר שלא יאמרו דבר תורה משמיה דאייבו ועיין שו"ת מחנה חיים ח"ג על א"ח סי' י"א שהביא בשם הרשב"א ז"ל בתורת הבית שגם כתב כן. וסיים הרשב"א ז"ל וז"ל והיינו דקאמר רבא שאסור לומר דבר שמועה בשמו מדה כנגד מדה לפי שעבר על גזירות חכמים וכל שאינו נוהג על פי חכמים ועובר על גזירות בית דין אינו נחשב כחכם לומר דבר שמועה בשמו מדה כנגד מדה עכ"ל ועיין שם עוד מה שכתב הגאון בעל מחנה חיים שם ואני העני בספרי מקור חיים אשר חברתי על הארח חיים בסי' תתקע"ד כתבתי קצת בזה. וכבר כתב הגאון הקדוש בעל בני יששכר בספר מעין גנים על האור החיים למהר"י יעבץ בסוף הספר וז"ל. וכבר כתב הרב הקדוש רב"י דוב בער ז"ל שאין ללמוד מתוך ספר שחבר אדם רשע הגם שכתב בו דברים טובים כי מתדבק בו ובנשמתו מדות לא טובים עי"ש דבריו והשכל נותן מקום לזה למי שמבין כח הפועל בנפעל ואם כן זהו שאמרו רז"ל אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו עכ"ל הטהור ועיין מה שכתב הגאון בעל טל אורות בספרו בינת יעקב על פסוק צוה ה' ליעקב סביביו צריו והבן. ועוד אם כן דיש חילוק כמו שכתב הגאון הנ"ל מפיהם ולא מפי כתבם למה חרה אפו של רבינו מהרש"ל על רבינו הרמ"א שהביא לו לראיה מספרי אריסטו והלא לפי חילוקו של הגאון מוהריז"ש נ"י אין שום תפיסה על רבינו הרמ"א אלא ודאי דלא סבירא להו לרבנן קדישי הנ"ל החילוק הזה ולא שמיע להו כלל ולא יזכר ולא יפקד כלל. ועוד דהא אמרו רז"ל במסכת חגיגה דף ט"ו אמרו עליו על אחר שבשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי טועין היו נושרין מחיקו ע"ש הרי בהדיא דגם הספרים גורמים לנטות מדרך הישר והטוב ולאו דוקא מפיהו ועיין בספר הקדוש דרך פיקודיך מצוה י"א שכתב ששמע מגדול אחד שיש בידו קבלה כשיש בביתו איזה ספר מספרי המינים אסור לדבר בדברי תורה כי הוא עבודה זרה ממש וכמו צואה צא תאמר לו ומסתבר היא עכ"ל. ומה מאד פלא בעיני על הזה צו"ם שהביא הדר"ק שליט"א בס"ע בכלל ס"ו (בד"ה אמנם) שהביא הקדושים הזוהר הקדוש והרשב"א והתוספת יום טוב וספר צ"צ להרב הצדיק הקדוש מליבאוויץ ושוב הביא מספר שכתבו מין ואפיקורוס מיצר השרצים והוא היה גם כן תלמיד של פ' הנ"ל. ואין זה נאה ויפה לערב פסול וטמא בין קדשי הקדשים ומה שכתב הגאון מהרז"ש נ"י כי הגאון בעל עטרת ראש הביא דבר בשם אותו פ' יותר היה לו להביא משו"ת שאיי"ע שהביא אותו גם כן והשיב לו תשובה וכו' על קושיא אחת שהקשה לו. אבל כל זה היה קודם שנתפרסם שהחמיץ מעשיו כמו שאמר רבינו הקדוש החתם סופר כי דבר זה שהיה מודה במקצת היה חייב בשבועו"ת ואחר כך שהיה כופר הכל היה פטור משבועות עכ"ל החתם סופר דע"א:

ומה שאמרו רז"ל על ספרים החיצונים דמידי מעלייתא דאית בהו דרשינן הנה זה היה דוקא בימים הראשונים רבינו סעדיא גאון והרמב"ם וחובת הלבבות ודומיהם. אבל בזמן הזה שהחוצפא יתירא יסגי ובפרט שהמינות נתגבר בעונותינו צריכין להזהיר את כל אשר בשם ישראל יכונה שלא יתגאל ח"ו בפת בגם שלא יבואו למשוך אבתרייהו כי שאני מינות דמשכא שלא להביא שום ספר מספריהם (דהיינו מספרי רמ"ד ותלמידיו וכדומה) שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא עד כי יעבור ה' ממשלת זדון מן הארץ (ולי המעתיק דוד ליב לעביל יצ"ו נראה שלא אמרו רז"ל מילי דמעליא דרשינן אלא בספר בן סירא שאינו ח"ו ספרי מינות כלל וגם מחברו היה אדם גדול אלא שאינו נחשב לכתבי הקודש (עיין בדברי הריטב"א והנמוקי יוסף פרק המוכר פירות וגם במדרש פרשת נשא כל המכניס לתוך ביתו יותר מכ"ד וכו' ללעג נתנו ולא ליגיעת בשר) ויש בו דברים בטלים אבל מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן עד כאן דברי המעתיק) אמר המחבר מה שהתפלא עלי ידידי הרה"ג הנ"ל יצ"ו על אשר הבאתי בספרי בכלל ס"ו דברי ספר אוצר השרשים שאין זה נאה ויפה לערב וכו' הנה אם לא היו למראה עיניו מה שכתבתי בסוף כלל ס"ד החרשתי אמנם אחרי שיסוד דבריו הוא על אשר כתבתי בסי' ס"ד תימה על תמיהתו שהרי כתבתי בחתימת דברי התנצלותי על כל כיוצא בזה כי גר הייתי בארץ נכריה ולא ידעתי את המחברים ומעשיהם וכו' ובכן אף אם נודה לדברי הרב יצ"ו במה שחולק על מה שצדד הגאון האדיר מהריז"ש יצ"ו (כי לא נטפלתי להכריע בזה) לחלק בין שמועה מפיו לשומע מפי כתבו בכל זאת אין לו להתלונן עלי בזה כמובן ואני תפלה הורני אל דרך חקיך לפ"ק) יאיר עינינו בתורתו הקדושה ונזכה לשאוב מבורות אבירים צדיקים תמימים וישרים באר מים חיים: